GoRide

אני מסכים איתך לחלוטין על זה שאחוז המס בתחום התחבורה הוא סופר-גבוה (אולי הגבוה ביותר) ואחוז ההשקעה החוזרת בתחום היא אפסית. זה בהחלט נושא למחאה ציבורית מקיפה. אבל בין זה לבין המצלמות באופן ספציפי, אין קשר. אנשחנו משלמים מיסי עתק גם על רכישת רכב חדש, על דלק, על ביטוח, רשיון רכב ורשיון נהיגה. בתמורה, אנחנו לא מקבלים תשתית טובה של תחבורה ציבורית משום סוג, משטרת התנועה היא קטנה בגודלה ודלה בכוחה, ומספרם המצומצם של בתי המשפט לתעבורה קורס תחת העומס. אבל שוב, זה לא קשור למצלמות. זה קשור לאופן שבו משתמשים בתקציב.

בדקתי שוב את כל מה שפרסמתי. בשום מקום לא כתבתי שהן לא ירוויחו. כמו שאמרת, הן יניבו הכנסה. מצד שני, מה רע בזה שהן ירוויחו? אם תיסע כחוק, לא תשלם. אם לא תיסע כחוק, כן תשלם. עדיין לא הבנתי את הבעיה. צרות עין? הרי בעצם כל הכנסות המדינה שייכות לציבור. אם זה סוג של מס (וככה אולי צריך להתייחס אליו), אז למה המס הזה לא ו100 מיסים אחרים כן? נ.ב. אין לי מושג על איזה סרטון אתה מדבר. אם מדובר על הסרטון של השוטר שנתן דו"ח על אי-עצירה בעצור לרכב שעצר בעצור, מדובר בסה"כ בטעות של שוטר. לא מדיניות מכוונת של המשטר הציוני נגד אזרחי ישראל במטרה לרושש אותם עד הכחדה.

כשאני אומר "עשירים" במובן התחבורתי, אני לא מדבר על יכולת כלכלית לקנות מכשיר לזיהוי מצלמות כזה או אחר (וביננו, מצלמה זה לא משהו שהאדם הפשוט לא יכול לקנות אם הוא מאוד רוצה). אני מדבר על זה שמי "שיש לו יותר" (במקרה הזה לא מדובר בכסף או קשרים, אלא במהירות) ישלם יותר. המס הירוק למשל, מטיל מס גבוה יותר על מכונית מזהמת מאשר על מכונית שאינה מזהמת. זה לא קשור ליכולת כלכלית. זה קשור לזה שמי שמזהם יותר (במקרה של איכות הסביבה, נוסע מהר יותר במקרה דנן, או מרוויח יותר במקרה של מס הכנסה) משלם יותר.

אולי המטרה שלהם היא לגרום לנו לסוע כחוק ואולי לא. אבל אתה לא יודע את זה בוודאות. כנראה שהמציאות היא תמהיל מורכב של הכל. לא שחור או לבן. אפשר גם להסתכל על המצלמות כעל סוג של מס לעשירים. אם אתה מרוויח משכורת גבוהה, אתה משלם מס גבוה יותר מזה שמרוויח משכורת נמוכה. כך מי שנוהג מהר, ישלם למדינה מס גבוה יותר ממי שנוהג לאט.

יש גם שיטה נוספת, ברוח רשימת השיטות: תאר לעצמך שמחר כולנו מתחילים לשמור על המהירות (שזו לא משימה קשה נוכח הפקקים בבוקר ובערב). המצלמות מפיקות כמות דוחות מעטה מאוד. אלו שחשבו להתפרנס מהמצלמות, עומדים לפני שוקת שבורה. הרווח כפול: גם שמירה על החוק, וגם לא משחקים לידי אלה שחשבו שמצאו מקור הכנסה חדש. זה גם מבטיח שפרוייקטים כאלה לא יחזרו על עצמם בעתיד.

