pooh-bear

תשמע, אני די אוהב את חיפה, והייתי שמח לעוף כמה שיותר רחוק מהמרכז (רצוי לכיוון ניו זילנד), אבל נסיבות חיי כרגע פחות מאפשרות. ועדיין, הזמן שלוקח להגיע לעבודה ולחזור ממנה הוא לטעמי פקטור משמעותי לאיכות החיים שלך. אם אתה מעוניין לבלות כל יום (כל יום!!!) 4 שעות בדרכים ולקום בחושך זו כמובן בחירה שלך, אבל לקרוא למי שזה נראה לו לא סביר מפונק, נו, זו קצת היסחפות לדעתי. אני בטח לא מכיר את כל העולם המערבי, אבל נראה לי שאפילו בסטנדרטים אמריקאיים, שעתיים לכל כיוון נחשב הרבה. למרות שהכל גדול יותר באמריקה, אפילו שם יש רק 24 שעות ביום. אפילו בטקסס.

נתחיל בפוקוס - אם תמצא בתקציב הזה את הדגם המתוח (2015 ומעלה, 1.5 טורבו, גיר פלנטרי) זו אפשרות סבירה, אם כי פחות לכיוון של חיסכון ויותר לכיוון של ביצועים. אם מדובר על הדגם הקודם (1.6, גיר רובוטי) אז אפילו לא עם מקל. המגאן תהיה משמעותית חסכונית יותר מהשאר. יש לה גיר רובוטי סביר, אם כי יש כבר כמה דיווחים על צורך בהחלפת מחשב גיר או איך שלא קוראים לזה (וכמובן קלאצ'ים, אבל זה בכל זאת נחשב בלאי). הסקודה אופציה לא רעה בכלל, גם הגיר שלה נתון לדיון. יש עדיין דיווחים על תקלות פה ושם. למה לא פיג'ו 308 סטיישן? יחסית חסכונית, מרווחת ובטיחותית. מגיעה עם גיר פלנטרי בלי כל הבעיות של הרובוטיות, רק תבדוק שהמנוע לא מפריע לך (3 צילנדרים, יש כאלו שמרגישים רעידות). ירידת ערך כנראה בעייתית משהו.

אתה מצחיק אתה. 2-3 מיליון ש"ח זה "פרויקט יוקרה"? זה דירת 3 חדרים ישנה במקום לא רע בת"א (לא, ממש לא ברוטשילד), או דירת 4 חדרים פלוס מינוס בהרצליה. יוקרה אמיתית.

