טויוטה היילקס 2020 אדוונצ'ר 2.8 טורבו דיזל

המשך שיתוף הפעולה עם אתר car-pad של יואב פולס,

את הטויוטה היילקס לא באמת צריך להציג. נהגתי על דגמים שלו בעבר, ואהבתי מאוד. את דגם 2016 בחנתי לעומק השטח במבחן שתוכלו לקרוא בקישור המצורף.

אם אתם קצרים בזמן, אסכם לכם כבר עכשיו. ההיילקס תמיד היה הבנצ'מארק לסגמנט. 'איך XXX בהשוואה להיילקס? מה היית לוקח את YYY או את ההיילקס?' עכשיו קחו היילקס שימו בו מנוע חזק יותר, עצבו מחדש את החזית כך שתיראה אגרסיבית, פזרו מעט כרום מה קיבלתם? היילקס חזק יותר ומעוצב יותר. היה הסמן הימני של הסגמנט, ולקח את זה עוד קצת לקצה. ההמשך הוא עוד שני עמודים שמרחיבים את מה שרשום בפסקה הזו.

עברו ארבע שנים, ההיילקס עודכן עיצובית וטכנולוגית, ולאחרונה קיבל מנוע משודרג. טויוטה שתלו בתא המנוע של ההיילקס הכי מפואר את המנוע מהלנדקרוזר, וזה אומר מנוע טורבו דיזל בנפח 2.8 ליטר, לעומת מנוע טורבו דיזל בנפח 2.4 ליטר שעדיין משווק. למען הסר ספק, אף אחד לא צריך את המנוע 2.8 ליטר החדש עם 204 כ"ס. הרי זה עדיין טנדר עבודה, לא?

שלוש שניות אחרי שנחת אצלי מייל העדכון לגבי ההיילקס המשודרג, כבר יצא מייל תשובה ליוניון מוטורס – אנא תאמו לי את גירסת האדוונצ'ר המפוארת עם המנוע הגדול.

מארגן יום חופש מהעבודה, ולוקח את ההיילקס החדש לטיול.

עיצובית, ההיילקס המשודרג זכה לחזית אגרסיבית שמזכירה מאוד את הטויוטה טאקומה הגדולה שלא משווקת כאן. גריל משושה גדול בחזית, עם לא מעט כרום, יחידות פנסים צרות בצדדים, משולשי גומי שחור בשני צידי תחתית הפגוש הקדמי מכילות את פנסי הערפל, וההמשך הוא היילקס בדיוק כמו שהכרתם. התוצאה לטעמי נאה למדי, אם כי אני סולד מכרום, וצילום משותף עם היילקס חדש ללא כרום מאושש את מה שחשבתי. ללא כרום זה יותר יפה. עניין של טעם.

המשך הרכב מהחזית אחורה זהה להיילקס שמלפני שנה, ואם הוא שונה, אתם צריכים למצוא את ההבדלים עם זכוכית מגדלת.

פנים הרכב זהה לדגם הקודם, ללא שינויים, וזה דווקא טוב. ההיילקס לוקח את העיצוב הפנימי בטנדרים קרוב מאוד לרמה של SUV. אם אתם זוכרים שהתלוננתי על העדר מראה בסוכך השמש בטרייטון, אז שתדעו שגם בדגם הבכיר של ההיילקס אין מראה על מגן השמש של הנהג.

בסיס הגלגלים של ההילקס עומד על 3.085 מטר, כשהאורך הכולל הוא 5.325 מטר, וזה ארוך למדי.

המנוע שלשמו התכנסנו הוא מנוע טורבו דיזל בנפח 2.8 ליטר, כמו שיש בלנדקרוזר. ההספק עלה ל 204 כ"ס (לעומת 150 במנוע 2.4 ליטר) והמומנט עומד על כ 50 קג"מ (לעומת 40.8 במנוע 2.4 ליטר). נתון הקג"מ של הרכב הוא גבה בצורה חריגה, והמומנט הוא מה שאנחנו בעיקר מרגישים בנסיעה. 'איך הוא סוחב?' זו שאלה שהתשובה עליה לרוב תהיה קשורה לתחושה שהמומנט של המנוע מייצר. 50 קג"מ זה הרבה, תאמינו לי.

