קצת חוויות מברצלונה והפירנאים, אחת A3 TDI, וטוב ורע באויס חו"ל

[רוכב בודד]

על הדרך

ראפָאל הביט אלי ישר לעיניים, והציב לפני ברירה להחלטה מיידית :

אתה רוצה ב.מ.וו. או אודי ?

הופה! יש עם מי לדבר!

כווולה ההזמנה היתה למשהו כמו סיאט לאון, שבמפתיע עולה באויס רק 1 יורו ליום יותר מאיביזה.( * על אויס - בהמשך)

התחילה שיחה עיניינית, מה בין ה-118 הלבנה ואודי A3 שחורה, 1.6TDI , בת חצי שנה, 3 דלתות, צמיגי פירלי שמנמנים ברוחב ורזים בגובה.

כמובן שההיסוס שלי נוצל מייד ע"י המיועדת להיות נווטת שבחרה את השחורה. היא כל כך סקסית בעיניה. המכונית. ולא שחסר משהו לאותה גברת. ומייד היא נעלמה. הגברת בחנות הבגדים הסמוכה.

 

אחרי נסיעה של קילומטר ומשהו הגיעה ההפתעה: יציאה מלורט דה מאר מערבה בעליה בינונית פלוס לכיוון הפירינאים.

וואהו: המהלך השני מטיס אותה בקלות לקרבת ה-100 קמ"ש בנגיעה אסרטיבית ולא כבדה על הדוושה. מחוג הטורים מזנק בחדווה לקו האדום ב-4000 כאילו זה מקומו הטבעי. הסאונד של גרגור נעים וסוער, מזכיר את ימי האלפא העליזים שהיו לי במאה הקודמת. פששש... איזו משיכה. יש לנו חיבור טוב מהמגע הראשון. בדוושה.אולי זה מסביר למה לוח השעונים מראה 50..70..100...140 והשאר בספרות קטנות (מידי) ביניהן. ותבינו: אני נוסע להנאה, לטייל, לא בקטע של לבדוק משהו או להשתולל. פעם ראשונה שלי בכבישים האלו. אני מעריך יותר האצות ביניים טובות מאשר מהירות ב"פתיחה".

ההיגוי טוב מאוד. סע לאן שאתה רוצה, תקבל מה שאתה רוצה.

ההילוך השני והרביעי נמצאו הכי שימושיים לכל צרכי התיירות ונסיעה בכבישים שאיני מכיר: גם האצות טובות מאוד, גם כניסה מואטת לסיבוב וגם ליציאה ממנו עם הסתערות קלה לקראת סוף הסיבוב, גם מהירות איטית לצפיה בנוף.

בתצוגה הדיגיטלית יש איתות על אפשרות/צורך בהחלפת הילוך, גם ישירות מ-3 ל-5, אבל אחרי כמה נסיונות הבנתי שההמלצות האלו לא שוות הרבה.

 

יש לאודי הזו מנגנון חמוד שנקרא התחל-סע : המנוע כבה מעצמו בכל עצירה ארוכה, או כשאתה מתחיל בשלישי, כי היד לא רגילה למיקום הצפוף משהו של ההילוכים הראשון והשלישי או להקפצה מאחורי לראשון (שילוב ההילוך האחורי הוא ע"י השקעת המוט והרמה, לא הכי נוח בעולם)

אחרי "תקיעה" כזו, לחיצה קטנטנה על דוושת הגז מניעה מייד את הרכב. לא צריך סיבוב מפתח. זה כל כך נחמד שבכוונה גרמתי לאוטו להכבות רק כדי להשתמש בו...בנסיעה עם מזגן הכיבוי האוטומטי לא מופעל.

יש חיבור USB ומערכת קול טובה, מזגן דיגיטלי ונדמה לי שהיה על ההגה קרוז קונטרול שבכלל לא השתמשתי בו.

 

דגם הדיזל התגלה חסכוני מאוד. למרות נסיעות במהירויות לא קבועות, הרבה סע-עצור, הרבה הרים (מאפס ל-1000 פלוס. מטרים) ונסיעות זוחלות להביט בנוף - הגענו לצריכה של 1:17 . התרשמתי.

 

אז למה לא לקחתי אותה הביתה?

ראשית, באחת מתחנות הדלק ראיתי עיתון "יד 2" מקומי ובשער מחרפנת אותי מועמדת למכירה... פרארי 430, 2010. ליד סיבאדל, חצי שעה מערבה מברצלונה, אם מישהו מעוניין. התקשרתי. רק שהשעה היתה ארבע אחר הצהריים, האיש עדיין ישן...

