roee

אולי אחדש לך משהו, אבל בעולם - העולם שלנו, שבו חיים אני וגם אתה, וגם, בקושי רב, אהרונוביץ' - מקובל לשלם עבור תקינה. כן כן, חברות משלמות תמורת תקנים שניתנים להם. וזה עובד. איך אתה חושב שתרופות מקבלות אישור FDA? מי משלם, לדעתך? ושם לא מדובר על מכונית. או שתיים. או עשר. אלא מיליונים של דולרים. ורגולציות אירופאיות, כמו CE, כמו TUV - גם שם אתה משלם עבור התקן. לפעמים, שומו שמיים, מעבדה פרטית מסמיכה אותך לעבור את התקן. מעבדה לה אתה משלם. רובם המוחלט של התקנים וגופי התקינה בעולם ניזונים, בין היתר ולרוב אף בעיקר, מהחברות עליהן הם מפקחים. הרשה לי להתייחס לNCAP כגוף תקינה - NCAP מבצע בדיקה אובייקטיבית של עמידות מוצרים שונים במבחן ידוע ומוסכם, אותו קבע מראש. לא שונה מאשר בדיקה שתרופה אינה מסכנת חולים, לצורך העניין, או שמכשיר חשמלי אחד לא מייצר שום הפרעה אלקטרומגנטית שעלולה להפריע למכשירים אחרים (FCC, למשל). מישהו כאן הביא את Consumer Review בתור דוגמא לגוף ביקורת לא משוחד. ובכן, למה הם לא עושים מבחני ריסוק? אולי כי מבחני ריסוק כאלו הם אופרציה מעט יותר מסובכת מאשר לבדוק את עשר המצלמות הטובות בשוק? ואולי, מהרגע בו הגוף הזה תפס תאוצה וביסס את מעמדו כגוף המשמעותי היחידי שנותן מדד כלשהו של בטיחות רכבים, הוא יכול להרשות לעצמו שהיצרנים ירוצו אליו? מהרגע בו כוכבי NCAP נהפכו לכלי שיווקי, יש ליצרנים אינטרס, גדול עוד יותר מזה של הצרכנים, לערוך מבחני ריסוק. האם אתה באמת טיפש מספיק בשביל להעדיף שNCAP לא יבחנו מכונית, משיקולים כלשהי, מאשר שיערכו מבחנים לבקשתו ומימונו של היצרן? לפחות אהרונוביץ' משלב בתגובות שלו וולגריות וגסות רוח שמעניקים לדיון פן ילדותי-אלים. אתה פשוט, בתמימותך, מאמץ את התרגיל השיווקי שלו כאמת מוחלטת, ועוד בא לספר לנו על זה. הנה שיעור קטן בכלכלה, פרסום, והלכות שוק אחרות: אהרונוביץ' מתפרנס, ממשהו. בהעדר הוכחות לכך שהוא מתפרנס מגביית חובות, אני מניח שהוא מתפרנס מנטקאר. משלמים לו על המודעות שנמצאות באתר, כן? עכשיו, אפשר לשלם על מודעות לפי שני פרמטרים: 1. גסות הרוח של האיש שבתחומי רכושו מתפרסמת המודעה. אני מניח שכך זה נעשה באיזורים מסויימים של מזרח אירופה, ולמעשה אין לי כלל ספק שזו הייתה יכולה להיות מתודה רווחית מאוד למר אהרונוביץ', לנוכח יחסי האנוש שלו. אך לצערי, כנראה שהוא נאלץ להתאים עצמו לשוק, ולבחור בפרמטר 2, שמובא להלן - 2. מספר הצופים במודעה. הגיון צרוף אומר, שאם כתובת האתר של אהרונוביץ' תתפרסם בפריים טיים, בערוץ 10, יכנסו אליו יותר אנשים. אם יכנסו יותר אנשים, אהרונוביץ' יקבל יותר כסף. עכשיו אמור לי, מר אחד-ניב-אחד. האם אין לו אינטרס מובהק לפרסם תחקיר, בשביל לקבל חשיפה גבוהה יותר לאתר? המילה תחקיר נאמרת כאן בליברליות, למרות שלמעשה הדבר לו היינו עדים לא נראה כמו תוצאה של הרבה יותר מהטרדה שיטתית למדי של כמה אנשי PR, אבל ניחא. בקיצור, אין שם "אקדח מעשן", יש שם קופה רושמת, ולא יקרה שום דבר אם NCAP יתנהגו כמו כל גוף תקינה אחר בעולם ויעזרו ביצרני הרכב לצורך מבחניהם, להפך.

