oryo

ישה, אל תיעלב הוא התכוון לרשום שאתה יסמין כי אתה יפה כמו פרח 3> אני איתו

זו הבעיה שמגיבים לאנשים לפי דף מסרים ולא לפי הדיון עצמו ו/או המילים שהם כותבים, שכן נדמה לי שאולי השתרבב לי "בטעות" פעם או פעמיים שאני לא מדבר על אושר - שניה בוא נבדוק: אתה יודע, בתור מי שנצמד לטקסט כתוב ומנתח אותו לעומק - הייתי מצפה את הכבוד הבסיסי ביותר של לקרוא את ההודעות של מי שמתדיין איתו במלואן. אני ממש בסדר עם זה שתזלזל באמונה ו/או דרך החיים ה"ריקה" שלי - אבל לא בסדר עם זה שאתה מוציא דברים מההקשר למרות שחוזרים עליהם פעם, אחר פעם, אחר פעם, אחר פעם ... אז הדיון בינינו הסתיים לצמיתות, אני בטוח שאתה בסדר עם זה. שא ברכה (: -- ישה - בגלל שהערת לי בעבר אני לא אתייחס להודעה שלך כמו שהיא נשמעת אצלי בראש (אינדוקציה / סדרה הנדסית) P: ננסה לדבר 'כלכלית': זה שילד נוסף עולה פחות מילד קודם -- לא אומר שהילדים עצמם מייצרים כסף... זה רק אומר שהעלות השולית פר ילד פוחתת. זה לא קשור בכלל למה שאני אמרתי (ילדים עולים כסף, לא מעט). הקפדתי בכל הודעה לנסות להבהיר את הטענה בשביל שלא יוציאו דברים מההקשר, זה לא עזר עם אייסקו אבל מקווה שאתה תהיה יותר 'חברי': אני לא טוען דבר נגד ילדים, תביאו אחד תביאו שלושה תביאו עשרה ילדים. רבאק, אני מניח שגם אני אלך בתלם מתישהו בעתיד הלא רחוק... אני כן טוען שילדים זו לא אך ורק החלטה רגשית: "יההה בא לי תינוק!" ו/או רפואית: "קל יותר להביא בשנות הפוריות שלי תינוק!" אלא גם (לא רק, גם) כלכלית: "אני רוצה תינוק אבל חשוב לי לכלכל אותו ואת התא המשפחתי שלי בהתאם" עם מה אתה לא מסכים? הטענה שאלוקשם ישמור עלינו מלמעלה ויסדר את כל בעיותינו הכלכליות, כאמור, לא מחזיקה מים כי משפחות מאוד מאוד דתיות עם מאוד מאוד ילדים חיות מהיד לפה ובדוחק. אין לי בעיה עם הטענה שהמשפחות האלו הרבה יותר מאושרות ממני, יש לי בעיה עם הטענה שהעו"ש שלהן הרוויח מהנושא. אם פלוני לא מצליח להבדיל בין פרמטר אובייקטיבי מדיד לבין פרמטר סובייקטיבי רגשי (ואולי קצת נתון למניפולציות) - אז שלא יוציא דברי מההקשר.

ויש מטורפים שטוב להם ולא רצים להתרבות, כי כאמור, טוב להם איש הישר בפינו יעשה

קקי קדוש! יש מצב שאני מתחזק??

אוקיי, תודה על ההסבר! באמת שעד כה לא הבנתי בכלל שזו הכוונה שלך... אם הייתי מבין לא הייתי מגיב מלכתחילה כי הרי זה דיון ריק. ניסוח שהייתי מבין (פחות מבלבל עבור מהנדסים אפיקורסים), ונדמה לי שתסכים איתו: "ילדים אמנם עולים כסף, אבל הקב"ה יתגמל אותך כך שהעניינים הכספיים יסתדרו מעצמם ותהיה במצב טוב מאשר התחלת" - כך לפחות לא משתמע שהילדים עצמם הם המקור לכסף, אלא הקדושה וכו' עבור האמרה שלך 'אין מחקרים שמוכיחים אחרת' אציין שטכנית אתה צודק, כמו בכל דבר הקשור באמונה ולא במדע או משהו מדיד, אבל כן ארים גבה בנוגע לנתון הגורס כי החרדים הם מהאוכלוסיות העניות ביותר בארץ למרות (/בגלל?) שיש להם את הילודה הגבוהה ביותר, גם ערבים ובדואים מציגים קורלציה דומה, וגם בעולם אוכלוסיות מרובות ילדים הם בד"כ עניות יותר (*כספית*, לא רוחנית או ברמת האושר!). אבל הרי מה שיפה באמונה זה שנותנים לך אקסיומה ואתה לא צריך לשאול שאלות. מקנא בך על זה - ואני לא ציני בכלל. אני באמת מקנא.

1. לא, זה ויכוח די פשוט למען האמת, ואפשר גם להוכיח אותו בצורה די פשוטה: בודקים כמה כסף עולה לגדל ילד (X), בודקים כמה כסף הילד מייצר (Y), עושים X-Y, התשובה היא כמה כסף הילד מכניס לעו"ש שלך. קוראים לזה חשבון, אני די בטוח שאני לא מחדש לך כלום למרות שאתה אשכרה גרמת לי להסביר עכשיו איך עושים איקס מינוס וואי. 2. כן, שמנו לב, וזו זכותך המלאה להאמין שילדים מייצרים כסף יש מאין כמובן. פשוט אל תרמוז שאנשים אחרים הם "אירציונליים" כשאתה עושה את זה... תגיד "אני עושה חשבון ע"י רגשות ולא ע"י מספרים", אני חושב שזו עדות מספיק טובה לגבי מי מקובע בדעתו ומי לא. אגב, אם יש לך הסבר לא מחקרי - אני אשמח לשמוע (לא נאמר בסרקזם - אני רציני לגמרי). אני לא חושב שאתה מטומטם ומסקרן אותי לשמוע מה הרציונל שעומד מאחורי מילים שמפריכות חשבון. כאמור - child labor זו דרך אחת לגרום לילדים לייצר כסף (אבל אתה עדיין צריך להשקיע בהם פחות מהמשכורת שזה די קשה), יש גם את עניין הקצבאות אבל שוב ראה עניין ההשקעה... אז מה הטענה? שתף אותנו כי רק לומר שאתה לא מאמין בחשבון בלי להסביר במה אתה כן מאמין זה חתיכת קליפהנגר עצבני \: ואני אציין שוב בשביל שלא תוציא את דברי מההקשר: אני לא טוען שילדים זה רע, אני כן טוען שלגידול שלהם יש עלות. כאילו - "אני"... המציאות טוענת, זו שכן מאמינה בחשבון ושאר מרעין בישין. שכל יעשה את החושבים שלו בנוגע להאם ומתי העלות הכלכלית מצדיקה את העליה בפרמטרים אחרים (נניח: אושר!), ואיפה שמים את הגבול. - עריכה (בהתאם להודעה האחרונה של אייסקו) - הטענה "ילדים מוסיפים לעו"ש" לא שקולה ל"ילדים מוסיפים שמחה לחיים"... עו"ש זה משהו פיזבילי, מדיד. שמחה ואושר זה משהו סובייקטיבי ואני לא חושב שאף אחד כאן כתב שילדים זה רע, אני בטח לא כתבתי ואפילו כתבתי להיפך. שים לב שגם לא כתבתי שכסף יותר חשוב משמחה, או שכסף חשוב יותר מילדים, או אדושם יודע אילו עוד מילים אתה מייחס לי... כולה כתבתי שילדים עולים כסף, זו עובדה חשבונאית, במקום לומר "הא וואלה אבל מה שאני התכוונתי זה שילדים זה אחלה גם אם הם עולים כסף" אתה דבק ב"אי אפשר להוכיח אמפירית שהם לא מסייעים לך בעו"ש"... #מה