ה-A3 טובה לרוכב בודד או לזוג שרוצה קומפקטית איכותית ומגיבה, הדיזל חסכונית, אבל לדעתי גם דגם 5 דלתות יהיה קצת צפוף להרכב עם ילדים. העיצוב הפנימי של 'הכל שחור' היה קודר בעיני. הכל בתא הנוסעים מקנה תחושה והרגשה של צפיפות.

תאי האחסון קטנים וצרים, אפילו בקבוקון מים לא נכנס לתא בדופן הדלת . במרווח בין המושבים הקדמיים כמעט אין מקום לשים משהו, ואפילו במשענת היד שיש שם תא האחסון זעיר.

לוח שעונים - אני מקווה שיש אופציה לכיון התצוגה הדיגיטלית כי אני ראיתי את כל הזמן את הטמפרטורה, במקום נתונים אחרים שמעניינים הרבה יותר. היה ספר רכב, בספרדית, אבל מי קורא אותו בזמן טיול/חופשה?

לא אהבתי שהאורות אינם כבים כשיוצאים מהרכב לאחר הדממה והוצאת מפתח. מיקום מתג האורות בצד ולא כמוט מההגה לא הכי נוח והיו בדרך הרבה מנהרות שהצריכו כיבוי והדלקת אורות.

 

איפה שוכרים?

הצורך שלי היתה לקבל את הרכב באחת מעיירות החוף בקוסטה בראבה, כשעה צפונה מברצלונה, שבה יש תחרות גדולה בין חברות ההשכרה. (בבדיקה בשטח הסתבר כי בסוכנות ההשכרה המקומית המחיר, לרכב וכיסוי ביטוחי דומה, כמעט כפול ממה ששולם בהזמנה בנעשתה בישראל). ברגע שלא מדובר ביעד מרכזי ונדרש איזה בירור למען הלקוח - תשכח מסיוע במוקדים הישראלים, ולך תחפש מידע לבד.

היחידים שבאמת ניסו לסייע היו חברות קאררנט ו- Traveljigsaw שיש להן בעברית אתר וסיוע בטלפון ובמייל. לצרכים שלי (סוג רכב וכיסוי ביטוחי מלא) , רכב כמו איביזה עולה אצלן כ-33 יורו ליום. מחלקת השכרות חו"ל באויס ישראל איכזבה אותי מאוד. שרית, שאחראית שם על לקוחות כאילו מועדפים (Preferred) לא מתפקדת ומתעלמת מפניות. הפתרון המועיל והמוזיל (הנחה דו ספרתית של אחוזים, ולא 10...) היה פניה לנציג הליסינג של אויס במקום עבודה כלשהו, שלמרות שאין זה תפקידו - תקתק מייד הזמנה וחיבור למוקדן אדיב ומסייע, שעלותה כ-36 יורו ליום עבור סיאט ליאון. בחברות ספרדיות כמו פפה ואחרות המחיר עבור תנאים זהים די דומה.

 

טיולים באיזור ברצלונה

בחודש יוני השקיעה היא בין 21:30 לעשר בלילה, כך שמי שרוצה יכול למתוח את יום הטיול להרבה שעות.

הבוקר מתחיל שם די איזי, לפני תשע או בדרך כלל 10 אין עם מי לדבר. יש סיאסטה מקודשת בצהריים, וזה גורם שצריך לקחת בחשבון, במיוחד באזורי כפר והרים. אחריה הרבה מקומות ואתרים פעילים עד שמונה או תשע בערב. זה משתנה ותמיד כדאי לבדוק באינטרנט או במקום את השעות העונתיות.

הספרדים סימפטיים וחביבים. רק שמעט מאוד מדברים אנגלית. (אגב, אהבלה בספרדית זה לא שם חיבה לגברת אלא המילה לדבר) הנהיגה ספרד מהנה וחווייתית. גם בנהיגה עצמית וגם כשהוסעתי ראיתי אדיבות רבה בכבישים, כיבוד הזולת והחוק. לדוגמה: יש שני נתיבי כניסה.לככר. בימני עומדות 3 מכוניות, השמאלי ריק. אף אחד לא עובר לשמאלי שכנראה מיועד למי שרוצה לפנות לצד השמאלי בככר.

חלק מהחוויה היה לראות שיירות אופנוענים, וקצת לשוחח איתם בעצירות לשוטטות או קפה בכבישים צדדיים, אלו אנשים מכל רחבי אירופה שבאו לגרנד פרי בברצלונה ובדרך עושים טיול קטן על הכביש הנופי והאיטי במקום האוטוסטרדה. יש כאלו שרוצים לראות נחל, נהר, בתים וגשרים של ימי הביניים ואת המבט על שעון הטורים משאירים לנסיבות אחרות.

באזור בו שהיתי, מצפון לברצלונה, הפירנאים לים נופלים בצורה חדה, מה שאומר מתוך דקות אתה בכביש הררי. כל הזמן ירוק רענן בעיניים, נחלים ועיירות מימי הביניים או תקופה בסביבה.