פשטני זה גם משהו, לפחות זה לא "לא נכון". ברור שזה פשטני, זו הודעה בשרשור הנדל"ן של CF, לא התזה של ה(אין) דוקטורט שלי בכלכלה. לעניין, הסיפור הרבה יותר מורכב, וכן, יש השפעות של משקיעים, מחאת הנדל"ן, ציפיות ובטח עוד כמה. אני עדיין חושב שבתור הסבר בסיסי יש פה מספיק בשר, אבל זו כאמור דעתי. לעניין ההתייעצויות, אני מניח שגם מי שלא קיבל יעוץ מקצועי או אפילו סמי מקצועי, הבין (מאוד) בערך את יכולת המימון שלו. אולי הוא התייעץ עם חבר שקנה לפני חודשיים או משהו כזה. קצת קשה לי להאמין שמישהו שיש לו חסכונות של 100,000 ש"ח ומשכורת ממוצעת הלך וחתם על חוזה של 1.5 מיליון ש"ח בלי בכלל לבדוק כלום, סתם כי נראה לו מגניב. מצד שני, אני כבר מכיר את עצמי ולצערי הניסיון ליישם את הסטנדרטים שלי על ממוצע האוכלוסיה נידון מראש לכישלון, אז אולי. גם אם אני טועה, מי שחתם על חוזה שהוא לא יכול היה לממן בשום צורה כנראה ביטל את החוזה. אני לא מכיר אופציה אחרת. מי שזה היה לו גבולי, נחנק קצת ובלע את הצפרדע. לעניין השדרוג, נו, הגודל לא קובע גם כאן. שדרוג זה גם בקומה, ברמת בגימור ובוודאי שבמיקום. לא נראה לי שלתחזק דירת 3 חדרים בהרצליה יקר משמעותית מלתחזק דירת 3 חדרים בנתניה, לדוגמא, בטח אם אתה צריך להגיע כל יום לת"א. וגם מי שקנה 5 חדרים במקום 4 אמנם משלם (כנראה) עוד כמה מאות שקלים בחודש ארנונה וועד בית, אבל רובינו מוכנים בכיף לשלם את התשלום הזה (הרבה יותר מאשר את ההפרש בעלויות התחזוקה של רכבים, ודי בצדק). שלא יהיו טעויות - אני לא מאשים אף אחד ברצון לקנות דירה טובה יותר, גדולה יותר או במקום טוב יותר. אני עמוק בתוך זה בעצמי. מה שאני אומר שהרצון של רובינו המכריע לשדרג, ביחד עם היכולת לקחת משכנתא גבוהה יותר היה מאוד משמעותי בעליית המחירים. אז אתה מוזמן להוריד את המילה אנומליה אם זה מה שמפריע לך. מעבר לזה, ממתין בסבלנות. אין לי נתונים. מודה. תחושת הבטן שלי היא שזה פרויקט חריג. מאוד. מכל הרכישות שנחשפתי אליהן, אני מכיר רכישה אחת בלי מימון, של דירה בטירת כרמל בחצי מיליון ש"ח. שאר הרכישות, גם ב-3.5 מיליון ש"ח, של זוג אנשי הייטק אחרי אקזיט מינורי שהמשפחה בצד אחד אמידה (וזה בעדינות), נעשו במימון, ברובם די גבוה. אני לא אומר שכל הרכישות נעשות במימון, אבל לדעתי הרוב המכריע (בוודאי מעל 90%) כן. אנסה בהמשך לבדוק לפי ההצעה של shugiflex.

תודה!

