יבגניפ

אין אף הנחיה בעולם כולל החיסון שמונעת 100% הדבקה. זה נכתב מאות פעמים. מרחק ומסיכות יכולות לצמצם את העברת המגפה. המקומות היחידים בעולם בהם המגפה נעלמה כמעט או לחלוטין עשו את זה בבידוד וסגרים אגרסיביים. כרגיל אתה טועה. מספר החולים בחברה החרדית גבוה פי כמה ממספרם היחסי באוכלוסיה. בתל אביב יש כ1000 חולים פעילים. שוב אתה טועה. קשקוש מארץ הקשקושים. כשאני יושב בדיזנגוף אני יכול להדבק. רק שאין שם 200 אנשים כי אין להם מקום בכיכר (אתה חייב להפסיק עם ההקצנות שלך). הסיכוי להדבק באוויר הפתוח הוא נמוך יותר. גם את זה אומרים רופאים ומדענים. כלומר לא אתה. אתה טועה בפעם השלישית. לא נורא.

זה לא הופך אותה לנכונה. מכיוון אחר: המשמעת בסגר הראשון היא שונה ממה שיש עכשיו. לכן גם ה"אני כמעט שנה" אומר לכם קקצת מנותק מהמציאות. כרגיל. יאללה שחררתי. בהצלחה עם האגו שלך. בעולם שאני חחי בו יש רופאים. לא דיג'יי שהחליט שהוא פיצח את השיטה.

ואו אתה מייגע. לא. "הוא" לא "הבין מזה שאמרת שכל דיזנגוף פתוח". הוא הביא דוגמא שמראה שאתה חי בסרט כי אתה חושב שהמדינה - עזוב מדינה - העולם - זה אתה. אה כבר השלמת את הדוקטורט שלך ברפואה ציבורית? באמת מה שהיה חסר לנו כדי להבין את המגפה זה דיג'יי שההסבר שלו למספר החולים היומי זה "אני". לא, אתה נוסע עם המשאית שלך מעיר לעיר. והמשק זה רק אתם. לכן רק אתה יכול להסביר מה קורה.

לא אמרת ש100% מפר. אמרת "אני כבר כמעט שנה כותב שהציבור לא מקשיב להנחיות כי כל פעם יש מישהו אחר שמפר אותן". אז הסברתי. אתה מכיר אנשים שמפרים ומעלה טענה כללית. אני עונה לך ומסביר למה הטענה הכללית שלך נובעת לא מנתונים אובייקטיביים אלא תחושות הבטן שלך. וזה מצחיק בעיקר כי אתה משוכנע שהעולם זה אתה. חושב שכבר לעסתי והקאתי לך: לא אמרתי שאמרת שחנויות בדיזנגוף פתוחות. גם לא כתבתי את זה "בשמך". כשאתה מעלה טענה כללית, אני יכול להביא דוגמא נגדית שתסתרות אותה. בדיוק מה שעשיתי. המדליה בדרך. אחת מן הרבות. כמובן שאתה שוב מבלבל ומתבלבל. אף אחד מעולם לא אמר שאין הפרות בערים שאתה מגיע אליהן ואני לא הייתי מעז להכנס אליהן. למרות שאהבתי שהזכרת את נהריה ודימונה. יצא לי להגיע לשתיהן יותר מפעם אחת. כן כן. שכחתי עם מי אני מדבר פה. איך עוד לא החלפת את כל צמרת המדינה על תפיסת העולם ההוליסטית שלך? ישראל מחכה לטרנספורטר. מדהים שאתה כותב כל כך הרבה מילים ואתה עדיין לא מבין מה נאמר לך. א. כל סיפורי ה"אחד שמבין" שלך הם לא סוד. זה שיש מסיבות וגם זה שברים מכרו בירות מהדלת האחורית ועוד מיליון ואחד דברים. ב. "כבר שנה" אתה מספר שהציבור לא מקשיב להנחיות אבל בעולם האמיתי - לא הזה שאתה חי בו - המצב נראה קצת שונה.