למה להינעל? להזכירך, ההצהרה שלך היא "ילדים לא מכבידים על העו"ש אלא מסייעים לעו"ש" - בוא תסביר לי איך ההצהרה הזו היא אמת ואיך אתה ממיר ילדים לסיוע בעו"ש, אם אתה צודק אז יש כאן רעיון לסטארטאפ אדיר - אתה ליטרלי משגל דרכך למליון! זה לא חוכמה וגם לא חברי להפריח הצהרות באוויר בלי להסביר לנו, האנשים האירציונליים לשיטתך, איך ליישם אותן בפועל...

מאיפה לך שלא קניתי אותה בסופר של הבזול ואז עצרתי ב6 בשביל לייצר מצג שווא שאני פאקינג לא רואה בעיניים בשביל שלא יתעסקו איתי? ס_ס

אייסקו צר לי על ה'חדות' אבל או שתפעיל את יכולות הבנת הנקרא שלך, או שתפתח אותן. רשמתי כמה וכמה פעמים שלהביא ילדים זה סופר לגיטימי ושילדים זה שמחה להוריהם (כך מספרים) וכו', אל תאמין לי פשוט תקרא שוב את ההודעות שלי זה רשום שם באופן די ברור. אבל ילדים בהחלט ישפיעו לך על העו"ש כי *מציאות*. זה שחינכו אותך שילדים זה ברכה שמביאה ברכה וכו' זה סבבה והכל (גם אותי, אגב) - זה לא משנה את המציאות שהיא: ילדים עולים כסף. אם הברכה שהם מביאים גדולה מהעלות, אז מה לעזאזל אתה רוצה ממני? תביא עשרים ילדים מבחינתי. אתה מציג את זה כאילו אמרתי למישהו מה הוא צריך או נכון לעשות וזה שקר גס. הבעיה עם אנשים בכלל ובארץ בפרט, זה שאיך שמזכירים נושא רגשי כמו ילדים פוף כל הרציונל עף מהחלון. ילדים זה ברכה שמביאה ברכה? תביא n ילדים ותהפוך לאיזה מישמאש בין אורן זריף לגואל רצון - באמת באמת *באמת* שלא אכפת לי מה אתה עושה בחיים שלך, כמו שלך לא אכפת משלי. - עריכה - אוקיי פתאום קלטתי ש"ילדים זה לא מכביד על העו"ש אלא מסייע לו" מאיפה שאתה בא. בלי כוונה להעליב, אבל מדבריך נדמה שלא מלמדים חשבון מאיפה שאתה מגיע... \: או שתומכים אצלכם ב child labor או משהו, אנאערף

בהצלחה

YOU CAN BLOODY WELL TRY

ניר, קרא שוב את ההודעה שלי, אני די בטוח שאני ואתה אומרים אותו הדבר בגדול - פשוט שהשפה שלנו שונה. אם הטענה שלך היא שהם עלו בממוצע בעשרה אחוזים שנתיים בכמה שנים האחרונות - יאללה זורם. אם אתה אומר שזה היה ככה תמיד או שזה בהכרח מה שיהיה בעתיד אז אני פחות זורם, זה מה שניסיתי להבהיר (זו לא הטרלה, ההבדל הזה לא ברור לרבים מהאוכלוסייה). אנחנו מסכימים?

מחירי הנדל"ן לא עולים ב10% שנתי, היסטורית הם נעו בX% יחסית לשכר הריאלי (איקס לעתים אף גדול מעשר, לעתים קטן מאפס... תבדקו ותראו, תזכרו להסתכל על יותר מעשר השנים האחרונות). אכן בשנים האחרונות היתה ויש עליה משוגעת לגמרי בגלל כל מיני פרמטרים. אני מאמין שניר התכוון בלשון עבר ואולי קצת הווה, אני מקווה שהוא לא מדבר בלשון עתיד כי הנבואה וכו' והוא ממש לא שוטה ובקיא בתחום יותר מרובנו המוחלט. עליית המחירים יכולה להבלם, המחירים עצמם יכולים לרדת, יש כאן הרבה שחקנים שמשפיעים ובדיוק כמו שניר טען לצערנו רבים מהן לא מעוניינים בבלימה או ירידה. אבל לשקלל עליה תלולה בתור אמת גמורה משמיים זו התנהגות של שוק בבועה, היסטורית אנחנו יודעים מה קורה לבועות כל זמן מחזור המשתנה עם הזמן, בהווה אנחנו נוטים לשכוח.

נו באמת, טיעונים ילדותיים שכאלו. אתה רוצה להביא ילד מוקדם כי XYZ (הכנס סיבותיך) - אחלה! אף אחד לא אמר לך לא לעשות זאת! אבל שא בתוצאות של המעשים שלך. אל תאשים את הסביבה על קבלת ההחלטות שלך. מהיכרות עם הורים אחרים, אני אנחש שאתה שמח בחלקך (ברמת המשפחה) ולא מתחרט על ההחלטה להביא את הילד וכו' וכו', שזה ממש אחלה ובאמת שיהיה רק בשורות טובות מזל שפע וכד' (לא נאמר בסרקסטיות). אבל בחייאת רבאק, להחלטה שלך יש השלכות כלכליות, אם היית מודע להן ועשית את הבחירה אז אל תתלונן, אם לא היית מודע להן אז וואלה איפה אתה חי...? כמגאיי, אתה אוהב להתבכיין, וזו זכותך והכל אבל גם בתור אחד שמסכים עם ליבת הטענות שלך (יקר כאן טילים) אני לגמרי לא מסכים עם הפרקטיקה המאעפנה הזו. מה זה "נכנסו להם לרחם", אתה נכנס לכולם כאן לעו"ש(!) כשמדברים על משק בית, מדברים על כלללל ההשלכות של משק הבית, לא רק על מה שנוח לך לשפוט בשביל לקדם את הנרטיב. מי שבוחר להביא ילד מוקדם (וסיבותיו הלגיטימיות איתו), מי שבוחר לרכוש רכב יד0 (וסיבותיו...), מי שבוחר לחיות במרכז ת"א (וסיבותיו...) וכו' וכו' וכו', בוחר באופציה יקרה על פני אופציה זולה מטעמי נוחות. אני לא שופט כאן אף אחד, גם אני עשיתי בחירות מטעמי נוחות ופינוק - פשוט אני מודה בהן בפה מלא ולא מאשים את כל העולם ואחותו. מי שעושה את כל אלו - שלא יקשקש אח"כ שזה בלתי אפשרי לסגור את החודש עם 20K B - זה אפשרי, פשוט צריך לרדת בכל מיני פרמטרים של רמת המחיה וזה מבאס לגמרי. בקטע הזה, של המבאס לגמרי, אני לגמרי איתך. צודק. בקטע שאתה עושה בחירה של הנתונים (צ'ריפיקינג) בשביל לקדם נרטיב אני פחות. זה ילדותי.