כשאני מתכנן מסלול - אני נעזר בצילומי לוויין . עם קצת נסיון וקריאת שטח - לומדים מהם הרבה וזה מסייע לבחירת הכביש הרצוי. אני נוסע ללא מחשב וללא GPS רק מפה מודפסת, סומך על חושי הכיוון שחודדו בשרות המולדת.

 

מברצלונה אפשר לנסוע יום שלם לעמק נוריה וריפול, יש בדרכים עיירות נחמדות בנויות בסגנון ימי הביניים - כלומר חומות, אבנים כבדות, סמטאות, גשרים ציוריים.

טיול יפה הוא של 6-7 שעות למונסרט (אפשר גם ברכבת, ללא רכב). יפה יותר דרך כביש 58 ולא הדרך הטיפטיפה מהירה יותר. אנו באנו מקוסטה בראבה, כך שהיתה עצירת חובה (יש נווטת, זוכרים?) במרכז קניות יחודי בלה רוקה. מתחם יפהפה שכולו מותכים. אולי בזול למי שרגיל לקנות כאלו, לנו נראה יקר. כמה מילים בספרדית של הגברת עם המוכרות ואז שמים לב שקילומטר צפונה יש מתחם אאוטלטים, גם של מנגו ונייק, ושם יש כבר קניות בגדים כדאיות מאוד.

טיול יפה אחר של יום אפשר לגירונה הסימפטית, שבה רובע עתיק יפהפה עם מסורת יהודית, במקום שעה בילינו שם 4 שעות...אפשר להמשיך למוזיאון דאלי בפיגארס ולאזור קדקס להנות מהנוף והמצוקים. כייף שלא נגמר, כמובן לפי הטעם האישי.

בטעות מכוונת בחרתי להגיע לאיזור החוף הצפוני - קוסטה בראבה בפי סוכני התיירות (ולמען הדיוק דריש שלנו סיפר שהחוף האמיתי והקטעים היפים יותר הם עוד 50 ק"מ צפונה ועד לצרפת) - כדי לחזור בכביש מסיינט פליו לטוסה סה מאר: כ- 30 ק"מ במשך שעה. למה? כביש חוויתי לנהיגה, או צילום סרט מרדפים, או אימון כושר מצויין לשרירי הידיים. ההרים נופלים בצורה חדה מאוד לים, הכביש באיכות מצויינת כמו כל הכבישים שראיתי בספרד, אין שוליים, יש מצוק תלול לים בצד אחד וסלעים בשני, כולו פיתולים חדים מאוד, שיפועים חזקים, בקושי 50 או 100 מטר בין סיבוב לסיבוב, לא רואים מי מגיע (ויש שם תנועה אם כי דלילה), בתוך עצים בין הרים וסלעים, וגם גברת שמאיימת להחזיר לים את השרימפס מאתמול אם תמשיך לנסוע ככה... פה ושם מקום לעצירה לתצפית מרהיבה. ושווה.

 

ברצלונה

עיר מקסימה! יש המון מה לעשות, לראות, לחוות, 4-5 ימים זה מינימום. קל מאוד להסתדר בה, כייף להתברבר ברובעים העתיקים כמו הגותי ובורן. מופע המזרקה חוויה לילית מרשימה וכדאי לראות 3-4 מופעים. הרבה אתרים לביקור לכל הגילים וכל הסגנונות.

"אתר" שגרם לי לחייך היה החנות של פרארי ברחוב פסייה דה גרסיה 44, ברחוב (שהוא מהיותר סטייליים של העיר) יש גם בתים של גאודי והרבה בתים מעניינים של אחרים. חוץ מגאג'טים וביגוד, עומדת בחלון אחת אמיתית ממסלול המרוצים...

יש הרבה מידע בעברית באינטרנט על ברצלונה וספרד בכלל, מדריכים טובים ברשת שמצאתי הם משובח של קפלן בתפוז יש חוויות אישיות ומשפחתיות של אריק בנדר, ועוד אנשים שאני מכיר ששלחו לי ברצון מידע שערכו לעצמם.

ומילת תודה

"שליח הפורום לברצלונה" - דריש האגדי - סייע בטיפים ועצות טובות, ומגיעה לו גרציה ענקית ! כל הכבוד איש!

[רוכב בודד]

מצרף כמה תמונות ותצלומי לוויין של כבישים בהרים.

 

משאית הפרארי, או רק הסמל, עצרה לבקשתי לרגע של תצלום. אגב, הכביש הוא בינעירוני למרות שהוא עובר בחלק של העיר העתיקה של ריפול. יש הרבה כבישים כאלו שמכניסים אותך ביו חומות ובתים מימי הביניים כדי לחצות את העיר.

אני לא האיש בתמונה. האודי כן.