thebaron

שוב בחירה לא טובה...רובר? אני במקומך צובר ניסיון עם רכב ראשון יחסית אמין ונפוץ, כלומר יפני כמו דייהטסו שרייד, איטלקי כמו פיאט פונטו, או צרפתי כמו פיג'ו 206, שלוש דוגמאות בלבד. האחרון אגב, יספק גם הנאה מהנהיגה.

...בתור חיפאי בעבר הרחוק, פשוט מצחיק אותי כל פעם מחדש כיצד החיפאים לחוצים וחוששים לגבי הסחיבה של הרכב בעליות. גם עם רנו 5 שנת 1977 עם מנוע 956 סמ"ק (הרכב הראשון שלי!) עליתי נהדר כל עלייה אפשרית בעיר הכרמל. במקרה הגרוע, לחצתי יותר על הגז, והורדתי הילוך. במקרה הגרוע יותר, המתנתי בסבלנות עד לסוף העליה - אבל זה היה נדיר! נו באמת, נראה לך שרכב עם מנוע 2.4 לא יצליח לעמוד בגבורה בעליות של שדרות הציונות/ בלפור/ דורי/ פרויד? גם אם הוא בהמה כבדה כמו המאליבו, עדיין אתה יכול להיות רגוע, שהוא יטוס בעלייה בלי שום בעיה. ולגבי אמינות וצריכת דלק - בשני המקרים, מניסיון של חבר טוב, המדובר בסוגיה קצת בעיתית במאליבו מהשנתון שהזכרת.

השאלה לא הייתה קשה. היא הייתה דבילית. אוטו יפה? זה השיקול הראשון שלך? מעבר לכך שזה שיקול ילדותי, רדוד ולא רלוונטי, הרי שהוא גם מאד אינדבידואלי- עבור פלוני הרכב הזה יפה, ועבור אלמוני, הרכב מכוער.

פיאט מולטיפלה יש רק ידנית. בעיקר דיזל, אך יש בודדות מאד גם בבנזין. רכב עם תכנון פנימי גאוני ואידיאלי למשפחה. אופציה נוספת ואולי יותר אמינה: קיה קארנס. יש גרסאות 6 או 7 מקומות ישיבה. למרבה הצער, האופציה המומלצת ביותר היא הונדה FRV המאד מאד יקרה וחבל.

עד כמה שהרכב הספיצי נשמע אטרקטיבי, הרי שבסך הכל, פיאט מריאה אינו רכב מומלץ. לא כי הוא לא נאה, נוח, מרווח או חזק מספיק. ניחשת נכון: הרכב פשוט לא אמין מספיק, ולא ממש זול לאחזקה. כמו רוב הפיאטים של שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים (אולי חוץ מפיאט פונטו הפשוטה יחסית), דגמי מריאה לא מזדקנים יפה, וז אומר פלסטיקה מקרקשת ושבירה, אפילו ברמה של ידיות פתיחת הדלתות. כמו כן, אבזור הבטיחות (כריות אוויר) נוטה לשווק חיים, וכך גם המזגן, והתרמוסטט, ושאר בעיות חשמל. אבל, המכה הכי קשה לכיס היא הגיר האוטומטי של המריאה. הגיר הזה נגמר מהר, ויקר מאד לשיפוץ. האם כדאי לרכוש את הרכב במחיר מאד אטרקטיבי? במחשבה שלישית, לא. בהחלט לא.

שלום לך כנסי לכתבה שכתבתי, ונותנת טיפים מה לעשות כשממש לא מצליחים למכור את הרכב: http://www.yad2.co.il/Cars/Article.php?ArticleID=225

מה, אתה מגיב לשרשור שנסגר לפני שבע שנים??

קילומטראז' של דיזל? שטויות אתה מדבר. 220K על כמעט 11 שנים זה אומר 20K בשנה - בהחלט סביר.

המחיר הזוי לחלוטין. לשם השוואה: מאזה לנטיס 1.6 שנת 2000 עולה בסביבות 22 אלף - 24.5 אלף - מחיר הרבה יותר הגיוני, למכונית לא פחות טובה, ואולי אפילו יותר סחירה. 37K? מחיר מוטרף על משהו בן עשר שנים או יותר על הכביש.