עם כל הכבוד, וצר לי לנפץ את הבועה - בהנחה שבחרתם להביא ילד לפני התייצבות כלכלית, חלק מהאחריות (אם לא כל) על הכתפיים שלכם... (שים לב שאני מסכים איתך על יוקר המחיה בכלליות, אבל מאוד לא מתחבר לגישת אכלולישתולי הנפוצה שלא טורחת לבצע בדק בית)

אבל - ממש ממש כמו שאמרת - אכן כתבתי את זה בהודעה... מה אתה כאילו מסגביר לי? D:

בארה"ב אתה יכול להכנס ללימודים גבוהים עם מלגה (במידה ויש לך את הנתונים המתאימים לאונ'), או לקחת הלוואה רצינית ע"מ לממן אותם. אכן הלימודים שם יקרים להחריד. רק שבהתאם, כושר ההשתכרות שלך הרבה יותר רציני. תתפלא ספרי, יש לי קולגות בארה"ב כך שאני מכיר דברים קצת מעבר לסיסמאות המופרכות באוויר - התיאוריה מאחורי הטענות שלך רעועה. אני לא יודע מה היה קורה לאור בעולם מקביל בוודאות, אבל מבחינת יכולת נטו עם אותם תנאי פתיחה הייתי יכול להיות גם יותר מ'פועל GM'... קולגות שלי בארה"ב, שלא 'הגיעו מכסף', עם פחות יכולת (מקצועית), הממוצבים למטה ממני ברמת הקריירה, חיים טוב יותר בהפרש ניכר - בעיקר אלו שבסטייטים השפויים ברמת המחירים (נניח אריזונה). אני לא יכול להחשב סוציאל-דמוקרט בישראל, ממש ממש לא. אני כנראה יכול להחשב כזה בסקנדינביה (אליה אנשים סוציאליסטים רציונליים אוהבים לבצע השוואות) רק שסקנדינביה רחוקה שנות אור מהארץ בכל הנוגע לפרקטיקות של סוציאליזם. אבל כבר דיברנו בעבר על פרקטיקות וכלכלה וזכור לי שלא הצלחנו למצוא שפה משותפת... בכ"א הסוציאל-דמוקרט הישראלי המצוי שואף לשוויון, שאל כל פוליטיקאי סוציאליסטי בכנסת והוא/היא יסבירו לך, וגם רוב האנשים שיצא לי לדבר איתם אמרו דברים דומים. כבר הסברתי את דעתי על שוויון (לא טבעי ורע) וההבדל הגדול בינו לבין שוויון הזדמנויות.

בנוגע לחוסר היכולת להסתדר בלי עזרה מהבית: שני חברים שגדלו בקיבוץ והגיעו עם תנאי פתיחה 0 יושבים היום על אזור ה0.5-1M נזיל (לא רכשו דירות, לא עשו אקזיטים). לא אעיד על עצמי עקב צנעת הפרט, אבל אני הייתי עם תנאי פתיחה לא בשמיים (160K חסכונות שיועדו ללימודים וחתונה, אבל היות ומימנתי את שניהם בעצמי שומשו עבור דירה), וגדלתי בעיר לא משהו להורים עם שכר לא משהו, כיום אני בלי חובות. כולנו באזור גיל 30. אז בנוגע לכל הדיבורים האלו על "בלי עזרה מההורים אי אפשר ..." - זה לא נכון. אני סבור שישראל, עם כל הביקורת שלי עליה (ויש לי המון) - היא ארץ עם שוויון הזדמנויות די חזק. שוויון הזדמנויות - ולא שוויון(!!!) - זה האספקט שבאמת חשוב ברמה החברתית. לשאוף לשוויון זה אולי יפה על הנייר אבל זה מחריד ברמה החברתית לכולם (גם לחלשים), לשאוף לשוויון הזדמנויות עם רשת תמיכה חברתית למי שבאמת זקוק לכך זו השאיפה ההגונה וההוגנת - לדעתי (קפיטליסט חזיר מצוי). בכ"א עד כאן זה אולי נשמע שאני ב"צד" מסוים - אבל בתכלס עכשיו מגיע הקאצ' שני החברים עליהם דיברתי הם אנשים חריפים מאוד, ושניהם השתלבו במקצוע 'נכון' מאוד (ברמה הכלכלית). שוויון ההזדמנויות גרם לכך שהם יכלו למצות חלק לא מבוטל מהפוטנציאל שלהם, אבל המזל שלהם הוא שהפוטנציאל שלהם היה "נכון" ברמה הכלכלית. אנשים עם פוטנציאל עצום בהוראה שיממשו אותו בישראל, כנראה עתידם הכלכלי יהיה פחות מבריק בלי סיוע מההורים. כנ"ל שלל אנשים אחרים בשלל מקצועות אחרים... בישראל יוקר המחיה קשה, החינוך הכלכלי רעוע, תנאי הפתיחה הגאוגרפיים בעייתיים והשלטון (שמאל וימין כאחד) חסר אופק הובלה וחזון. יש המון יתרונות למדינה, במיוחד אם מפקטרים פנימה את הגיל הצעיר שלה, אבל *לדעתי* אם מתעלמים מהזיקה שלנו לחול בקרקע ומהמאגניבות של "וואו הרימו פה פרוייקט מכובד במעט זמן" (זו באמת הצלחה חסרת או מעוטת תקדים) פתאום העסק נראה פחות קורץ בהשוואה למדינות מפותחות במערב. כל זה היה בסדר אם מגמת השיפור שלנו (אנחנו במגמת שיפור) הייתה תלולה יותר מהמגמה של שאר המדינות, אני לא סבור שזה המצב, אבל שכל אחד יעשה את החושבים שלו. אני בפן האישי טרוד מהכיוון הנוכחי, לא עבור עצמי אלא עבור המשפחה הקיימת והעתידית (במידה ותהיה). מקנא מאוד בכל אלו שסבורים שאין מה לדאוג, ומקווה שהם צודקים ואני טועה.