וואי איזה בילבולציה. לצערי, במדינת ההלכה שלנו, חוקי השבת דווקא נאכפים בקפדנות. פשוט מאוד בתי הקפה מעדיפים לספוג את הקנס, מאשר להפסיד את הלקוחות. הם יוצאים ברווח ברור. מצלמות המהירות זו לא גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אולי זו גזירה שהציבור לא נהנה ממנה. אבל המהירות מעוגנת בחוק, וחוק יש לאכוף. לא מתאים לך החוק? לך תשנה אותו. לך תופיע בדיוני הכנסת והוועדות שפתוחים לציבור, תדאג בבחירות הקרובות להצביע למישהו שלדעתך באמת יביא שינוי ולא יאיים עלינו שאם לא נבחר בו תהיה מלחמה גרעינית עם איראן, ותוודא להפעיל לחץ ציבורי כדי שאת תיק התחבורה יקבל מישהו ראוי לכך ולא סתם מישהו שלא ידעו מה לעשות איתו. עד שהחוק ישונה, חובתך לקיים אותו. אני לא יודע מה נקיון הכפיים של מקבלי ההחלטות. גם אתה לא יודע. הרבה יותר נוח לצאת מנקודת הנחה שהם "רק רוצים לעשות קופה". אבל ביננו, הקופה הזו היא שלנו. יותר כסף בקופת האוצר אומר בהכרח השקעה חוזרת בציבור. גם אם לא רק בתחבורה (וכנראה שהרוב המוחלט לא ילך לתחבורה) וגם אם לא הכל יגיע לציבור (80% לציבור ו20% להעלאת משכורות הפקידים, זה עדיף מ0% לציבור). ממילא, למשטרה אין שום אינטרס כלכלי. היא לא תראה שקל שחוק אחד מהמצלמות האלה. מה שכן, המצלמות יוכלו להפנות ניידות שיטור מאכיפת מהירות לאכיפה ונוכחות במקומות אחרים. זה לפחות מה שאני מקווה שיקרה. אם זה אכן יקרה או לא, רק הזמן יגיד. הניצב החדש של מתנ"א נראה רציני מאוד.

אתה רוצה למחות נגד זה שאוכפים את החוק? אתה הולך להיות מאוד לבד. אם כבר, תמחה נגד זה שאוכפים רק חלק קטן מהחוק (מהירות) ולא את כולו (שאר העבירות).

תענוג לקרוא את הדברים שלך. לא בגלל האוטו, אלא דווקא בגלל העריכה המושקעת, הצילומים, ההסברים. בהחלט רמה גבוהה מאוד. ישר כוח! לגבי המכונית, אני מעדיף את הישנה. למרות שהחדשה טובה מהישנה כמעט בכל אספקט, הישנה נראית ספורטיבית יותר לטעמי, פשוטה יותר (עד כמה שהאאוטבק יכולה להיות פשוטה. גם הדור הקודם הוא סופר-מאובזר ביחס לדגם הקודם קודם), קטנה יותר ויותר סובארואידית אמיתית (אין מסגרות לחלונות...), ויותר עונה להגדרה של אאוטבק. תתחדש על הרכש החדש. בהחלט אחת המכוניות הטובות ביותר שנעות כאן על הכביש.

בתרגום לעברית צחה: יום של כיף עם הרבה חיוך ואדרנלין שממנו לא לומדים שום דבר חדש או חיוני.

פג'ו 504, שנת 1983. היא הייתה אוטומטית, והיו לה חלונות חשמל! מעבר לאבזור העשיר, היו לה כורסאות (אלה לא היו מושבים. הם היו ממש כורסאות) מפנקות, רחבות, רכות ולחלוטין חסרות אחיזה. היא הייתה רכה כמו חמאה, עם מכסה מנוע עבה וכבד. ולטעמי האישי, היא הייתה גם יפה.

גם כשהכסאות יחסית קדימה זה לא נראה תענוג צרוף. אם כי לדעתי בתנוחת נהיגה נכונה אפשר לקחת את הכסא עוד כמה מ"מ קדימה.

