oryo

רגע, מה!? אני בנאדם פרגמטי, או לפחות - מנסה להתנהג ככזה. עם זאת, יש לי צד מאוד לא פרגמטי כשזה מגיע לתחום הרכב. אני משתדל לשמור אותו "בכלוב" ולא להתפרע יתר על מידה, אבל אשתי לא ממש עוזרת כי היא דוחפת אותי להגשים חלומות ומכאן נולד השרשורלייטה המקורי[1] שעוקב אחר רכישת ואחזקת האקזמפלר הקודם, האהוב והלא-פרגמטי-בעליל שלי. בכ"א - בתחום שאני עוסק בו ובמיוחד במעגלים בהם אני מסתובב, רכישת רכב ספורטיבי מעלה לא מעט גבות ושאלות. בין אם זה "אבל אין איפה לנהוג בזה בישראל" במקרה הטוב או "וואלה לא ידעתי שאתה ערס" במקרה הרע… עם התגובות האלו אין לי באמת בעיה, ידוע זה מכבר שאין תרבות מוטורית בישראל כך שאני מבין מאיפה זה מגיע. אבל מה שכן גורם לי להשקיע מחשבה אלו תגובות של אנשים שקונים רכב חדש מבלי למצמץ, אבל מבקרים חובב הגה כמוני על פזרנות-יתר. ומכאן התהייה - מהי באמת הפרמיה שאני משלם על אחזקת רכב ספורטיבי, וכמה זה יותר יקר מהפרמיה שמשלם ישראל-ישראלי על אחזקת הליסינגומטית הגנרית יד00 שלו? טוב, מזל שיש לי אקסל! -- השרשור הזה עוסק בהשוואה בין עלויות התחזוקה של שני אקזמפלרים: 1. אלפא רומאו ג'ולייטה תלתן ירוק, יד 00, בת 3 בדיוק (הגיל שלה בעת הרכישה). 2. טויוטה קורולה בת 0 (יבואן) - "חדשה מהניילונים". המחירונים עבור הנ"ל - זהים: 130,000 ש"ח. את ההשוואה אפרוס לא על פני שנה אלא על פני 18 חודשים, היות וזה הזמן שהעברתי עם הרכב (שנה וחצי), ועל פני 15,000 ק"מ שזו הנסועה השנתית שלי בשנה וחצי האחרונות. אציין מראש - את העלויות של הקורולה הדמיונית אני משקלל ע"ס מידע זמין, ולא מתוך אחזקת רכב אישית. ייתכנו (ובטוח יהיו) אי דיוקים כאלו ואחרים שכן חלק מהנתונים יהיו בגדר ספקולציות. כל השרשור נועד למטרות בידור ושעשוע ובעיקר - ניסוי מחשבתי. אין להתייחס לנאמר בו כהמלצה משום סוג. רכישת רכב כמו שהיה לי מגיע עם הרבה חרדות חניה וסכנות לרשיון, וההליך הזה אינו מומלץ לאנשים עם שכל שמסוגלים לחיות עם דיילי דרייבר A-->B. בעת כתיבת שורות אלו אני מוכרח לציין שאני בעצמי סקרן לגבי מה יראו המספרים, שכן אני באמת לא יודע מה תהיה השורה התחתונה(!) - טרם סכמתי את עלויות אחזקת הג'ולייטה במרוכז ואף פעם לא ביצעתי שקלול מלא של תחזוקת רכב חדש. אתם עדיין כאן? מתחילים: -- - עלויות טיפולים שנתיות - קורולה חדשה תזדקק ל… תכלס? קרוב לכלום. המכלולים חדשים ואם צצו תקלות חלילה - יש אחריות. הדבר היחיד שצריך לקחת בחשבון הוא טיפול קטן של 15,000 ק"מ - 600 ש"ח שהם 35 ש"ח לחודש (תזכורת: אני פורס את העלות על 18 חודשים). לעומת זאת, הג'ולייטה שלי עלתה בשנה וחצי האחרונות - רגע. לא. מסתמן שיש באג בגוגל ספרדשיטס, אני אעביר את הסכומים למחשבון. אוקיי נראה שהמחשבון שלי מחזיר את אותה השגיאה, אעבור ברשותכם לדף נייר. טוב אז דף הנייר גם הוא לא תקין, אשתמש באצבעות. נראה ששכחתי כיצד לחשב עם אצבעות, אשאל את אשתי. .. ... .... היא מאשרת - לפי התיעוד העלות המצטברת שהשקעתי בעניינים הקשורים לרכב בשנה וחצי האחרונות היא קצת יותר מ-21 אלף ש"ח... מה. לעזאזל. נסגר. הסכום הזה מאגד בתוכו הן תחזוקה - והן שדרוגים. מבחינת טיפולים נטו, הסכום הוא 8,000 - שמאגד בתוכו החלפת זוג צמיגים + כיוון פרונט, החלפת קלאצ' ומשאבה, שני טיפולים (קטן וגדול), החלפה יזומה של רצועת טיימינג וצמד רפידות אחוריות. יש לציין שכל הנ"ל הם טיפולים הקשורים בבלאי טבעי בלבד, מבחינת תקלות ובלת"מים התלתן הפגינה אמינות מופתית וכולי תקווה שכך זה יישאר גם לבעלים הבא. כל הנ"ל נסכמים ל450 ש"ח בחודש. אבל רגע, לאן נעלמו להם עוד 11,000 ש"ח!? המחלה הידועה לשמצה: שדרוגיטיס. גזרת השמע היא היקרה ביותר (קומפוננט, מגבר, סאב, מעבד, דוגם, ספק, …), הייתה גם השקעה לא קטנה במראה הרכב: סמלים, ידית הילוכים, תאורת פנים, תפירת שטיח - וכמובן גולת הכותרת בדמות טיפול דיטיילינג מקיף שהתבצע אצל שלמי אדרת. בנוסף התאורה שודרגה לקסנון 5000K, הרזונטור הוחלף בצינור שמנגן סימפוניה נעימה בכל לחיצה (ובמיוחד בהתנעות בבקרים) ואני בטוח ששכחתי עוד כמה וכמה דברים. כל אלו נסכמיםל610 ש"ח בחודש. לכן כשסוכמים את הכל, ניתן להסיק שפרמיית אחזקת הרכב שלי היא כאמור 450 ש"ח בחודש, שהם 415 ש"ח יותר מאשר הקורולה. בנוסף, במקרה הפרטי שלי, מעל הנ"ל יש להוסיף את פרמיית ה"שדרוגיטיס" שנסכמת ל610 ש"ח נוספים לחודש. אעגל ל650 ש"ח בחודש כי בטוח יש כמה דברים קטנים ששכחתי. למען ההוגנות יש לציין כי מצד אחד הרכב הפגין אמינות מוצלחת (ומכאן שעלות האחזקה נמוכה יחסית לפוטנציאל האפשרי) - ומנגד ספג כמה תיקונים יקרים מאוד (הקלאצ' והצמיגים, רכיבים שמתו בטרם עת באופן יחסי, אחראים על למעלה מחצי העלות), כך שבסה"כ אפשר לטעון שיש איזון מסוים. שורה תחתונה: התלתן יקרה יותר ב415 ש"ח ברמת התחזוקה בלבד, וקצת יותר מאלפיה אם משקללים פנימה שדרוגיטיס (אבל זה סובייקטיבי לחלוטין ולאו דווקא קשור בצורה הדוקה לאקזמפלר - הרי מע' שמע וטיפולי דיטיילינג הם דברים שנובעים יותר משגעונות הבעלים ופחות מהאקזמפלר הספציפי, ולכן לדעתי לאו דווקא צריכים להכלל בשקלול). - עלויות שוטפות - צריכת הדלק של טויוטה קורולה עפ"י 'אוטו' היא 1:11.3, עפ"י היצרן 1:16.6, וקארספורום מציגים נתון הממוצע של 1:14 קמ"ל. עם זאת, אבא יש רק אחד, ואבא שלי במקרה עם קורולה 2016, נסועה משולבת ורגל עדינה יחסית - והוא מדווח על 1:12 קמ"ל. אז בהשתמש בדיווח שלו נקבל שעל פני 15,000 ק"מ ומחיר של 6 ש"ח לליטר עלות הדלק הכוללת היא 7,500 ש"ח (420 לחודש). ביטוח הרכב לפי אתר CarCost עולה 5,400 ש"ח (300 לחודש). התלתן לעומת הקורולה היא, איך לומר… "מאותגרת רווייתית". יש לי אקסל מסודר של כל התדלוקים במדידה לפי משאבה, ואני יכול לדווח שהיא הגיעה ל1:9 קמ"ל בממוצע. מכאן, שעל פני אותה נסועה ומחיר כנ"ל, העלות הדלק הכוללת היא 10,000 ש"ח (550 לחודש). ביטוח הרכב עולה 6,000 ש"ח (330 לחודש). שורה תחתונה: התלתן יקרה יותר ב160 ש"ח לחודש (או 230 ש"ח, אם בוחרים לשקלל את נתון הצריכה מקארספורום). - ירידת ערך - זה כנראה הג'וקר הכי רציני - שכן מחד מדובר בעלות ענקית (שקל להזניח, כי היא לא יורדת מהעו"ש כל חודש/שנה), ומנגד אי אפשר לדעת מהי שכן יש המון משתנים נוספים. יש שרשור אחר שלי[2] שעוסק יותר בהרחבה בנושא הזה ואתם מוזמנים להתרשם. אחד היתרונות המרכזיים בקניית רכב יד2 הוא שהרכב ספג את המכה הכי חזקה בירידת הערך - הרגע בו הרגל עזבה את הסוכנות. בנוסף, ניתן למצוא 'פנינים' בדמות רכבים ששמורים לעילא ולעילא במחירים הגיוניים. בנוסף, יתרון חשוב בסגמנט של רכב הנועד לחובב רכב - כגון התלתן - הוא שההשקעה שלך לאו דווקא הולכת לטמיון. האקזמפלר שלי נמכר תוך שבוע במחיר שביקשתי (מראש פרסמתי מחיר הוגן, ולא 'מחיר מיקוח'), וברור לי הן מההיכרות את השוק והן מעצם הליך המכירה שהרכב נמכר במהירות הזו תודות להשקעה הרבה שבוצעה במרוצת הזמן, והעובדה שהבעלים החדשים חובב רכב בעצמו ולכן ידע להעריך זאת בהתאם ולשקלל זאת לתוך מחיר הרכישה. וזה המקום לציין את מה שנראה כמובן מאליו: המחירון הוא רפרנס בלבד, וממנו לא באמת ניתן להסיק הפרש בפועל. הרי רכב יד2 רוכשים מעל/מתחת למחירון, וכשניגשים למכור אז המכירה גם היא מתבצעת מעל/מתחת למחירון. אם צוללים למקרה הפרטני דנן - אז כאשר אני משקלל פנימה מכירת קורולה במחיר המחירון המשוקלל, כנגד ירידת הערך שאני ספגתי עם האקזמפלר שלי (מזכיר כי הוצאות השדרוגיטיס לא משוקללות כאן, אלא בסעיף נפרד - אבל אין ספק שהן סייעו למכירה) - הקורולה יקרה יותר ב20,000 ש"ח (1,100 ש"ח לחודש)..! *(כל זאת תחת ההנחה שהקורולה אכן נמכרה במחירון משוקלל, דבר שלאו דווקא יחזיק מים בשוק הנוכחי שרווי בעסקאות אשראי ורכבים יוצאי ליסינג) - שורה תחתונה - כשמשקללים את העלויות השוטפות והשנתיות מגיעים להפרש של 575 ש"ח לחודש. כאשר לוקחים בחשבון את נתון ירידת הערך (1,100 לטובת התלתן) ומשקללים כנגדו את השדרוגיטיס (650 ש"ח לרעת התלתן) מקבלים ה450 ש"ח לטובת התלתן. בסה"כ יוצא כי הבחירה שלי בתלתן הירוק על פני רכישת ליסינגומטית חדשה כמו הרוב המוחלט של הקולגות שלי עלתה לי סד"ג של 135 ש"ח בחודש. האם ההפרש הזה מצדיק מבחינתי את הפער בהנאה? אהממ… תכלס כן D: -- [1] הבטמוביל החדשה שלי [2] ניפוץ מיתוסים באחזקת / רכישת רכב