סיפור אמיתי: שנה ראשונה בטכניון, אני וחבר גרים יחד במעונות עזה (זה באמת השם השגור, מהסיבה שהם ברמה של עזה). לקראת סוף הסמסטר אנחנו כ"כ נגעלים מהמקלחות המשותפות החוסר במטבח ומזגן והאנשים החביבים ששוטפים רגליים בכיור ומשאירים אותו בצבע פיח... מחליטים לבדוק אם יש דירה נורמלית באזור. מוצאים מודעה לדירה קרובה לשער הטכניון, 4 חדרים על הנייר אבל בפועל 3.5 (אחד מתוך 3 חדרי השינה הוא חצי חדר), ריקה *לחלוטין* מכל סוג של ריהוט או מוצר חשמל - כולל מקרר. הדירה במחיר שמתאים יותר ל3 שותפים, לא ל2. מחליטים שעם המחיר נסתדר - מחליטים שנשלים עם חוסר הריהוט ונשיג דברים מהמשפחות, פונים לבעלת דירה אומרים לה את זה ומבקשים ממנה דבר אחד בלבד: תדאגי לנו למקרר. היא מסרבת. הדירה עמדה ריקה במשך הסמסטר (וחצי) לאחר מכן. היתה יכולה לקנות צי של מקררים בכסף שאיבדה על החודשים האלו...

למען הסר ספק: התמונה עליה אתה מדבר היא מ*איסוף* הרכב, כך חנה אותו היבואן (או מי מטעמו). לי אישית יש קושי פסיכולוגי לעצור בחנית נכים אפילו בחניון ריק...

