Arik TG

יאפ. חידוד טוב. לכן אמרתי שלכשיסגר המחסור המחירים כבר ישאפו לרגרסיה הרב שנתית. רק לדייק שזה כבר לא "אם" יבנו יותר, כי כבר בונים יותר ורק לא השלימו את הבניה. כל מה שצריך הוא שאותן כמעט 170 אלף יח"ד שנמצאות בבניה (נכון לסוף מרץ) יושלמו בקצב הרגיל, ונקבל בשנתיים וחצי הקרובות קצב גמר בניה של 68 אלף יח"ד בשנה. נכון. בכל שוק יש צד הביקוש וצד ההיצע ואני מסתכל על צד ההיצע. לצד הביקוש יש את הטווח הארוך מאוד, שזה הצורך הדמוגרפי, ויש את הטווח הקצר- ריבית, שינויים במיסוי, מצב רוח כלכלי (תחושת שפע), מצב רוח מדיני בטחוני וכו'. הריבית אכן הקטינה ביקושים, גם מצב הרוח הכלכלי הקטין ביקושים. אבל אני לא יודע מה תהיה הריבית ומה יהיה מצב הרוח הכלכלי בעוד שנה. אני משתדל לקחת את המשתנים שאני חושב שאני יודע, ואלו המשתנים של הטווח הארוך. גם שם יש שגיאות כי הנה- עלו בשנה שעברה יותר עולים ושוב גדל המחסור. אבל כל עוד לא יבוא איזה צונאמי שימנע עוד פעם גמר בניה כמו הקורונה, זה הכי sure thing שיש לי. אה, זה נכון כשמסתכלים רק על הביקוש. כלומר- מי שקנה כבר דירה, אפילו אם הוא עדיין לא גר בה, הוא כבר יצא מהצד של הביקוש. אבל כשאני מסתכל על המלאי, אז עד שלא ישלימו את הדירה החדשה שלו והוא יעבור לגור בה, הרי שהדירה הנוכחית שלו תפוסה והדירה החדשה שלו עוד לא בנויה, כך שהמלאי עוד לא גדל. אחרי שהוא יעמיד את הדירה הנוכחית שלו למכירה (או יצא מהדירה השכורה) רק אז המלאי יגדל. אותו דבר- כל עוד המשקיעים משכירים את הדירות בבעלותם הן תפוסות. זה לא משנה לי מי בעל הדירה ומי גר בה כל עוד היא תפוסה. רק אם המשקיע מעדיף דירה ריקה (איזה מין משקיע זה?) יש כאן עניין. אבל כמו שהראיתי קודם, המלאי של "דירות הרפאים" גדל בקצב קטן יותר לאורך זמן מאשר מלאי הדירות הכללי.

במשך הרבה שנים בנו פחות מהצרכים. בעשר שנים מ 2003 עד 2012 הגיעו לגמר בניה 330 אלף דירות, בזמן שהצרכים הדמוגרפיים היו יותר לכוון 400 אלף. אולי ב 2003 עוד היה עודף כלשהו מהבניה המואצת בשנות התשעים, אבל ב 2007 כבר בטח לא היה. אני מאמין שגם ב 2006 לא, אבל ירו עלינו רקטות מלבנון ואת אף אחד לא עניין לצאת מהדירה של ההורים. עשיתי בהודעה קודמת את החשבון שמ 2007 עד 2012 נוצר מחסור של כ 50 אלף דירות. בעשר השנים הבאות 2013 עד 2022 הגיעו לגמר בניה 482 אלף דירות, שזה רק מתחיל לסגור את הפער, כי זה רק אפסילון מעל הצרכים הדמוגרפיים שהיו לפחות 460 אלף. אז החוסר מול הצרכים הדמוגרפיים עדיין לא נסגר, אבל בעקבות המלאי הגדול כרגע של דירות בתהליך בניה, הוא צפוי להצטמצם בשנתיים הקרובות. אגב- 2022 היתה שנת עליה חריגה, כ 45,000 איש יותר מהממוצע של השנים הקודמות, אז נגיד ש 15,000 משקי בית התווספו באופן חריג וחד פעמי, ופתחו מחדש את הפער שהתחיל להסגר בסוף העשור הקודם. איפה כולם גרו- 1. בניה לא חוקית- לולים במושבים שהוסבו לדירות להשכרה, פיצול דירות לא חוקי וכו'. יש הערכות שבאיזור המרכז פוצלו עשרות אלפי דירות בעשור הקודם. 2. דחו יציאה מבית ההורים- למשל סטודנטים שלא עברו לדירת שותפים, ואפילו זוגות צעירים שהמשיכו לגור עם ההורים. 3. גרו מספר משקי בית בדירה אחת. למשל- 3 סטודנטים בדירה אחת, 4 עובדים זרים בדירה אחת, 2 הייטקיסטים צעירים בדירה אחת. בקיצור- המחסור לא גרם לכך שאנשים ישנו ברחוב, אלא לכך שהם הורידו את סטנדרט המגורים שהם שאפו לו. ירידת המחירים הנוכחית היא כולה מצד הביקושים, שנפלו בגלל הריבית העולה והאווירה הפוליטית. כרגע יש מלאי עצום של דירות בתהליך (169,700 נכון לסוף מרץ), בזכות התחלות בניה גדולות בשנתיים שעברו ובגלל עיכובים בבניה בזמן הקורונה. עדיין לא ראינו את קצב גמר הבניה גובר משמעותית (גמר בניה של 52,750 דירות ב 12 החודשים מאפריל 22 עד סוף מרץ 23) ומלאי הדירות בתהליך המשיך לגדול גם ברבע הראשון של השנה. אילו היה מצב של עודף הייתי מצפה שעליה כל כך חדה בריבית המשכנתא תפיל את המחירים הרבה יותר (מתחת למחירי 2021) ולא כך קרה. אבל אני מצפה שבשנתיים הקרובות קצב גמר הבניה יגבר ויסגור חלק נכבד מהמחסור, כך שהמחירים יהיו חפשיים לרדת בשנתיים שלוש הקרובות לכוון הרגרסיה ארוכת הטווח, וזה יקרה גם אם הריבית תרד!