כפי שאמרתי פרקש - ההבדל בינינו היא נק' הייחוס ('רצוי' שלך, מול 'מצוי' שלי). אני לא טוען שאחד צודק והשני טועה, שכן זה עניין של השקפת עולם וכל אחד יפעל לפי השיקולים שלו. אני אפילו ארחיב ואציין שבמערכת מסונכרנת היה עדיף אם כולם היו מקבלים החלטות כמוך (כי אם כולם היו נמנעים מלרכוש במחיר 'לא הוגן', ובהנחה שהמחיר הגובה נובע משולי רווח גבוהים, אז עקומת הביקוש היתה נפגשת במקום אחר עם עקומת ההיצע והמחיר היה יורד). אבל במציאות - אני מעדיף לקבל את ההחלטות שלי על בסיס מספרים ולא רגשות, ומספרית נטו: המיאטה/ברז "לא מספיק יקרות" כשאני חושב על מחיר תחזוקה כולל שמשקלל פנימה את מה שהזכרתי קודם לכן על מנת שאפסול אותן על הסף. כך יוצא שמחיר הרכישה המנופח נראה הרבה פחות מאיים כשאני חושב על השורה התחתונה, ומשווה לאלטרנטיבות האפשריות - ואולי זה המקום לציין שוב שיש ממש מעט כאלו אם אתה מסנן לפי רודסטר-אחורית-מונחית-נהיגה. וכך יוצא ששיקולים כמו "היבואן דופק אותי ע"י שולי רווח מוגזמים" לא משפיעים עלי, לעומת דברים כמו מעט שנות אחריות או צניחה בירידת ערך וכו'. בכלליות, אני משתדל לקבל החלטות בחיים שלא על סמך שיקולי אגו אלא בצורה 'קרה' יותר (וכמובן שלא תמיד בהצלחה), לשיטתי זה 'אלגוריתם' הרבה יותר נכון ובריא לאורך זמן. אבל זה כבר נושא לדיון אחר לגמרי...

