RK

אלעד, תרשה לי הפעם שלא להסכים אתך. בהרבה חברות/מעמדות מקובל לשמור על סטנדרט מסויים. כמו שבמקומות מסויימים לא תתקבל בכבוד הראוי אם בחולצתך יהיו כפתורים ולא חפתים, כך גם מקובל, באותם מעמדות, להופיע לפגישת עסקים ברכב הולם את המעמד. לא בטוח שהאמר, לצורך העניין, הוא אותו רכב, מרצדס/ב.מ.וו./אודי/לקסוס בוודאי יעשו את התפקיד טוב יותר, ולא מדובר על הקטנות שבהיצע, אך פוקוס, כפי שהבנת, בוודאי לא שם. האם הדבר טוב או ראוי זו שאלה אחרת, אבל זהו המצב. גם אני זוכר מלימודיי פרופסור שהיה מופיע להרצאות בג'ינס מרופט עם כתמי צבע, חגורה מדלדלת שראתה ימים, אם לא עשורים, טובים יותר וחולצת טריקו מרופטת. מה שחשבנו עליו היה רחוק שנות אור מצניעות, יותר בכיוון חוסר כבוד עצמי וביזיון למקצוע ולמוסד בו הוא מלמד...

מה זה סבירים ומה זה בשביל פונטו? מבחינה סטטיסטית, רוב הסיכויים שלא יקרה לך כלום. בפועל, אתה תנהג על שתי חתיכות פלסטיק שבשלב כלשהו כשכבר ישבר לך מהם לא תמצא לנכון להחליף, כי מרוב שהם קשיחים יתר על המידה הם כמעט ולא יישחקו. בין לבין תהיה ללא אחיזה, לא ביבש ולא ברטוב, ללא מהירות פניה הולמת ומה שחשוב בהרבה, תאריך בשיעור ניכר את מרחק הבלימה שלך. אף אחד לא חייב לנהוג על צמיגים ספורטיביים ברכבים יומיומיים, אבל חשוב לא לנהוג על דרעק, זה בכל זאת בטיחות.

רק אני תוהה מה ההיגיון לשאול את השאלה לאחר הרכישה ולא לפניה?

רכשת את הביטוח המקיף על מנת לקבל פיצוי על נזק שיקרה לך. מימשת את הפוליסה - כלומר, קיבלת את השירות, ולכן עליך לשלם בעדו. אין שום סיבה שתקבל החזר של הפרמיה.

היה שרשור על אפלאוז לפני כשבועיים. אין סיכוי שלא מצאת. והיו עוןד רבים וטובים נוספים. מכל מקום, צריכת הדלק של הידנית היא כ-10-11 ק"מ/ל' משולב. הרכב אמין ביותר, פרט לפגם אחד והוא רגישות למי ברז במערכת הקירור, אשר יכולים לגרור אף החלפת מנוע. אם לא ביקרו מי ברז במנוע והשתמשו בנוזל קירור ייעודי - הרכב יגלה אמינות מופלאה.

כאילו קראת את מחשבותיי. לאדם שרוצה לראות תוכנית על מכוניות ולא קומדי סטור, הפיפת' תתן מענה טוב בהרבה.

כן. מן הסתם, הדרייבשאפט אחר ואני בטוח שעוד כמה מכלולים שונים.

שרשור דומה על רכב איטלקי או צרפתי היה כבר עובר את העמוד החמישי... לגופו של עניין, מחזק את עניין התביעה הבודדת.

אם כבר 406, אזי הרכב, אם כי מתנהג טוב ובטוח, די מרדים ובוודאי לא מעודד נהיגה חזקה (אם כי הוא טוב בה) אלא נהיגה רגועה ומדודה, מה גם שהוא נוח בצורה יוצאת דופן. מכאן ועד לנטייה להיגוי יתר הדרך מאד ארוכה. אבל אין צורך לתת לעובדות לבלבל אותנו...