ב 185 הייתי מצטרף לתור לקנות מעצמי 50 אלף ש"ח מתנה על זה שעשיתי בשביל הקונה הרצה לאוטו? הוא צריך לשלם לי!

חברים יקרים, עקב נסיבות אישיות אני נאלץ להפרד מהברז החדשה שלי. לבנה ידנית 3000 ק"מ. האוטו רשום על שם חברה פרטית, ללא שעבודים. כמה לדעתכם אני אמור לבקש עליה?

בדרך כלל הדרך המהירה יותר תהיה החסכונית יותר. המהירות הממוצעת יורדת כשיש יותר עצירות והכי הרבה בזבוז של דלק יש בהאצה מעמידה. יוצא דופן הוא כשהדרך האטית יותר כוללת הזדחלות במהירות די קבועה (כמו בלוס אנג'לס) . בארץ זה יותר עצור-סע אז בדרך כלל עומס מבזבז הרבה דלק למכוניות בנזין.

ככה זה. רק הירשנזון הלך לכלא על 10 מיליון ש''ח. כל השאר- דרעי, אפל, אולמרט וכו' על חצי מיליון, מיליון, גג שניים. גם התיקים שלא הגיעו לגמר- פואד בן אליעזר ואריק שרון- היו על אותו סדר גודל. 1. השררה עולה לראש ואתה חושב שמותר לך הכל. 2. יש הבדל בין מה שאתה יודע למה שאתה יכול להוכיח במשפט פלילי (אל קפונה, ליברמן, פרשת ההובלות והמתנות 1996) ומדרך הטבע שאם הוכחת חצי מיליון זה רק קצה הקרחון.

יכול להיות. אבל יש הרבה משתנים שהריבית היא רק אחד מהם. היו גם תקופות שמחירי הנדל"ן עלו בזמן ריבית עולה, וירדו בזמן ריבית יורדת. בטווח הארוך (5 שנים ויותר) הביקוש הוא קשיח מאוד, ולכן מה שקובע את המחיר הוא יותר ההיצע. ההיצע הוא מחזורי לאורך עשורים ומה שמקבלים הוא מחזור החזיר. הפעם יצא שמשתנים של טווח קצר שמשפיעים על הביקוש- ריבית וחוסר יציבות פוליטית- הגיעו רגע לפני שיא המחזור של ההיצע. מדברים על ירידה בהתחלות בניה, אבל גם ברבע הראשון התחילו בניה של כמעט 15 אלף דירות (62.5 אלף בשנים עשר החודשים האחרונים), כלומר שגמר בניה של 60 אלף דירות מובטח גם ב 2025.