תיבת ההילוכים אוטומטית כמובן, בעלת שישה הילוכים, עם מצבי POWER  ו ECO.

ההנעה הרגילה היא הנעה אחורית. באמצעות בורר מצבים ניתן להעביר ל 4X4 לשטח, ועדיין להישאר עם טווח ההילוכים הרגיל (הגבוה). סיבוב נוסף של בורר מצבי השטח יביא אותנו ל 4X4 LOW בעל הילוכי הכח הנחוצים לעבודת שטח אמיתית. מתג נוסף, מעט נחבא ומוסתר, זה שלא מרמז על השינוי הגדול שהוא יכול לייצר בלחיצה קטנה הוא מתג לנעילה רוחבית של הדיפרנציאל האחורי. המשמעות לאנשי השטח ברורה. עבור מי שאינו נמנה עם אנשי השטח, מתג הקסמים הזה מייצר מצב בו שני הגלגלים האחוריים יניעו את הרכב, ללא קשר לעומס שמופעל על אחד מהם. זה מה שמאפשר לרכב לעבור בשטח קשה מאוד.

הנסיעה בהיילקס לא עמוס קופצנית משהו, לחלוטין 'טנדרית', עם זאת, לא ברמה של 'לא נוח'. שלדת הרכב מגיבה לשינויים ולמהמורות בכביש באופן שונה ממה שאנחנו רגילים מרכב פרטי או אפילו מ SUV גדול.

נסיעה מנהלתית בכביש לא חושפת את ההבדלים בין גירסת ה 150 כ"ס לגירסת המבחן עם 204 כ"ס. התאוצות חזקות, אבל מ 204 כ"ס אתה מצפה ליותר. ליד בורר ההילוכים תמצאו שני כפתורים – אחד POWER והשני ECO. לחיצה על ECO מביאה את הטנדר המגודל לתגובות דוושה מתונות יותר. לחיצה על POWER כבר מעמידה לרשות הנהג את כל 204 הסוסים, וזה מורגש באופן משמעותי.

דווקא תיבת ההילוכים מרגישה קצת כלא משתפת פעולה עם כל הסוסים באורווה,  ומורגשת השהייה קלה בתגובות.

ירידה לשטח עם ההיילקס הזה, כבר יוצרת יותר כיף. מרווח הגחון הנדיב (רשמית 29.5 ס"מ, אבל אני לא יודע מאיפה מדדו. לטובת מדידת גחון אמיתי גייסתי את אסף קציר מאתר ג'יפולוג ומהמדידה עלו הנתונים הבאים – מרווח מהקרקע למדרגת הצד – 35 ס"מ, לשלדה 37 ס"מ, למגן גשר הגיר 31 ס"מ ומתחת לדיפרנציאל הקדמי נמדדו 25 ס"מ) מאפשר תנועה ללא חשש גם מעל מכשולים שונים בשטח. איזור הר חורשן מהווה שדה ניסויים המאפשר גם עבירות וזחילת סלעים וגם שבילים מהירים. בתוואי השטח השונים, ההיילקס הוא פשוט...היילקס. כיף להיות בשטח עם רכב שנוסך בך כל-כך הרבה בטחון. מעלה דרדרתי עם בולדרים לא מהווה אתגר אמיתי להיילקס החדש, והמגבלה נמצאת בראש של הנהג. חוסר הרצון שלי להחזיר ליבואן את הרכב עם מכות, יחד עם לחץ אוויר גבוה בגלגלים ( 34PSI ), גורם לי לחתוך באמצע המעלה לשביל עוקף בולדרים. 'ראיתי מספיק' אני אומר להיילקס, והוא עונה לי 'חחחחחחח....ילד'. באמת שאין לי הרבה מה לספר לכם על ההיילקס בשטח. עם מיגון גחון כמו שהיבואנית מיגנה את רכב המבחן, פשוט תסעו. אם תשפרו את הבולמים והקפיצים, ותגביהו את הרכב מעט, תחליפו לצמיגי AT  טובים, כל התחושה ברכב תשתפר משמעותית. המעבר ממצב נסיעה בהנעה אחורית בלבד (2H) להנעה כפולה (4H) מבוצע באמצעות בורר מצבים גדול וברור. כך גם המעבר למצב הנעה כפולה עם הילוכי כח (4L). לנעילה הדיפרנציאל האחורי עוד מתג כאמור. זחילה במהירות 'אפס' על סלעים נעשית בקלות אך בקופצנות משהו עקב חוסר המשקל על הסרן האחורי. תעמיסו כמה מאות ק"מ של שקי מלט או אבנים משתלבות, והנוחות תשתפר.