על פי פרסומים זרים, הטויוטה קורולה AE86 היא אכן רכב ספורטיבי שמהנה לנהיגה חזקה

הבנאדם רוצה אלפא הנעה אחורית ישנה, לא כל דבר אחר. אין פה הגיון, כך שפתרונות הגיוניים זה לא משחקים פה תפקיד לגופו של עניין, שמעתי (אם כי אודה שלא ראיתי במו עיניי) על הסבות של טראנסאקסלים לגיר קדמי (מאחורי המנוע), כמו באלפא 6. אם כבר ללכת על פרוייקט בסדר גודל שכזה, ניתן אולי גם לבחון התאמה של גיר אוטומטי מיצרן אחר.

בהחלט יחסית? בהחלט או יחסית? הבאלנו והקורולה נבנו ללא התחשבות בתכונות דינאמיות מעבר לשינוע בסיסי ועל כן מאופיינות בתת היגוי בולט שימנע מנהג טיפוסי אפילו את הרצון להיכנס לצרות. הפוקוס תוכננה להתנהגות כביש טובה ועל כן נייטרלית לרוב, כששוב, אורב לו אותו תת היגוי טרמינאלי מעבר למגבלות. רכב שנוטה להיגוי יתר הוא, לדוגמא, אלפא ספיידר, סדרת הברטונה של אלפא ("ג'וניור") וכדומה. דהיינו, רכבים בהם חוסר זהירות בכניסה לפניה יגרום קרוב לוודאי לאיבוד אחיזה בציר האחורי. הפג'ו 406 לחלוטין לא נופלת תחת ההגדרה. זה שיחסית קל לשחק עם הרכב והוא נשמע היטב לפקודות הנהג ולהעברות משקל יזומות עדיין לא מגדיר אותו כרכב שנוטה להיגוי יתר.

גם ב-164 4X4 הגיר היה מלפנים, כך שזה לא עוזר, על פניו.

יש המון בין "אפשר לשחק עם התחת" לבין רכב שנוטה להיגוי יתר. פיג'ו 406 ופורד פוקוס בוודאי שלא נוטות להיגוי יתר. אדרבא, הפורד פוקוס, למשל, נוטה לתת היגוי טרמינאלי ברגע שחוצים את המגבלות שלה (הגבוהות לכשעצמן). לגבי יתר המכוניות שצויינו אין לי ניסיון של ממש.

אני אחד מאלה עליהם דיבר אלעד . אובחנתי לפני כ-9 שנים, בגיל 19, במהלך השירות הצבאי. הבעיה הגדולה במחלה היא חוסר המידע. אף אחד לא יודע באמת מה גורם למחלה והמסקנה עמה חזר הרופא שאבחן אותי ממחקר די ארוך בארה"ב היא שאולי המחלה גנטית. הוודאות חוגגת, ללא ספק. לגבי התזונה ותכל'ס, לגבי רוב מאפייני המחלה - אינדיבידואלי ביותר, עם השפעות אינדיווידואליות ביותר. אני יכול להגיד לך, למשל, שאין לי בעיה עם מוצרי חלב ברובם (גבינות, יוגורטים), אבל כוס חלב/נס קפה/מילקשייק בהחלט תהרוס לי את היום ואף יותר מכך. יש חולים שרגישים לאלכוהול ולו לכמות הקטנה ביותר, אני לא כ"כ (רוסי או לא ). אוכל של בית (אשר מן הסתם, עבר התאמות) בדרך כלל לא גורם לי לאי סדרים, אוכל לא מוכר - בסבירות גבוהה בהרבה. תופעות שתיארת, כגון חום 40 - מעולם לא היה לי. שוב - אין אחידות בתופעות. באופן כללי - חשוב, לדעתי, שתתייחס למחלה כמו לכל דבר אחר שיש לך, פשוט תתאים את שגרתך לכך. תאבחן את התזונה שתגרה את הכיב כמה שפחות, תצטייד בהתאם (תרופות ייעודיות/אימודיום/נייר טואלט בהישג יד), אל תזלזל בביקורי הרופא ובדיקות הדם התקופתיות, גם אם השגרה הזאת הורגת (גם מחשלת, אגב , פעם הייתי מתעלף בבדיקות דם אם לא הייתי עובר אותן בשכיבה - היום אני כבר רגיל). המדדים המתקבלים בהן חשובים ביותר למעקב השוטף. תשתדל לאכול בשעות מסודרות (אני יודע שזה קשה). מכל מקום - זה לא סוף העולם ומאפשר חיים נורמליים לחלוטין. כמו שאמר אותו ד"ר אשר אבחן אותי - כמו שכולם חיים עד 120, כך גם אתה, רק עם הקרוהן. אם תרצה, אני זמין לכל שאלה, פה או בפרטי.