תמיד יש "מספיק" דירות, כי ההחלטה לעזוב את בית ההורים היא גם כלכלית, וכך גם ההחלטה אם לגור לבד או 2 או 3 שותפים בדירת רווקים- סטודנטים, הייטקיסטים וכו'. לגבי הריבית- לא מדויק. הריבית היא רק משתנה אחד שמשפיע על הביקוש ועל עליית המחירים. ראה המחקר של יכין וגמרסני מבנק ישראל. בסך הכל מספר הדירות הריקות לא טס לשמים. בנתוני 2019 היו כ 180 אלף דירות ריקות, שכ 90 אלף מהן נוספו ב 20 שנה האחרונות. אבל מתוך הדירות הריקות חלק הן דירות חדשות שטרם אוכלסו (23,000) חלק בשיפוץ (16,000) חלק שבעליהן נפטרו או עברו למוסד (11,000)- את כל שלשת הסעיפים האלו אפשר להגדיר כחיכוך של השוק כי רובן יגיעו לשוק בשנה הבאה- חלק הרוסות, אטומות או נטושות (20,000), ורק כ 100 אלף הן דירות תקינות שאינן בשימוש קבוע- מתוכן כ 40 אלף הן מה שנקרא "דירות רפאים" - דירות שנמצאות בשימוש לעתים רחוקות, רובן כנראה של תושבי חוץ, אבל גם הוילה של דרעי בספסופה לדוגמה. וכ 60 אלף נמצאות תחת הסעיף הלא ברור של "טרם נכנס דייר חדש", שיכולות להיות גם שייכות לחיכוך של יד שניה וגם לדירות שקנו משקיעים אבל השאירו ריקות ולא הכניסו שוכר. כלומר שמתוך 1.85 מיליון יח"ד (רשמיות) בארץ רק 0.1 מליון לכל היותר הן נכסים ללא שימוש. דווקא "דירות הרפאים" הוא סעיף שגדל יותר לאט משאר הסעיפים בעשור שעבר.

לכן בנק ישראל סופר את האוכלוסיה מעל גיל 25 וזהו. זה לא מדוייק כי אם לדוגמה יש מגמה של יותר גירושין, או להיפך- יציאה מבית ההורים בגיל יותר מאוחר, זה מפספס אותה, אבל זה נותן את הכיוון הכי טוב- כולל נפטרים, עולים ויורדים.

אני לא יודע. אני לא מבין בנדל"ן, אני מבין במספרים. אבל התאוריה שלך נשמעת לי מאוד הגיונית. אנקדוטלית חבר שלי מאזור המרכז מתעניין ברכישת דירת תמ"א להשקעה בחיפה.

איכשהו נראה לי שאף אחד מהמשתתפים בדיון על ה 98 לא מגחך. העובדות ידועות, אז אפשר להפסיק את הניטפוקים.

גם בור סוד שאל על זה. זה אכן אומדן, ולא מספר קשיח כמו המספרים של הלמ"ס. אני חושב שהאפיצות שלו היא 46-53 ב 90% לפחות ואסביר מאיפה הוא מגיע ואיך אני תומך באומדן הזה מצד המציאות. בוא נתחיל מזה שמחירי הדירות הריאליים ירדו מ 1998 עד 2006 ברציפות, וירדו הרבה מתחת לקו הרגרסיה ארוך הטווח. זה לא יכול לקרות כשיש מחסור. כלומר שלפחות עד 2006 השוק עבד על לסגור עודפים. אם אנחנו עכשיו בדרישה של 60 אלף, אז ב 2000 היינו בסביבות דרישה של 50 אלף וזה לא מסתדר עם המציאות. עם מספרי גמר הבניה מאמצע שנות התשעים עד אמצע שנות האלפיים לא היה נוצר מספיק עודף להוריד את המחירים עד 2006. המחסור היה מתחיל הרבה קודם. בנק ישראל, בסקירות שונות שלו על הדיור, סופר את מלאי הדירות ביחס לאוכלוסיה מעל גיל 25. למשל ב 2010 ההערכה של בנק ישראל היתה שהצרכים הדמוגרפיים הם 42 אלף יח"ד בשנה. בדו"ח השנתי של בנק ישראל פרק ט' הוא תמיד על שוק הדיור. אפשר לחפש בשנים קודמות. שיעור גידול האוכלוסיה בגיל 25 ומעלה היה די יציב מ 2006 עד 2019 ב 2.0% לשנה, ובשנתיים האחרונות ירד ל 1.8% לפיכך גידול במלאי הדירות של 1.8% לשנה אמור לספק את הצרכים הדמוגרפיים. בישראל כעת כ 2.85 מיליון דירות, מהן כ 150 אלף ריקות. כלומר 2.7 מיליון מאוכלסות ו 1.8% גידול בהן הוא 49 אלף דירות בשנה. אזכיר עוד שיש דירות שנוספות מחוץ לסטטיסטיקה (בניה לא חוקית, פיצול דירות לא חוקי) אבל אין אנשים שמגיעים לגיל 25 מחוץ לסטטיסטיקה.

