Arik TG

הפאביה הפאביה נראית קטנה מדי. איך הראפיד? ראפיד ספייס? לא ראיתי שיש ידניות. האוטומט אמין?

האוטו לא היה קר, ביקשתי שיכבה ויניע, ובהתנעה היו כמה סיבובים יתרים למנוע לטעמי עד שתפס. בשנתונים שאנחנו מחפשים 2014-17 הבנתי גם שה 0.9 טורבו של רנו פחות בעייתי מה 1.2 טורבו. נכון?

אני במקומך הייתי הולך על 235. סובל מהתחזוקה היקרה אבל נהנה מכל שאר העולמות. גם דיילי וגם כיף. אני לא מצליח לחשוב על אוטו שהוא גם כיף וגם שימושי וגם תחזוקה לא יקרה. אתה מקבל הכי הרבה שתיים מהשלוש, השאלה איזה שתיים אתה בוחר.

להוריד לרביעי. 1. מה שאמרו קודם- הילוך נמוך יותר מעביר יותר כח לגלגלים. 2. יש למנוע בנזין רצועת כח בתחום סל''ד מסוים. בעליה ובהאצה (שהם אותו דבר לפי אלברט איינשטיין) אתה זקוק לכח המנוע ואתה לוחץ חזק על דוושת הגז. לכן במקרים האלה אתה רוצה שהסל''ד של המנוע יהיה בתחום רצועת הכח. אני לא מכיר את המפרט של הספארק אבל רוב הסיכויים שבהילוך חמישי מתחת 100 קמ''ש אתה כבר מתחת לרצועת הכח, ובנסיון להתגבר על כח המשיכה אתה מבזבז דלק. לקחת תנופה זה נכון. מכיוון שעליה והאצה זה אותו דבר אז הכי קשה למנוע זה להאיץ בעליה. אם האצת לפני העליה זה כאילו התחלת את העליה קודם ופיזרת את המאמץ של המנוע על פני יותר זמן. לכן להאיץ לפני העליה ולשמור על מהירות קבועה בעליה זה הניצול הכי יעיל של כח המנוע. להשאר ברביעי אז אם אתה צריך להאיץ ברצועת הכח ולעלות את העליה ברצועת הכח אולי אתה בכלל לא צריך לעלות לחמישי כל עוד דוושת הדלק לחוצה חזק. אם ב 120 אתה על 4000 סל''ד בהילוך רביעי, נניח, אתה בטווח היעיל ואין סיבה לעלות לחמישי כל עוד אתה לוחץ על הגז. אם אתה ב 4500 ומעלה אז כדאי להעלות הילוך, בעיקר אם המנוע משומש קשות, ולהוריד חזרה כשאתה מאבד מהירות, אבל זה כבר משיקולים של בלאי.

ראיתי עכשיו מגאן קופה ידנית. האוטו קצת רעד בסרק, ובהתנעה היה צריך חצי שניה יותר ממה שציפיתי. בעייתי?

ב 2800 אתה בתחתית של הטווח היעיל. לדעתי עדיף למשוך קצת לכוון 3500 . זה ישאיר לך גם מרווח לא להוריד הילוך למקרה שהיית צריך להוריד לרגע את הרגל מהגז.

מה עם קליאו 4? קצת גדולה יותר מהקליאו 3, לא? יש ידניות 2014-15 בסביבת התקציב.

הילד בן 22, נסע בשנים האחרונות על קליאו 1.2 (2012) ידנית, שנפחה לאחרונה את נשמתה ב 200 ומשהו אלף ק"מ קשים. הוא רוצה לעלות מדרגה אחת בגודל, בעיקר צריך תא מטען גדול יותר. מעדיף ידנית. הוא נוסע די הרבה, גם בעיר וגם בינעירוני, אז צריכת דלק גם פקטור. עדיף שיהיה גם נעים לנהיגה, את הקליאו הוא אהב. תקציב 20 אלף. מה מומלץ?