שלום, קוראים לי אור, וגם אני לא מבין למה שמישהו ישאיר למעלה ממאתיים אלף שקל בסוכנות מזדה/סובארו, כאשר אפשר לרכוש בחצי מהמחיר וורמהאצ' יותר חזקה, יותר פרקטית, יותר שימושית, יותר מהירה, יותר נוחה, יותר חזקה כבר אמרתי? - היייי אוווררררר זה היה הנאום הראשון שלי בקבוצת התמיכה לחובבי הגה אנונימיים ע"ש לאון טורבו שליט"א, אותה פקדתי לאחר שהתחלתי לאבד שפיות עקב חוסר ההגיון הזה - למה שמישהו נורמלי ישקיע כפול שתיים כסף בשביל חלקי שתיים כוח? זה לא הגיוני, סאומו! אבל אז יום אחד היו דפיקות בדלת, ומולי עמדו זוג אנשים שנראים כמו מורמונים ושאלו: Do you have a minute to talk about our lord and savior, Rear Wheel Christ? זרע הפורענות נשתל. -- דיסקליימר: נקודת המבט שלי אינה של חורך מסלולים מדופלם, אלא של אדם רגיל עם זיקה וחיבה לתחום הרכב. מנגד - זה לא שאני טבולה ראסה בכל הנוגע להנעה אחורית; הרי העברתי כמה מאות ק"מ אצל הדוד סם בכבישים מפותלים יותר מהאישיות של אמיר חצרוני, בחברת מנועים שכמות הצילינדרים שלהם - בדומה לכמות הכ"ס - כפולה מהנורמה הנ"ל. אז מה בכל זאת משך אותי לבדוק את הצמד חמד? אני חושב שזה קשור בדברים שגיליתי על עצמי בתקופת הבעלות האחרונה בצמוד להוטהאצ' (ג'ולייטה תלתן) - בניגוד למה שחושב פרנק אנדרווד, עבורי ייתכן כי יש דבר כזה "Too much power". ושלא תבינו לא נכון, כוח זה כיף, כייייייףףףףףף. ללחוץ על הדוושה ולקבל פצצה של דופק ואנדרנלין יחד עם הדבקה למושב האחורי זה אחלה של דבר, וזה גם לא נמאס. אבל במציאות שלי, זה פשוט לא פרגמטי. השמועות אומרות (לא בדקתי, חלילה) שנהיגה במהירות תלת ספרתית באזורים שהשתיקה יפה להם (ונדרשת מחמת הספק) מהנה ביותר. אבל עבור חנבעץ כמוני שלא מוכן להאיץ כשיש עוד רכבים באזור, או ללחוץ כשאני לא רואה מעבר לסיבוב, ובטח ובטח לנהוג בצורה אגרסיבית באזורים שיש פוטנציאל להולכי רגל - ההזדמנות להינות פרופר מ200-300-400 כ"ס עתירי מומנט מועטות עד כדי לא קיימות, מבלי לעבור על אחד הכללים שהוגדרו לעיל. בשביל לעשות זאת, אדם צריך לקום בשעות בהן אמורים להיות בערך באמצע מחזור השינה, להפעים דוושותיו לקיבינימט, ולחזור כשהשמש הגיעה למקום שלה. תכלס? אין לי כוח לזה… או כמו שניסח זאת רוג'ר מ'נשק קטלני' I'm too old for this shit. אבל גם אם וכש יש את הכוח, נכנסת לפעולה מערכת השיקולים הרציונליים שלי: עבורי - גרף ההנאה מהמהירות עולה בקצב הרבה יותר איטי מאשר גרף הסכנה מהמהירות: הן במישור הפיזי, הן במישור הפיננסי והן במישור המשפטי. למשבצת הזו בדיוק נכנסות הרודסטריות לשמן התכנסנו היום: מזדה מיאטה ND, וסובארו BRZ ולאחר נהיגה עליהן, אתם מוזמנים לקרוא את רשמיי: -- מזדה מיאטה ND "אוי, איזה מגניב שאתם מחלקים ללקוחות שלכם רכבים על שלט בצורת המיאטה!" "הא?" "רציני?" "אתה בטוח?" "אוקיי צודק זה התניע, סליחה על הבלבול" הדבר הראשון שקולטים עם המיאטה הזו היא שהיא קטנה, ממש קטנה. כמה קטנה? בואו נגיד שזמר מזרחי ידוע אמר שהוא לא מוכן להכנס לאחת כזו... )))): דבר שני שקולטים? היא יפה, מאוד מאוד יפה. לעומת הדור הקודם שנראה "עם אופי טוב", המיאטה ND נראית מצוין. באופן אישי לא התחברתי לפנסים האחוריים שנראים כמו שיקוץ בין שני עיצובים נפרדים, אבל בתכלס גם הם לא מצליחים לפגום בהרמוניה הכללית של הרכב - מכל זווית אפשרית. מקדימה הרכב מעורר מיידית את בלוטות הריר, לא עוד מראה שמנסה להידמות לסירה אלא פרונט אגרסיבי וחד שעושה חשק לדלג מעל הדלתות הקטנות ישירות לכסא הנהג, רק חשוב לשים לב לא לדלג מעל כל הרכב כי הוא צר יותר מאיתי אנגל אחרי שומרי משקל. כשנכנסים לרכב, מגלים תא נוסעים נהדר. כבר דיברתי בעבר על הרבולוציה של מזדה ברמת עיצוב הפנים: הם כבר לא משחקים במגרש של היפנים אלא עלו ליגה וכיום מתמודדים עם האירופאים, ומסתכלים להם בלבן של הלדים. המיאטה נראית ומרגישה סמי פרמיום מבפנים: חומרים נעימים למגע, איכות בניה הדוקה, הגה מעט גדול מדי אבל בנוי טוב (אבל לא טלסקופי "כי משקל"), הדלתות עם ציפוי בצבע מרכב הרכב ולא חסכו בחומרים רכים כשהרכיבו את כל הסיפור יחד. אבל נדמה שכל ההשקעה הזו בעיצוב באה על חשבון משהו אחר: אחסון. לרכב צעצוע הזה אין מושבים אחוריים, אין תאי אחסון בדלתות, אין משענת יד סבירה (כאילו, יש כזו שיכולה להכיל מטבע של עשר אגורות ביום קר, לא נחשב), ואין אפילו פאקינג תא כפפות. כאילו, סרייסלי מזדה? תא כפפות? באמא שלכם. תן המטען עם פתח טעינה מגוחך לכל הדעות, וקיבולת צנומה שתספיק לקניות בסופר אם המשפחה לא רעבה מדי. אפשר להשתמש בו כרכב סופ"ש כל עוד קנית טרולי ייעודי שיתאים לתא המטען ולא מפריע לך למחזר בגדים, יותר מסופ"ש ותצטרך ללכת פול קומנדו. טוב, חלאס עם השטויות - פותחים את הגג בשימוש במנגנון הידוע של המיאטה "סקס ראשון" (הבנתם? הבנתם???) ולוחצים על הSTART, הגיע הזמן לצאת לדרך. הדבר הראשון שאני שם אליו לב זו תיבת ההילוכים. היא פשוט בליגה אחרת ממה שאני מכיר. המהלך קצר, ההילוכים 'מוקלקים' בקלות ומהירות, הכל זריז ומתוקתק יופי. אין משהו שאני ארשום שיצליח להעביר עד כמה התיבה הזו יותר טובה מכל תיבות ההילוכים הידניות שיצא לי לפגוש עד היום, כי בסה"כ תיבה ידנית זה מוט שזז קצת ועד כמה משמעותי זה יכול להיות? משמעותי לגמרי. מבטיח. אנחנו נוסעים קצת ואני שם לב לדבר מפתיע נוסף - המנוע האטמוספרי החלושס הזה, על 155 סוסיו ומומנט שנמצא בכלל באוברדראפט, ממש מפתיע לחיוב! חקרתי הרבה את הרכב הזה טרם נסיעת המבחן, כך שלמרות המנוע האטמוספרי נטול הסוסים באתי עם ציפיות גבוהות יחסית, ועדיין הופתעתי לטובה. לא ציפיתי למשיכה כזו ממנוע כזה. מזדה עשו שימוש נבון ביחסי העברה קצרים ומשקל עצמי נמוך לאללה, ויצא להם ממש מוצלח. אבל מזדה מיאטה לא נועדה לקו ישר, עם כל ההפתעות לחיוב כנראה כל הוט וכל וורם האצ' יעשו לה "ויברח" ביציאה מהרמזור. זה לא הקטע שלה, לא היה ולא יהיה. המזדה נועדה לסיבובים. אני עולה את הכביש הישן לנשר ומגלה שלא היה כאן אוברהייפ, הרכב הזה מאוד מהנה כשזה מגיע לסיבובים. אפשר להוציא זנב כשמתחשק, אפשר לנהוג מדויק (יחסית) כשמתחשק, אני לא חש במחסור בכוח כל עוד אני נשאר ברצועת הסל"ד הנכונה. קל לבצע hill & toe וקל לרבמאץ'. הרבה מבקרים את המיאטה על זוויות הגלגול, לי הן לא הפריעו ודווקא הוסיפו קצת עניין לניהוג עצמו, אבל אני לא איזה נהג-על אלא בסה"כ חובבן מינוס כך שבשבילי פאן זה הפקטור המרכזי - ופאן יש כאן, ומספיק. פחות פאן הוא הצליל של המזדה, או יותר נכון חוסר מוחלט בו. מזדוש מציעה אפס ריגוש בכל הנוגע לשמע, ומבחינתי זה ביג נו-נו כשמדברים על רכב ספורט. כשאני מתניע את התלתן בבוקר יש לי גוסבאמפס ושיערות מזדקרות, כשאני מתניע את המיאטה אני צריך להסתכל למעלה בשביל לוודא שאני לא מתחת לגג של קורולה ליסינג... המיאטה אנמית לגמרי בכל הנוגע למישור הזה - וזה פספוס ענק ומיותר. חבל! לעומת זאת מה שנחמד ביותר במיאטה הוא שתודות לשילוב בין בקרות 'מפרגנות', משקל נמוך, ויחס העברה קצר בהילוך שני - הזנב שלה זורם איתך לגמרי. יצאת מהבית בבוקר ויש כיכר לידך? תוציא זנב. הגעת לסופר ויש חניון ריק? תוציא זנב. הגעת לבית בערב אחרי יום עבודה ארוך? תוציא זבל, מה כבר ביקשו ממך, עצלן. ואם כבר עוסקים בחזרה הביתה - מי מאיתנו לא מכיר באמפרים? בתור בעלים של רכב ספורטיבי למדי, למדתי לשנוא אותם תודות לקשיחות הרכב. גם סתם שיבושים בכביש גורמים לי לחרוק שיניים ולעשות פירואטים צמיגיים בשביל להמנע מהתענוג. המזדה לעומת זאת - זורחת בכבישים משובשים. היא לא מפחדת מבאמפרים ולא חוששת מסדקים, אחד היתרונות החזקים שלה לטובת דיילי דרייבינג. מעניין לציין שהמזדה הקטנה הזו אמנם לא פרקטית בכל הנוגע לצרכים אנושיים, אבל פרקטית מאוד כשמדברים על תחזוקה ומספרים: צריכת הדלק שלה נהדרת יחסית להתעללות שהיא עוברת עקב השהייה בסל"ד גבוה לטובת רצועת הכוח: בין 12 ל15(!) קמ"ל, לפי miata.net והמון מקורות נוספים. אין לה בעיות אמינות מיוחדות, והערך שלה נשמר טוב יותר מהשלטון של בנימין נתניהו the first of his name או מהגיל של בוז'י הרצוג (שחוגג החודש בר מצווה - מזל טוב!). הגרסא הישראלית שלה גם מאובזרת לא רע בכלל: קילס, לדים, בקרת אקלים, דיפרנציאל מוגבל החלקה ומולטימדיה מקורית ברמה סבירה. אבל כל זה מגיע עם תג מחיר כבד, קצת פחות מ240,000 ש"ח עבור טו-סיטר "עממית". את טענות תשלחו לכחלון בדואר, אולי הוא יצא באיזו תוכנית 'מחיר למזדנב' לרכבים עם מחיר שלא טומן בחובו 118% מס. רגע, למה לשלם כ"כ הרבה עבור פחות? הרי אפשר לחסוך כמה עשרות אלפי שקלים ולקבל רכב עם יותר כ"ס, יותר מושבים, יותר בגאז', יותר שנות אחריות ויותר גג! -- סובארו BRZ את הסובארו אני פוגש בתל אביב, היא מגיעה בצבע 'כחול לתוך פרצוף שלך' ודופקת חתיכת כניסה - זה לא שהנהג נסע בה מהר, זו הנוכחות. אני מאוד מתחבר למיאטה, אבל בזמן שהיא נראית 'מדליקה' הסובארו נראית 'עצבנית' - בקטע טוב. מקדימה, מאחור, מהפרופיל - אין זווית שלא עושה עם הרכב הזה חסד. הספוילר בטעם טוב, הדיפיוזר מעורר חשק, הצבע שלה זה וואו אחד ענק… אני לא מתחבר לקו העיצובי של סובארו כלל וכלל, אבל בBRZ הם הצליחו לפגוע בול ביעד אליו הם כיוונו. פותח את תא המטען שמגיע עם פתח הטענה נורמלי "האצ'י" (בניגוד למזדה) - אך אליה וקוץ בה, הגלגל הרזרבי תקוע באמצע ושטח האחסון נראה מגוחך. למרות היתרון על הנייר מבחינת נתונים, אני לא חושב שברמת תא המטען לבדו יש יתרון קריטי לסובארו. יש לה יותר נפח אבל הוא מרגיש פחות פרקטי. נכנס לרכב והדבר הראשון שבולט הוא המושבים - המושבים שלה ממש, ממש מוצלחים. הם חד משמעית בליגה אחרת מאלו של המזדה בכל הנוגע לספורטיביות (ובעיקר בתמיכת צד); חובקים בדיוק במידה הנכונה, firm אבל לא מדי - זה רכב שנועד לסיבובים והמושבים שלו משדרים לך בדיוק את זה. אבל לצערי כאן השבחים מסתיימים, כי בכל שאר הפרמטרים הנוגעים בפנים הרכב הסובארו נמצאת איפשהו על הציר בין 'ככה ככה' עד ל'לא לעניין לחלוטין'. נתחיל מהדברים הקטנים: אין אחסון סביר למשענת היד - כאילו, אין בכלל משענת יד - מדובר בסתם תא פתוח עם פלסטיק זול ומתפרק שיכול להחזיק כוסות. איכות החומרים נעה בין 'בסדר' ל'מאעפן' ויש שילוב תמוה בין עור לפלסטיק, כאילו מישהו הוסיף את כיסויי העור כלאחר יד. ההגה מרגיש די טוב ביד מבחינת האיכות אך יש לו זווית שלא הסתדרה לי טוב (אבל אולי זה רק אני), ומד המהירות הוא אחד המצחיקים והלא-סבירים שראיתי: ה0 מתחיל בשעה 5, 100 נמצאת בשעה 7, זה ממש מוזר - זה נמצא מאוד נמוך יחסית ללוח המכוונים ומבט הנהג אבל אולי זה ניטפיקינג… שכן בתכלס מה שחשוב ברכב הזה זה הסל"ד, והוא ממוקם בענק במרכז. אבל מה שנראה זול ברמת ה"אחי, זה מעליב כמה שזה נראה זול" היא מערכת המולטימדיה, אני הייתי בטוח שמדובר באפטרמרקט סיני שהיבואן התקין לטובת הלקוח הישראלי אבל מסתמן שהדלביוב הזה הורכב עוד ביפן. אני הייתי מעדיף רכב בלי מולטימדיה בכלל מאשר לקבל משהו שנראה כמו מע' שהגיעה מאליאקספרס והותקנה אצל 'א.