בהמשך למה שנאמר, רצוי ללכת על דגם ה-GLX ששימש בעיקר ידיים פרטיות - 2 כריות אוויר (במקום אחת ב-LX- מחפיר...), פסי קישוט ומראות בצבע הרכב. ולגבי נפח המנוע - מרבית הסיכויים שה-1.8 תהייה עדיפה, אבל עם ישראל לא חושב מההגיון אלא בהתאם לעדר. וכשתבוא למכור, העובדה שהמנוע הוא 1.8 ולא 1.6 כמו כולם, תקטין את האטרקטיביות של הרכב.

מוזר מה שאתה אומר. הייתה לי דייהטסו סיריון 2006 במשך כשנתיים וחצי. חדשה, פרטית, שמורה ועם 44K ק"מ בלבד. הדגשתי במודעה: פרטית! פרסמתי מודעה. אחרי עשרות טלפונים באותו היום, הורדתי את המודעה מחשש להטרדה - פשוט הייתה היענות עצומה. קבעתי עם שניים. אחד הגיע לראות את המכונית בלילה! למחרת בבוקר הוא לקח אותה לבדיקה, וקנה אותה בלי להתווכח על המחיר. אגב, ביקשתי מחירון, לא מעל. בדיעבד, אולי טעיתי. כידוע לך, ישנה כמות אדירה של סיריונים בליסינג/השכרה/חברות וכו'. האם זה פגע במכירה שלי? עובדה שלא. האם זה קשור לקילומטרז' נמוך יחסית לרכבי ליסינג או שכירות? או לעובדה שהרכב פרטי לגמרי? לא ברור לגמרי.

מניסיון מעשי, חובבי אופנועים יעשו בגרמניה חיל. אבזרים לדו-גלגליים הם נפוצים ומגוונים מאד, וזולים ביחס לצרפת ואיטליה, למשל. אני חזרתי משם עם ציוד רב שכולל קסדות, כפפות, חליפות רכיבה ומגפיים. מכרתי הכל בארץ ברווחים נאים!

אתה בטח ילד מתלהב. אבל בניגוד אליך, משפחה קונה או אמורה לקנןת רכב בעיקר לפי הפונקציונאליות שלו - ולא בהתאם לעיצוב, מה גם שזה עניין אינדוידואלי. לדעתי הרומסטר נראה נהדר.

ברשותי לנטיס 1999 מנוע 1.6. רכב אמין ועמיד מאד. איכות חומרים נהדרת. אנשים לא מאמינים איך הפלסטיקה ותא הנהג נראים לאחר כמעט 12 שנה - כאילו הרכב יצא מהמפעל. צריכת דלק לא מדדתי מעולם...לא מטריד אותי, כי נסיעתי בעיקר בין-עירונית. אבל, חסכוני הוא לא. אם כי, צריכה דומה למרבית המשפחתיות היפניות בשנתונים ובממדים האלו. השמועות טוענות שסובארו נחשבות לשתניייניות מבין המתחרות. נהוג לחשוב, שמנועי 1.8 חסכוניים במקצת, כי יש להם יותר כוח ומומנט, כף שבמקרים רבים תמצא עצמך לוחץ פחות על הגז.

ראשית, בוא נדייק: הרכב מיוצר במכסיקו ולא בברזיל. לא שזה כל כך משנה - חצי מהרכבים האמריקניים מיוצרים במדינה זו. אגב, מרבית הקרוזרים שהגיעו אלינו מיוצרים דווקא באוסטריה עבור השוק האירופאי. הוא חולק מכלולים רבים עם הקרייזלר ניאון - רכב לא מוצלח בפני עצמו, בהיסטורייה המוטורית של ארה"ב. ואני תומך בדעת קודמיי: בצע נסיעה על רכב זה. אם אין לך אפשרות, אפילו תקבע עם מישהו שמוכר רכב משומש כזה (כלומר, תבוא בשביל לקנות, כאילו), וקח ביחד עימו נסיעת מבחן קצרה. הדעות הרווחות הן שהרכב לא חסכוני בדלק, איכות הגימור לוקה בחסר, הביצועים מאכזבים ביחס לנפח המנוע, וגם הנדסת האנוש לא מצטיינת. וגם האמינות ככל הנראה לא משהו שאפשר להשוויץ עליו. מה שכן, רכב מדהים באופן חיצוני, ועם גישה מיקרו-וואנית מאד מעניינת למשפחה.