לא, אנחנו לא אומרים את אותו הדבר. ראשית, אין שום משקל לשאלה האם ה"משקיעים" הם עזרא כהן מחולון, נגד בצה"ל, או וורן באפט. זה בכלל לא משנה מי המשקיע, איך קוראים לו, איפה הוא מתגורר ומה ההשכלה הכלכלית שלו. השאלה היא האם מס' הדירות שנרכשו ע"י משקיעים כל כך גבוה שהוא גורם לעלייה כזו גבוהה בביקוש עד שלא נשארות דירות ל"לא משקיעים", והם נאלצים לשלם יותר. לדעתי יש השפעה, אבל היא מינורית יחסית. השאלה היא, למה החל מ-2008 לישראל ישראלי יש פתאום הרבה יותר כסף לקנות דירה. לא משנה אם זו דירה ראשונה, שדרוג דירה או השקעה בדירה חמישית. לכולם יש יותר כסף. התשובה, לא במפתיע, היא ריבית המשכנתאות. אז תשאל בוודאי, למה שאר המחירים לא עולים? התשובה (הפשטנית, אבל לדעתי די קרובה למציאות) היא בגלל שרכישת דירה שונה לגמרי מרכישת קוטג' (או סבון כלים, או חולצה, לא באמת משנה מה). למה? כי כשאתה (ושאר 99% מהאוכלוסיה פה) קונה דירה, אתה תמיד לוקח מימון. ולא סתם מימון כדי להשלים ריהוט, אלא שהמימון מהווה חלק גדול מהרכישה, וגובה המימון שאתה יכול קבל משפיע משמעותית על החלטת הרכישה שלך. עובדה שנייה ששונה ברכישת דירה מרכישות אחרות היא ששוב, 99% מהאוכלוסיה פה, לא משנה כמה מימון הם יקחו, ירצו דירה טובה יותר ממה שהם יכולים לקנות. ובצדק. שני ההבדלים האלו בין רכישת דירה לרכישות אחרות גורם לכך שהבדלים בריבית משפיעים משמעותית על שוק הדיור, והרבה פחות על שוק הקוטג'. במילים פשוטות יותר, כשישראל ישראלי ניגש לרכוש דירה, ראשית הוא ניגש לנציג משכנתאות בסניף הבנק שלו, מציג לו כמה הוא משתכר, ומכאן נגזר גובה התשלום החודשי שהוא יכול לקחת על עצמו. ההמשך הוא שהפקיד מציג לו את גובה המשכנתא שיקבל לפי תקופת המשכנתא. רוצה לומר - סכום המשכנתא הוא בכלל לא נתון פתיחה, אלא נגזר מגובה ההחזר החודשי ותקופת המשכנתא (וכמובן הריבית, אבל זה לא נתון שלישראל ישראלי יש השפעה עליו). ב-2006, ישראל ישראלי קיבל (נניח) 700,000 ש"ח. ב-2008 הוא קיבל מיליון ש"ח, למרות שהשינוי בהכנסתו היה מינורי. למה? כי ריבית המשכנתאות צנחה. וזהו. עכשיו, מה יעשה ישראל ישראלי של 2008, שגילה שיש לו 300,000 ש"ח נוספים? ברוב המוחלט של המקרים הוא לא יקטין את התשלום החודשי שלו או את תקופת המשכנתא, אלא יגדיל את סכום המשכנתא, וינצל אותו לרכוש את דירת חלומותיו. ומה יקרה כשכל ה"ישראל ישראלי"ם מסתובבים בשוק עם 300,00 נוספים? מהר מאוד המחירים מתחילים לעלות. בלי משקיעים ובלי נעליים. למה מחירים אחרים לא עולים? כי קוטג', לדוגמא, לא נקנה במימון, וישראל ישראלי לא לוקח משכנתא בשביל לקנות קוטג', ולא מעניין אותו מה גובה הריבית כשהוא נכנס לסופר. הוא גם לא באמת רוצה יותר קוטג', או קוטג' טוב יותר. הוא פשוט קונה את הקוטג' שלו, וזהו. אנומליה מעניינת היא שוק הרכב. רכב גם נקנה במימון בלא מעט מקרים, אבל כאן, בניגוד לדיור, המחירים לא ממש עלו, אלא הכמות הנרכשת עלתה. למה? משתי סיבות: גם כי ההיצע הרבה (הרבה) יותר גמיש - הכמות שנרכשת בישראל היא שולית יחסית ליצרנים עולמיים, וגם כי חלק לא מבוטל מהרוכשים לא באמת רוצה לשדרג את הרכישה שלו - יש מספיק רוכשים שרוצים רכב משפחתי, וגם אם הם יוכלו לקחת הלוואה גדולה יותר הם לא יקנו ג'וליה תלתן, כי הם לא רוצים (או לא יכולים להרשות לעצמם לתחזק אותה).

אני, אישית, חושב שאתה פשוט טועה בהאשמת המשקיעים. ואני אסביר: יש איזשהוא שיווי משקל בשוק שבו ישראל ישראלי (דהיינו, רוכש הדירה הממוצע) יכול לקנות דירה ממוצעת (נניח, 4 חדרים בכפר סבא). מחירי הדיור מתאימים את עצמם לכמות הכסף שיש לאנשים. אם לישראל ישראלי יש יותר כסף ביד (כי הריבית ירדה), מחיר הדירה הממוצעת יעלה, ולהיפך. כלומר, תחשוב שאתה קבלן ב-2008. עד עכשיו, ישראל ישראלי היה קונה ממך את הדירה שלו במיליון ש"ח. פתאום, ישראל ישראלי מחפש דירה במיליון וחצי ש"ח. הראשון שיעשה את זה יזכה בפנטהאוז חלומותיו, השני בדירת חמישה חדרים, ודי מהר המחירים יתאזנו (כי אפשר). במצב כזה הקבלנים יתחרו ביניהם על כל פיסת קרקע (כי הם מרוויחים המון), וגם מחיר הקרקע יעלה. שוק חופשי במובן הכי פשוט שלו. המשקיעים בוודאי שופכים עוד קצת שמן למדורה, אבל הם לא האשמים היחידים, ואפילו לא העיקריים בכל העסק הזה. מה הפיתרון? לגרום לישראל ישראלי לחזור למיליון ש"ח שהיו לו קודם. זה נעשה ע"י העלאת ריבית, וזה עלול לגרום למפולות כאלו ואחרות. כרגע זה פיתרון לא ישים כי להעלאת ריבית יש השלכות יותר רחבות מנדל"ן בלבד, אלא אם מישהו יצליח להעלות את ריבית המשכנתאות בלי לגעת בריבית ב"י. סתם שחרור קרקעות לא יעזור, כי קבלנים הם לא מתאבדים והם לא יבנו יותר דירות ממה שהם מעריכים שניתן למכור. בניה ממשלתית יכולה לסייע, אבל יש לה גם הרבה חסרונות. מחיר למשתכן זה סוג של פשרה בין בנייה ממשלתית לפרטית.