א.א. מוצרי שמע לרכב'... אני לא חושב שמע' מולטימדיה זה משהו קריטי ברכב - בטח ובטח ברכב כזה - אבל כן חושב שאם כבר מתקינים אחת ברכב של >200K ש"ח אז שיעשו את זה כמו שצריך (או שלא יעשו בכלל!). וכן - אני יודע שזו מכונת נהיגה, ו"למי אכפת בכלל מזוטות שכאלו ברכב שעושה צלחות סביב ההוטהאצ' של השכן"? אז וואלה, לי אכפת. כשאני משקיע סכום לא מבוטל ברכב שמשמש אותי ליותר מ"טראק דיי, ברו"- אני מאמין שסביר לבקש איכות שתתאים ברמה זו או אחרת לתג המחיר. זה נכון שבעתיים עבורי אם הרכב הוא דיילי דרייבר. מתניעים ומתחילים בתנועה. לוקח זמן מועט לשים לכך לב - הברז הרבה פחות 'לינארית' מהמיאטה. היא עצלה בסל"ד נמוך אבל מתעוררת לחיים בנביחה בערך סביב ה4,000 סל"ד ושם העסק נהיה מהנה. יש לה תצוגת מומנט/כ"ס שנעה יחד עם מד הסל"ד וזה פיצ'ר חביב ומשלהב. הסאונד של הברז זה אחד מהדברים האלו שנמצאים בקטגוריית LOVE IT / HATE IT - קשה להיות אדיש לצליל/רעש המנוע, ואני חושב שזה יהיה יתרון או חסרון לרוכש הפוטנציאלי, אבל לא באמצע. הבוקסר נשמע כמו כלב תקיפה הרודף אחר הציד (אם אתה אוהב) או כמו מקדחה שנפגשת עם גורס אשפה (אם אתה פחות). אני אישית פחות התחברתי אבל ממליץ בחום למתלבטים לקחת לנסיעת מבחן ולראות מה הם חושבים. עוד אציין כי למרות שאישית לא התחברתי, אני כן מעריך את סובארו על כך שלפחות יש אופי כלשהו לרכב, לעומת המיאטה שמגיעה עם אופי שמזכיר את המבט של הסתומה ההיא מ Twighlight - חלול. בסוף הנסיעה בכביש המהיר אני רוצה לצאת, יש רכב מימיני ואני מחליט לעקוף אותו, אני לוחץ על הדוושה ו… לא, הרכב לא מעוניין להגיב אם הוא לא בתוך אזור הפעולה האפקטיבי שלו. חוסר הלינאריות שהזכרתי מקודם בהחלט מורגש במקטעים מהסוג הזה, המיאטה (הנחותה לכאורה, 'על הנייר') הגיבה טוב יותר בתנאים דומים. אבל מי שמעוניין בתחושת כוח ומיאוץ טוב יעשה אם יסתכל בסגמנט השכן (הוטהאצ'). הברז, כמו המיאטה, לא מבריקה - ולא נועדה להבריק - במקטעים האלו. כשמגיעים לסיבובים מתגלה ברוב הוד והדר היתרון המשמעותי של הברז על ההוטהאצ'ים למיניהן (וגם על המיאטה, לדעתי), הרכב מצליח להשרות בטחון מחד, ולהציע פאן ושעשוע מאידך. מאוד קל להכנס לאוברסטיר, אבל חשוב מכך, מאוד קל לצאת ממנו תודות לבקרות שניכר כי כוונו עבור סוויטספוט בין פאן ובטיחות. אין לי נסיון רב בזריקות תחת שכן רכבי ההנעה האחורית איתם העברתי זמן רב בעבר היו חזקים מדי (עבורי) בשביל שארגיש בנוח לעשות שטויות בכיכר העיר, ועדיין תוך 15 דק' בברז התחלתי לעשות דריפטים קלים מבלי לסכן אף אחד מלבד הגומי בגלגל האחורי. מוי פאן! בעיר הברז קשוחה יותר מהמיאטה, אבל לא ברמה שתפריע לסתימות בשיניים. בסה"כ הרכב מציע נוחות סבירה ולא הייתי חושש להשתמש בה בתור דיילי דרייבר. מגיעים לחניה ואני חייב לבדוק כמה המושבים האחוריים פרקטיים. אני בגובה 1.80 אבל אוהב לשבת 'צפוף' ברכב (קרוב יחסית להגה) ולכן אופטימי במידה מסוימת בנוגע לשימושיות. יוצא מהרכב, מניע המושב קדימה, נכנס לדרגש האחורי ומנסה להזיז את מושב הנהג אחורנית… לא נעים במיוחד. אין מרווח לרגליים, אין מרווח לראש, אין מרווח לכתפיים - קשה, קשה… המושבים בברז יכולים לאכלס כמה דברים מאוד מאוד ספציפיים: תיק גב, שקית קניות, ילד בגילאים 5-8~ שאתה לא אוהב במיוחד וזהו בערך (כמובן שבנפרד, אל תתפרעו). לא ציפיתי למצוא מרווח עשיר אבל כן קיוויתי שזה יהיה airport-sufficient (יענו אפשר לאסוף חבר מהנמל"ת ולשנע אותו חצי שעה לאנשהו) - אבל התבדתי. חבר מהדרגה שמצדיקה איסוף מהנמל"ת אינו חבר שמצדיק אפסון בצינוקוש הזה. אבל היי, זה עדיין פי אינסוף יותר מרווח מהמיאטה, שמציעה מרווח אחורי בגודל 0. -- ראש בראש הן המיאטה והן הברז השאירו אצלי רושם מאוד, מאוד חיובי. מאוד. בקטע שקצת הפתיע אותי למען האמת. לדעתי, אין כאן מנצחת מובהקת, אלא בליל שלם של יתרונות וחסרונות ממנו שני רוכשים פוטנציאליים דומים יכולים להסיק מסקנות שונות. כוח וניהוג: למרות היתרון על הנייר, באופן מפתיע המיאטה מנצחת בגזרה הזו - בדגש על תחושת הכוח מתא הנהג. הסתקרנתי אז בדקתי שוב הנתונים, כאשר הפעם הוספתי לנתון הכוח (155 כ"ס מיאטה, 200 כ"ס ברז) את נתון המשקל (1080 ק"ג מיאטה, 1285 ק"ג ברז), לפי הנתונים נראה שלסובארו יש 155.6 כ"ס לטון לעומת 143.5 במזדה ופתאום ההפרש בנתון הכ"ס נראה הרבה יותר מאוזן, ומכאן הגיוני שאופי המנוע / יחסי ההעברה / גורמים נוספים ישפיעו על אופי הרכב. האופי הלינארי של המזדה, יחד עם האפשרות להוריד גג - תורמים לתחושה שהרכב מהיר יותר. מבדיקה של מבחני השוואה ברחבי העולם נראה שזה גם מגובה בביצועים בפועל. בנוסף, תיבת ההילוכים במזדה מוצלחת יותר מזו של הברז (ומכל רכב ידני שיצא לי לחוות), וזה בהחלט תורם לתחושת הדינמיות ברכב. התנהגות: האופי המתירני של בקרות הברז - שמצליחות לאפשר חוליגניות יחד עם שליטה, בשילוב עם המתלים הקשיחים יותר והמושבים שחובקים אותך היטב כשאתה עושה שטויות, מביאים לכך שהברז מנצחת בגזרה זו. המזדה מרגישה כמו רכב שכוייל למקסימום פאן, הברז מרגישה כמו רכב שכוייל למקסימום ספורט. מבחוץ: זה כמובן סובייקטיבי לחלוטין, אני אוהב יותר את הפרונט של המיאטה אבל מעדיף את הטוסיק הקרבי של הברז. מהצד שתיהן נראות נהדר. עבורי יש כאן תיקו. מנגד חשוב לזכור שלפעמים פחות זה יותר, ולמיאטה יש פחות גג ואני סבור כי עבור רוב האנשים זה יותר יפה/מגניב. אם אתה מהאנשים האלו שמתחברים ל"קבריולטיות" אזי שצריך לשקלל זאת פנימה. מבפנים: נוקאאוט של המיאטה את הברז, אני לא חושב שיש כאן השוואה אמיתית. המיאטה נראית ומרגישה סמי פרמיום, הברז פשוט לא שם. אבזור: פנסי לד עם תאורת DRL, קילס (כניסה והתנעה), מע' מולטימדיה עם דיבורית BT מקורית, בקרת אקלים, בקרת שיוט… הרכבים כמעט זהים מבחינת האבזור. למזדה יש חימום מושבים לפי המפרט מהאתר הישראלי (נחוץ לרכב עם גג נפתח) אך אציין שזכור לי שהנציג ציין שזה לא מגיע לארץ. המזדה מגיעה גם עם חיישני רוורס מקוריים אבל נו באמת. תיקו. שימושיות: נוקאאוט של הברז את המיאטה - דרגשים אחוריים (מושבים זה לא), פתחי אחסון, תא מטען סביר עם גלגל רזרבי ותא כפפות כמו ברכבים של הביוקר..! אין ספק מי הרכב הפרקטי יותר מבין הצמד, למרות שבתכלס שתיהן די בדיחה. נוחות: המיאטה רכב נוח יותר ליום יום, ובכלליות אחד הרכבים הספורטיביים היותר נוחים שיצא לי לחוות. תחזוקה ואחזקה: שני הרכבים נחשבים לאמינים, הסובארו זולה יותר לרכישה אך שני הרכבים מחזיקים ערך בצורה מצוינת (מה שמוריד משמעותית את עלות האחזקה, ראו התייחסותי לחשיבות ירידת ערך כאן). המיאטה מאוד חסכונית בדלק בקטע קצת מפתיע, ומנגד דורשת יותר התעסקות בתחזוקת מנע לגג הבד ע"מ שלא יהיו פדיחות בחורף. אבל היתרון המהותי של הסובארו מגיע מהיבואן: 5 שנות אחריות (לעומת 3 במזדה) נותנים את הנצחון לסובארו. שורה תחתונה: כשאני סוקר בשנית את כל הנ"ל אני רואה שיש כאן כמעט תיקו ברמת ה'נצחונות', המזדה נותנת נוקאאוט מבחינת עיצוב הפנים וחוטפת נוקאאוט ברמת השימושיות. הברז מנצחת בהתנהגות והאחזקה אך מפסידה בניהוג ובנוחות. זה מצחיק, כי בעת כתיבת שורות אלו חשבתי שההעדפה הסובייקטיבית שלי את אחד הרכבים תשתקף בציונים ודווקא יצא בשיא הטבעיות שלא - הם אכן הגיעו לסוג של תיקו. עבור מי שמחפש מקסימום התנהגות כביש, מי שמעוניין לשנע ילדים ברכב, מי שרוצה להינות ממחיר רכישה זול יותר שמקנה יותר שנות אחריות, מי שגג נפתח לא מדבר אליו כי הוא שונא שמש או חרד מוונדליזם ומי שעיצוב פנים לא חשוב לו כלל וכלל - הברז מנצחת. אבל עבורי, זו המיאטה שיוצאת עם הכתר מהזירה. ואם אנחנו חוזרים למה שפתח את הסקירה - התהייה שלי בנוגע למדוע לרכוש רכב עם פחות כוח ביותר (או אותו) סכום כסף? אז לא, זה לא באמת מתחיל ונגמר בהנעה אחורית, שכן בסכום הדומה למיאטה ניתן לרכוש במו 125M שאינה קוטלת קנים, ובתכלס אני מאמין שללקוח אמיתי של הצמד הנ"ל תהיה היכולת לרכוש גם רכבי הנעה אחורית חזקים אחרים. אבל זה לא הקטע. יש משפט שאומר: it's better to drive a slow car fast - than to drive a fast car slow, אני חושב שזה משפט שמסכם בצורה מאוד טובה את המיאטה והברז. הן אולי איטיות יותר מנק' לנק' אבל יש להן ערך מוסף דווקא בגלל החוסר הזה בכוח, והן מגיעות עם אוקיינוס של פאן פקטור. עם זאת - ארחיב ואומר שעבור חלק מהאנשים ייתכן כי בכביש האמיתי והיום-יומי (ואני הולך לצאת כאן ממש לא מאגניב אבל היי איט איז וואט איט איז): it's better to drive a slow car fast, than to drive a fast car fast. ולמי שמתחבר להצהרה הזו, ויכול להתמודד עם החסרונות של הצמד-חמד מהסקירה - אני ממליץ מאוד על נסיעת מבחן. אמרתי בעבר שהרכב הבא שלי יהיה או מוגדש, או מרובה צילינדרים. היום אני כבר לא כ"כ בטוח … -- (*)תודה רבה לסוכנות מזדה חיפה, ולסוכנות סובארו ת"א (ובפרט לעידן) על הסיוע בארגון הנסיעות, היחס החם והגישה העניינית. אציין כי החוויה בשתי הסוכנויות הייתה חיובית ביותר. הסקירה אינה מטעם שום דבר ואף אחד וכל הכתוב הינו חוות דעתי האישית. (**) רציתי לכתוב גם חוו"ד השוואתית בין רודסטר מהזן הנ"ל לבין הוטהאצ' אבל היות וכבר חפרתי כאן אחושרלולה אקנח בסתם תמונה