אנסה להסביר ביותר הרחבה את דעתי, כי נוצר ערבוב בין כמה דברים נפרדים ולכן אולי קצת יצא מבלבל, הרשיתי לעצמי להוסיף מספרים להודעה שלך ע"מ שיהיה לי קל להתייחס: 1. מסכים איתך, בהשוואת spec vs spec כנגד הmsrp באנגליה, המחיר ה"הוגן*" אמור להיות באזור ה- 170,000 ש"ח (שיטת השוואה: מחיר המיאטה המאובזרת ביותר בדומה למשווק בארץ, שקול למחיר הcx5 הכי פחות מאובזרת, שהוא כאמור 170) (*) עם הוגן לא הולכים לסופר, מחיר נקבע לפי שיקולי ביקוש/היצע, וההיצע הקטנצ'יק של המיאטה נמכר בארץ די בסבבה - לכן אם היבואן לא יכול להגדיל ההיצע (נניח עקב מכסות יבוא), המחיר שלו מבאס תחת אותי בתור לקוח אבל לגמרי makes sense ברמת הביזנס נטו. 2. נכון, קוראים לזה "הפסד תשואה אלטרנטיבית", וזה חלק מעלויות התחזוקה של הרכב... שים לב שלא התייחסתי מלכתחילה לכל עלויות התחזוקה, הרי גם הביטוח והרישוי יקרים יותר בגלל המחיר המנופח. אבל זה לא קשור כי 3. אתה מתעסק ברצוי, אני מתעסק במצוי. אין צורך להסביר לי שמחיר נמוך זה טוב יותר, מבטיח לך שאני מודע לכך שמחיר נמוך זה אכן טוב יותר עבורי כלקוח... (: אבל אין לי יכולת קוסמית להוריד מחירים, או להוסיף תחרות לסגמנט. אני מתבונן על כלל האפשרויות, בוחן עלויות כנגד תמורה, מקמפל את הסיפור ומחליט האם השורה התחתונה מתאימה לי. הטענה שלי היא שלמרות שהמחיר מנופח, עלות האחזקה האמיתית אינה בשמיים תודות לשוק חסר היצע (גם במשומשות) ועלויות תחזוקה סבירות יחסית לאלטרנטיבות תודות לאמינות, צריכת דלק וכו'. אני נוטה להאמין שלקוח שרכש מיאטה אנדי ישלם פחות במרוצת השנים מלקוח שרכש לאון קופרה*, ואם ניטרלנו את שאלת המחיר אנו נותרים עם שאלת התמורה - וכאן יש עניינים הקשורים בהעדפות אישיות (הקופרה חזקה, מהירה, פרקטית,... // המיאטה הנעה אחורית, קטנה, קבריולה,...). (*) כן כן "מה קשוררררר השוואה בין קופרה למיאטה!!??", אני יודע שאלו סגמנטים נפרדים ולא השוואת תפוזים לתפוזים, אני מנסה לשקף את הלך הרוח האישי שלי כלקוח בסגמנטים שמחפש דיילי דרייבר 'כיפית' שעונה לסט צרכים והעדפות שלי, אני מסתכל על רכב כתמהיל שמורכב מכל מיני פרמטרים, 'מנקד' את הפרמטרים האלו בנפרד לטובת איזשהו ציון כולל, ומנסה לקבל תעדוף. 4. ראה 3 5. תודה רבה! מסכים איתך לגבי המחיר, באסה.

אני סבור שדי פירטתי בהודעה המקורית, ראה ההתייחסות לאס1

הרשמים שלי אחרי בעלות של שבוע: - הכלי אמנם מהיר כמו שד, אבל הספידומטר שלו 'מחמיא' לו קצת מעבר למהירות האמיתית... לא שזה משנה יותר מדי כי הוא עדיין הכלי הכי מהיר מבין אלו שבדקתי (ומהיר בכלליות). - יש לא מעט חריקות במהלך הנסיעה. אני מקווה שזה יתמתן עם הזמן, ייתכן שזה סתם משהו שדורש קצת גירוז וייתכן שזה פשוט קשור למבנה. - בגלל שהכלי מתקפל מהכידון, הוא ארוך יותר בעת קיפול לעומת המתחרים שלו ולכן בולט כאשר מנסים לדחוף אותו בין מושבי הרכבת (ועלול להכשיל עוברי אורח). בגלל שאני לא רוצה לגרום עוגמת נפש לאנשים שלא מסוגלים להסתכל לאן הם הולכים, אני לא משתמש בו בצורה הזו ויושב רק במקומות בהם אני יכול לשים את הכלי כך שלא יפריע לאף אחד. אלו החסרונות היחידים שמצאתי עד כה, מבחינת יתרונות: + המצערת אמנם רגישה, אבל בשימוש נכון באופציית מגביל המהירות זה פתיר לגמרי. יש 3 מצבי נסיעה (1 הכי איטי, 3 הכי מהיר), ב1 המצערת מגיבה סבבה לגמרי והמודולציה הרבה יותר טובה - עדיין פחות טובה מכלי כמו S1, אבל בתכלס סבבה לגמרי. + מגביל המהירות זה לא סתם פיצ'ר חביב, זה ממש מסייע בהתאם לתוואי השטח - לדוגמא: כשאני בשטח רווי רכבים אני מגביל את המהירות ל1 או 2 וזה ממש מסייע בשליטה. + מעבר ל'סתם' מהירות, הכלי חזק... נסעתי איתו בעליות, ונסעתי איתו כאשר אני מרכיב מישהי מהעבודה - קטן עליו. זה לא צעצוע, זה ממש כלי תחבורה רציני (הערת צד: מאוד לא מתאים לילדים!) + יש לי הרבה נסיון עם בלמי דיסק מתחום אופני השטח, הברקס המכאני שאיציק מרכיב הוא אחד היותר איכותיים שיצא לי לראות. מודולציה טובה, עוצמתי, לא דורש כוח רב - תענוג. אבל הפלוס הכי גדול זוהי חווית הרכישה, ולכן אני ארשום על זה בנפרד: לאיציק יש תודעת שירות מאוד, מאוד גבוהה. בקטע שלא כ"כ פוגשים כיום בישראל. הזמנתי את הכלי שלי בשחור מט, אבל כשנכנסתי לחנות צד את עיני כלי אחר בצבע שחור מט עם משטח לבן. ממש התבאסתי שלא הזמנתי אותו ככה... זרקתי לאיציק שהשילוב הזה יפה, והוא מיד הציע לפרק את הכלי שהרכיב לי ולהתאים אותו לקונפיגורציה דומה. היו לי עוד כמה בקשות קטנות של בחור עם OCD והכל נענה בחיוך ובשמחה. התוצאה הסופית יצאה מאוד נאה בעיני (ראו תמונות). איציק זרק כל מיני פינוקים קטנים מטעמו, מעבר למה שסיכמנו, סתם כי רצה לפרגן. מעבר לזה, הוא שמע שהנסיעה שלי מערבת קצת מקטע עם שטח, והחליט שהוא מברר עבורי איך ומאיפה משיגים צמיגים שיתאימו לתוואי הזה טוב יותר - אפילו עכשיו שהכלי בידיים שלי הוא שולח לי תזכורות... ניכר שלא מעניין אותו שהכסף כבר אצלו ביד, אלא הוא רוצה לקוח מבסוט לאורך זמן. מבחינתי זו אינדיקציה לבעל עסק חכם, שמבין שלהשקיע עוד כמה שקלים בלקוח קיים זה "הפסד" קטן בטווח הקצר, אבל רווח גדול בטווח הרחוק. יש לציין כי איציק נותן לכלי שלו 3 שנות אחריות, שזה חסר תקדים בשוק, ובניגוד ל"אחריות ישראלית" טיפוסית שכוללת בעיקר דף נייר והתחמקויות when the shit hits the fan, תחושת הבטן האישית שלי אומרת שאם חלילה יקרה משהו בהחלט יהיה "אמא ואבא" שיטפלו בנושא כמו שצריך. בנק' זו כן אציין שבעלי עסק אחרים מתחום הקורקינטים עשו עלי רושם דומה מבחינת תודעת השירות (זוכר לחיוב את החבר'ה מ Mii2). בגלל שהוא הבין שאני צריך את הכלי לזמן מוגבל עקב רילוקיישן, איציק הבהיר לי כבר ברכישה (ובמבלי ששאלתי) שהאחריות שהוא נותן לי תעבור גם לרוכש הבא. הוא אפילו הציע לעזור לי למכור את הכלי אם/כש אצטרך... (למרות שככל שעובר הזמן אני חושב שאקח אותו איתי לחו"ל כי זה ממש פתרון אדיר לאזורים עירוניים). אמשיך לעדכן לאורך זמן אם/כש יהיה מה לעדכן, לבינתיים מהנתונים והנסיון (המועט) שאספתי יש אינדיקציה חזקה מאוד להחלטת רכישה מוצלחת, מקווה שלאורך זמן הכלי יפגין אמינות ואיכות. אני מבסוט!