המלצתי לך לרכב שאולי לא חשבת עליו - ניסאן נוט. איכותי, זריז ואמין, מאד מרווח למשפחה, מציע תנוחת ישיבה שולטת וגבוהה בסגנון ג'יפון, אחזקה לא יקרה, תא מטען גם גדול יחסית, וגם מודולארי. המלצה שניה: קיה קארנס. מיניוואן קומפקטי מפתיע בפונקציונאליות שלו. אני בכלל בשוק מזה שאתה כל כך מתמיד עם היונדאי אקסטנט הזו, ועוד למשפחה עם 2 ילדים!!

אולי חובבי הגה כאן בארץ הקודש, אבל כשהבריטים נתקלים בפיאט טמפרה עתיקה, בסוזוקי אלטו מהוהה, במיני מיינור ישנה ובסובארו לגאסי תקולה, אני לא בטוח שאלו מכוניות שיגרמו להם לחשוב על ישראל כעל מדינה של כלי רכב או תרבות מוטורוית. שורה תחתונה - המצב לא שונה מהותית מגאורגיה, תורכיה, או ירדן...

סוזוקי אלטו היא מכונית מיני המיועדת לארבעה נוסעים בלבד. היא קטנה, פשוטה ולא ממש בטיחותית. נכון שהיא חמודה, נאה וחסכונית, ומרבית הסיכויים שהיא גם תשמור יפה על ערכה. אבל, היא קטנה ולא מאד מרווחת, ובית תא מטען מגוכך, ולכן לא לגמרי מתאימה למשפחה עם ילדים, ולא משנה איך תנסה להתסתכל על זה. מניסיון שלנו, כשהיינו זוג עם ילדה קטנה עם סיריוו חדשה בזמנו (2006), הרכב מאד מרווח מבפנים, מאד אמין וזריז. אולי קצת לא נוח לאנשים מסוימים, אבל תנוחת הנהיגה הגבוהה נותנת תחושה כמו בג'יפון - ממש כיף! ולגבי סחירות - מכרתי רכב פרטי במהירות אסטרונומית. אחרי שעתיים הורדתי את המודעה מיד2, כי היה מבול טלפונים...

סיפור מעניין, ומאד מעצבן. אבל, אני מאשים רק אותך: הדבר הראשון שעושים כשבאים לראות רכב, עוד לפני שמסתכלים עליו בצורה בוחנת מבחוץ ומבפנים, ובוודאי אף לפני שנוסעים עליו, הוא לבקש ניירת, ורצוי גם תעודה מזהה. לא נראה למוכר? מתחמק? נפגע? מתרץ תירוצים? מספר סיפורים? כאן חותכים מיד ולא ממשיכים הלאה, ויהיה הרכב נדיר, יפה, ונחשק ככל שיהיה. רק כשבודקים ניירת והיא כשרה ואותנטית, ניתן להמשיך הלאה. לפני עשרים שנה בדיוק בדקתי לראשונה בחיי רכב, לפני קנייה. זאת אומרת, הגעתי לבדיקה, ושם גיליתי שנוספו ידיים, וכו' ובקיצור - נפלתי על סוחר. מאז, אני חשדן. נכון, יש אנשים שנעלבים מחשדנות-יתר של הקונה. אבל, מה אכפת לי? מישהו בכלל מכיר אותם? שילכו לה_ _ _ ן! אגב, גם את הסיפורים של החלפת מנוע ושאר ירקות, אכלנו כבר מזמן. החלפת מנוע? תוכיח: אישורים, מסמכים, וקבלות בבקשה. אין אישורים כלשהם? צא מנקודת הנחה שזהו שקר, ולא משנה בכלל - גם מי שטיפל שחור אצל חבר שלו בחצר, אם החליף מנוע, יש שטר ייעודי של משרד הרישוי. קנייה מהנה ובטוחה בעתיד!

נשמע כמו כיסוי תחת אינסופי של המכון בדיקה. זה מאד נפוץ בענף, אבל וואוו, כמעט כל הבדיקה באותו הסגנון. ובכל מקרה - על פניו לא נראה שיש בעיות מיוחדות. דבר ראשון אחרי שקונים רכב משומש, ובוודאי רכב בן כמעט 12, היא לקחת אותו למוסך שלך ולבצע בהקדם יישור קו, גם אם עלותו 2,000 שקל. זה אומר, טיפול בדברים קריטיים קודם כל - בלמים, זה אלמנטרי. ואם אתה יכול, גם טיפול גדול בכדי לדעת שמפה אתה מתחיל ברגל ימין, והרכב מטופל. המוסך שלך יעלה את הרכב על הליפט, וייתכן וישלח אותך לכיוון פרונט, שעלותו יחסית אינה גבוהה.