אור, אתה צודק ולא צודק לגבי מחיר למשתכן וההגרלות. מצד אחד אתה מאוד צודק - מדובר בהטבה לכאורה מכספי הציבור לסקטור מסויים בלי שום חשיבה לטווח ארוך, ועוד דרך הגרלה. זה גם, ופה אתה לגמרי צודק, סוג של פופוליזם וכלכלת בחירות. זה אפילו עוזר להגדיל את הביקוש, רחמנא ליצלן. מצד שני, וזה קצת יותר מורכב, השאלה היא איפה בכלל הבעיה היום בשוק הדיור. אם אתה חושב שהבעיה היא רק בצד ההיצע (כלומר, לא בונים מספיק דירות ולכן המחיר עולה), אז האנליזה שלך לגמרי נכונה, ואכן כחלון לא חושב לטווח ארוך, ולמעשה רק מטאטא את הבעיה מתחת לשטיח עד לבחירות הבאות. אני לא חושב ככה. אני חושב שהבעיה היא כמעט רק בצד הביקוש. אנשים משלמים סכומים גבוהים פשוט כי הם יכולים. ולמה הם יכולים? כי הם לוקחים משכנתא רק לפי יכולת ההחזר החודשית ותקופת המשכנתא. בכלל לא מעניין אותם מה הסכום הסופי, אם מחר הם יוכלו לקחת יותר הם יקחו יותר. זו, לדעתי, הסיבה העיקרית שהמחירים עלו ועולים. יש לאנשים יותר כסף, הקבלנים מבינים את זה ומתמחרים גבוה, המדינה הבינה את זה ומתמחרת גבוה את הקרקע. כל כך פשוט. אם אתה מתחבר לאנליזה הזו, אתה יכול להמשיך ולהגיע למסקנה שמדובר בבעיה זמנית בלבד, עד שהריבית תעלה. אם זו אכן בעיה זמנית, אז הפלסטר הזמני והמאוד בעייתי שנקרא מחיר למשתכן עשוי לעזור לחלק מסויים מהאוכלוסיה שצריכה דיור בתקופה הזו, עד שהבעיה תיפתר מעצמה (ע"י ילן את פישר או מי שיחליף אותם). האם זה הופך את התוכנית הזו למוצלחת? לא לגמרי, אבל לדעתי זה פחות נורא ממה שאתה מתאר.

אתה פשוט מתייחס לכל תקלה ברכב צרפתי כאילו השמיים נפלו על ראשך, ומשתמש בביטויים בומבסטיים של סוף העולם. אף אחד לא טען או טוען שהאקזמפלר המדובר הוא שיא האמינות. גם לא שרכב צרפתי בכלל הוא שיא האמינות,, או שהוא יותר אמין או אפילו ברמה זהה לרכב יפני. מצד שני, זו גם ממש לא קטסטרופה ורכב שאי אפשר לחיות איתו או שנכנס כל שבועיים למוסך. היו פה 3 תקלות אמיתיות בארבע שנים. קורה. לא נעים, לא כיף, אבל לא סוף העולם. לא מתאים לך, סבבה. בטוח שיפניות נוסעות חצי מיליון ק"מ בלי אף תקלה, גם סבבה. רוצה להוסיף שמן כל הזמן לסובארו שלך, עוד יותר סבבה. אבל די עם הביטויים האפוקליפטיים האלו על כל תקלה.