לגמרי מסכים איתך שהמזדה פחות מכוילת לנהיגה ספורטיבית, המתלים שלה לא הרסו לי את החגיגה אבל רמת הנהיגה שלי ושלך 'קצת' רחוקות (: בנוסף יש לציין כי להחליף מתלים זה קל ולא דורש השקעה כספית ניכרת ו/או חשש כבד מאמינות - דבר שלא נכון בעליל בנוגע לרצועת ההנעה בברז. אבל ההשוואה היא בין סטוק לסטוק. אני הייתי יכול לחיות איתה כדיילי בהינתן שיש לי רכב נוסף במשפחה, שום סיכוי שהייתי חי איתה כרכב יחיד. בנוגע למחיר, אני לא מסכים איתך - שזו הצהרה קשה לעיכול כי תכלס אני כן מסכים איתך... רגע מה אסביר: המחיר האבסולוטי מוגזם לחלוטין יחסית לתמורה. צודק צודק צודק. צודק. אבל *אותי* לא מעניין מחיר רכישה אלא מחיר בעלות, וכאשר אני משקלל פנימה עלויות תחזוקה לא גבוהות יחסית למתחרות (טיפולים, אמינות), ושמירת ערך פנומנלית, אני מקבל שעלות התחזוקה האפקטיבית שלהן היא משהו שאני הייתי מוכן לחיות איתו.

אני אספתי את הכלי ואעלה רשמים בהמשך, בנוגע למצערת: היא אכן רגישה כשאתה במצב החזק ביותר, אבל יש פתרון די פשוט: א. במצב חלש יותר היא סבבה לגמרי, ב. להיות עדין... (: כשאני באזור עירוני יותר / שטח, אני שם על מצב 2, ואז המצערת פיקס. בכלליות הכלי מוצלח לאללה, מהיר כמו שד. הוא מזייף בספידומטר שלו אבל אני מניח שכולם מזייפים קצת, הוא עדיין הכי מהיר מבין הכלים. רק נקודה אחת שאני מעלה כבר עכשיו: חווית הרכישה היתה מעל המצופה, לאיציק מ scootair יש תודעת שירות נדירה (לחיוב) יחסית לנורמה בארץ. סחטיין עליו.

א. זה לא מה שטענת בהודעה הראשונה, אבל ניחא ב. יש 1001 סיבות למה לא לטוס: ההורים מפחדים מטיסות, ההורים חסרי אמצעים, להורים יש עבודה שלא מאפשרת להם לטוס כרגע, .......... הרבה, הרבה דברים בגדר הסביר. המון. זה לפני שמתייחסים לחשיבות המפגש הפיזי עם עולל בן אפס, חשיבות שברמה הרציונלית אני בכלל לא מסוגל להבין (ברמה הרגשית - סבבה). לי נראה הרבה יותר חשוב שהסבים יבקרו את הילד שהוא בן 4, מאשר כאשר הוא בן 0. אני יודע שההורים שלי אוהבים אותי (ואת ילדיי הדמיוניים) גם מבלי שהם פיזית הגיעו לאזור זה או אחר, אם כבר אתה שופט כאן אנשים על ימין ועל שמאל שאל את עצמך מדוע כ"כ חשוב לך הנוכחות הפיזית שלהם במיקום גאוגרפי כזה או אחר... לי זה נשמע זניח. לך זה חשוב? מגניב, זכותך! אבל על מה ולמה אתה שופט כאן אנשים אחרים ומחלק להם ציוני הורות ...? ממני והלאה