יש איזופיקס בBRZ לא שזה הופך את החיים שם מאחורה למהנים במיוחד. אני לא הייתי רוצה לשבת שם יותר מחצי שעה. נראה גרוע יותר מלשבת בטיסה של אל-על לטורקיה.

אתה צודק. זו לא בושה. הנה אני עושה את זה. אני חושב שאתה צודק. המכוניות החדשות שמגיעות לארץ (בייחוד אלו שפרטת, דהיינו פוקוס קיה והיונדאי) אכן מגיעות עם אבזור עשיר הרבה יותר מבעבר. אני הבאתי דוגמאות של מכוניות ישנות יותר (מאזדה 3, סובארו B3 וטויוטה קורולה) שמגיעות עם אבזור יחסית עני. וגם זה יחסי, כי בקרת אקלים למשל זה אבזור סטנדרטי לחלוטין בקטגוריה הזו כאן בארץ, אבל זו תוספת בתשלום בשווקים אחרים כמו ארה"ב, שם הסטנדרט הוא מזגן מכני ללא בקרה דיגיטלית. אז אני חוזר אחורה מדברי. הצדק עימך. עכשיו לך תסביר את זה ליוסי פרנקוס.

בחיפושי אחרי הפנדה שלי, ראיתי שקיים היצע פנדות גדול מאוד. זה מאפשר לך לקחת את הזמן אחרי חיפוש המכונית הטובה. זה לא שזו תקלה שהיא בלתי נתנת לתיקון, אבל לתקן זה בלבול מוח ועלות כספית לא מבוטלת. בנוסף, נזילה מעידה על זה שכנראה חלק מהזמן היה חסר שמן, וזה לא בריא למנוע/גיר.

וואלה. רק עכשיו שמתי לב איזה אבזור נדיב יש כאן על כל המאזדות שנמכרו כאן הן לליסינג והן לפרטיים. הB3 1.5 אכן מאובזרת לעילא ולעילא מקצה לקצה, והאבזור בקורולה החדשה לא היה מבייש פאסאט ברמות האבזור היקרות. אכן וואלה. אל תבטיח את מה שאתה לא יכול לקיים. גם אם הייתי אחד מאותם 3, לא הייתי רוצה שתדבר ותתחייב בשמי.

אני לא אומר שהוא קמצן. אני אומר שיש לו סדר עדיפויות שונה. טוענים שהישראלי הממוצע נוסע לחו"ל יותר פעמים בחייו מאירופאי ממוצע. זה לא הופך את האירופאי לקמצן. אני בהחלט מסכים שהצרכן הישראלי הוא חסר סגנון.

יבואן רגיל לא יכול לחיות מ10 אנשים. גם לא מ100. גם לא מ1000. עקב שינויים בשיטת המיסוי (הוספת מיסוי ירוק), עליית מחירי הדלק ושינוי שיטת הקבוצות אנשים גילו שרכישת רכב קטן במקביל לרכב שהם קיבלו מהעבודה, נותן להם פתרון טוב. זה לא שתמיד רצו כאן מכוניות קטנות ידניות. אם מחר יתנו הקלה בביטוח לרכבים צהובים תראה עליה בכמות הרכבים הצהובים בכביש. זה לא אומר שפתאום כולם אוהבים צהוב. לקוח הישראלי לא מוכן לשלם על מושבי עור ("מזיע בחום הישראלי"), על גג נפתח ("שמש הורסת את הגומיות"), על פנסי ערפל ("מתי יש פה ערפל"), על חשיוקי אלומיניום ("אח"כ אני אשים יפים יותר ב1000 ש"ח"), על רדיו מקורי ("מה? אני אשים רדיו מעולה ב150 ש"ח), על חיישני גשם ("אין גשם"), על חיישני אורות ("תמיד נוסע עם אורות"), על צמיגים רחבים ("צמיג יקר"), על מתזים לפנסים ("לוקח את האוטו לשטיפה כל שבוע"), על חימום מושבים ("חורץ בארץ זה לא חורף"), על מזגן מפוצל ("אני נוסע רוב הזמן לבד, וממילא כשלי חם לכולם חם"), על חיישני רוורס מקוריים או מע' ניווט מקורית ("לאחשלי יש חנות לדברים כאלה. אני אקנה אצלו").......... אז למה להביא דברים כאלה?