מצחיק שאתה אומר את כל זה, כי יש לי דוגמא מופתית לעיתונאי רכב משכמו ומעלה - טל שביט. מבחינת היסטוריית המוטוריקה בארץ, לדעתי, הוא לא נופל בשום דבר מפועליו (או כתיבתו, או ידיעתו) ממר אהרונוביץ', ולמרות זאת אינו מתנשא כלל, סופר-נחמד ואף משתתף בפורומים כ"אדם מהשורה". כמובן שיש גם רבים וטובים אחרים, אבל טל שביט בשבילי הוא אייקון, כמו אהרונוביץ' ממש. ועוד אוסיף, לגבי הדור הצעיר של עיתונאי הרכב: אני נהנה הרבה יותר לקרוא את כתבותיו של רוני נאק, ב"אוטו", מאשר שאני נהנה לקרוא את טוריו המיוסרים ומלאי החשיבות העצמית של אהרונוביץ'. אני באמת לא חושב שאהרונוביץ' מוכשר במיוחד, פשוט נראה לי ש"הוא היה כאן קודם", ועל כך שומרים לו איזשהו חסד נעורים לא ברור.

לכבוד הקוסם "מריוס" הנידון: המציאות שים לב, מר קוסם, שלא הייתה שום הטלת רפש הדדית. צוקרמן אמר את דעתו, הלגיטימית לחלוטין (ואני יותר ממסכים עם כל מה שכתב שם), בעוד מר אהרונוביץ' הדרדר לעלבונות אישיים וזלזול פתאטי, ללא שום תוכן ענייני, דבר שפשוט חושף את פניו האמיתיים (אם אלו לא נחשפו כבר עשרות פעמים). אהרונוביץ', פשוט לא שווה התייחסות, ולא פלא שהקיאו אותו שוב ושוב עד אשר הסתגר באתר נידח ועלוב. אני מקווה שכל אותם חסידיו העיוורים (עם הזמן הם הולכים ופוחתים, לשמחתי) לומדים את אופיו האמיתי של ה"גורו" שלהם. אגב, אנקדוטה משעשעת-משהו בזלזולו של אהרונוביץ' בצוקרמן (שהינו אדם יקר, לכל הדיעות) היא שאהרונוביץ', עיתונאי גדול ורב סמכות ככל שיהיה (והאמת, אין לי מושג. ג'ורג' כשר הוא בטוח לא), הוא עיתונאי ללא קוראים. בעוד שצוקרמן, עיתונאי בתחילת דרכו, מקבל חשיפה גדולה בעשרות מונים. אז מי הוא העיתונאי האמיתי מביניהם?

כן, וזה בדיוק מה שעשיתי. זה היה 7 אחוז מערך הכלי ללא כיסוי תאונות עצמיות, אך עם כיסוי גניבה וצד ג', שבמילא תעשה, או 12 אחוז כולל הכל. בחרתי באפשרות הראשונה, כמובן.

אני חושב שכל יתרון התנהגות שיש לפוקוס, מתקזז בקלות עם המאזדה, בגלל שני דברים: 1. הגה מתכוונן למרחק - יתרון עצום בשביל גבוהים כמוני, בלי תנוחת נהיגה טובה קשה להנות ממכונית. 2. טיפטרוניק, שמועיל פה ושם.

רחוק, מאוד רחוק מהאמת, עד כמה שאני יודע - שוב, מקריאה, אבל הרבה קריאה. נסה כאן: www.ktmtalk.com פורום מעולה לענייני KTM.

הלכתי על 3, ליסינג. עם תיבה ידנית, היא הייתה יכולה להיות מכונית כיפית, חד וחלק. עם אוטומטית, היא מהנה. השלדה מצויינת, ההגה טוב, הרבה פידבק ובלמים מעולים. בקטגוריה מעל, אני יכול להצביע על המונדיאו (שמהווה עסקה מעולה ומכונית מעולה, ליסינג או לא). ישנה שמועה שחברות הליסינג יספקו מכוניות ידניות, בהמתנה של חצי שנה. מי יודע.