תסביר את עצמך, הכי קל לזרוק הערות.

אתה אולי לא צריך לתת דין וחשבון, על אחת כמה וכמה לא לי, אבל עצם הגישה הזאת, לפיה תופעה רגילה ומוסברת ביותר נבחנת בפריזמה של שנאה/טינה ומוצאת מהקשרה היא שלילית מיסודה. עובדה, כל מה שהתפתח בעקבות הדיון שזכותך הייתה לפתוח הוא מסכת השמצות הדדיות והשוואות בולבולים וספק אם זה הולם את הפורום.

מדהים עד כמה בפורום שרואה את עצמו כמוביל בתחום בישראל שרשור אשר מבוסס כולו על רגשי שנאה מחד ורגשי נחיתות והשוואות בולבולים מאידך מקבל נפח ותשומת לב כה גדולים... לגופו של עניין, כפי שצוין קודם לכן אנשים משתדרגים בהתאם ליכולותיהם. מכיוון שמדובר בחתך גיל/סוציו-אקונומי דומה, התחלופה מתרחשת בנקודת זמן דומה. c'est tout, לא ביג דיל.

ובכל זאת: הנקודות החלשות של הדגם: בלמים חלשים (הן מבחינת עוצמה והן מבחינת דעיכה בעומס. ה-1.6 זוועה - דיסקים לא מאווררים ותופים, ה-1.7 יותר טוב - דיסקים מאווררים ודיסקים + ABS) ומתבלים מהר, לעתים כדי רפידות כל טיפול (20K ק"מ). הטיפולים עצמם, אגב, לא יקרים במיוחד. המנועים (בוקסר) לרוב לא מגיעים ל-200,000 ק"מ ללא שיפוץ ראש (כמו ב-33). בקילומטראז' שמתקרב לכך יש להעדיף מנוע שעבר שיפוץ ראש ולטעמי, גם מנוע שהוחלף (במקום מסודר ובעל ידע באלפות). מערכת החשמל רגישה לאלתורים, וקיימים הרבה במציאות הישראלית. גם בלעדיהם, תחליף הרבה נורות ופיוזים, לפחות הם זולים... מצאי הדגם בפירוקיות זעום והמחירים מופקעים נקודות חזקות: חלקים רבים, מתלים לדוגמא, משותפים עם דגמי פיאט שונים - זמינות ומחירים זולים תא נוסעים בנוי היטב יחסית וכמעט חף מקרקושים באופן כללי: אם אתה לא בטוח, ואתה ככה"נ לא בטוח לאור הניסוח העגום של שאלתך - אל תקנה אם אתה רוצה שהרכב יאריך ימים - תבדוק שמן ונוזל קירור באופן קבוע ותדיר, תקפיד על שמן ונוזל קירור איכותיים ואל תזניח תקלות למען הסר ספק, הניסיון שלי עם הרכב (146 1.6) הוא כ-5 שנים ומעל 100,000 ק"מ.

אל תרכוש את הרכב, תחסוך מעצמך הוצאות מיותרות. מילאתי אחר מבוקשך*? * קבלת חוות דעת שלילית ממי שהיה לו את הרכב הנדון.

הרכב הספציפי מסומן 001, דהיינו טרום ייצור. ברכבים הסדרתיים שנמכרים ללקוחות האבזור והגימור אחרים וההשערה שלי היא שהם גם די תלויים בגחמות הקונים המאושרים.