אני לא אמרתי שאמרת שדיזנגוף פתוח. אתה באמת לא מבין מה המטרה של דוגמא כשמנסים להעביר נקודה כלשהי? צריך להסביר את זה? כתבת ש"אני כבר כמעט שנה כותב שהציבור לא מקשיב להנחיות כי כל פעם יש מישהו אחר שמפר אותן". ובכן, זה לא נכון. הבעיה שלך היא שאתה לא מכיר שום דבר מחוץ לעולם שאתה חי בו. והמשק זה לא רק אתה והחבר שלך שפתח פלאפל. יש גם 4-5 בתי קפה שפתוחים סביב, יש מסיבות ויש טייק אוואי. ויש מלא עסקים שכן סגורים. אז מה? מול זה יש גם מאות אלפי בני אדם שיושבים בבית, חלקם עובדים, חלקם מובטלים. אתה מתקשה בלוגיקה ומתמטיקה פעם אחר פעם וגם מתקשה לנהל דיון שהולך לכיוונים טיפה אבסטרקטיים כי אין לנו את כל הנתונים ביד. אתה לא יודע מה היה מספר החולים או המתים אם כולם היו מפרים את ההנחיות לחלוטין. אתה לא יודע לספר במספרים כמה אנשים כן שינו משהו באורח החיים שלהם, עברו לעבוד מהבית. כמה עסקים כן סגורים. כמה אנשים לא פוגשים את המשפחה שלהם על בסיס שבועי. אתה אפילו לא מצליח להבין שהדבקות היא לא הוכחת אשמה. אפילו החיסון לא מוריד את הסיכוי להדבק ל-0 מוחלט. אתה החלטת שמי שנדבק זה "שבורים". וזהו. העניין סגור. ... הסגר לא אפקטיבי מכל מיני סיבות. אחת היא שלא כולם משתפים איתו פעולה. לא כולם != כולם לא. והמשרדים הסגורים של החברה שאני עובד בה לא מספיקים להוריד את מספר החולים. אף אחד גם לא טען את זה.

זה לא צביעות אלא ניהול סיכונים, שגם הוא לא חף מהבעיות. ולמה אתה מקצין כל הזמן?! אני כל יום מבלה שעה בהליכה על דיזנגוף. ממש לא כולם והכל פתוחים כרגיל. המשרדים של החברה שלי סגורים, וחזרנו לעבוד לחלוטין רק מהבית. גם אם 40% מקפידים על סגר - זה לא 0.

חיסונים אקוטיים למאבק במגפה, כמובן. אני רק אומר שמזל שלפחות בזה הצלחנו.

להגיד שפותחים בהדרגה את המשק, אבל לא את מערכת החינוך כרגע, זה מפגר ברמות על. זה מביא לשיאים חדשים את חוסר היכולת של ההנהגה לייצר אסטרטגיה ברורה למשהו. מזל לפחות שהצלחנו לקנות חיסונים. כי בלי זה אלוהים יודע מה היה קורה.

בדיוק. ושם זה די נגמר. ואנחנו יכולים לבוא בטענות על הפרטים, לא בכלליות על זה שיש מגפה.

אני לא ראיתי את זה מגמזו. מה שראיתי ממנו זה ניסיון להיות ממלכתי. ברגע שהוא נכנס לתפקיד, אין סיבה שיצא לתקשורת ויגיד שביבי מקבל החלטות מפגרות. וכן, מה שהוא למד כנראה בדרך הקשה, זה שגם אם יש לך רעיונות ונותנים לך תפקיד, אם המלך רוצה משהו אחר אז יקרה משהו אחר. ואני מניח שזו אחת הסיבות לכך שבחר לחזור לאיכילוב. והוא כן גם פרסם תלונות על ההתנהלות בצורה אנונימית יותר. השורה התחתונה היא שמבין כל הרופאים הבכירים שמתראיינים או לוקחים חלק כלשהו במאבק בקורונה, יש מעט מאוד כאלו שאני מרגיש שאני יכול לבוא אליהם בטענות והחליפו את היושרה המקצועית בעמדה חצי פוליטית. את הדעה של בליצר, למשל, אהבתי לקרוא גם בעבר. כי הוא די רציונלי. וגם ברבש - למרות שאני גם חושב שהוא משדר שסגר נראה לו כפתרון קל מדי. וגם גמזו ואחרים. אבל אני מבין גם את גבולות הגזרה שלהם. אחד הוא נגיף משתנה ואי וודאות שהם חלק מהמגפה באופן די מובהק, ואני מניח שהם חלק די מובהק באפידמיולוגיה באופן כללי. השני הוא הפוליטיקאים ומדינה לא מתפקדת, שלא מסוגלת ליישם רעיונות יפים כמו סגר חלקי או רמזור. ועל זה אני כועס על ההנהגה. לא אנשי המקצוע.

