זהו שורש הבעיה. הכביש הוא רק אחת מהמראות של החברה הישראלית. אנחנו מתנהגים בכביש בדיוק כפי שאנחנו מתנהגים ברחוב, באוטובוס, בתור לסופר ובקופת חולים.
הפתרון? להפנים זאת, לנסות להסתכל 7 מהלכים קדימה ולכל הכיוונים, להיזהר להיזהר להיזהר ולהצטער שזהו המצב.
בנוסף לכך, האופי הישראלי מאוד לא פתוח לביקורת, ואם תסביר למישהו בהגיון שמראה פנורמית זה לא טוב, או שינסה להתרגל לנסוע אחורה בלי להסיט את הראש לאחור, מיד תיתקל בתשובה כמו " עזוב, מה אתה מבלבל את המוח" או "אני כבר רגיל לזה ככה, זה הכי טוב".
אחרון ודי- הנהגים בארץ לא מתייחסים לנהיגה בחשיבות מספיקה. מבחינתם פעולת הנהיגה היא טיפ טיפה יותר מורכבת מהפעלת אייפון, וזה הכל. כמות תשומת הלב שרוב הנהגים נותנים לפעולת הנהיגה לוקה בחסר, בלשון המעטה.