לעניין הנורות: גם אצלי ב-c5 היו נשרפות נורות כל כמה חודשים, מכיוון שאי אפשר להחליף שם נורה ימנית לבד הייתי קופץ לגבע, מבקש מהם להחליף, הם היו מחליפים בחינם לנורה בכמה שקלים ואחרי חודשיים-שלושה התהליך היה חוזר על עצמו. עד שקניתי נורות סבירות ובא לציון גואל.

לא מדובר על הרכב, אלא על ההתייחסות של שניכם (ואחרים) לתקלות כתלות במותג. אף אחד לא סוגד לסיטרואן (יודע מה, לפחות אני לא). גם לא כתבתי פה שהאקזמפלר הזה בפרט, c4 בכלל או סיטרואן ממש בכלל הם אמינים בטירוף. אפילו כתבתי אתמול איפשהוא​ שאני מאמין שרכב צרפתי ממוצע יהיה פחות אמין מרכב יפני ממוצע מאותו שנתון. אבל כשאתה מסתכל על רשימת התקלות בi20 האמורה, אפשר לראות שגם רכבים אסייתיים שידועים כאמינים (לא איזו דייהו בת 20) סובלים מתקלות בכמות מרשימה. רק שאם זה יונדאי (או טויוטה) אף אחד לא יגיד שזו קטסטרופה. אפילו להיפך ("אמינות מופתית. כבוד!" וחבריו) אז בוא נדבר כשתתחילו להתייחס לתקלות עצמן, ליכולת לפתור אותן ולמחיר במקום למותג. כי בין היונדאי הזו לסיטרואן הזו, נראה לי שהסיטרואן עדיפה hands down.

החברים EliC25 ו-subaru_loyale מתבקשים לחזור לשרשור התחזוקה של היונדאי i20 של itamarg. שניכם הגבתם שם. הנה, שלא תצטרכו לחפש. כן, היא נסעה יותר. כן היא היתה בליסינג. מצד שני, הסיטרואן נשואת השרשור הזה טופלה כל 30,000 אצל היד הראשונה. לא לזכותה. אני גם מניח שהנסועה הנמוכה של הסיטרואן מרמזת שרובה עירונית, ולא צריך להזכיר לשניכם שזה קצת פחות בריא לחלק מהמכלולים. הנה ציטוט נבחר: עכשיו שוב, זה לא שהסיטרואן הזו (או סיטרואן בכלל) היא מופת לאמינות. אבל לקחת רכב שסבל מ-3 תקלות במשך 4 שנים (וכן, גם מצבר שנגמר בגלל פריקה, תתביישו לכם סיטרואן!) ולקרוא לזה "רכב מזעזע, לא מאחל אותו לשונאים שלי", אבל להגיד "אמינות מופתית. כבוד!" על יונדאי i20 שסבלה מכל אלו: נו, זה כבר נשמע לי קצת צורם. בהמשך השרשור היא גם סבלה מעוד כמה בעיות לא פשוטות, כולל כיבוי באמצע נסיעה, שזו כבר בעיה בטיחותית לא פשוטה בכלל. סתם אומר. אבל תהנו לכם ביונדאי שלכם! (או בקורולה, ווטאבר).

תשמע, זה רק עניין של איך אתה מסתכל על זה. שתי התקלות הראשונות (אלטרנטור ומצבר) היו באמת סמוכות. אם מניחים שהמצבר אכן מת בגלל האלטרנטור (וגם אם לא), זו לא באמת "תקלה", ובטח לא אחת שאפשר להאשים בה את הרכב. אלו בדיוק אותם מצברים שיש בכל רכב אחר, וגם שם, הפלא ופלא, הם מתים מדי פעם שתי התקלות האחרות אכן היו די סמוכות, אבל לכאורה מאז אוקטובר 15' ועד עכשיו לא היתה אף תקלה, כלומר הרכב נסע כמעט שנתיים בלי שום כניסה לא מתוכננת למוסך. אז "להאכיל מרורים", לפחות לדעתי, זה לא.