1. אל תהיה בטוח שהארבע פעימות יותר אמינים או מצריכים פחות טיפולים מה250. אין דין 450 רייסינג כדין DR350, מבחינת תחזוקה. 2. הדו"פים שלהם מעולים, גם קלים יותר (טוב, אין סטרטר) וגם ידידותיים מאוד. הכל מנסיונם של אחרים, כמובן, אבל חקרתי הרבה. 3. למה כחול? אני חושב שבאופן די גורף, הקטומים עדיפים. בקיצור, 250EXC דו פעימתי

לא רק שהם לא מעודכנים, אלא גם כבר מזמן (לידיעתי) לא קיימים דגמי LC4 בנפח קטן מ640, אלא רק RFS (Racing Four Stroke), כמו ה400, 450, 250 ו525 (כולם עם הסיומת "רייסינג", ובעלי סטרטר חשמלי). מחירם של אלו מתחיל ב70K (עם ה250Racing). הדו פעימתיים יעלו לך פחות, משהו כמו 10K פחות. יש טיעונים טובים בעד ונגד קניית חדש: נגד: 1. קל למצוא קטומים משומשים בני שנה שנתיים 2. מחיר, כמובן 3. האחריות של ק.ט.מ היא גם ככה שלושה חודשים, זה לא כאילו שחדש מעניק בהכרח שקט נפשי בעד: 1. זה חדש.. 2. ק.ט.מ מעדכנים (אף מהותית, בין 2003 ל2004 למשל) את האופנועים, מדי שנה. 3. אופנועים עדינים יחסית, שמצריכים יותר תחזוקה עקב אופיים הפחות מתון. כלומר, אין לי ספק שהם יכולים לעבוד הרבה שנים בלי תקלות, פשוט צריך מי שיטפל בהם באהבה. במקומך, כנראה שהייתי קונה דו"פ כמו ה250EXC, חדש. עמדתי לעשות את זה, ובסוף קניתי אופנוע כביש. בהצלחה.

זה סיכון זה? נסה אבא עם R1.. (בטח יש כאלו, איפשהו).

תלוי איזה - שטח, כביש, עם פיירינג, בלי, וכו'. תן קצת פרטים. אישית, לא הייתי מוותר על גניבה וצד ג' - ואכן, זה מה שעשיתי. על ביטוח כזה בדיוק, שילמתי 4.5K, בן 21 בלי שום נסיון קודם על אופנועים ושבוע רשיון, לאופנוע במחיר זהה (CBF חדש) לשלך. אז במצבך, זה בטח יהיה פחות מ4K לביטוח דומה. 4K, בשביל לישון בשקט בלילה? שווה לדעתי.

go ahead, make my day, וכו'... אל תתבייש

איש חרדל, לא יודע אם שנינו גרים באותה מדינה, אבל אני לא חושב שתהיה לי בעיה להוציא את המקסימום מכל מכונית שנמכרת כאן (כולל 911). המקסימום שלי, כמובן. לא חסרים כאן כבישים טובים, מפותלים, וריקים. בצפון, בדרום, באיזור ירושלים. אז בלי סיפורי "אי אפשר להוציא את המקסימום מהמכונית", כי להוציא את המקסימום זה לא להגיע לvmax שלה (למרות שגם את זה אפשר לעשות כאן בלי בעיה).

RS, תבורך. אתה צריך לקבל איזה פרס על מפעל חיים על העדכונים.. keep up the good work

אני אהיה מאוד, מאוד מופתע (לטובה) אם זה לא מסמן את סוף הדקאר במתכונתו הנוכחית, לפחות לאופנועים. מופתע לטובה, כי אירוע כזה לא אמור להיות פוליטיקלי קורקט, והרוכבים (לפחות המקצוענים, כי החובבנים לא תמיד) יודעים למה הם מכניסים את עצמם. לא שאני תומך בספורט מוות סטייל הגלדיאטורים, אבל.

LOL, אני חשבתי על זה כשכתבתי את התגובה...

או כושי. שכחת כושים

ג'ורג', רואה שהת'רד הזה היה שווה? סיני, מה השאר שידוע לנו, זה שפתחת מוסך?

אין את מי להאשים, מלבד את המיסוי המטורף שמציב את המכונית כהשקעה. ורוב ההשקעות הן סולידיות. ולכן גם המכונית שנרכשת סולידית בהתאם (מאזדה 3 וכו'). אי אפשר לצפות מאנשים לקנות צעצועים במאות אלפי שקלים, ומצד שני בוודאי שאי אפשר לצפות מהם לקנות 106 מתפרקת בשביל הנאה מנהיגה.

