Metronome

לא רק מטרייד מוביל, יש כמה מקורות למאגר. כעיקרון, זה ערוץ שיווק / הפצה לטריידים הגדולים. השאלה איזו אחריות הם לוקחים בתהליך, אם בכלל ועד כמה ההבטחה לקונה רצינית (בדקו כל פיפס...). הזמן יאמר, בסוף זה שירות וניתן למדוד רק מלקוחות לאורך זמן.

זה בסדר, לא חייבים להסכים. ; ) במובן הצר, חברות הליסינג מציעות ערך ללקוחות, יש להם זכות קיום בכל שוק, אין על כך ויכוח. עם זאת, לעניות דעתי, בישראל חלקן הגדול בשוק, בשילוב העובדה שהיבואנים מחזיקים גם בחברות ליסינג גדולות גורם לכך שקיומן מונע תחרות אמיתית.

דמגוגיה? פתיחת עיניים על לקוחות הליסינג? חברות הליסינג תורמות לתחרות? איך? כי 0 קמ? ולא, חברות הליסינג הן לקוחות של היבואנים, ממש לא עומדות איתם בשורה אחת כספקים ולא מגדילות את מספר השחקנים. רק מוחקות אלפי לקוחות על רצונותיהם וגחמותיהם ומציגות היצע מצומצם שנבחר תחת שיקולי המעסיק. בכל מודל כלכלי שאני מכיר, עם הפחתת מספר השחקנים החופשיים, התחרות נפגעת. כמו כן, כתבתי בפירוש, ברוב המקרים/ בממוצע וכו׳. שוב אומר, שוק הליסינג נולד עקב רשלנות הרגולטור, עם שווי מס לא כלכלי, אך יצר הרגלים מסוימים, זה לא שהשוק נולד מכוחות השוק הטבעיים. ושוב, גם מסכים שיש מי שעסקת ליסינג מיטיבה את מצבו, בעיקר מי שעבורו שווי המס/עלות אלטרנטיבית עדיין נמוך מאחזקה פרטית עקב קילומטראז גבוה וכו׳.

אני יכול לחזור שוב על מה שכתבתי קודם במילים אחרות... אבל הכל נכתב. שוק הליסינג אכן מבצע עסקאות בין מעסיקים לחברות ליסינג, הרווח הנוצר מעסקאות אלה הוא בין היתר על חשבון העובד. השוק בכללותו נפגע מהעובדה הפשוטה שיש כוח רב בידי חברות הליסינג בביצוע רכש מרוכז. במקום שוק של קונים בעלי רצונות מגוונים, השוק הפרטי מצטמצם באופן משמעותי וגם זה תורם להיעדר היצע מצד היבואנים. במאמר מוסגר, אירוני שיש עובדים שיכולים מצד אחד להתווכח על דמי ניהול בהסדר הפנסיוני ולצטט כי ההשלכות הן עצומות במצטבר ועד הפרישה ומצד שני לבחור באופציית רכב ליסינג שברוב ההסדרים גורעת מהפנסיה לא פחות אם לא הרבה יותר. זה פשוט חוסר הבנה בשילוב של הרגלים ישנים ואינטרס מכוער של מעסיקים.

בהחלט זכותם. אבל אי אפשר להכחיש שהם משלמים מחיר על כך. וכמובן, כדאי להכיר בכך שההסדר הזה מונע התפתחות השוק הפרטי עבור אותם מחפשי נוחות - בייבאק והסדרי אחזקה ישירות מול היבואנים. מאמין שעם הזמן גם זה יגיע.

פות״ש אולי התנסח באופן שקצת קומם כמה חברים. אבל, בוודאות גבוהה - קיומן של חברות ליסינג בשוק הרכב מונעת ירידות מחיר בשוק הרכב. בנוסף, בממוצע - המעסיקים מרוויחים מעסקאות הליסינג - והעובד מפסיד, גם אם נדמה לו שזה כדאי. לעיתים ההפסד הנצבר בעל השלכות משמעותיות, בעקבות הפרשות פנסיוניות פחותות. התופעה נולדה במקור לניצול פרצת מס וכיום כבר לא אטרקטיבית, אבל יצרה הרגלים, שקשה להיפטר מהם.

על שני הצדדים להיות מחוברים לאיזור האישי, למי שאין, כרוך בהרשמה לא קצרה, רצוי לעשות זרת לפני המפגש מכירה. המוכר נכנס ללשונית כלי רכב, בוחר ברכב המבוקש, העברת בעלות, ומשם מתגלגל התהליך. את ההעברה הבעלות ביצענו אחרי קבלת העברת הזהב.

