idanigra

ברור, השאלה היא אם גם אחרי תיקון אני צריך לחשוש שהרכב הזה מועד לתקלה הזו?

הלכתי לראות רכב מושבח מהיבואן, ונורת כרית אוויר בו דולקת (לא מהבהבת). כמובן שזה יתוקן לפני שאקנה, ובנוסף יש שנה אחריות (שאמורה להיות לא רק גיר מנוע, אבל עוד לא ראיתי את כתב האחריות). מעדיף לא לפרט יותר מדי אבל מדובר על אחד היבואנים שנחשבים אמינים. הרכב במצב טוב באופן כללי ועם קמ נמוך ולכן נמכר במחיר יחסית גבוה. לא הייתי רוצה לשלם הרבה ואז לגלות שאני מבלה כל כמה זמן במוסך לגלות למה הנורה שוב נדלקה, ובטח לא לגלות שיש בעיה בטיחותית. מצד שני קשה למצוא רכב כזה אז אני לא רוצה לרדת מהעסקה אם מדובר בתופעה סטנדרטית. דעתכם, האם מדובר במשהו סטנדרטי או לברוח כל עוד אני יכול? האם יש הבדל לכאן או לכאן בין אם איפוס פשוט פותר את הבעיה או שגם איתרו בעיה ספציפית?

מדובר על שברולט טראוורס 2015. לפי מה שהבנתי לא הייתה ירידת ערך.

מצאתי רכב ממישהו שנשמע אמין, וכששאלתי על תאונות הוא סיפר שהייתה אחת. לפי דבריו התאונה הייתה לפני 3.5 שנים וכללה רק נזקי פח (שתוקנו). מצד שני תיאור התאונה כולל אלמנטים קצת מלחיצים כמו החלקה בכביש מהיר. - החשש העיקרי שלי הוא אמינות - מי יודע אם נפגע משהו מבפנים. האם זה חשש מוצדק או שאני סתם פרנואיד אחרי 3.5 שנים בלי בעיות? - מה עוד כדאי לבדוק ולשאול - כדי לוודא את סוג הנזק וכדי לוותר מראש ולחסוך את הבדיקה אם מדובר על משהו משמעותי? - בהנחה שהנזק תוקן, האם דבר כזה מצדיק הורדת מחיר? - כמה נזק כזה יקשה עלי בעתיד למכור את הרכב?

הפיקאסו אכן מרווחת, אבל אני חושש מהאמינות שלו. בסורנטו הבגאז ממש קטן.

חשבתי על הגרנדיס אבל לצערי היא עתיקה קצת, 2011 ודרומה.

אגב אשמח גם להתייחסות לרנו גרנד סניק, בתור מועמד דומה לפורד גלאקסי (מבחינת אמינות + מחיר).

תוכל לפרט על הגיר? בדרך כלל אני מסתפק בזה שיש היסטוריית טיפולים קבועה, לאו דווקא במוסך של היצרן. נשמע שברכב הזה אפילו יותר קריטי לדרוש לראות את היסטוריית הטיפולים, וגם לוודא שהוא טופל כמו שצריך (כלומר, אם אני לא ממש מהתחום, אני אקנה אך ורק אם הטיפולים נעשו במוסך פורד). אני צודק?

שאלה קצת לא שגרתית. אני מחפש רכב 7+ מקומות. הקילומטראז האופייני שלי מאד נמוך (5-10). המטרה העיקרית של הרכב היא עבור נסיעות של כל המשפחה, בהן שישה מקומות מאוכלסים ויש צורך בבגאז עבור מזוודות+עגלות. מבחינת תקציב - המטרה העיקרית היא למזער את העלות בטווח הארוך ולאו דווקא לקלוע לתקציב מטרה (אני יודע, חשיבה לא אופיינית...). לכן אני מסתכל על רכבים משנתונים בסביבות 2014-2016 כדי שיהיה כדאי מבחינת תקציב ועדיין רכב חדיש מספיק מבחינת אבזור ובטיחות. הדילמה היא בעצם תקציב מול אמינות. מבחינה תקציבית הפורד עדיפה: בטווח הארוך זה מתבטא בירידת ערך קטנה יותר בכמה עשרות אלפי שקלים (ספציפית בפורד גלאקסי, קנייה מהשנתונים הנ"ל פירושה שהמוכר כבר ספג את רוב ירידת הערך). אני אמנם אספוג את העלות בצורת תיקונים וטיפולים יקרים, אבל עדיין ההפרש יהיה 10-20 אלף בחישוב גס לטובת הפורד לאורך 5-10 שנים, ואם אפרד ממנו מוקדם יותר מכל סיבה שהיא ההפרש אפילו גדול יותר. מצד שני, הבנתי שבפורד יש לא מעט בעיות אמינות (בעיות בטורבו, בעיות בהגה כח...), ובעיות אמינות זה לא רק יותר מוסך - אלא אולי גם תקלות שמפתיעות אותך תוך כדי נסיעה ותוקעות אותך עם המשפחה באמצע שומקום. מצד שני בשום רכב אין הבטחה שלא יקרה דבר כזה... מה דעתכם? אשמח לשמוע שיקולים נוספים בין שני הרכבים או אם משהו מההנחות שכתבתי לא נכונות. הערות: - כדי להשוות כמו שצריך, ומכיוון שאמינות היא פקטור משמעותי בשאלה, נניח לצורך השאלה שמדובר בקרניבל ובגלאקסי ששניהם מטופלים כמו שצריך עם 80-100 אלף ק"מ. - בקרניבל הבגאז גדול בהרבה, אבל מכיוון שגם בגלאקסי הציוד הכבד ייכנס בבגאז זה כבר לא שווה לי 10-20 אלף ולכן זה לא שיקול מכריע. - תחסכו לעצמכם מאמץ ואל תציעו רכבים עם בגאז פצפון. התנסיתי כבר עם טויוטה ורסו, שאילץ אותי לקפל מושב אחורי אחד ולצופף את הילדים על מנת שיהיה מקום למזוודות (לא, להרים לגג את הציוד זה ממש לא כיף), ולכן התחלתי לחפש רכבים עם בגאז גדול יותר. - אני מודע לזה שיש כמה רכבים שעדיין עומדים בדרישות, אבל הם עדיפים בעיניי פחות: סאנגיונג רודיוס בגלל בטיחות וקשיי תמרון וחניה בגלל גודל, קרייזלר גרנד וויאג'ר ושברולט טראברסר שקרניבל עדיפה עליהן בשיקול הכולל (שקלול תקציב + אמינות), סקודה קודיאק שאין בשנתון ישן מספיק וניסאן אקס-טרייל שגם אין 7 מקומות בשנתון וגם הבגאז כבר גבולי. כמובן אני יודע שרכבים כאלה המוכרים לא עומדים בתור ומחכים לי, אז ייתכן שבסוף אקנה גם את אחד מאלו, אבל לצורך השאלה נתייחס לקרניבל כמייצגת.