קיה קארנס. גרסאות 6 או 7 מושבים. רכב אמין יותר מהפיג'ו, אם כי פחות נוח. יחסית חסכוני בגרסת דיזל, ומן הסתם הרבה פחות בגרסת הבנזין.

אין לי תשובה חד-משמעית לתת לך. אבל קח בחשבון שכמעט תמיד תצטרך להשקיע כמה אלפים ביישור קו, אלא אם הרכב באמת מושלם, מלוקק ומטופל ביד אובססיבית - אבל זה נדיר למצוא אחד כזה. אם אתה מתכנן להחזיק את הרכב שנתיים שלוש לפחות, אז אין בעייה - תתקן כל פעם משהו אחר, לפי יכולתך ולפי הקדימות, או הנוחות. תתחיל בדברים שקשורים למעבר טסט שנתי, וגם ענייני מנוע. למשל - אם החלונות מאחור לא עובדים ומרבית הזמן אתה נוסע לבד, הרי שזה בהחלט לא בוער. אגב, אני תמיד מבצע טיפול גדול כשאני רוכש רכב, ומתחיל את הרישום מאותו הרגע.

גם לי זה קרה. ממזרים חסרי בושה!! חיפשתי פיאט מולטיפלה, והם רשמו שם פרטי רכב אטרקטיביים, יד ראשונה, ק"מ נמוך וכו'. לא הייתה תמונה - גם אין רכב כזה. המודעה אגב, רצה כבר חודשיים! כמו אצל פותח השרשור, הגעתי בסופו של דבר למוקדנים שניסו לדחוף לי מכוניות אחרות, או להפנות אותי לאחד המוכרים שלהם שנמצא בסלולרי. פשוט חוצפה!!! דרך שיווק לא הוגנת בשביל להביא קונים. אבל תעכלאס - זה דווקא מרחיק קונים פוטנציאליים, לדעתי.

עדיין לא הבנתי למה אתה מתעקש לקרוא לרכב הזה דופלו (כמו לגו דופלו ) ולא דובלו. דובלו. דובלו. זה השם.

שמע לי מניסיון של הרבה כלי רכב שקניתי - האחרון מאזדה לנטיס 1999 : בשנתונים האלו, לא תמיד כדאי לקחת לבדיקה במכון בדיקה - הם ימצאו המון ליקויים שאופייניים לרכב שגילו למעלה מעשר. ובכלל, מרבית הליקויים וההערות הם כיסוי תחת, כפי שגם אתה הבנת. עדיף לקפוץ למוסך שלך, ואפילו לשלם לו סכום סמלי - נניח 100 שקל, שיעלה על הליפט ויחפש ליקויים, וגם שיקח נסיעת מבחן. אני אומר לך מה אני עשיתי - אבל לי יש אינטואיציה. לא לקחתי את הרכב לבדיקה. הוא נראה לי טוב, וסגרנו מחיר מתחת למחירון - משהו כמו 5 מתחת למחירון. אני 'לקחתי את הסיכון', והמוכר שמח שלא מטרידים אותו ולוקחים אותו לבדיקה שלוקחת זמן ועצבים. מה שכן, קיבלתי הרשאתו וקפצתי למוסך שלו והם הוציאו לי דוח טיפולים מסודר, בכדי שאדע היכן אני עומד. השלב הבא - אחרי שכבר קניתי את הרכב - לקחתי אותו למוסך שלי, ויישרתי קו בערך ב-4K - ואז קיבלתי רכב נהדר, אפילו טיפטיפה פחות ממחיר המחירון. שורה תחתונה - אני לא רואה פה משהו מהותי שימנע ממך ללכת על הרכב הזה. הקילוטראז' אגב - נמוך מאד לשנתון. נסה אולי עוד קצת להוריד את המוכר. ונסה לארגן דוחות טיפול אותנטיים, כדי לדעת מתי בוצעו טיפולים, ובהם טיימינג.