סדרה 2 יותר כיפית מסדרה 1. זה כאילו אותו אוטו אבל מתנהג יותר כיפי. כיול מתלים שונה, אמר לי רון סימונס. 235 זו בהחלט בחירה טובה. בטח תחזוקה מאוד יקרה בארץ, לא יודע. הנעה אחורית בדגמים הישנים! גולף GTI וקופרה זה רמה פחות. יש את הגולף R שיש לה המון כח, ו 4X4 שהיא מרגישה בטוחה כל הזמן, אבל לטעמי חסרה לה נשמה. אם כבר הנעה קדמית אז מגאן קאפ. גם היא פחות לטעמי אבל מאוד חדה.

האוטו כבר מעבר לתקופת האחריות, אבל אם לא היתה השתתפות של היצרן הייתי פונה לערכאות. הרי האוטו טופל לפי הנחיות היצרן. לדעתי הם עשו את זה כי הם יכולים. הקשר ההדוק עם היבואן זה היתרון שלהם. אחרת למה לי לעשות את כל התחזוקה אצלם ביוקר? זה השירות הכי ייחודי שלהם. וכן, כל הכבוד. האוטו חזר אלינו ונוסע טפו טפו כמו חדש. על הדרך החלפנו גם חיישן דיפרנציאלי ובית טרמוסטט שעשו תקלות אז בכל זאת השארנו אצלם כמעט 4000 ש"ח... כפרה!

מעדכן שצמרת הצליחו לשכנע את היצרן והיבואן לקחת אחריות ולהביא לי מנוע חדש 0 ק"מ על חשבונם. יפה! בסופו של חשבון השתלם לטפל אצלם ביוקר. כבר שבועיים מחכים למנוע. הם לא יודעים מראש מתי יגיע. פשוט יום אחד ינחת אצלם. אבל מראש העריכו שייקח שבועיים-שלושה. שאלתי אם לא מגיע לי רכב חליפי ואמרו לי אל תגזים.

אני מקווה שיקחו אחריות, האוטו טופל בזמן ב"צמרת". השאלה אם יש משהו שאני יכול לעשות כדי לשפר את הסיכויים? עדיין לא ידוע היקף הנזק כי הם מחכים להנחיות היצרן לפני שהם נוגעים. אבל לפי טון הדברים של איש השירות רוב הסיכויים שמדובר בהחלפת מנוע.

פיז'ו 3008 1.2 טורבו 2019. האוטו הפסיק לנסוע באמצע נסיעה בלי להדליק נורות אזהרה, ולא הניע. נגרר ל"צמרת" והתברר שנקרעה רצועת הטיימינג. כיוון שהרכב עם 96,000 ק"מ והחלפת הרצועה היתה מתוכננת לטיפול הבא ב 105,000 ע"פ הנחיות היצרן, איש השירות בצמרת אמר לי שהם פונים ליצרן כדי לקבל הנחיות. תשובה מהיצרן אמורה להתקבל בשבוע הבא. האם יש משהו שעלי לעשות בינתיים חוץ מלהתפלל?

נקרע הכבל והמחיר אצל היבואן הרשמי הוא 1800 ש"ח לחלק (ואין בארץ, צריך להזמין). המחיר בחול בסביבות 100 אירו. האם כדאי להזמין מחו"ל? האם יעשו בעיות במכס? האם לא ניתן פשוט לרתך את המקום הקרוע?

התכוונתי למה הם לא עוברים באדום, אם את כל השאר הם עושים.

שאלה שמטרידה אותי כבר זמן- השליחים על הקטנוע עושים כמעט כל עבירת תנועה אפשרית, אבל לא עוברים צומת באדום (חצי צומת כן). למה? שאלתי אחד מהם פעם ברמזור והוא רק צחק.

צודק, ברז ידנית חדשה 😃 אבל התלוננתי עוד לפני שקניתי אותה. אפילו בהשוואה לקליאו III של הבנים, הכבדה יותר ועם בערך אותם נתוני מנוע ו 100 אלף ק"מ יותר , אבל עם יחסי העברה נורמלים בגיר, היא יותר עגלה.