מכרתי השבוע רכב. חוויה אחרת מכל הקודמות. אחרי בדיקה במכון, יושבים בבית על קפה, העברת זה״ב מופיעה מיידית. העברת בעלות באתר gov.il, אישור מיידי. שדרוג משמעותי.

דיזל זה כיוון טוב, לאור דרישת הגרירה. רנו פלואנס גם רכב שייתן מענה בעניין זה.

לא הכרתי את עניין הסופר-7. נראה מעניין, להזמין כזה קיט. מכיר או יודע אם יש תקינה קודמת לאחד הדגמים? מעשי לייבא, או שאתה מתייחס רק לתוכניות? תודה

מציע לא למהר לפסול את הקרניבל. משתי סיבות - שמירת ערך, מבין שאתה באחזקה פרטית. הטראוורס מתרסק במחירון וקרניבל גם שומר על ערכו וגם נמכר מעל המחירון. כמובן, נכון להיום, נבואה ניתנה לשוטים וכו׳ אבל קיה עדיין מותג אהוד על הישראלי הממוצע, הרבה מעבר לשברולט. סיבה שנייה, דיברת על גרירה, וכאן לא מניסיון אישי אלא מפטפוטי קרוואניסטים - נסה לשוחח עם מחזיקי הרכב שגוררים קבוע - להבנתי מתלוננים על גירים שלא מחזיקים בעומס. ואולי עוד משהו - דלתות הזזה חשמליות, פרייסלס.

התגוררתי שם מספר שנים. כמו בכל מקום, כשנכנסים לרזולוציה, יש ויש. יש כמה איזורים - הותיקים - כמו שזה נשמע, בתים ישנים על מגרשים גדולים, אוכלוסיה מבוגרת. (על הרצל משני צדדיו) שנות ה90 - בעיקר עלייה מבריה״מ לשעבר, בנייה קבלנית מיושנת, תכנון לא מושקע, ולא מוצלח. (מכבים) השכונות החדשות (כל הצפוניות/ יציאה שנייה בכיכר אם נכנסת מאשדוד) - בנייה מודרנית יותר רביעיות/שלישיות של קוטגים ברחובות הולנדיים. בשכונות החדשות האוכלוסיה לא שונה משאר האיזור כולו אשדוד-ראשלצ - חבר׳ה צעירים יחסית, מאוד מגוון, יש מהכל. כשגרנו שם - בצד אחד - משפחה מסורתית שחוגגת חגים עם בידורית, בצד השני זוג מתמטיקאים. כאמור, מאוד מגוון. חינוך - גנים - רפלקציה של האוכלוסיה, נפלנו בסדר. לא הגענו לבתי הספר, אבל מסביב הייתה אווירה סבירה סביב בית הספר היסודי. קניות - יש קניון קטן, לא מגוון, הכל לאשדוד. רפואה - יחסית הכל זמין. סהכ מקום נעים, זכור לטובה.

לשאלתך הפשוטה - התשובה פשוטה - רישיון הנהיגה לא בתוקף, ולכן אינך יכול לנהוג, לא בארץ ולא במדינה אחרת שמסתמכת על הרישיון. לשאלת סיכויי ההסתבכות, הסיכוי שיש שיתוף מידע אונליין בין מדינות בנושא הזה אפסי עד לא קיים. אבל, במידה ותהיה מעורב בתאונה, מאמין שאפשר יהיה לאתר את המידע די בקלות, ולהתנער מהביטוח שלך, שמן הסתם תקף תחת הצהרה שרישיונך בתוקף ואינו נשלל. לכן, חזרה לפשוט, תמתין, אל תנהג כך.

נכון לינואר השנה, שמן מקורי והחלפה dsg6 - כ1500 שח. נכון לפברואר 2019, החלפת קלאצים בdsg7 4000 שח. אצל רון כמובן

באחזקה פרטית הייתי מעדיף את הסורנטו. בליסינג זו באמת התלבטות, אם אין עניין בטיולי שטח הרקסטון יורד מהפרק. ואז נשאר רק העדפת המרווח והפונקצינאליות, גש לשבת ותחליט. נ.ב בקודיאק מדובר על הגיר הרטוב, אין איתו בעיה בכלל, גיר מצוין ואם כבר הוא יתרון.

