הדוגמא של מה עשו רנו עם ניסן נכונה, אך אינה מתאימה למקרה של יגואר. ניסן לפני רנו היתה אולי אחת מחברות הרכב המשעממות ביותר והמעצבים שלה הגרועים וחסרי המעוף ביותר. ולכן רנו הזרימו קצת מהחדשנות שלהם כמו גם העבירו את ניסן תהליך הבראה (אפילו פיטורי עובדים ביפן !) יעיל. אם אכן רנו ירכשו את יגואר המגמה תהיה הפוכה, במקום מכוניות עם שיק והדר נקבל הכלאות מוזרות. הדוגמא שמתאימה יותר לכאן (אם כי לא בצורה מלאה) היא רכישת סאאב ע"י GM, במקום המכוניות המיוחדות של סאאב קיבלנו מכוניות על שילדות של GM אירופה שהן אולי בסדר אך ממצעות (מלשון ממוצע) את סאאב כלפי מטה.