ד''ר אדם רויטר עושה את החשבון שעשיתי כאן לפני כמה חודשים, אני עשיתי חשבון גב מעטפה , הוא עושה את זה בפירוט ממני. וגם דו''ח בנק ישראל לשנת 2022 מציינים את ההיצע הגובר. נקודה חשובה נוספת לטווח הארוך היא שבעקבות הותמ"לים המלאי התכנוני גדל מאוד בשנים האחרונות ולא יהווה בעיה קדימה, כמו הצוואר בקבוק שנוצר לפני עשר שנים.

זה עדיין מעצבן. אפילו למשוך מעל 5000 סל''ד לא תמיד עוזר. כל פעם שאני נוהג באוטו של הבת אני מכבה את המזגן בעליות. נראה לי שהפתרון הכי זול להילוכים הארוכים הוא להקטין ג'נטים. זה חוקי לרדת מ 15 ל 14? תיאורטית זה צריך להוסיף 7% לסחיבה.

לגבי בריחת המוחות- מה שיותר מפחיד אותי זה בריחת ההייטקיסטים. אם חלילה חברות הייטק יתחילו להעתיק פעילות לחו"ל וההיטקיסטים הצעירים שבעשירון העליון יפסיקו לשלם מסים בארץ הכנסות המדינה ממסים ימשיכו לצנוח (העשירון העליון אחראי על בערך חצי מסך כל הכנסות המדינה ממסים) והכלכלה תלך פייפן. התרשים שלך מראה שאלה באמת שני הגורמים העיקריים. יש עוד גורמים, אבל אלה שניים שמשפיעים גם על חלק מהגורמים האחרים.

לגבי תחזית הריבית לשנים הבאות- לא רק שבדרך כלל זה קשה לחיזוי, השנים הקרובות קשות במיוחד, גם בארץ וגם בארה"ב. סטנלי דרוקנמילר, המשקיע שאני הכי מעריך, אמר שקשה לו לעשות תחזיות השנה יותר מאשר בכל תקופה בקריירה שלו. בינתיים האינפלציה בארה"ב ובארץ דביקה. בנתון שהתפרסם ביום ששי האחרון בארה"ב התעסוקה נשארה מלאה (3.6% אבטלה) והשכר ממשיך לעלות. יכול להיות שההשפעה המצטברת של העלאות הריבית (עוד אחת צפויה בסוף החודש) תגיע במכה והמשק האמריקאי יפול למיתון בסוף השנה, ואז פאוול יוריד את הריבית מהר. יכול להיות שלא. השוק צופה שכן, כי הפער בין התשואה של אגרות חוב לשנתיים ולעשר שנים הוא שלילי בטירוף. חברי הפד צופים שהריבית לא תרד עד סוף השנה ותרד לאט בשנה הבאה (5.5% בסוף השנה ו 4.5% בסוף השנה הבאה לעומת 5.25% עכשיו). אישית אני חושב שהפד לא יכול להוריד ריבית עד שהאבטלה בארה"ב תגיע ל 4.3% לפחות, וזה אומר שהוא הולך לאחר שוב, כמו שהוא אחר בהעלאת הריבית, כי הנתונים מסתכלים לאחור. זאת אומרת שלדעתי כן מיתון בארה"ב בשנה הבאה, והפעם אי אפשר לצאת ממנו כמו הברון מינכהאוזן על ידי משיכה בשלייקס כפי שעשו בפעמים קודמות, כי נגמרה התחמושת מהסוג הזה- גם לממשלה וגם לפד. ושוב אסייג שהתחזית שלי שווה לתחת בדיוק כמו של כולם.0 מה שכן- אם יהיה מיתון בעולם אז בארץ נהיה במצב יותר גרוע. למשבר הפיננסי העולמי של 2008-9 נכנסנו במצב מעולה ויצאנו ממנו ללא שריטה. הפעם אנחנו מגיעים מקרטעים. הכנסות המדינה ממסים כבר יורדות והוצאות הממשלה עולות, כך שהגירעון גדל עוד לפני שהעולם נכנס למיתון. אם אכן יקרה מיתון בעולם צפו פגיעה.