ביטחתי אצלם, זה הוצג בצורה מאוד ברורה. בדף הכניסה מצוין בפירוש - ניתן לרכוש חבילות בודדות. חובה מקיף צד ג סערה בכוס מים.

אמנם לצרכים שונים אבל התקנתי ממיר חזק ברכב על מנת לספק חשמל 220 למזגן. בשורה התחתונה, זה עובד ואפשרי אבל שתי בעיות מרכזיות - הראשונה - ללא התקנת מצבר נוסף יש להשאיר את הרכב מונע, השנייה - עלות ממיר מתח איכותי היא כמה אלפים טובים 5-7 אשח.

נתחיל מהסוף - בחיבור ישיר למצבר - אפשר פשוט לנסות, בהנחה שלממיר מעגל הגנה. ככלל אצבע - המצבר יכול לספק את האמפר שלו כפול המתח. והוא המגביל שלך, לא דגם הממיר עצמו. זאת אומרת שמצבר 50 אמפר יוכל לספק 600 וואט גם אם הממיר 2000. לגבי הפעלת מכשירים מנועיים זה יותר בעייתי, דורש ממיר סינוס טהור, בדרכ יקר יותר.

איזה טורבו בקיה? בדור האחרון נזנח מנוע הטורבו דיזל, מדובר במנוע בנזין 3.3 אטמוספרי, תיבת הילוכים פלאנטרית. ועלויות זה לא מחיר הרכישה, זה ירידת הערך וטיפולים בתקופת האחזקה. נראה לי שאין כאן תחרות אמיתית בעניין כדאיות יבשה (ויבשה בלבד).

ממליץ על הקרניבל, בצורה החדשה הוא אפילו נראה סביר. מחזיקים כזו כעת, הייתה במשפחה קרניבל צורה קודמת. אמינות טובה בהחלט, שוק בסדר גמור. ישראל ישראלי חובב אסייתיות מזדקנות. חיסרון מרכזי בדגמים החדשים היא צריכת הדלק, מנוע הדיזל יצא מההיצע והבנזין צמא. בנסועה שלך זה לא מאוד רלוונטי ומכאן ההמלצה.

שימו לב, הספקנים מכמה הודעות מעל... כמו שכל שנה הגיר הוא מעודכן, בלי הבעיות של הקודם. כך גם האחריות לחמש שנים היא תמיד עד שנה קודמת לשלך. אלא אם תתחיל להציף את זה מעלה, כל אחד בשיטתו הוא.

יכול להיות. אני פחות בקטע של הקלטות ופחות מעוניין בעימותים עם נותני שירות. מעדיף לדלג על כאלה.

אני מתייחס למקרים בהם אין לכאורה אחריות מורחבת, דגמי 2015 ו-2016 למשל.

אינני עוסק באיסוף עדויות, אני יכול לספר רק מניסיוני כאמור, במסגרתו נאמר לי בפירוש שיש לי אחריות מורחבת של חמש שנים, אך לא אוכל לקבל זאת בכתב. מן הסתם גם את המידע הזה לא היה טריוויאלי לקבל אלא היה כרוך במספר התכתבויות.

בעיני הבעיה היא לא אמינות הגיר, היא אופן ההתנהלות של צמפיון וכנראה גם בשיתוף פעולה או ידיעה של היצרן. בעיני כל לקוח רשאי להחליט האם ברצונו לשלם 4000 שח כל 50 אלף קמ ולקבל את החבילה כולה או לדלג לרכב הבא. כך התייחסתי לזה כשהחלטתי לרכוש רכב עם dq200. אבל, וזה אבל גדול, לצמפיון יש התחייבות יצרן להארכת אחריות ל-5 שנים והיא מסרבת לתת אותה לצרכנים באופן רשמי, זה מקומם ובלתי מתקבל על הדעת. הם פשוט מאפשרים לעצמם מרחב בו ניתן לקיים double deep, גם גובים מהלקוח, גם מכוסים מהיצרן. כמובן, מי שירים קול, צעקות, או מכתב מעורך דין, ״יבואו לקראתו״ באיזו השתתפות או הנחה, פשוט לעג לרש והתנהגות שאין לה מקום בזירה עסקית נורמטיבית שמכבדת את הלקוח ואת החוק. אני אישית, כלקוח לא מתלהם, אך בהחלט כותב ומקושר, קיבלתי את האחריות באופן לא כתוב, לא שילמתי דבר אך מכרתי מיד את הרכב ואין בכוונתי לרכוש מהיבואן בעתיד.