רשמית הקופות מאפשרות לבני 35 ומעלה להתחסן. אתמול ראיתי שבקרוב יפתחו לכולם. טרנספורטר, שוב אתה מבלבל. רופאים, גם כריזמטיים יותר כמו גמזו או בליצר, הם לא אנשי שיווק ולא מומחים מדיה חברתית ולא אושיות פייסבוק. כאילו מצאת לעצמך מישהו להאשים בכל הצרות בעולם ואתה חוזר על זה כל יום מחדש, למרות שאין מאחורי זה הרבה. אין ביכולתם לפתור את המשבר. הם לכל היותר יכולים להציע מה שנראה להם כנכון לאור ההבנה המדעית שלהם. וגם מזה מתעלמים לפעמים. או תמיד. גם אם השרשור הזה יתנהל עוד שנה ותכתוב עוד כמה פעמים שתכף חוזרים לשגרה ואז תתעצבן ותשאל למה אף אחד לא פותר לך את המשבר, וכמה אתה כועס על אנשי המקצוע - המציאות לא תשתנה.

כשאתה תהייה פרופסור לרפואה, אתה גם תציע מה שיטפל בקורונה באופן חד משמעי, וגם תדאג שהממשלה תיישם את זה. לצער כולנו, אנשים פחות מדהימים ממך הגיעו לתפקידים האלו בינתיים. זה לא "הכי קל להציע הצעות שאתה יודע שאף אחד לא יישם". אני חושב שאתה מנותק מהמציאות אם אתה לא מבין שלאנשים האלו יש משקולת עצומה על הכתפיים מתוך האחריות, שאיש מאיתנו לא מכיר ולא חווה. הפער הענק בגישה שלך, כרגיל, הוא שאתה חושב שיש איזה משהו קסום, נפלא ואדיר שהפרופסורים למיניהם יכולים להציע ויקרה, והם פשוט לא עושים את זה, כי ככה. מעשית אין פתרונות קסם לקורונה. ובליצר מסביר בצורה מאוד מאוד מדויקת את האפשרויות שיש. סגר אמיתי - לא יתכן בישראל וגם מימלא לא יתן 100% פתרון. שחרור מוחלט - מה שקורה אצל החרדים מימלא. ודווקא להגיב בשרשור יום אחר יום ולספר איך אתה חושב שכולם מטומטמים חוץ ממך - זה הכי קל.

אני חושב שכללית פונים לאנשים שלא נמצאים בקבוצות שמחסנים כרגע, ומציעים להם להגיע להתחסן כשזה אפשרי. לא יודע מה קורה בקופות האחרות. טנרספורטר, נראה לי שמהפוסט של בליצר אתמול די ברור שאף אחד לא שואל את הרופאים.

לפני שלושה שבועות החיסונים היו סגורים אפילו לבני 40. המציאות דינמית..

אתה יכול לקרוא מה הוא אומר בדיוק. המומחים לא המליצו על שיטת סגרים שמשמשת ככפתור ריסטרט. גם מי שתמך בסגר לא תמך בו כמו שהוא נראה לאורך כל השנה האחרונה. זה גם לא שהסגרים לא עזרו לצמצם תחלואה. הם פשוט הפכו לכלי העיקרי שחוזרים אליו פעם אחר פעם. בהחלט אני גם חושב.