מה למדתי על שוק הנדל"ן בארץ. תקציר מנהלים: על פי מה שראיתי שוק הנדל"ן בארץ סובל מ"מחזור החזיר" במחזורים ארוכים מאוד: עודפי בניה מובילים לירידת מחיר, שמובילה לקיטון בבניה, שמובילה למחסור ולעליית מחירים, שמובילים באיחור גדול לעלייה בבניה עד כדי עודפים, וחוזר חלילה. אנחנו נמצאים בתחילתו של מחזור חדש שיוביל לירידות מחירים לפחות בשנתיים הקרובות. המספרים: הביקוש לדירות משתנה בטווח הקצר כתוצאה מגורמים רבים- המצב הכלכלי והבטחוני, למשל- אבל בטווח הארוך הביקושים מתכנסים לצרכים הדמוגרפיים. האומדן למספר של הצרכים הדמוגרפיים הוא לא פשוט. אני מעריך אותו כעת בכ 50,000 דירות בשנה לכל היותר, לעומת כ 42,000 בשנת 2010 ונניח 45,000 בשנת 2015. היצע הדירות משתנה מאוד באיטיות בגלל ההליכים הארוכים של תכנון ואישור, וזמן הבניה עצמו. מספרי גמר בניה הגיעו לשיא של 68,447 דירות בשנת 1997. לא במקרה זו גם היתה שנת שיא במחירים ממנה החלה ירידה שנמשכה כעשור, ויחד עם המחירים ירד גם ההיצע, עד ל 29,932 דירות בשנת 2007, הרבה מתחת לצרכים הדמוגרפיים. בשנת 2007 גם החל מחזור העליה במחירים שנמשך עד 2021. מ 2007 עד 2012 היה גמר בניה שנתי ממוצע של 33,000 דירות בשנה בלבד, כלומר שנוצר מחסור שנתי של בערך 9000 דירות בשנה, ובסך הכל נעגל ל 50 אלף דירות. מ 2013 עד 2016 הגיעו בממוצע 44,700 דירות לגמר בניה בשנה, שזה בדיוק עונה על הצרכים הדמוגרפיים אבל לא סוגר את המחסור שנוצר קודם, ולכן המחירים המשיכו לעלות. מ 2017 עד 2019 הגיעו לגמר בניה כמעט 52,000 דירות בשנה, שזה כבר מתחיל לסגור את המחסור, נגיד ב 3300 דירות בשנה, כדי שביחד יהיה 10000 עגול. לא סגר את המחסור אבל שיפור. לכן המחירים אפילו הצליחו לרדת לרגע לפני הקורונה. ב 2020 ו 2021 היתה ירידה בגמר בניה בגלל עיכובים בבניה שגרמה הקורונה. מספרי התחלות הבניה היו גדולים אבל מספרי גמר הבניה היו רק 48,000 בשנה בממוצע, וזה הגדיל בחזרה קצת את המחסור ועזר להקפיץ שוב את המחירים. ב 2022 הגיעו לגמר בניה 52,000 דירות. אבל יש היצע גדול בדרך. בדרך כלל כדי לנחש מה יהיה מספר של גמר בניה בשנה מסויימת צריך לעשות ממוצע של התחלות בניה לפני שנתיים ושלוש, כי זמן הבניה הוא כמעט שנתיים וחצי. לדוגמה מספר גמר בניה ב 2017 דומה מאוד לממוצע התחלות בניה ב 2014 ו 2015. אבל מ 2020 עד 2022 בגלל עיכובי הקורונה הצטבר פיגור בבניה, וגדל מאוד מלאי הדירות בתהליך. מ 2017 עד 2020 היו התחלות בניה של 56000 דירות בשנה, כלומר שיש כ 20 אלף דירות נוספות שבנייתן היתה אמורה להסתיים בין 2020 ל 2022 לפי התחלות הבניה, אבל הבניה שלהן התעכבה ובסוף 2022 הן עדיין היו בתהליך. המספרים האלה מקבלים חיזוק ממלאי הדירות בתהליך. בסוף 2019 מספר הדירות בבניה פעילה היה 127,300, אבל בסוף 2022 מספר זה זינק ל 166,100. ע"פ התחלות הבניה בין 2020 ל 2022 אמורות להגיע בשנתיים הקרובות 2023-24 61,500 דירות לגמר בניה בשנה. רגע, אבל גם רוב רובן של 20 אלף הדירות שבנייתן התעכבה יגיעו גם הן לגמר, ולכן בשנתיים הקרובות יהיה גמר בניה של 70,000 דירות בשנה. כלומר שבשנתיים הקרובות ייסגר כמעט כל המחסור שהיה תופעה קבועה בשוק הנדל"ן ב 15 השנים האחרונות! חיזוק נוסף להקלת הלחץ (המתמשכת) הצפויה מגיע מצד הדירות הלא מכורות שבנייתן החלה. רוב הדירות הנבנות נמכרות לפני גמר הבנייה, ומספר הדירות הלא מכורות מתוך אלו שבנייתן החלה נותן אינדיקציה על הלחץ בשוק. בסוף יולי 2019 מלאי הדירות הלא מכורות היה בשפל של 26 אלף , הלחץ היה בשיא, ובסוף יולי 2022 (לפני העלאות הריבית וחילופי השלטון) הוא כבר עלה מעל 47 אלף, כלומר שהלחץ כבר התחיל להשתחרר. (אגב: בסוף פברואר 2023 מספר זה כבר זינק ל 54.5 אלף, ומיעוט העסקאות בחודשים האחרונים ביחס להתחלות הבניה צפוי להמשיך ולהזניק אותו מעלה. אבל זה כבר רעש שנובע מהתנודתיות הגדולה בצד הביקוש ואני עוסק כאן במגמות יותר ארוכות טווח). סיכום ותחזית: בשנתיים הקרובות יגיעו לגמר בניה דירות בהיקפים העולים בהרבה על הצרכים הדמוגרפיים באופן שיצמצם את המחסור למימדים שלא נראו כאן 15 שנה. המחירים בהתאם צפויים לרדת בשנתיים הקרובות לכיוון קו הרגרסיה ארוך הטווח, וככל שהתחלות הבניה השנה יעלו על 50 אלף מגמת עודף ההיצע צפויה להמשך גם לאורך 2025. עריכה: כל המספרים, כולל האומדנים שהבאתי מגובים היטב בנתונים. בחרתי לתת רק את השורות התחתונות של המחקר שביצעתי על נתוני מקור כי זה מספיק ארוך גם ככה עבור המדיום. אם יש שאלות או השגות אני אשמח לענות ולהרחיב.