אני חושב שזה נכון, אבל לא מהסיבה שציינת. בטווח הארוך מאוד מחירי הדירות מושפעים חזק מהשכר הממוצע, אז סביר מאוד שגם השכירות. בטווח הקצר אני חושב שראינו בשנה האחרונה יפה מאוד את השפעת הריבית כאשר מחירי השכירות זינקו יותר ממחירי הדירות ואאל''ט המשיכו לעלות גם כאשר מחירי הדירות נבלמו ואף ירדו. לפי הנהי כאן בפתיל גם שכירות אנשים משלמים לאחרונה יותר ממה שסביר פיננסית.

הביקוש של המשקיעים נראה לי יותר גמיש מהביקוש של רוכשי דירה ראשונה, והם גם יכולים למכור דירות בנטו. לפיכך הפלח שלהם בשוק אכן תומך בתזה שלך שהריבית היא הגורם המרכזי לשינוי המחירים. אבל לדעתי ההשפעה המרכזית שלהם היא על מחירי השכירות. בסביבת ריבית נמוכה הם יסתפקו בתשואה נמוכה וכשהאלטרנטיבה קורצת יותר הם ידרשו תשואה גבוהה יותר. לעומת זאת כאשר תשואת השכירות עולה יהיה פלח של שוכרים שישקלו לעשות את המעבר לרכישה. כמובן שלא כל שוכר יכול או בכלל מעוניין, זה רק פלח, אבל הנה השפעה מקזזת.

הכוונה היתה שממעוף הציפור אני לא מבדיל בין קונה דירה ראשונה לבין משקיע. לא משנה לי אם מי שגר בדירה זה מי שקנה אותה או מישהו אחר, כל עוד גרים בה. אני ספרתי את הביקוש של טווח ארוך מצד הצרכים הדמוגרפיים ואת הצע הדירות שנבנות. הרזולוציה הכי נמוכה. מכאן אפשר להתחיל לרדת לרזולוציות גבוהות יותר- אזורים בארץ, שוק השכירות וכו'. אבל הבסיס אומר- 1. היה (וקיים עדיין) מחסור בדירות רשמיות מול הצרכים הדמוגרפיים. ולכן א. לא היתה בועה, לפחות לא בועה רצינית כמו לדוגמה בפלורידה ב 2006. ב. המחירים מתקשים לרדת בהתאמה לירידת הביקוש המקומית החדה. 2. המחסור ייסגר רובו ככולו בשנתיים וחצי הקרובות. ולכן א. המחירים יירדו ריאלית לכוון הרגרסיה ארוכת הטווח בשנתיים הקרובות. ב. זה יקרה גם אם הריבית תרד וגם אם הביקוש יחזור לנורמה. כל מה שצריך לראות כדי שהתחזית תתגשם זה את הנתונים של גמר בניה מתקדמים לכוון הקצב השנתי שאני מצפה לו של מעל 60 אלף יח"ד בשנה. ברבע הראשון זה עוד לא ממש קרה, חצי קלאץ'[1]. אם זה לא יקרה גם ברבע השני אני אהיה מאוד מופתע ואצטרך לבדוק איפה טעיתי. [1] הלמ"ס: ב-12 החודשים אפריל 2022-מרץ 2023 הסתיימה בנייתן של כ-52,750 דירות, עלייה של 12.2% לעומת 12 החודשים הקודמים.

אם דירה של משקיע עוברת לידיים של קונה דירה ראשונה למגורים עדיין השוכר שגר בה צריך לגור איפשהו. בוא נפשט ונגיד שאותו שוכר קנה מהמשכיר את הדירה. מה השתנה בעולם הפיזי? לעניין המחיר- אכן המיסוי מכניס חיכוך נוסף, אבל לא ברור החלק שלו בשיקולים של המשקיע. השינוי בריבית משפיע על מחירי השכירות יותר מאשר על מחירי הקניה. אם בסביבת ריבית של 2% המשקיע מקבל 3% שכירות הוא מרוצה, אבל בסביבת ריבית של 4% הוא כבר לא מרוצה.