לכבוד: רוני אהרונוביץ' העתק: "מריוס" אילן פ. יש שיאמרו את אותו הדבר בדיוק לגבי הביקורת שלך על NCAP. מר אהרונוביץ', אתחיל בלומר כי אני מכבד את תרומתך לעולם הרכב, רבים וטובים (כולל אני) התחנכנו על ברכי "טורבו", ואחר כך "אוטו", בימי הזוהר שלו (לא שהוא רע כיום, נהפוך הוא). לכן, יש לי כבוד אלמנטרי כלפיך, למרות צורת ההתנהגות הכללית שאתה מפגין, שתתאים יותר לתושב "האי של גיליגן" מאשר לפיגורה אוטומטיבית. אך התחקיר הזה מבייש את אותה תקופה. האם זהו לא תרגיל יחצ"נות ותו לא? ומה בדיוק הייתה העסקה שלך עם ערוץ 10? תחקיר תמורת חשיפה? ומדוע אתה חושב שאין לי, כצרכן, אינטרס ברור לדעת מהן תוצאות מבחני הריסוק לפני שהרכב מתחיל להמכר לציבור? ראה למשל את מקרה אלפא 147. מבחני הריסוק נערכו אחרי התחלת השיווק שלה, וחשפו תוצאות מבהילות למדי. האם היה לי אכפת לו אלפא עשו את כל מה שיכלו בשביל שהמבחן יעשה לפני השיווק בארץ? (ועוד בזמנו השתעשעתי ברעיון של לקנות אחת, עד שהבנתי שזה.. נו, סתם אוטו). נהפוך הוא, אני מעודד צעד כמו של רנו, וכל עזרה שניתן לספק לNCAP. שיותר מכוניות יבחנו, אדרבא. לא היה שום דבר רע בתחקיר הזה, אם הוא היה נעשה בנימה של "תראו, ליצרניות יש יותר קשר עם NCAP ממה שנדמה". תקן אותי אם אני טועה, אבל תחקיר כזה לא היה מגיע לכפותיו של עמנואל רוזן, פשוט מחוסר צהבהבות\עניין לציבור. הוא היה נשאר בnetcar, כעוד אחד מטורי העורך. אבל התחקיר מנסה לרמוז משהו אחר, עד כדי הטלת דופי בתוצאות המבחנים עצמם, בצורה מעט מאולצת. לא נותר לי אלא להסיק שזה נעשה בשביל לזכות בחשיפה. כוכבי NCAP אינם כוכבי מישלן, וגם לא כוכבי מבקרי סרטים. וגם, מר אהרונוביץ', אינם כוכבי דירוג מכוניות בnetcar. הכוכבים בNCAP מייצגים תוצאות מחושבות ואבסולוטיות, שאינן ניתנות לפירוש דו משמעי. צר לי שלא מצאת מקום לבקר טכנית את המבחנים עצמם, כפי שציפיתי באוחזי את שלט הטלוויזיה בשעה 21:00. דבר, שהיה מועיל ומעניין הרבה יותר מאשר הבאת גמגומי אנשי PR של יצרניות רכב. במקום זה, עסקת סתם בהכפשה, שמאחוריה אין הרבה, מלבד הרצון שלך לזכות שוב ב15 דקות של תהילה. you should know better, מר אהרונוביץ'. בכבוד רב, רועי

שמע, חבר-zealout, כבר הרבה זמן אין שום דבר ספורטיבי באלפא-רומיאו, לפחות לא יותר מאשר שסובארו זה מותג ספורטיבי. הריגוש היחידי שהמכוניות שלהם מספקות הוא ההימור על חייך בתאונה (19 אחוז בתאונת חזית בNCAP, ב147). בכלל, איזה מין דבר זה, אלפא-רומיאו. תהיה פאנאט של פורשה, של פרארי, אפילו של האימפרזה WRX (כמו אודי, לאן נעלם הבחור). אבל של אלפא? נו, באמת.

מדהים. באמת מדהים. עם אנשים כמוך, היבואנים יפשטו את הרגל מהר מאוד (למרות שגם החלקים האלו הגיעו מאיפשהו, אבל מילא )

מדהים

אתה צודק. זו הסיבה בגללה ה911 מעולם לא הצליחה כמכונית ספורטיבית. (אה, כן - )

משהו ברוח הזו