תדלקתי בדור אלון גרנד. 7.44 לליטר. פרמיה ממש סבירה מול ה 95, תודה.

נגמרה ההרצה, אז לקחתי את הבנים וירדנו לבאר שבע. חבילת ההשקה כללה קורס נהיגה של Imracing. הקורס הוא בן שני חלקים- יום אחד סימולטור ונס הרים, ויום אחד מסלול. המדריך שלי, ירין, היה מעולה. ערני ותקשורתי, וממש שיפר לי את הנהיגה, במיוחד שהניסיון שלי עם הנעה אחורית די מוגבל. שני הבנים בגודל שלי (מטר שמונים ובינוני) אז לכל כיוון אחד לקח רכבת, כי המושב האחורי הוא עונש לכל מי שמעל 1.65 (הבת נכנסת בדיוק) התמזל מזלנו, ואפילו שהיה יום ראשון הצלחתי להשיג את הרכבת מחיפה ללהבים בכמה דקות. התרשמות בכביש: - מושבים אוחזים מצויין ונוחים מאוד. אחרי שעתיים וחצי של נהיגה רצופה יצאתי כמעט כמו חדש. - רעש- צמיגים ומנוע. רעש רוח פחות. אמרו שבקודם היה יותר גרוע, אבל עדיין. - רמקולים גרועים. אמרו כבר. צריך להחליף. - תפעול- אני אולד פשן, מעדיף מתגים על פני מסך. השילוב בברז בין מסך לכפתורים טוב בעיני. ידית איתות מעצבנת. שילוב הילוכים נוקשה מדי לטעמי, הייתי מעדיף פחות התנגדות. כל השאר טוב. הכל נופל ליד. הכי אהבתי את המיקום קדימה של בלם היד. יחסי הילוכים - כמעט מושלמים לטעמי. - הגה- גודל ומשקל טובים. התאכזבתי מהתקשורת. כנראה שאין יותר את ההגאים של פעם שסיפרו לך בדיוק מה קורה בין הצמיגים לכביש, כי אפילו בקיימן ההגה לא עמד בציפיות שלי. בלמים- טובים מאוד. - מנוע- מושך יפה בין 3500-5000 סל''ד, אבל אחרי ההרצה ציפיתי לתוספת משמעותית של כח מעל 5000 ולא קיבלתי את הבעיטה. - התנהגות- זריז מאוד. החלפת נתיבים זה כוון וסע. בפניות כדי לנסוע מהר צריך להתאמץ. לא כמו מכוניות הנעה קדמית. אתה צריך גם לדעת מה אתה עושה וגם להתרכז בזה. תלחץ גז מהר מדי ביציאה מפניה והטוסיק בורח. - הישיבה הנמוכה גורמת למהירות בקו ישר להיראות גבוהה. מצד שני המושבים התומכים והקשיחות גורמים למהירות בפניות להיראות איטית. - מסתדר טוב עם כביש משובש, פחות עם כביש משובש מאוד. על אספלט משובח תחושת הבטחון מעולה, אבל על כביש מקורצף נסעתי בקצב התנועה. מסתבר שהברז הוא הרכב הכי פופולרי במסלול בבאר שבע. בתי הספר של נהיגת מסלול השתמשו בדור הקודם והצטיידו גם בדור החדש. האוטו מרגיש די בבית על המסלול, ומה שנכון לכביש נכון כפליים במסלול- צריך להתאמץ איתו ולהיות מדוייק. הוא לא רכב סלחן כמו קליאו RS למשל. אחרי שעתיים שאני ושני הבנים הקפנו בתורות, כל מקצה 5-6 