שמר ויקינג וגלעד
היום הל"ג (33) לעומר הינו יום הסתלקותו לגנזי מרומים של רבי שמעון בר יוחאי מחבר ספר הזהר הקדוש והחדש. כמו בכל הילולא (יום שנה) נהוג היה להדליק נר נשמה, ובציונו שבמירון נהגו להדליק נר שמן מאד גדול ואף ליבו את האש ע"י זרדים, עצים וענפים.
כשעם ישראל גלה ואיבד את היכולת להדליק את האש במירון הנהיגו כי גם בחו"ל ידליקו את המדורה כמו במירון, יזמרו שירים על רבי שמעון בר יוחאי, ירקדו סביב המדורה , יכבוה ויפנו לעסקיהם. המנהג המשיך גם בארץ.
אבל תרבותה של הציונות החילונית, שרצתה לשמר דימוי יהודי מחד גיסא, ולנתק את הקשר שלה עם תורת ישראל מאידך רוקנה את ל"ג בעומר מתוכנו היהודי והשאירה את הסממן החיצוני בלבד - הדלקת מדורה. כמובן שלבוא, להדליק מדורה ולשבת לידה כמו גולם לא התחשק לאיש, ולכן הפכו את הילולת רשב"י ליום של מרשמלו, על האש, תפו"א בנייר כסף וצ'יזבטים. כך הגענו למצב שבו האש, שהינה למעשה נר נשמה לרשב"י הפכה למוקד לצליית מרשמלו ותפו"א.
לסיכום במקום לחשוב על "ביטולו" של החג - תמלא אותו בתוכן, שאם לא כן ה"עוילם" ימלא אותו בתוכן משלו, ככל העולה על דעתו. גם אם דעת זו תתגלה כדעת שוטים.
וסתם שאלה שמסקרנת אותי: איך בדיוק, לשיטתך, "מבטלים" את ל"ג בעומר?