שביט

חבר'ה, ש. י הוא אלוף במילואים, בעל עיטור מופת, ושמו אפילו הוזכר כאחד המועמדים להחליף את גבי אשכנזי כרמטכ"ל. קשה לי להאמין שהחברה בין הגדולות בארץ, אם לא ה-, לא מקבלת אנשים בגלל שהם עושים מילואים. חבר טוב שלי עובד שם כבר שנתיים ועושה מילואים כמו תנין. 30-35 יום בשנה, כל שנה. ייתכן שלתהליך ולמשרה הספציפית הזו הם מחפשים מישהו בזמינות יותר מיידית, זה אמנם מבאס ת'תחת אבל נגד זה אין מה לעשות. לא כל אחד ששירת בסדיר ומשרת במילואים הוא אחראי ויציב, כמו שלא כל אחד שלא שירת הוא זרקן ופרזיט. הסגידה הזו לכל מי ששירת בצבא ללא קשר לאופי שלו היא קצת נאיבית, במחילה.

אני שמעתי לפני כמה שנים סיפור הפוך... על איש קבע מבסיס נבטים ששני רכבים "סגרו" עליו, אחד מלפנים ואחד מאחור. הבחור לא התבלבל והכניס להם באבי אביהם. אני לא מתחייב על אמינות הסיפור ב100 אחוז, אבל אם זה קרה- דיינו

לא אמדורסקי (הרבה חושבים שזה הוא), אלא להקת אייטיז איזוטרית בשם פופלקס

"יוסי, התקשרת אליי לפני שבועיים. לא ראית שניסיתי לתפוס אותך למחרת?" "מעניין ת'תחת שלי"

בנצי, סלח לי על ההתנשאות (ועל הסטייה מנושא השרשור)- פשוט תענוג לקרוא הודעות שלך.

אם אתה מדבר על צמיג דק- לנסוע לא יותר מ80 קמ"ש. עדיף לנסוע איתו כמה שפחות, גם כי זה לא בטיחותי לנסוע עם גלגל בגודל שונה מהאחרים, וגם כי מספר הק"מ הכולל שאפשר לנסוע בו מוגבל גם כן. לפי מה שראיתי כאן, אסור בחלק מהמכוניות לשים אותו על הציר הקדמי, מה שדורש החלפה נוספת בגדול- כמה שפחות וכמה שיותר לאט...

מבין לליבך. הוריה של אשתי גרים גם כן בערד (וההודעה הזו נרשמת משם...) אני מכיר את הדרך הזו כבר 5 שנים. אנחנו לערד בערך פעם- פעמיים בחודש, בעיקר בימי שישי בצהריים וחוזרים למרכז בשבת אחה"צ. לקח לי מעט זמן להתרגל לתנועה ולכביש עצמו, וכיום יש לי מספיק ביטחון על הכביש. למדתי לזהות רכבים של בדואים ולהכיר את סגנון הנהיגה המיוחד שלהם. כשאני מגיע לצומת שוקת אני נכנס לסטייט אוף מיינד מסויים, אני דרוך וזהיר הרבה יותר, ואני נוהג די מהר יחסית (כמובן שבמידת האפשר). התפיסה שלי לגבי הכביש הזה היא קודם כל לנהוג בהתאם לתנאי הדרך, אח"כ לפי תנאי החוק. אם יעצור אותי שוטר (ולאחרונה נצפות ניידות תנועה רבות), ההסבר שלי הוא שהכביש הזה הוא מאוד מסוכן, ואני מעדיף להיות עליו כמה שפחות זמן... סעו בזהירות

אני גם מציע לך לעשות חלוקה גסה לפי עשורים, ולמצוא את השירים הכי מקפיצים, מוכרים ושמחים: 60- בעיקר להקות צבאיות, קצת אריק וחלונות גבוהים, שלושרים וגשר הירקון 70- שבלול, כוורת, קצת תמוז, גזוז ודודה 80-בנזין, תיסלם, משינה 90- שלל הלהקות הצעירות 2000- שוטי הנבואה, מוש, אינפקטד, סינרגיה ושלל גרסאות מקפיצות של כוכב נולד + לינק תקין http://www.youtube.com/watch?v=zh14ZIlkAI0&feature=related

שירים ספציפיים? שכשנבוא/ אריק אינשטיין מחרוזת שירים של כוורת משינה/ אין מקום אחר עכשיו אני של נטאשה סאלם עליכום/http://www.youtube.com/watch?v=zh14ZIlkAI0&feature=related סיגל של אריס סאן זהו לבינתיים בשלוף