הקפות ועוד הקפת קירור, הדבר היחיד שהתחמם הוא הצמיגים. צהריים קיציים בבאר שבע, אז אפשר לדמיין מה היתה טמפ' האספלט. היינו צריכים להוריד קצת לחץ אוויר לקראת הסוף, כי הוא עלה מ 36 ל 45. טמפ' המים והשמן לא זזו מילימטר. בכל זאת, סובארו. בהשוואה לדור הקודם, שנהגתי עליו רק כמה מקצים בבאר שבע, החדש חזק יותר משמעותית, אוחז יותר (לא חוכמה, לקודמת היו צמיגי פרימסי 3 משומשים ולחדשה פיילוט ספורט 4 חדשים) וקשיח יותר. בסך הכל מה שהיה צריך. More of the same. סך הכל- האוטו כמעט כמעט עמד בציפיות שלי. הציפיות שלי היו גבוהות, כי קראתי הרבה התלהבויות מחו''ל לפני שהזמנתי, אז זה בסדר. שלא אובן לא נכון- האוטו מצויין, פשוט רציתי קיימן 😁. אז בהשוואה לבנצ'מרק שקוראים לו קיימן S, שעולה יותר מכפול, ובתחזוקה בכלל לא באותה גלקסיה, הנה הציונים שלי: (הכל סובייקטיבי לגמרי מבחינת התחושה ולא המספרים. 10 זה קיימן S) מראה -9 מושבים ותנוחת נהיגה- 9.5 סביבת נהג - 9.5 רעש - 7 יחסי הילוכים - 10 הגה - 9 בלמים- 9 מנוע - 8.5 התנהגות - 8 (אי אפשר על מנוע מרכזי) אז האם אני מרוצה מהאוטו? כן, מאוד. קיבלתי תמורה מלאה לכסף. האם זו קיימן לעניים? מבחינתי כן חזק. האם אני עדיין רוצה קיימן? אותה תשובה. בצד הדרומי של הקיימן יש רק את הברז וה Z. כל השאר זה סוג אחר לגמרי. קשה להסביר את ההבדל בתחושה בין רכב ייעודי לבין רכב ששודרג לספורטיבי. זה לא תמיד לחיוב, כי האוטו הייעודי יהיה חרא של דיילי דרייבר. האוטו הייעודי דורש ממך להיות ערני כל הזמן. keeps you on your toes. כאילו אתה תמיד במסלול. זה גם לא שהוט האץ' וסדאן ספורטיבי הן רעות למסלול. עם ה M235-240 יצאתי מהרינג עם חיוך ענק. אהבתי מאוד (את הגולף R פחות. מנוע לא פחות ממדהים, אבל לא התחברתי לאוטו, הרגיש לי סטרילי מדי). זאת פשוט הרגשה שונה. במסלול הקיימן מרגישה בבית.

שירות לציבור- אתמול בדרך ירדתי מ 531 למלא דלק. עצרתי בתחנת "דלק" בכפ''ס ליד מרכז שרונה. היה 98 ב 7.20 ש''ח נראה לי מחיר טוב.

עוד משהו מעצבן- ידית האיתות לא נתפסת ואז קשה להבדיל בין התנועה של שלשה איתותים לתנועה של איתות קבוע. היום עשיתי נסיעה ארוכה ראשונה. המושבים מאוד נוחים. המובילאיי מוציא אותי מדעתי. היה לו פעמיים קטע של צפצוף מטורף לגמרי שאין לי מושג ממה הגיע. סדרה של צפצופים מהירים במשך 3-4 שניות שהופכת לסדרה של צפצופים עוד יותר מהירים 2-3 שניות נוספות ואז שקט. ממש מבהיל.