המשכנתא שלו לטווח של 20-30 שנים, היעד של בנק ישראל הוא 3%, כמו שאמרתי מלכתחילה זה 'פסימי' בהתחשב בעבר הקרוב אבל לא 'הזוי'. אני לא אתחיל לסמלץ כאן 5 אפשרויות, לכן הצגתי קצוות סבירים (לדעתי) של best case ו- worst case.

האם הזנת את הנתונים בסימולציית משכנתא ווידאת שאתה יכול לעמוד בהחזרים לאורך התקופה, וכי התשלום שאתה משלם לבנק נאה בעיניך? בסימולציה אופטימית עם מדד שנתי 1.5% ממוצע, יוצא שתשלם לבנק בערך 500,000 ש"ח בריביות. בסימולציה 'פסימית' (או ריאלית, תלוי איך מסתכלים על זה) עם מדד 3% ממוצע, תשלם 800,000 ש"ח. שתי הסימולציות חלקיות בלבד כי הן ללא שקלול עליית ריבית (מסלולי הפריים והמשתנצ חשופים לכך), כך שאת שני הסכומים הנ"ל צריך להגדיל בכמה (וכמה)עשרות אלפי שקלים ע"מ להגיע להחזר האמיתי. אין לי הצעות לשיפור שאתה תאהב ולכן לא אכנס לזה. מציע לך להרחיב את הידע שלך לפני שאתה לווה מהבנק מליון ש"ח... מצרף כאן תמונת מסך מהסימולציה השניה.

