מבחינת חיי חברה, מקום כמה שיותר מרוחק עדיף, כי זה אומר שיותר סטודנטים גרים ביחד בסביבת האוניברסיטה ואין הרבה שרק באים בבוקר ללימודים וחוזרים אחר כך לבית של ההורים.
מהבחינה הזאת מכללת תל חי שבה עשיתי את התואר הראשון היתה המקום המדהים ביותר שהייתי בו, התקופה הכי טובה בחיי ויצאתי משם עם החברים הכי טובים שמלווים אותי עד היום. מכיוון שאף אחד לא גם שם במקור, כולם גרים ביחד או במעונות, או ב 3-4 קיבוצים ליד. ועושים את הכל ביחד, אבל הכל..
תחשוב שכשמסתיימים השעורים כולם חוזרים לאותו המקום, בשנה הראשונה שלי במעונות כל הקומה היתה מורכבת רק מאנשים שלמדו איתי בכיתה והיו עוד הרבה בקומות למטה ואחרי זה עברתי לקיבוץ ובכלל, בו נגיד שהיה לי כבר אזור משלי בנחל ליד הקיבוץ (והמבין יבין..)
לא נראה לי שלמדתי אפילו פעם אחת לבד למבחן במשך כל התואר, כי זה דבילי אם גם אחרי הלימודים אני מוקף באנשים שלומדים איתי לאותו המבחן, אז כבר יושבים ביחד.
אחרי בתואר השני באוניברסיטה העברית זה כבר בכלל לא היה אותו הדבר ובתואר השלישי בתל אביב בכלל לא יצרתי חברים חדשים שנשארו.
בקיצור, תל-חי, מומלץ בחום