נראה לי מחיפה

1. משמנים את הפיתות טוב עם שמן זית. 2. אתה הופך על שלשה צדדים- שני צדדים של הפיתה וצד של הקציצה (הפיתה בעמידה).

אם נשמרה מרגע הקניה עד המקפיא בקירור, ואם המקפיא היה לפחות על מינוס 18 כל הזמן, בלי הפסקות חשמל ובלי שפתחו לו את הדלת 17 פעמים ביום ואם בהפשרה היא לא מגיעה לטמפ' החדר, אלא נשארת קרה. אז זה יהיה אכיל מבחינה גסטרולוגית, ועדיין הייתי ממליץ לשם הבטחון לא נא אלא מבושל. וגם אני לא מדבר על הטעם 😉

דיברתי עם מישהו שהזמין ליוני והזמין אפור כי נגמר הלבן. עם הטלפון שלי סיכוי קלוש שהצבע יראה כמו במציאות. אבל הנה

טונה קפואה זה מוצר נחות (סלמון קפוא זה דווקא בסדר) טונה אדומה טריה עולה ביוקר. זה החומר שחלומות וסושי עשויים ממנו. מוטס לארץ פעמיים בשבוע, אז לתכנן לקנות לפי ההגעה ולהכין באותו יום. בקיץ עלול להתחמם בדרך הביתה אז לשמור בקרח עד הבית.

שלי הגיעה כבר ביום שלישי, אבל נסעתי עליה מעט ובעיר. התרשמות ראשונית:. האוטו יפה. ברקודה קטנה. נראה כמו ש JDM צריך להיראות. שלי לבנה. היבואן קורא לזה לבן קריסטל אבל הבת טענה בתוקף שזה פנינה. אני רואה דבר ראשון פגמים (תכונה פולנית שרק מתחזקת עם הגיל) אז הנה הרשימה: - הדבר הכי מעצבן הוא המובילאיי. איך מנטרלים את המציק הזה? - הקלאץ' כבד. קשה לעמוד הרבה זמן עם קלאץ' ברמזור. בפקקים עצור-סע זה עונש. - אני מעדיף מחוונים אנלוגיים. מי צריך מד טעינה בימינו אם הוא לא הומאז' אנלוגי למכוניות של שנות הששים-שבעים. - רעש צמיגים די כבד כבר ב 80-90 קמ''ש. לא זוכר שהפיילוט ספורט רועשים ככה. אולי בגלל שהם חדשים? - כבר אמרו- הסאונד של מערכת השמע עלוב. - האוטו נמוך ויושבים בו נמוך אז כל ה SUVאים מתנשאים מעלי כמו גבעות. אני מניח שאני אתרגל להרגשה, אבל הם מסתירים אותי משאר המשתמשים בדרך ויש לי הרגשה שאני מגיח להם בהפתעה. - מפתן החלון גבוה ולא נוח להניח עליו את המרפק. לסיכום- כל המינוסים הם בתחום הנהיגה המנהלית, ולא רלבנטיים לייעוד האמיתי של האוטו. האוטו לא משהו בתור דיילי דרייבר. מה אני אוהב באוטו: את הצורה, בעיקר בפרופיל. את התיפור האדום במושבים. את בלם היד שממוקם קדימה. את האפשרות לבחור איפה מתחיל הקו הצהוב בסל''ד (עם צפצוף התראה). זה מצויין להרצה ויהיה נחמד למסלול. את החדות בניהוג. את יחסי ההעברה בגיר. עוד לא התחרעתי איתו אז זה יישאר לפוסט מאוחר יותר. אם להשוות אותו לאוטו אחר אז הכי דומה שנהגתי עליו זה הקיימן. וזה כבר אומר המון. הקיימן יותר נינוח בנסיעה מנהלתית ועדיף בתור דיילי דרייבר. במסלול התאהבתי בקיימן. מבחינתי היא לוקחת בקלות את ה M4 החזקה יותר. מנוע מרכזי זה קארה קינג עם אס. אבל הקיימן עולה כפול, ובתחזוקה בטח יותר מכפול. בטווח המחירים הזה אני לא רואה תחרות לברז. אמרו מיאטה. אין לי ניסיון עם מיאטה, אבל זה אוטו פתוח אז אני לא מבין איפה ההשוואה.

