RK

אלה כבר שיקולים אישיים שלך שמצדיקים, לדעתך האישית, הפרש מחירים לא קטן בכלל - 70K ש"ח הם כ-20K $ - מחיר של משפחתית לא רעה. לעניין ה-320CI, היא עולה 382K. יותר מה-GT 3.2 בהפרש ניכר גם כן ואנו שוב בענין השיקולים האישיים שלך. מבחינה אובייקטיבית זה פשוט לא זה. בכל מקרה ובכל הכבוד הראוי, לא תוכל לעשות הרבה עם הנעה אחורית כשיש לך 170 כ"ס ו-21.4 קג"מ על טון וחצי יבש ושלל אלקטרוניקה.

לא, אני לא מציין את ה-Spec B כי היא נופלת בין הכסאות בהשוואה הזאת ולא פונה לאותו קהל. אני לא מדבר על היכולת, היא בהחלט קיימת, לדעתי זהו רכב נהדר. אני מדבר על המיצוב. לגבי ה-325, לא יודע איך אתה קובע האם היא מספיק טובה או לא, אשמח להשכיל. היא בוודאי לא מתחרה ישירה, ולו לאור הספק המנוע (218 כ"ס) למול 260. המתחרה הישירה היא ה-330 (258 כ"ס) והיא בלבד. ה-325 ממוצבת בין ה-2.2 לבין ה-3.2 ולא מתחרה ישירות באף אחד מהדגמים הללו ועל כן הקביעה שלך לא כ"כ מבוססת.

תתקשר למוסך איציק בבית דגן או למוסך התלתן בפתח תקווה.

המכוניות המהירות יותר במחיר הזה לא מציעות את הפינוקים והאבזור שמציעות האלפות. זו הפשרה - או ספורטיביות לצד ספרטניות, או הידור לצד התפשרות על הביצועים. ה-S2000 ואסטי/איבו (אני מניח שהתכוונת אליהן, כי אם ל-BMW, ר' הפרשי המחיר שלעיל) הן מכוניות הרבה יותר ספורטיביות, אך גם נטולות פינוקים כמעט לחלוטין.

המחיר של ה-159 נמוך בהפרש ניכר ממחירה של סדרה 3 המקבילה. לדוגמא: 159 2.2 סלספיד (185 כ"ס) - 265K. כאן השאלה מי מתחרה בה. 320 עם 139 כ"ס עולה פחות, 240K, אבל 46 כ"ס זה ממש לא מעט. 320 עם 150 כ"ס כבר עולה 293K (שזה 28K יותר!, ועדיין הביצועים אינם מתקרבים) וה-325 עולה 329K (הפרש של 64K). 159 3.2 אוט' - 343K. הבימר 330 עולה 416K. כאן ההפרש הוא 73K. המחירים מאתר אוטוקאר.

אלפא רומיאו צריכה לחזור להנעה אחורית לאו דווקא משיקולי התנהגות כביש (לא שזה יזיק, אלא שבעידן ה-ESP זה פחות ופחות בא לידי ביטוי) אלא משיקולי תדמית וקידום מכירות. הבעיה היא ככה"נ היעדר מימון לפיתוח פלטפורמה שכזו, וחבל.

מה שרק מוכיח שאין קשר ישיר בין הנעה אחורית ומאפייני התנהגות ספורטיביים. הערה מטומטמת ביותר.

אני בטוח שמי שקונה קאפרו T1 יביא אותה למסלול על טריילר ויחווה את אותן המהירויות הנמוכות בפיטס בלבד. הילוך חמישי מול טופ גיר זה, לדוגמא, כמו מגזין EVO מול CAR. המגזין CAR (וטופ גיר, לצורך העניין) מביאים לנו, כפי שאמרת, את מה שאנחנו צריכים. EVO ופיפט גיר מביאים לנו את מה שאנחנו רוצים. עם מה שאני צריך אני כבר אדע להסתדר, ללא מגזין או תוכנית טלוויזיה. בהם אני מחפש את המשהו הנוסף והמשהו הנוסף של טופ גיר פשוט לא פונה אלי.