לגבי ה"קודם תהפוך להורה אח"כ תגיב" - אתה מוזמן להתעלם ו/או לבטל את הדברים שלי, אבל מ"היכרות-וירטואלית" אני נוטה להאמין שאתה לא באמת התכוונת לאיך שזה נקרא אז נדלג מעל המשוכה הזו רגע. כמו שאתה שופט את הוריו, פלוני יכול לשפוט אותך על כך שאתה מפתח ומעודד תלותיות, דבר שעלול להועיל בטווח קצר ולהזיק בטווח הארוך... אני חושב ששיפוטיות כזו זה רעה חולה, ושעדיף להתרכז בעצות והשקפות עולם במקום לשפוט אנשים זרים לחיוב או שלילה על סמך כ"כ מעט מידע. או במילים אחרות: לייעץ להורים לטוס בשביל לסייע זה דבר אחד, לטעון שהם הורים רעים בגלל שהם לא עושים מה שאתה חושב שעוזר זה דבר אחר. ההורים שלנו השקיעו בנו את מיטב שנותיהם וכספם, וקיבלו על כך מעט מאוד תמורה "מדידה" (וכנראה הרבה תמורה נפשית, או לפחות כך אני מקווה). אני חושב שיש לנו מעט מאוד לגיטימציה, אם בכלל, לבוא אליהם בטענות על הא ועל דה בשלב בו אנחנו בוגרים האחראיים על החיים שלנו. מבחינתי, ההורים שלי כבר נתנו לי הרבה יותר ממה שאוכל להחזיר להם אי פעם, אני מאמין שהסיכוי שאני אבוא אליהם בטענות בגלל תסכול הקשור בחיי הפרטיים שואף לאפס... אני חושב שלטעון שהם "חייבים" לך ככה וככה כשאתה כבר בגיר זה משהו שנמצא על הספקטרום בין חוסר מודעות לבין כפיות טובה. למען הסר ספק אציין שבפן האישי אני די מחבב אותך (וירטואלית) מדיוני עבר, ולא מתכוון להעליב באיזושהי צורה.

תחושת ה-Entitlement של חלקנו לא מפסיקה להפתיע. אדם שבחר להגר לחו"ל ולהרחיב שם את המשפחה, ועדיין מצפה שכל העולם ואחותו יתיישר לפי אוות נפשו, בטח ובטח כאשר מדובר בהורים שהם כידוע צמד אנשים שליטרלי השקיע את מיטב שנותיו וכספו באותו ברנש - הוא אדם שמתנהג אגואיסטיות. (ואני אומר את זה בתור מי שנמצא בנעליו של פות"ש +/-) אבל אמרת את זה טוב בעצמך: טול קורה

הורדת חסמי בניה והפשרת קרקעות, סבסוד /מתן תמריץ להדרכות כלכליות למי שחפץ בכך, מיסוי משקיעים כבדים (נניח חמש דירות ומעלה) שלא ינער את השוק כמו שהחוק המדובר היה עושה זה ככה סתם מראש אבל מה אני מבין מהחיימשלי I'm just a simple soldier

בקרוב: 150 וולט

עכשיו אני כבר יכול לומר, להוציא בלת"מים מסתמן שבסוף השנה האזרחית אני אבצע רילוקיישן במסגרת העבודה לעמק הסיליקון - זה בשילוב מעבר המשרדים לחיפה גרם לי להחליט להיפרד מהג'ולייטה כעת, לא ראיתי טעם בלצבור עליה ק"מ רבים של נהיגה מנהלתית משעממת בפקקים בידיעה שאנחנו נפרד תוך מעט זמן. אז מי שיהיה מעוניין בקורקינט באזור דצ', שימתין עם הרכישה... P:

קודם כל - לא אמרתי מפורשות אבל אציין למען הסר ספק: אם הדרישות שלך מאפשרות לך אופניים, תמיד תעדיף אופניים. כלי יותר יציב נוח ובטיחותי לנסיעה (בהפרש). רכבת לאו דווקא פוסלת אופניים, אופניים מתקפלים ניתן לאחסן בקרון האחורי. זה פחות נוח לאפסון בעת נסיעה ולניוד בין רציפים וכו', אבל זה לא דיל ברייקר. מה שפסל את האופניים עבורי זה עניין הטרמפים, אני לא אכניס אופניים מתקפלים לרכב של חבר שנותן לי טרמפ, יותר מדי התעסקות. עכשיו, בהנחה שפלוני פסל אופניים (אין לי אינפוט בנוגע לאופניים): אם הנסיעה שלך בירידה אני מניח שהיא גם עליה בחזור(?), אם מדובר בשיפוע רציני אז לא חושב שהייתי מתפשר על בלם קדמי (+להתאמן על שימוש נכון), ויש לשים לב שלכוח הכלי יש חשיבות כי כלי חלש לא יסחוב את העליה. מהתיאור שלך, אני חושב שהAIR והS1 (/אינוקים) הן אופציות טובות, שכן מדובר בסוללה חזקה (48V) וכלים עם אפשרויות קונפיגורציה לבלמים לפי הרצון שלך. הAIR יהיה מהיר וקל יותר, הS1 יהיה קצת יציב ופריינדלי יותר לרוכב חדש. יש לך את T RIDER בסמוך ל SCOOTAIR שמשווק את הS1, קח נסיעת מבחן על שני הדגמים ותעדכן מה חשבת.