נו, מה שאתה מתאר על עצמך זה בדיוק אותה "תרבות ליסינג" כפי שאתה מכנה אותה. העובד מקבל אוטו מהעבודה. אכפת לו איזה אוטו זה? אכפת לו איך הוא מאובזר? אכפת לו הצבע? כל עוד זה נוסע ותקוע בפקק כמו כולם, זה טוב. אני לא חושב שאם היה יבוא מקביל המצב היה שונה. הלקוחות הם אותם לקוחות והדרישה שלהם היא אותה דרישה. אני לא רואה איך אפשר להפוך יבוא מקביל למשהו כלכלי, במדינה כ"כ קטנה מבחינת מכירות ושטח גיאוגרפי.

פה לא מתייחסים לשרימפסים. בחו"ל זה נחשב לטוב. אז מה? אתה בשוק שונה עם כללי משחק שונים. הלקוחות כאן דורשים מכוניות אחרות ומוכנים לשלם על דברים אחרים. אתה מכיר עוד שוק בעולם בו יש לסובארו כזה נתח שוק גדול?

שוב, זה מה שהלקוח דורש, זה מה שהלקוח מקבל.

לא אכפת לי זה תשובה לא טובה. זה לא משנה אם אתה משווה אבסולוטית או באחוזים. ההשוואה היא עדיין חסרת תכלית. אם אותה מכונית עולה ליבואן בארה"ב ובישראל אותו מחיר, אבל בישראל בגלל פערי מיסוי משלוח וכו' המכונית יקרה ב20%, אז מה זה משנה איך אתה משווה את המחירים? עדיין כאן היא יקרה ב20% ולא מהסיבות שאתה חושב (חזירות היבואנים). היבואנים ישרו קו על השקל כי לא הייתה להם ברירה. אבל זה לא אומר כלום לגבי הרווח שלהם. הרי גם לך ברור שמכונית צרפתית בקבוצה 3 ומכונית יפנית בקבוצה 3 מתומחרות אולי זהה, אבל כלל אינן עולות אותו דבר ליבואן (פערים בשערי מטבע, שוב מיסוי, שוב משלוח......). יש גם היבט של סבסוד הצרכנים הפרטיים את שוק הליסינג (סבסוד שבעקיפין כולנו נהנים ממנו, כי אחוז ניכר מהעובדים מקבל רכב מהעבודה) וסבסוד של דגם אחד את דגם שני. זה שהיבואנים ישרו קו לא אומר שהם היו יכולים להקטין רווחים וחגגו כל השנים. זה רק אומר שלא הייתה להם ברירה. חלקם אפילו קיבלו תמיכה מהיצרן כי הם לא עמדו בייצור רווח שולי. ולפעמים מעדיפים לעלות מכוניות על הכביש גם במחירי הפסד. חוץ מזה, שאם היבואנים כן חגגו כל השנים, אז שיבושם להם. מי שסיפק להם את הדלק לחגיגה זה הלקוחות שקנו. ואי אפשר לבוא ליבואנים בטענות שהם מנצלים התנהלות צרכנית גרועה.

גמדים זה ממש מיושן. זה רובוט. גיר רובוטי זהה לגיר רגיל (בהתאמות נדרשות). המצמד הוא כמובן שונה. כמו שאמרתי, אני אישית לא מכיר ולא שמעתי על תקלות. אני לא רואה מכלול בתוך הגיר שמועד לפורענות יותר מכל מכלול אחר במכונית.