ממליץ לך לעשות חיפוש. דובר רבות אודות האפלאוז. מכל מקום, לא צריך כ"כ להתפשר על נוחות באפלאוז, היא די נוחה, בוודאי בהשוואה ליפניות בנות גילה (סיוויק, סופר לאנסר, קורולה, מאזדות למיניהן). הביצועים גם הם לא רעים בכלל, עקב מנוע נמרץ ומשקל נוצה. ההתנהגות צפויה בתוך המגבלות, קצת טריקית כשחוצים אותן - אך נהג סביר לרוב לא יגיע לשם, לא באפלאוז. מה שכן, לדעתי האישית הגרסה שלאחר מתיחת הפנים הרסה את הקווים הנקיים והמקוריים של הדגם המקורי (אם כי כמו כל רכב מקורי שנמכר בכמויות הוא הפך בעיני רבים לשגרתי, ע"ע סיטרואן BX כדוגמא קלאסית). גם עיצוב הפנים נפגם, אפילו שהוא מעולם לא הצטיין בהידור ובתחושה, אף כי היה בנוי היטב. האמינות קרובה למוחלטת, הפאק היחיד - רגישות של ממש למי ברז. אם מולא נוזל קירור ייעודי ואיכותי - לא צפויות כל בעיות.

ההילוך השישי לא תמיד נועד לחיסכון. בתיבת ששת ההילוכים של ה-156 2.5 יחס ההעברה של השישי עומד על 1:0.816, דהיינו קצר מרוב החמישיים המקובלים (למעט BMW, שב-E36, למשל, נהגה לצייד את תיבות חמשת ההילוכים בהילוך חמישי ישיר!), כך שחיסכון בוודאי לא עמד לנגד עיני המהנדסים, בייחוד כשהיחס הסופי אינו ארוך יתר על המידה. מה שמושג הוא החלוקה הבאה: ראשון: 3.500:1 שני: 2.235:1 שלישי: 1.520:1 רביעי: 1.156:1 חמישי: 0.971:1 שישי: 0.816:1 סופי: 3.973:1 ששה הילוכים מאפשרים, במקרה זה, לתת הילוך שני קצר יחסית וגם לקרב את ההילוכים הגבוהים לשמירת יכולת האצה טובה גם במהירויות גבוהות. אם ניקח, לדוגמא, יחסי העברה של רכב בעל תפיסה דומה (מנוע V6 גדול ברכב משפחתי) אך המצויד בתיבת 5 הילוכים, גולף VR6, נקבל את הבא: ראשון: 3.300:1 שני: 1.490:1 שלישי: 1.310:1 רביעי: 1.030:1 חמישי: 0.840:1 סופי: 3.390:1 במקרה זה השני הוא בעל יחס דומה לשלישי באלפא, השישי באלפא קרוב לחמישי בגולף, וההילוך הרביעי בגולף מצוי בתווך שבין הרביעי והחמישי באלפא. כלומר באלפא הנהג מאבד פחות סל"ד בהעברות בהילוכים הגבוהים ושומר את המנוע בתחום הכיפי ביתר קלות. * לכל התופסים את המקלדת בזעקה - ההשוואה לא באה להוכיח שהאלפא טובה יותר מהגולף, אלא להדגים הבדל בחלוקת הילוכים בין תיבת שישה הילוכים לבין תיבת חמישה הילוכים בכלי רכב בעלי ייעוד דומה כדי זהות, ותו לא.

באיזה שיעור בקורס החוזים למדת את המודגש באדום? חתימה היא ראיה לגמירות דעת, אחת מני רבות, ותו לא. הלכה למעשה, כל עוד אין אנו עוסקים בהסכם מקרקעין, אין חובה להעלות את תוכן ההסכם על הכתב. לעניין חוקיותו של החוזה לאחר הצעה וקיבול (המודגש בירוק) - לא נכון. החוזה יכול להיות לא חוקי גם לאחר הצעה וקיבולה (ס' 30 לדוגמא - אז החוזה בטל, דהיינו כאילו ולא נערך - VOID). לגבי מה שהדגשת בין הכוכביות - נאיבי מה, הייתי אומר... בקיצור - אל תטעה. במאמר מוסגר, כל נושא הייעוץ המשפטי בפורום חורג מכל פרופורציה. חרף הכוונות הטובות, הרי שבלא שעו"ד בחן את החומר הרלוונטי, וכמה שיותר ממנו, הקשור למקרה הספציפי, כך קשה יותר ליתן תשובה נורמאלית. בפורום זה כמעט בלתי אפשרי. זו רק דוגמא אחת, אם כי די בוטה, של הפתגם הידוע לפיו הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.

בכל זאת לא טעיתי לגמרי