יאללה, קח

שקלתי האם לפתוח שרשור נפרד בשביל שהמידע לא ילך לאיבוד, או האם להגיב בשרשור המקורי בו החל הדיון (לינק) - החלטתי שבנפרד בגלל שהכיסוי הולך להיות מקיף יחסית. בקצרה: עקב שינוי מיקום משרד וכמה עניינים אישיים החלטתי לעבור מאלפא תלתן ל... קורקינט )))): חפרתי את הצורה לשוק הקורקינטים, ואני מצרף את הליך החפירה והרכישה שלי, יחד עם רשמיי האישיים שיעודכנו עם הזמן אם יהיה מה לעדכן. מקווה שיעזור למי שמתלבט. - פרופיל הנסיעה שלי - 6 ק"מ כל כיוון עד/מ הרכבת, סד"ג של 1.5 ק"מ משובש מאוד (כביש סגור ודרך בבניה). הכבישים בהם אני נוסע מאוד (מאוד) דלילים ברמת התחבורה, בנויים סבבה, וללא סיבובים. בנוסף, פעמים רבות במהלך השבוע אני יכול לקבל טרמפ חד כיווני - לכן הפורטביליות של הכלי היא קריטית. אציין גם כי המשקל שלי הוא 73~ ק"ג ביום טוב, שיהיה לרפרנס (זה נתון חשוב עבור כלים כאלו, משקל הרוכב גורר מהירות סופית, מיאוץ וטווח). - סדר העדיפויות - !. תנאי מקדים: פורטביליות, קרי כמה קל לשנע את הכלי ברכבת ו/או רכב של אדם אחר. זה בעצם פוסל על הסף כלים כמו אופניים חשמליים או קורקינטים גדולים. 1. מהירות (כמה שפחות זמן לבזבז בדרכים) 2. יציבות 3. אמינות ואיכות בניה 4. מחיר 5. משקל סדר העדיפויות הזה בעצם משאיר אותי עם סגמנט מאוד ספציפי של כלים: קורקינטים מתקפלים עם גלגלים גדולים (10" +) - צמיגים עם פנימיות. למה מתקפלים הסברתי בתנאי המקדים, למה גלגלים גדולים - בגלל סעיף (2) ובהינתן המקטע המשובש בדרך. התקציב שלי לא באמת מוגבל, אבל לצורך העניין החלטתי להתמקד באזור ה5-6K לכלי חדש, אלא אם אזהה ערך מוסף מטורף לכלי יקר יותר. ממה לא אכפת לי? 1. עיצוב 2. ארץ מוצא 3. מיקום החנות - בהנחה שנרכש בת"א (אני גר בצפון הארץ, מלבד (1) כולם נמכרים בת"א, ולכן כולם יעיקו עלי במידה שווה אם/כש אזדקק לטיפול) 4. כמות הבלמים (ברקס אחורי כנגד ברקס קדמי ואחורי יחד): פרופיל הנסיעה שלי לא כולל ירידות ולכן חשיבות הברקס הקדמי היא פחותה, זה בגדר 'אחלה אם יש' ותו לא. אני מפציר במי שירכב בתנאים אחרים (בדגש על ירידות תלולות) שלא לוותר על ברקס קדמי, וכמובן לדעת להשתמש בו בצורה נכונה ובטוחה. - המתחרים - 1. IMAX S1 2. MII2 3. G3 4. SCOOT AIR (*) בזמן כתיבת הודעה זו קלטתי שהמספרים הסתנכרנו ממש מגניב עם שמות הכלים... הסדר בכל אופן, הוא לפי סדר הבדיקה שעשיתי (כרונולוגית), הסינכרון הוא מקרי לחלוטין. מי נפסל בדרך? INOKIM - נדמה לי שזה הכלי הכי נמכר בסגמנט. הוא נפסל בגלל הS1 שמייתר אותו - היות והכלים מאוד מאוד דומים מבחינת הפרמטרים (מנוע, סוללה, משקל) - אבל הS1 משווק גם בחיפה ולכן נוח עבורי בהרבה לרכישה (הוא גם זול בפער די ניכר במבצעים שיש היום). KUAIKE - לא זיהיתי שום דבר שנותן לו יתרון ע"פ 1 או 2. IMAX S1 קולגה רכש אותו בחנות בנשר, והיה נחמד מספיק בשביל להלוות לי לנסיעה בדרך האמיתית שלי. הכלי בנוי טוב, מנגנון הקיפול שלו נוח. יש לו תצוגה אלקטרונית למהירות, ק"מטראז', חיווי סוללה ומעבר בין מצבים. המצערת שלו מאוד נוחה לשימוש (הכי נוחה מבין כל הכלים), יש לה מודולוציה טובה שמאפשרת לך לשלוט היטב במיאוץ. כיום הוא נמכר עם הנחת יבואן באזור ה5,000 ש"ח, שזה המחיר הכי טוב מבין הכלים שדגמתי. מנגנון הקיפול שלו הוא ציר בקדמת השלדה. המנגנון הזה מעלה חששות מבחינתי היות ומופעל הרבה מומנט על השלדה בנק' הזו, ולכן עלול להיווצר חופש לאורך זמן. מנגד, אם מתעסקים בנוחות נטו - זה המנגנון הכי נוח שיש. בנסיעה, הוא עובד ע"י 'קיק' - צריך להתחיל לנוע ורק אז המצערת יכולה להכנס לפעולה. במילים אחרות: המצערת לא פועלת ישירות ממצב של עמידה. אני אישית מעדיף יציאה בעמידה כי יש לי הרבה נסיון עם אופניים ודו"ג, אבל חושב שבכללי זה המנגנון ה'נכון' יותר היות והוא בטיחותי יותר. החסרונות המרכזיים שלו הם המשקל הגבוה (אזור ה16 ק"ג) - שזה לא מפריע ביום יום אבל בהחלט מפריע כשאתה מתנהל ברכבת בין אנשים במסדרון צר ובמדרגות, והעובדה שהוא איטי משמעותית מMII2 ומהAIR. למי שהמשקל לא מהווה בעיה, ומהירות סופית לא מהווה יתרון משמעותי (בעיר צפופה לדוגמא, אני לא חושב שהמהירות היא פרמטר קריטי) - זו אופציה מצויינת, יחד עם הINOKIM ששווה אזכור למרכזניקים מבינינו. MII2 יש המון, ואני מתכוון ה-מ-ו-ן ביקורות חיוביות על הכלי הזה ועל המשווקים שלו, והוא היה הפייבוריט שלי טרם הרכישה עצמה בהסתמך על ביקורות וחוו"דים נטו. החבר'ה בחנות אכן היו נחמדים בטירוף, הם נתנו לי את הכלי לנסיעה ארוכה, ואח"כ היו אחלה כשדיברתי איתם גם על המתחרים. מאוד רציונליים ולא נקטו בגישת ה'לכלוך', שזה משהו שאני מעריך. הכלי מהיר מאוד, הוא בליגה אחרת מS1. דיווחים מחו"ל מספרים על פער של מעל 10 קמ"ש... הוא גם קל יותר, נראה טוב יותר, ונדמה לי שהצמיגים קצת יותר עבים (אבל אני לא סגור על זה ב100%). רכבתי על הדגם עם הבורד עץ, ששיפר את היציבות באופן די מורגש (רגל לצד רגל). מנגנון הקיפול מאוד דומה לS1 אז לא ארחיב. המצערת שלו קצת פחות נוחה לשימוש, והתפלק לי כמה וכמה פעמים לחיצה לא מכוונת כשהרמתי את הכלי מהכידון. בניגוד לS1 לא נדרש כאן קיק והכלי יוצא מהמקום בלי צורך להתערב. היו כל מיני פאקים מינוריים של איכות הרכבה, הכנף והפנסים זזו על הציר, הברקס חרק, כל מיני שטויות שמבחינתי זניחות למדי. המחיר שלו על הצד היקר: מתחיל מ5850 ש"ח, ו6200 אם מעוניינים בבורד עץ. בנוסף אציין כי בניגוד לS1 ולAIR, הסוללה שלו היא 36V, והכלי אכן הרגיש חלש יותר בעליות (תחת מאמץ) - שיקול חשוב לאנשים כבדים ו/או למי שפרופיל הנסיעה שלו מכיל עליות רבות. בסה"כ אופציה מאוד טובה, ועבורי מדובר בנוקאאוט לS1 בגלל המהירות והמשקל - מצדיק את הפער במחיר. EASYBIKE G3 הכלי הכי יקר בחבורה, אבל גם הכי ייחודי: מוטות כפולים בכידון וגלגלי 12.5" נותנים לו יציבות טובה באופן משמעותי. מי שמחפש מקסימום יציבות - זה ה-כלי