התכוונתי שהרכב מתריע על תקלה שאין לה מנורה ספציפית (אצלי לפחות) ע"י צפצוף חד והודעת טקסט שמופיעה לכמה שניות על המסך הראשי. לא יודע אם זה קיים גם ב-c4.

בלי לנסות ליפות את המציאות, מדובר על 4 תקלות. בממוצע, תקלה בשנה. לא כיף, אבל קצת נסחפו פה עם לנטוש את הרכב באיזו סמטה ותקלות ש"גומרות לך ת'בריאות". כשמחשבים את עלות התקלות בלבד, כולל מצבר (אם הבנתי נכון החלפת המצבר הקודמת היתה כמה שנים לפני, כך שלא ברור לי למה זו תקלה, אבל ניחא), מקבלים בסה"כ 3730₪ שזה קצת פחות מ-1,000₪ לשנה. שוב, לא חגיגה, אבל להפוך את זה לאסון זה קצת (קצת) היסחפות. כמובן שברכבים יפניים שום דבר לעולם לא מתקלקל. אף רכב יפני מעולם לא נכנס על תקלה לא צפויה למוסך (היום למשל ראיתי לנסר קלאסיק תקועה באיילון. כנראה שמישהו החליף את המרכב של הסיטרואן שלו בזה של מיצובישי מהבושה). גם לגבי הגיר - אני לא חושב שהוא מוצלח במיוחד. אבל מכאן ועד להגיד שאי אפשר לנהוג איתו בפקק - זו דרך ארוכה מאוד. באמת שלא ברור לי מאיפה האמירה הזו מגיעה (היום עשיתי שעה בפקק לכיוון יפו וחזרה, ותראו, לא קרה כלום). קשה לי להאמין שלא היתה התראה בכלל לגבי האלטרנטור. ה-c5 שלי מתריעה על שטויות הרבה יותר מינוריות מזה ע"י צפצוף והודעה במסך. בסוף, אני לא באמת חושב שמדובר באיזה רכב מוצלח במיוחד, אבל להרגשתי גם לא כזה נורא (מרווח, בטוח, מאובזר יחסית). במחירים שהוא נסחר היום לדעתי הוא לגמרי סביר. אפילו שיש לו כמה נקודות חלשות.

לדעתי, ברכישת רכב חדש רק ירידת הערך תגיע קרוב לסכום החודשי שהקצבת. אם גיר ידני בא בחשבון, הייתי חושב על איזושהיא דיזל ידנית, למשל סיטרואן c3 פיקאסו או רנו פלואנס. יש גם 208 וסיטרואן קקטוס, אבל קצת חדשות מדי כדי שירידת הערך לא תהיה מאוד משמעותית. יש גם פריוס או יאריס היברידית יד שניה, אני פחות מכיר.

אני קצת לא מסכים, אבל זו אכן דעה אישית. בקצרה, כדי לא לפתוח פה מחדש שרשור של אלפי עמודים, אני מסכים שבהשוואה של צרפתי ממוצע ליפני ממוצע (ממוצע, גם ליפנים יש נפילות אבל הממוצע די אמין) באותו שנתון, היפני יהיה אמין יותר. הנקודה היא שההשוואה היא לא משנתון זהה, כי מה לעשות, רכבים צרפתיים "נהנים" מירידת ערך גבוהה יותר. אז בהשוואת תקציב, רכב צרפתי חדש בשנתיים שלוש, מה שלרוב גם אומר שהק"מ שלו נמוך משמעותית, לאו דוקא יהיה פחות אמין בצורה משמעותית (ואולי אפילו להיפך), בטח אם טופל כמו שצריך וימשיך להיות מטופל. גם בואו לא נשכח שמדובר על 207, לא על c6. רכב די פשוט בלי תחכום מיותר. וגם יש את העניין ש-207 היא קצת יותר נעימה לנסיעה מסיריון (אבל פחות חסכונית), למי שזה משמעותי עבורו.

בתור רכב שני בבית, זה לא נח אבל אפשרי. בתור רכב יחיד, כולל טיולים של שעתיים+ לכל כיוון באותו יום, לדעתי זה כבר ברמת לא אפשרי. כלומר, זה אפשרי, אבל ממש ממש רעיון גרוע.