אתה רואה, אם היית קורא את ההודעה שלי עליה הגבת מהתחלה, היו נחסכות 3 הודעות

באמת? הילוך חמישי היא תוכנית המיועדת לחובבי רכב ונהיגה ספורטיבית. הפרטים המובאים בה פונים בדיוק לקהל זה והקרדיט של מנחיה כנהגים בחסד עליון (טיף החזיק בסופר-לייסנס, ג'ייסון פלאטו וויקי נהגי מירוצים פעילים) רק מוסיף לכך. טופ גיר אינה תוכנית רכב במלוא מובן המילה. היא תוכנית בידור הפונה לקהל הרחב, רק סביב עניין המכוניות. אותם "כ-ל הפרטים" הנם לרוב בדיחות קרש אנגליות על דעות קדומות אלה ואחרות או רכילות.

ה-3.2 4X4, עם 57% אחורה אאל"ט. מה גם שהתייחסתי למצב האוטופי של 200 ק"ג פחות מהמשקל הקיים ואז היא לא הייתה איטית.

גם 33 1.2 היא כלי מטורף? לא צריך לצאת מפרופורציות... הבררה היא כלי נחמד מאד, אך לאור משקלה בוודאי לא יכולה להיחשב למטורפת. תוריד ממנה 200 ק"ג (פחות או יותר ההפרש למול הקונקורנציה) והחיסרון היחיד יישאר חוסר המקום במושבים האחוריים.

כל רכב בהיצע הנוכחי של אלפא (פרט ל-147 2.0, כמדומני) מיובא גם עם תיבת הילוכים ידנית. לעניין הלקוחות, אז למרבה הצער רובם באמת מעדיפים מכוניות עם שתי דוושות. ככה זה אצל כל היצרנים. גם הדגמים החמים של BMW, לדוגמא, נמכרים לרוב עם תיבת הילוכים אוטומטית. לעניין תדמית ושימוש - אין לאלפא כרגע אף דגם בהיצע שהוא דגם מסלול. הדגמים מיועדים לנסיעה יומיומית ונקנים ככאלה. שילוב שיקול זה עם מאפייני השוק המקומי גורם לכך שמעדיפים דגמים בעלי תיבות אוטומטיות/רובוטיות.

כפי שנקל לראות, בירור קצר היה חוסך ביקורת ארסית ומיותרת.

הקשר שלנו עם היבואן רחוק מהרושם שאתה מנסה ליצור. עם זאת, קשה לי להתייחס לטענה בידיעה ברורה שמה שאני לא אטען, לא יתקבל. אז ברשותך... במאמר מוסגר, הסיוט הגדול ביותר עם איש מכירות בנסיעת מבחן עברתי בטויוטה (התבטאויות כמו "לא באתי לפה כדי למות" כל פעם שהמהירות עברה את ה-90). ח"ח מגיע לנציגי יונדאי (יד חופשית למדי, תיאורים ומתן תשובות והתערבות מינימלית באופי ותוואי הנסיעה) ולנציגי הונדה (לא הצטרפו ). ועדיין לא קיבלתי מענה לעניין שליטה על ההילוכים. מהניסיון שלי - אם זה הידני, הוא די חלק, הסלספיד ב-159 פשוט ביותר לתפעול והאוטומט הוא אוטומט. אני באמת לא יודע על איזה קושי מדובר.

באף נהיגת מבחן שלקחתי באלפא רומיאו לא ישב לצדי אף אחד. קשה לשלוט על ההילוכים? הייתי רוצה פירוט על זה.

בהחלט. אבל בתור טיהור נפש של 5 דקות לאחר מבחן באוניברסיטה, אין לו הרבה תחרות. בכלל, האזור משופע בכבישי נהיגה ראוים - הבחירה שלי בדרך מהאוניברסיטה ליקנעם הייתה בין כביש המחצבות לירידות של דליית אל כרמל, לא הבחירה הכי מבאסת בעולם גם כביש הקיבוצים (מצומת השופט לכיוון הכביש לצומת מגידו) והכביש המוביל לכיוון קיבוץ גלעד הנם בעלי תוואי משובח, אם כי איכות הסלילה בעייתית ביותר.

כבישים מהסוג של בית אורן וכביש המחצבות (התאום שלו שיורד לנשר) דווקא עדיפים בעיניי בכך, שהם לא מצריכים מהירויות גבוהות במיוחד על מנת לכייף ובכך מפחיתים את הסיכון לנזקי גוף היה ויקרה משהו. לגבי מסוכן למי שלא יודע מה הוא עושה - כל כביש הוא כזה, ובית אורן בוודאי לא יוצא דופן. אין כזה דבר כביש להתחרעות רצינית למי שלא יודע מה הוא עושה.

אתה נותן את התשובה בגוף השאלה, ענו לך היטב במיצובישי. למען הסר ספק: כפתור לחוץ: הילוכים 1-4. כפתור בולט - 1-3.