תודה לכולם. המהיר- לג'ילי טווח WLTP של 460 ק"מ ובמבחן משולב עשתה 380. לעומתה לאיוניק 5 נתון WLTP הוא 481 ובמבחן המשולב עשתה 400 כלומר שניהם קצת יותר מהג'ילי. על 130 האיוניק 5 עשתה רק 290 ק"מ. אין מצב שהג'ילי עושה יותר. ארי- נכון שהמהירות הממוצעת לא תהיה 130. אפילו לא קרוב. אבל אני לוקח בחשבון שאם יהיו איזה 15-20 ק"מ על 140 (המהירות הטבעית שלי עם הפיז'ו) זה כבר זולל את היתרה. שלא לדבר על האצות. נראה לי שמבחן שבו אתה עולה ויורד מ 100 ל 130 וחזרה כל 2-3 ק"מ ייקח לא פחות אנרגיה ממבחן של נסיעה קבועה על 130. גרין ולירן- חלק מהחרדה שלי הוא להגיע לתחנת טעינה ולראות שיש תור. אם זה בנזין המשאבה מתפנה אחרי 4 דקות, אבל אם זה חשמל רק אחרי 20. פתאום עצירת טעינה זה 40 דקות וזה כבר ישגע אותי. בעתיד יהיו יותר עמדות טעינה אבל גם יותר רכבים חשמליים. אורי- תודה על התשובה המפורטת ועל הקישור למבחן של icar. מסתבר שבשביל שקט נפשי צריך לשלם, נגיד על טסלה 3 או Y בגרסת LR , וזה מעבר לתקציב. רועי- יש מקום לעמדת טעינה פרטית בחניה. החרדה שלי היא מנסיעות ארוכות. דמיין טיול שבת לרמת הגולן. שטחי הפרא- שיקפת את הבעיות שאני רואה. מצד שני החסכון בדלק ובשווי רכב מאוד מפתה. כמו כן אם מחליפים עכשיו למכונית בנזין חדשה יש חשש שבעוד ארבע שנים ערכה יצנח יותר. הערה לא קשורה- למה יש למכוניות החשמליות כל כך הרבה כח? מי צריך 400-500 כ"ס באוטו משפחתי? זה מגיע לאבסורדים. למשל ה BYD הגדולה עם 518 כ"ס ו 0-100 ב 3.9 שניות אבל מהירות מוגבלת ל 180 קמ"ש. WTF? אבל אולי זה בכל זאת קשור- אם לחשמליות המשפחתיות הסטנדרטיות היה 150 כ"ס ולא 200, והן היו עושות 0-100 ב 10 שניות ולא ב 8 שניות אולי גם היה להן יותר טווח?

אשתי מעוניינת להחליף אוטו. הרכב הנוכחי פיז'ו 3008 1.2 שנקנתה חדשה במאי 2019 הרכב עבר 82K ק"מ, כלומר כ 20K בשנה. זה הרכב הראשי בבית. אשתי משתמשת בו ביום יום, בערך פעם בשבוע נסיעה חיפה-ת"א, ופעם בחודש נסיעה ארוכה יותר (חיפה-ירושלים, נגיד). בנוסף עושים בו את הנסיעות המשפחתיות בחגים, טיולים, פעם בשנה אילת וכו', שאז אני נוהג. אשתי מתענינת ברכב חשמלי משיקולי חסכון - גם בדלק וגם בשווי רכב (יש לה חברה). התקציב עד 200 אלף ש"ח. אבל חרדת הטווח אוכלת אותי. בכבישים פתוחים מהירות הנסיעה שלה 120-130, ושלי קצת יותר. ראיתי שבמהירות 130 קמ"ש הטווח יורד משמעותית. למשל איוניק 5, שהטווח WLTP שלה 481 ק"מ, והטווח שנמדד בפועל במבחן היה 400 ק"מ, אבל במבחן נסיעה באוטובאן על 130 הטווח שנמדד צנח ל 290 ק"מ בלבד, וזה מ 100% ל 0%. כלומר שבעולם האמיתי, מ 90% ל 10%, האוטו לא יעשה הלוך חזור חיפה ירושלים בלי טעינה, אלא אם יהיו פקקים. וזה על בטריה חדשה. מה יקרה כשהאוטו יהיה בן שנתיים ואחרי 100 טעינות? שאלות: 1. האם זה שונה בטסלה? הגרמנים לא שיתפו טסלה במבחן. 2. האם הטסלה LR מאבדת פחות טווח במהירויות גבוהות מאשר הבסיסית? 3. האם יש בתקציב רכב חשמלי משפחתי שהטווח האמיתי שלו עבורנו (מ 90% ל 10% על 130 קמ"ש) יהיה 300 ק"מ? 4. בכמה יורדת הקיבולת של סוללת רכב אחרי שנתיים ו 150 טעינות? 5. האם גם זה שונה משמעותית בין יצרנים שונים?