והמתחרים שלו לא קרובים אליו בפרמטר הזה. הוא בנוי היטב, ונק' הקיפול שלו אינה על השלדה אלא ב'גשר' מעליה ולדעתי מדובר בנק' הכי טובה מבחינת מומנט מבין כל האפשרויות שבדקתי, תכנון נהדר - ואולי זה המקום לציין כי מדובר בתכנון ובניה ישראלית למהדרין. ברמת העיצוב הוא די מכוער בעיני, אבל זה עניין של טעם. כן אציין שאני רואה את היופי שלו ברמה ההנדסית (פשוט לא ברמה האסתטית), ובכל מקרה זה פרמטר שלא מקבל משנה תוקף מבחינתי. אבל נסיעת המבחן שלי הסתיימה מהר מאוד, שכן הכלי היה איטי בהפרש מהמתחרים (בדקתי את גרסת ה36V) - ויחד עם תג מחיר יקר בהפרש ניכר ל48V ו"מספיק יציבות" מבחינתי משאר הכלים, הוא נפסל על הסף. עוד אציין משהו שנשגב מבינתי - בעוד שכל הכלים מגיעים עם ספידומטר אלקטרוני שמציג מהירות ומרחק, הG3 מגיע עם בקר מכוער ומיושן שמציג חיווי הדלקה ומצב נסיעה (הגבלות מהירות) בלבד. את המהירות הייתי צריך למדוד בשימוש בפלאפון... לא נוח. ספידומטר זה גרושים, והכלי הזה הכי יקר מלכתחילה, לא לעניין. SCOOT AIR אל הכלי הזה הגעתי תודות לשרשור בקארס, שכן הוא היה קצת מתחת לרדאר. ביקורות ברשת מהללות, בניה ישראלית, ומנגנון קיפול שאינו בתוך השלדה - כל אלו גרמו לו להיות גבוה ברשימת הבדיקה שלי. הסדנא של הבעלים (איציק) נמצאת בת"א, המסגר 17 (לא רחוק מעזריאלי). בסדנא יש אך ורק AIRs, והסדנא עצמה עוסקת הן בשיווק והן בבניית הכלים - שכן הכלים האלו מפותחים מיוצרים ומורכבים בישראל, בעבודת יד. איציק מאוד גאה בכך ואני מוכרח לציין שאני מפרגן לו מאוד, שכן מדובר בבחור די צעיר אבל ניכר שיש לו הרבה כשרון ודרייב, וזה לא דבר של מה בכך. הAIR מגיע בכמה רמות גימור, ואפשר לעשות 'מיש-מאש' ביניהן כי הכלים כאמור נבנים קאסטום במקום. מבחינת מהירות מדובר בכלי הכי מהיר בחבורה, הרבה יותר מהS1 והG3 ואפילו קצת יותר מהMII2 (מה שהפתיע אותי, שכן הMII2 מהיר מאוד). השלדה בנויה היטב וללא הלחמות שזה טוב ברמת הקשיחות וההסתברות לכשל. הכלי קל יותר מכל הכלים שבדקתי, באזור ה12.5 ק"ג. לא התחברתי לעיצוב של הכלי, אבל כאמור - עניין של טעם וזה גם לא באמת מעניין אותי. הכלי הרגיש לי קצת פחות יציב בנסיעה מהMII2 (כנראה בגלל הבורד), ויותר הזכיר לי את הS1. תגובת המצערת שלו היא הכי גרועה מבין האופציות שדגמתי: הוא מאוד אגרסיבי בנגיעה, וצריך להיות עדין מאוד איתה. אני סבור כי זה 'כלי למתקדמים' ברמת השליטה. מנגנון הקיפול שלו היה הכי פחות נוח לשימוש - אבל אני עדיין מעדיף אותו על הS1 וMII2 כי הציר לא נמצא על השלדה אלא בכידון עצמו. בנוסף, ברגע שהכלי מקופל הוא 'מוקלק' הכי טוב מבין כל האופציות (הכידון מתחבר לקצה האחורי של השלדה, מה שבעצם גורר אי הפעלת מומנט על הציר המתקפל - בניגוד לשניים לעיל). אני לא מסביר כרגע איך הוא עובד כי זה לא נוח לתיאור, אולי אספק תמונות מאוחר יותר. רמת הגימור הבסיסית עולה 5,500, המתקדמת יותר עולה 6,000 ומגיעה עם משטח קצת רחב יותר (עדיין צר מהבורד עץ של הMII2) וידיות כידון מתקפלות, ויש עוד גרסא יקרה עוד יותר שלא עניינה אותי. הכלי לא זמין לרכישה במקום - כי הוא צריך להבנות (כאמור, נבנים בעבודת יד לפי הזמנה), שזה היה מבאס כי הגעתי מרחוק ולא התחשק לי לנסוע שוב לת"א בשביל העניין הזה... עם זאת, בשורה התחתונה החלטתי שהAIR הכי מתאים לצרכים שלי: הוא המהיר ביותר, בנוי היטב, קל משקל ונוח לנשיאה, בנוי ומפותח בישראל שזה משהו שאני שמח לתמוך בו - והמחיר שלו טוב מהMII2 (שכאמור נתן נוקאאוט לS1). רכשתי שעטנז בין הגרסאות (משטח רחב, ללא ידיות מתקפלות), אעדכן רשמים לאחר שאבצע כמה נסיעות. טבלה השוואתית [TABLE=width: 500, align: right] [TR] [TD]כלי[/TD] [TD]S1[/TD] [TD]MII2[/TD] [TD]G3[/TD] [TD]AIR[/TD] [/TR] [TR] [TD]מהירות[/TD] [TD]סבבה[/TD] [TD]מהיר לאללה[/TD] [TD]איטי[/TD] [TD]מהיר לאללה וואכבר[/TD] [/TR] [TR] [TD]יציבות[/TD] [TD]סבבה[/TD] [TD]סבבה ובניו[/TD] [TD]בנימין נתניהו[/TD] [TD]סבבה[/TD] [/TR] [TR] [TD]מצערת[/TD] [TD]הכי טובה[/TD] [TD]סבבה[/TD] [TD]סבבה[/TD] [TD]אגרסיבית מדי[/TD] [/TR] [TR] [TD]סוללה[/TD] [TD]48V[/TD] [TD]36V[/TD] [TD]36V[/TD] [TD]48V[/TD] [/TR] [TR] [TD]מס' בלמים[/TD] [TD]2[/TD] [TD]2[/TD] [TD]לא צריך בלמים[/TD] [TD]1[/TD] [/TR] [TR] [TD]בניה ב[/TD] [TD]סין[/TD] [TD]סין[/TD] [TD]ישראל[/TD] [TD]ישראל[/TD] [/TR] [TR] [TD]מנגנון קיפול[/TD] [TD]בשלדה[/TD] [TD]בשלדה[/TD] [TD]גשר מעל שלדה[/TD] [TD]בכידון[/TD] [/TR] [TR] [TD]משקל[/TD] [TD]כבד[/TD] [TD]קל[/TD] [TD]בינוני[/TD] [TD]הכי קל[/TD] [/TR] [TR] [TD]מחיר[/TD] [TD]~5000[/TD] [TD]~6000[/TD] [TD]~6500[/TD] [TD]~5500[/TD] [/TR] [/TABLE] שורה תחתונה - מי מומלץ - ולמי: S1 - לסולידים עם תקציב מוגבל: לא צריכים מהירות, כן רוצים כוח (עליות) וסוללה שמחזיקה זמן רב, לא נדרשים להרבה התנהלות ברכבת / רכב. כלי ממש טוב בתור תחבורה עירונית במקום צפוף. אמנם לא בדקתי אישית את הINOKIM אבל ללקוחות מהפרופיל הזה אני ממליץ לבדוק גם אותו. G3 - לעוד יותר סולידים עם תקציב פחות מוגבל: הכלי הכי יציב בהפרש מהשאר, והכי איטי בהפרש מהשאר - וכאמור גם הכי יקר. אופציה טובה למי שחושש מנפילות ו/או מגדיר יציבות כפרמטר החשוב ביותר בשיקוליו בעת רכישה. MII2 - מהיר, מעוצב, קל: אחלה כלי בסה"כ. מי שגר בסמוך לאחת החנויות שלהם - ייתכן ששווה לשלם עוד כמה שקלים בשביל לקבל כלי עם בית טוב בסמוך לבית שלך. SCOOTAIR - הכי מהיר והכי קל, לרוכבים 'מתקדמים': החסרון המרכזי שלו מבחינתי היא תגובת המצערת, לי אין בעיה עם זה אבל זה משהו שחשוב לשים אליו לב בעיקר ובעיקר עבור אנשים שלא רגילים להתנייד ברכיבה / דו"ג. מלבד זה: בניה בישראל, בית טוב עם תודעת שירות גבוהה, הכי מהיר והכי קל, שלדה שבנויה במקשה אחת ומנגנון קיפול שלא מהווה עקב אכילס עבורה - אחלה אופציה, הבחירה שלי D:

אחרי בדיקה של mii2, איזיבייק ג'י3 ו- סקוטאייר, הוזמן סקוטאייר.

נראה גם נוח יותר לנשיאה... איך עובד מנגנון החיבור בין ההיגוי לגלגל? אבדוק קצת יותר על סקוטאייר

האיימקס נוסע על 32 קמ"ש, ומגיע ל35-6 כשיש קצת רוח מתכוון לבדוק את המיי2, אעדכן רשמים. מחפש מקסימום מהירות, יציבות - ורק אז משקל וטווח (בסדר הזה בדיוק).

אז לצערי כאן אתה טועה - מתוך נסיון עתיר שנים באופניים, הבלם *הכי* חשוב הוא דווקא הקדמי. אני מבין לגמרי מדוע אתה טוען את שאתה טוען - בלם קדמי עלול להפוך אותך אם הוא חזק מספיק. שימוש לא נכון בבלם קדמי הוא מסוכן יותר משימוש לא נכון בבלם אחורי. אבל בתוואי שטח שכולל ירידות, הבלם הקדמי חשוב משמעותית יותר מהאחורי, היות והוא אפקטיבי יותר ובהפרש ניכר. אז אם אתה בשטח מישורי נטו, ואתה לא מנוסה ברכיבה - אתה צודק שעדיף אחורי. אבל בשטח עם שיפוע, זה לא נכון (ממש ברמת הפיזיקה). באופניים שלי אני ארכב (ורכבתי כשזה קרה לי פעם באמצע רכיבה) עם בלם אחורי תקול, זה מבאס אבל זה אפשרי. עם בלם קדמי תקול אני לא עולה על האופניים, שכן בירידה אתה עלול למצוא עצמך בסיטואציה בה אתה מתדרדר ללא שליטה... קיצר עדיף לשפר את הרוכב מאשר להאשים את החומרה. אגב - לאיזו מהירות מגיע הסקוטאייר?

בשישי האחרון נפגשתי עם בחור שראה את המודעה, והיום הוא לקח לבדיקה ובוצעה העברת בעלות. אני והג'ולייטה נפרדנו. מכרתי רכבים בעבר, אך טרם קרה לי מקרה שכזה: אני מבואס בטירוף, אשכרה מסתובב עם פרצוף תשעה באב (אירוני-משהו)... למרות שקיבלתי את המחיר שרציתי, זכיתי באדם טוב שידאג לרכב אחרי (זה חשוב לי, כן כן אני יודע שזה מטופש), לא בזבזו לי זמן, ובסה"כ מדובר בחתיכת פח. אבל אני באמת עצוב. לא רציתי להעלות סיכום לפני המכירה מהסיבה שזה היה עלול להיראות כמו פרסומת, אשקול להעלות משהו מסודר בעתיד - אבל ככה על קצה המזלג: מלבד טיפולי מנע תקופתיים / בלאי טבעי סטנדרטי, התלתן הפגינה אמינות מופתית, וגם בפן הסחירות לא נרשמו בעיות. אשתדל להעלות משהו שעבדתי עליו בהמשך. אבל טיזר קטן: ביצעתי השוואה לא שגרתית של ג'ולייטה תלתן ירוק מול ...... טויוטה קורולה D: stay tuned ותודה למי שעקב אחרי השרשור ונתן לי מוטיבציה להמשיך לעדכן.

אם זה לא היה ברור, אני נסעתי עליו אתמול עד הבית... יש שני בלמים.

Sold.

לדגם בארץ יש שני בלמים הוא אכן כבד, ובעוד שזה לא כזה הציק לי באזור רגיל - באזור צפוף יותר כמו הרכבת זה היה מעיק נוסע על 30 קמ"ש בלי בעיה, יציב למדי, בסה"כ כלי תחבורה שימושי לאללה אני מעוניין לבדוק גם את המיי2, היות ושמעתי ביקורות מאוד חיוביות. סביר להניח שארכוש את אחד מהם.

מסתמן שגם אני צריך להתחשמל... גם אני שמעתי הרבה על INOKIM ועל MII2, ואז פגשתי קולגה שרכש IMAX S1+ (מבית MAGNUM, למי שמכיר את האופניים). הSPEC כמעט זהה לשני הנ"ל: סוללת 48V, צמד בלמי דיסק (מכאני), מהירות מירבית 32 קמ"ש וטווח של 30 ק"מ. מתקפל, ולמרות המשקל (~18 ק"ג) נוח לנשיאה, בעיקר עבור פרופיל השימוש שלי שכולל רכבת / טרמפים. היום אני מקבל אותו מהחבר ל overnight, אשתמש בו עבור נסיעה בתוואי המיועד ע"מ לוודא שזה מספיק טוב לי: מדובר במרחק של 6 ק"מ שעובר בכביש כפרי (ולכן דליל למדי מרכבים). היתרון המרכזי: יש נק' שירות בצפון, והמחיר זול באופן משמעותי: 5000 ש"ח (לעומת אזור ה6,000-7,000 לצמד הנ"ל, בגרסאות הבכירות של 48V). אם למישהו יש רשמים / עצות / דברים חשובים לשים אליהם לב - אשמח להשכיל. אעדכן את רשמיי בהמשך.