הסקייליין הקודמת רחוקה שנות אור מאימפרזה, איבו או כל מכונית ספורט להמונם. היא מעולם לא הייתה כזאת. אם ניקח בחשבון שהמתחרה שלה מבחינת ביצועים/יכולת היא ה-911 טורבו, אז המחיר שלה (800K) הוא כ-55% ממחירה של הגרמניה (כמיליון וחצי). בכל הכבוד, אני לא רואה פה בעיה, ההיפך הוא הנכון - התמחור לא רע בכלל.

יגיד אותו אחד שמעדיף לעשות את בחירותיו בעצמו. טיף הוא מקצוען, הרבה יותר אמין וטוב לטעמי מקלארקסון, למשל (בהיות האחרון בדרן לפני בוחן), אך גם הוא לא חף מפגמים, בין אם סובייקטיביים (סלידה מאיטלקיות שאינן פרארי) ובין אם מוכתבי הכשרה ואופי (בחינת המכוניות בהיבט ספורטיבי נטו). אמנם לא נהגתי בקליאו ספורט החדשה אלא רק ב-MK I, אך אם נניח שהאופי והתפיסה דומים, הרי שהאיביזה (עליה נהגתי, למען הסר ספק) לא נחותה בתנאי היום-יום, כשזמינות הכוח והביצועים מתקזזים עם הנוחות העדיפה של הקליאו, אשר יתרונה בהתנהגות והפידבק העדיפים באים לידי ביטוי בנהיגה ספורטיבית בלבד. עוד חיסרון שאני מקווה שרנו התגברו עליו, הוא היות הקליאו די מסובכת לטיפול, מה שגורר שעות עבודה רבות יחסית. האיביזה פשוטה יותר בהיבט זה והמנוע שלה משותף לרכבים רבים בקונצרן, מה שמקל על זמינות החלפים באורח ניכר. מה שאני מנסה להגיד, זה שאף בר דעת לא יטיל ספק בכך שהקליאו, ככה"נ, רכב מסלול ואף רכב ספורטיבי עדיף וינפיק זמני מסלול עדיפים בתצורה הסטנדרטית. הנקודה היא שרכישת רכב לשימוש יומיומי, ומהות ההוט האטצ' היא האפשרות לשימוש יומיומי ברכב ספורטיבי ומהנה, היא מכלול שיקולים, אשר הנהיגה על המגבלות היא רק אחד מהם. הבחירה היא עניין של סדרי עדיפויות אישיים וכל אחד מסדרם בהתאם לצרכיו ויכולותיו.

ללא ספק תגובה מתוחכמת ואינטיליגנטית, התורמת להבנת התמונה ולשרשור. אני רוצה לראות מה אחוז המגיבים שיסתדר בתנועה יומיומית בעיר כמו מוסקווה ועל אחת כמה וכמה את אחוז המגיבים שיצליח לנהוג בתנאי שלג או קרח.

האפלאוז שהייתה לנו במשפחה נפחה נשמתה בקילומטראז' צנוע של 341,000 (וגם זה בשל תאונה). למותר לציין כי האמינות הייתה מופתית, כל אשר הוחלף, למעט חלקים הדורשים החלפה תקופתית, היו אלטרנטור ומשאבת מים, שניהם אחרי 280,000 ק"מ. המנוע לא נפתח מעולם ולא הראה סימני ירידה בביצועים או חוסר סחיבה. רכב שטופל כיאות אין מה לחשוב מקילומטראז' גבוה.

תצפית מעניינת לאורך השרשור, והאמת לאורך שרשורים רבים בזמן האחרון: כואב פה לאנשים לכתוב "א" בראש פועל בגוף ראשון בזמן עתיד? זה צורם לראות אנשים כותבים "אני יגיד" או "אני יעשה", וזה מוציא אותם לא פחות מטומטמים מכל מעשה דבילי אחר עליו מתרעמים בפורום...

אגיד שהוא דפקט שלא יודע לנהוג והסיבה שהוא נכנס במעקה הבטיחות היא שהוא, ככה"נ, נבהל מהאבן והסיט את ההגה (או לא החזיק אותו מספיק טוב, לחלופין. לא חזק, טוב. שים לב להבדל), או שהוא שגל לך במוח, אם להתבטא בעדינות... סיפורי "אני מכיר" יש מפה ועד להודעה חדשה. הרוב לא ראוי לאזכור.