אני בעליה של פנדה ידנית. במהלך תהליך הרכישה נסעתי גם על הרובוטית. אני לא מכיר היסטוריה בעייתית של הגיר הזה. כמו כל מכלול מורכב אחר ברכב, זה יקר לתקן ולהחליף. הרעיון שעומד מאחורי הגיר הרובוטי, הוא שברכב מותקנת תיבה הילוכים ידנית לחלוטין, שהמצמד שלה מופעל ע"י רובוט שמזהה בעצמו מתי יש להחליף הילוך. היתרונות הן כשל רכב ידני: חסכון בדלק וביצועים מעט טובים יותר (עד כמה שהם יכולים להיות טובים ברכב כה חלש). החסרונות: התנהגות של רכב ידני אותה לומדים להכיר תוך זמן קצר (מדרדר בעליה), ולוקח מעט זמן להכיר את התיבה ולדעת לזהות מתי היא עומדת להרחליף הילוך כדי שתוכל להסיר את הרגל מדוושת הדלק. אחרת זה ירגיש כמו ללחוץ על המצמד והגז בו זמנית. סה"כ המערכת פשוטה (התיבה עצמה היא תיבה ידנית, כאמור) ולכן אני לא רואה מקום לתקלות מיוחדות. אם בחרת בפנדה, אני ממליץ לך לחשוב על אופציה ידנית.

קשה לי להבין אותך. אתה מקפיד לבדוק מה יש בכיס של היבואן ולא מעניין אותך בכלל מה חונה לך בחניה? מה אכפת לך מה מרווחי הרווח של היבואן? אתה מרוצה מהאוטו שקנית במחיר שקנית? יפה, תודה, סע הבייתה. לא הבנתי מה הקשר לאכיפה (איזה אכיפה? על מה אתה מדבר?) או לחוסר תחרות. השוק הישראלי הוא פצפון ממש בהיקפו, אבל דווקא הוא רווי דגמים. תראה לי קטגוריה שבה אין לך לפחות 5 אפשרויות שונות לאותו תקציב. מישהו מכריח אותך לקנות סובארו? טויוטה? מאזדה? סיטרואן או קיה? הנה לך תחרות. אה, אני יודע. אתה רוצה שכמה יבואנים שונים ייבאו את אותה מכונית. אז זהו, שלמכור מכוניות זה לא כמו למכור בטטות. צריך מערך תפעול עצום ותשתית שירות מאוד רחבה כדי שתוכל למכור מכוניות. אני לא רואה מישהו שיכול להקים מערך כזה מאפס, ולחיות כשהוא מוכר רק 50% מהיכולת (וזה במקרה הטוב כשיש רק שני יבואנים של אותו מותג שמתחלקים ביניהם 50%-50%). היבואן לא פועל למטרות של צדק חברתי. הוא פועל למטרה אחת בלבד - למקסם רווח. לובינסקי לא מביאים את פג'ו לארץ כי הם התלהבו מכיול המתלים שלהם ויפנאוטו לא מביאים את סובארו לארץ כי פעם הם היו אלופי העולם. הם רוצים להרוויח. בדיוק מאותה סיבה שאתה הולך לעבודה. אז למה אתה רוצה שהם יפסידו במבצעי חבר או בהנחות כאלה ואחרות? יעשה לך נעים וטוב אם תדע שהם מפסידים? תלך מחר לעבודה אם הבוס שלך יתחיל לדרוש ממך תשלום עבור זה שאתה עובד אצלו?

זו דרך ממש גרועה ולא רלוונטית. גרועה, כי יש הבדלים בין מיצוב של דגם מסוים במדינות שונות. אם בסובארו עסקינן, אז הלגאסי בארה"ב ממוצבת גבוה יותר מבישראל. בארה"ב הלגאסי מתומחרת זהה כמעט לאקורד ולקאמרי. כאן היא זולה משמעותית משתיהן. לא רלוונטית, כי אני לא חי בחו"ל. אם פולקסווגן מחליטה לכבוד יום העצמאות הגרמני לחלק חינם מכוניות לאזרחי גרמניה, מה זה מזיז לי? ולבסוף, כרגיל, אתה מדבר במושגים של רווח, כאילו מעולם לא היו הפרשי מיסוי, כאילו מעולם לא היו הבדלים במחיר שהיצרן מוכר ליבואן, כאילו הוצאות התפעול של יבואן בארץ זהות להוצאות התפעול של יבואן בארה"ב.