לדעתי בתקציב הזה אפשר למצוא 207 חדשה בלפחות שנתיים. אל תשכח שזה לא רכב מבוקש, ולרוב תוכל להוריד כמה אלפים מהמחיר המבוקש. לא החזקתי רכב כזה בעצמי אבל לאחרונה שקלתי לקנות אחת. הגיר הוא al4, ומעבר להחלפת שסתומים והחלפת שמן מדי פעם (למרות שהיצרן לא ממליץ להחליף) ולפעולה לא תמיד חלקה הוא בסדר, אבל כמו כל גיר אוטומטי יגיע בסוף לשיפוץ. יש לי היום רכב עם גיר כזה מאמצע 2006 ו-157,000 ק"מ, שעדיין נוסע בצורה סבירה. מעבר לזה מדובר כנראה ברכב סביר. הייתי מנסה למצוא רכב חדש יותר מ-2008, בלי קשר ל-207 או לא. אם היא עדיין רלוונטית, מצאתי אחת כזו שביקשו עליה 25 מ-2012 עם 50 ומשהו אלף ק"מ, אבל יד שלישית. מציע לך לחפש אותה ביד 2, אם זה עדיין בתקציב.

בקצת מעל התקציב תוכל למצוא מיצובישי לנסר עם ק"מ גבוה (סביב 100,000), ואולי אפילו סובארו אימפרזה מליסינג (אבל הייתי בודק את עניין צריכת השמן, היה פה סיפור סביב זה לאחרונה). ג'וק לא קשור לפה בכלל. רכב קטן וצפוף.

לפיאסטה נתונים די דומים ל-i20, ובוודאי טובים יותר מהפיקנטו. לא מדובר ברכב חזק או מהיר במיוחד, אבל לא פחות מהמתחרות הרלוונטיות.

מסכם: לצערי, כל עניין הרכישה נדחה קצת (או הרבה, או לאינסוף, זה לא ברור כרגע). תודה למי שסייע. נזכרתי איזה כיף זה לקנות פה רכב ("אני בחופשת לידה, תבוא מתי שתרצה" הופך ל"בעלי לא בבית, תתקשר אליו, הוא בישיבה עכשיו, אולי כשהוא יצא תוכל לקבוע איתו"), אז מה אם בטעות אתה ביום חופש, למה מי אתה? מצד שני, נתקלתי בפיג'ו 207 אחת, אמנם יד שלישית (פרטיות כולן), אבל שנת 2012, עם 50 וקצת אלף ק"מ, שנראית סביר ולכאורה מטופלת, שמבקשים עליה 25,000. אם מישהו ממש רוצה, מוזמנים לפנות אלי או לחפש ביד2.

להבנתי, נשארו 3 רכבי הדגמה / תצוגה (כולם בצביעת השחור/אדום המזעזעת, לטעמי).

תלוי מה מחליפים. יש פירוט? יש מוסכים שמתמחים ברכבים מסויימים, אפילו שהם לא מורשים. זה לא שיש לך איזו סיטרואן c6. נסה את אורן שירותי רכב בחולון. יש שרשור המלצות מכובד מאוד עליו, וגם מניסיון אישי (קצר אמנם) זה מקום מצוין.

אתה אגוז קשה... אני לא ממש חושק בפוזיציית המורה שושנה (תשובות מלאות וכאלה), אבל כאן זה מתחייב: מה זה בעיית גיר? הגיר גמור? לא נעים? מדי פעם עושה צרות? תן קצת אינפורמציה, אולי מישהו יוכל לעזור. אז תמלא אותו. תעשה ילדים, תביא חברים, תעמיס בקניות מהסופר, איך שבא לך. מה זה רכב ריק מדי? איך מודדים ריקנות של רכב? חסרים לו תחומי עניין? הוא חושב שסטטיק ובן-אל הם סוגה עילית? לא רוצה לשמוע על דוקטורט? יש לו מבט ריק בעיניים? ולשאלה הכי חשובה לא ענית: תקציב. כי בלי זה, אפשר לחשוב על המון אופציות ממש מעניינות, אבל כנראה לא רלוונטיות.