האמת היא שזה נשמע די אמין, מה גם שמי שכתב את זה הוא רפי, הגולש גם כאן בפורום, ועושה רושם של בחור שאפשר לסמוך עליו. אני מתחיל תמיד את הנסיעה עם חלונות פתוחים, ולאחר 2-3 דקות, כשהרכב מגיע לטמפ' עבודה אני מפעיל את המזגן. להיכנס לאוטו חם, אחרי שהיה סגור כל היום זה זוועה, עם או בלי סכנת הבנזן... חוצמזה שהאוטו תמיד מאוורר עם חלונות רבע פתוחים במשך היום (יתרון של מקום העבודה)

ראה המלצתי על פרקש ברמת השרון

היום ראיתי אלפא- 11-111-67

אני לא מבין איך השרשור הזה עדיין קיים אם אחד מחוקי הפורום אומר במפורש

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=3017944&postcount=23 לפני 7 שנים טסתי לתאילנד עם חברתי דאז. אחרי 10 ימים עשינו את הטיול ג'יפים בצפון יחד עם כמה חבר'ה ישראלים. אחד מהם הוא בעלה דהיום שיהיה במזל טוב!!!

ורק בשבתות שאני קופץ לשם יש איזה בדואי עם מזדה לנטיס חבוטה יופי של תמונות

תנסה רגע לחשוב מה היה קורה עם כל אחד שנרשם אתמול היה מעלה סתם הודעות, על נושאים שלא קשורים לרכבים כי "עדיין אין לי גישה לאוף טופיק". הגדירו לך במפורש- למה אתה חייב לעשות דווקא? ברגע שאחד מתחיל, כל היתר קופצים, כי "אם הוא עשה אז גם אני יכול" **עריכה- וואלה העבירו לך. יופי. איזה כיף לך

אייל- תמונה אליפות

שאלה 3: X+Y=112 X=0.6Y 0.6Y+Y=112 1.6Y=112 Y=112/1.6 Y=70 X=70*0.6=42 יאללה, תביא עוד וכשתגיע לחלק של העברית תביא גם כן... ובינתיים, מה פירוש המלים הבאות: טוזיג- בוקה ומבוקה ומבולקה- אספקלריה- בן תשחורת- ומלה שאהוב עליי במיוחד, אישקוקה- הכותב לא עשה פסיכומטרי

היום ראיתי קטנוע- 71-717-70

אהבתי את ה"חלוקה" במד המהירות

שבת, צהריים, חם. כל זה גרם לי לחשוב על הנושא האמור עד לפני 15-20 שנה בערך, לרוב המכוניות היו ג'נטים כסופים עם צלחת קטנה יחסית במרכז, או "כובע" קטנטן. (ראה כאן, כאן וכאן) בשלב מסויים כל יצרני הרכב עברו לטאסות המלאות. ברור שאחרי כמה שנים הגיע מצב שחלק מהטאסה שבור, או שהצבע מתקלף, או שהטאסה חצי בחוץ או שהיא קשורה באזיקון...שלא לדבר על מקרים שבהם היא נגנבה, והרכב נשאר עם ג'אנט שחור, מגעיל ומשעמם. עד לפני שנתיים נהגתי במיצובישי לנסר שנת 92. כשהיה לי פנצ'ר, 20 דקות היו לוקחות לי לפרק את הצלחת ועוד 5 דקות להחליף את הגלגל מדוע יצרני הרכב עברו לשיטה הזו? האם זה מצמצם עלויות? האם כיסוי הגלגל המלא משפר את האוירודינמיקה? האם זה יותר יפה בעיניהם? או שאולי רק בארץ ילדים גונבים טאסות או שהן תיכף נופלות והנהגים לא שמים לב לכך. אולי באירופה ובארה"ב לא סובלים מבעיות כאלה? לדעתי המצב הקודם, של ג'אנט כסוף עם צלחת קטנה הרבה יותר יפה, והרבה פחות בולט בחסרונו. אבק הרפידות השחור נראה בבירור, וכך אפשר לשטוף אותו כשהשכבה דקה וקלה לניקוי. בג'אנט שחור? אללה איסתור. לא יודעים מתי נגמר הגלגל ומתי מתחיל האבק. שביט, שנוהג בפורד פוקוס עם 4 צלחות שאותות הזמן ניכרות עליהן.

אחלה תמונות. תתחדש

קנית אותה מבחור בשם ליאור במקרה? תתחדש

אני שומר כרטיסי ביקור כאוסף... יש לי קרוב ל300 כרטיסים, חלקם מסודרים באלבום

המכונית העממית