מבחינת מתלי הרכב, ההיילקס הזה מצוייד במתלים נפרדים מקדימה (בולם וקפיץ) סרן אחורי חי מאחורה, ארבעה קפיצי עלים בריאים + בולם. לפחות בחלקו האחורי זו תצורת עבודה טהורה, כמו בטנדרים אחרים.

תא הנוסעים זהה כאמור כמעט לחלוטין לדגם הקודם, וזה אומר באמת ממש קרוב כבר ל SUV אמיתי, אם כי גב המושב האחורי עדיין זקוף למדי. המושבים עצמם רחבים ונוחים לשהות.

צריכת הדלק של ההיילקס החדש טובה ובנסיעה רגועה הוא יכול להיות חסכוני למדי. עם זאת נרשמה תופעה שאין לי הסבר עבורה. במסלול המבחן לצורך ניסיון לקבל צריכת דלק אופטימלית, שכולל נסיעה עם קרוז קונטרול על 90 קמ"ש גלילות – בית ינאי – גלילות, בשעות הלילה המוקדמות כשהכבישים ריקים, במצב בו הגיר היה על מצב 'רגיל' נרשמה צריכת דלק של 16.4 ק"מ לליטר. בגלל הסקרנות, חזרתי מיד על אותו המסלול במצב ECO ואז צריכת הדלק היתה 14.4 ק"מ לליטר. הסבר טוב לנושא אין לי, למעט אולי שמצב אקו נועד להביא למינימום את צריכת הדלק כאשר לא נוסעים במהירות קבועה מחוץ לעיר.

ההיילקס אדוונצ'ר מגיע עם סט מערכות בטיחות מלאות – בלימה אוטונומית (נבחנה. עובדת.), בקרה אקטיבית למניעת סטיה מנתיב ועוד.

המחיר של ההילקס החדש הוא אולי החסרון הגדול ביותר שלו. דגם הכניסה של ההיילקס 4X4 עם תיבת הילוכים ידנית ומנוע טורבו דיזל 2.4 ליטר יעלה לכם 231 אש"ח. ה 4X4 אוטומטי הזול ביותר עולה כבר 248.0 אש"ח בגירסת האקטיב, ודגם האדוונצ'ר, עדיין עם מנוע 2.4 ליטר יעלה כבר 260.0 אש"ח. דגם המבחן, עם המנוע הגיבור המשווק רק ברמת הגימור אדוונצ'ר יעלה לכם כבר 275.0 אש"ח, וזה הרבה. לנדקרוזר ארוך יעלה לכם החל מ 330.0 אש"ח.

השאלה אם ההיילקס הזה מתאים לכם או לא, היא שאלה של שימושים. אם אתם צריכים אותו כרכב עבודה לפועלים – תנו להם את הידני 2.4 ליטר ותשאירו בכיס 44.0 אש"ח. (היילקסים ידניים מאוד מבוקשים אגב כמשומשים). אם אתם צריכים את הרכב עבורכם, ואולי לגרור סירה לכינרת פעם בכמה שבתות, תשקלו את הלנדקרוזר האורך שיתן לכם איכות חיים נעימה יותר לנהג ולנוסעים.

אם אתם צריכים גם לגרור את הסירה יחד עם המשפחה בסופ"ש, ובמהלך השבוע אתם נוהגים להעביר סחורות לאתר הבנייה הקרוב, ובא לכם להתפנק, אז האדוונצ'ר 2.8 יהיה מושלם עבורכם.

הסיכום הוא שההיילקס נשאר היילקס טהור בכל רמ"ח איבריו. הוא חזק יותר, החזית מעוצבת יותר, אבל זה היילקס ללא ספק.

המבחן בשיתוף עם אתר הרכב של יואב פולס www.car-pad.co.il