אמנם עברו כמה שנים מאז הטכניון, אבל לא זכורה לי הטריגונומטריה מחדו"א 1ת, אלא יותר מ2ממ. בשניהם יש מעל 90 אז בסה"כ הסתדרתי בסדר (בזמנו) עם המקצועות. עם זאת, ללכת ללמוד חדוא 1 בלי לסיים בגרות 5 יח"ל - זה כמו לקחת קורס בנהיגה מתקדמת בלי להוציא רשיון. יש אנשים שאולי מחזיקים באינטואיציה כ"כ חזקה עד שיוכלו לעשות זאת, אבל הרוב פשוט ייכשלו. לא ממליץ בכלל. תלמד 5 יח"ל, תמשיך לחדו"א אם תחשוק נפשך. זה קורס יפה מאוד, אבל צריך להגיע אליו עם state of mind מתאים.

לא יודע לענות על השאלה, אבל מוכרח לציין שאני בימים אלו כותב את ביקורת השוואתית בין שני הרכבים, והרשמים שלי כמעט זהים 1:1 לשלך. אהבתי מאוד לראות איך דווקא אתה, בתור בעלים יחסית טרי של ברז, יודע לשים את האצבע גם על הנקודות הפחות חזקות שלה יחסית למתחרה הישירה. כלל לא מובן מאליו (רוב רובן של 'סקירות בעלים' לא עושות זאת) אז קבל