פרופסור בליצר ברצף פוסטים בטוויטר, שאני מאוד אהבתי לקרוא. בגדול הטענה שלו היא שסגר מפגר מהסוג שיש עכשיו שימש במשך שנה את הממשלה ככפתור ריסטרט, במקום התמודדות אפקטיבית ונחושה יותר עם המגפה - כמו מה שעשו בניו זילנד או מקומות אחרים בעולם. מן הסתם, גם זה לא אפקטיבי יותר, לטענתנו גם בגלל המוטציות וגם בכלל העדר הענות אצל אוכלוסיות שונות. ומכאן נשארים עם 2 אופציות: הראשונה היא לחזור לשגרה מלאה בעוד שבוע, כשחלק הארי מקבוצות הסיכון מחוסנות, יש אפשרות גם לצעירים להתחסן, ומי שבוחר שלא - בעיה שלו. לפי בליצר זה יכול לגרור חודש של תמותה המונית שאחריה המגפה תבלם. האופציה השניה היא סגר דפרנציאלי מתמשך עד למיגור המחלה. ולזה אין שום התכנות כי זה לא עובד כבר עכשיו. המסקנה הסופית פשוטה, צינית ומפוכחת: עדיף על מה שיש עכשיו - נזק מתמשך מכל כיוון אפשרי בערך לכולם.

זה מתחיל הרבה לפני. לפני כמה שנים עשיתי קורס ניהול מפגר מטעם מקום העבודה שעבדתי בו אז. 99.9% מהתרגילים המשותפים הסתכמו בזה שמי שצרח הכי חזק נתפס כמי שמשתף פעולה הכי טוב, ושתי הנשים החביבות שהעבירו את הקורס ראו בהם את עלית ההנלה של העתיד. ככה נראית גם המציאות היומיומית של רבים מהמנהלים האלו. הישיבות עם הצוותים זה צעקות. התפרצויות. הכי אגרסיבי - ולא הכי טוב או הכי חכם או זה שיש לו את הרעיון הכי טוב - מנצח. רעיונות טובים לפעמים לא עולים בכלל, כי מי שעומד מאחוריהם מפחד מהקטילה. כמה שנים קדימה, מקומות שמכבדים את עצמם היום מבינים שזו לא הדרך. וזה אומר שמנהל טוב ידע לשאול גם את המהנדסת השקטה שאין לה בטחון עצמי לדבר בישיבה של 10 - 20 אנשים מיוזמתה, אבל יש לה רעיונות. וזה אומר שהוא ידע לנהל דיון ככה שיתנו לה לדבר. וזה אומר שהתפיסה של סט הכישורים הנדרש משתנה.

אני אחזור קצת על מה שאמרתי לפני עמוד: בדרגי ניהול זוטרים בעולמות שאני מכיר נורא מתאמצים להדגיש את ה-soft skills. אם נסתכל על אנשים שנמצאים בטופ ויום אחר יום מניעים מערכות של אלפי ומליוני בני אדם - רובם כנראה מאוד לא נעימים במציאות ואיש מאיתנו לא היה רוצה לשבת איתם על כוס בירה בסוף היום. מה שדרש כדי לנהל 5-6 אנשים זה לא מה שנדרש כדי להרים חברת מוצר מצליחה או כדי להיות רמטכל או ראש ממשלה. הבסיס המשותף הוא היכולת להניע אנשים, רצוי שלא רק מתוקף התפקיד, כריזה מספקת וכמובן גם יכולות פוליטיות בסיסיות. אבל חוזרים פה לדוגמאות ההייטק, ובסוף ניהול ברמת ראש צוות הוא מאוד שונה מניהול ברמת vp rnd. נושא לדיון נפרד, אבל אני לא מכיר אף מגייס או מנהל שמחפש שורה של "הייתי בודק תוכנה" בקורות חיים. רוב האנשים שיצא לי לפגוש שעשו מעבר מבדיקות לאוטומציה לתכנה הם ג'וניורז שהיו צריכים להתחיל מאיפשהו, או במקור לא חפשו עבודה כמהנדסי תכנה בכלל. זו, כנראה, גם אחת הסיבות לכך שהתפקיד הזה לא קיים בדי הרבה חברות מצליחות היום.

העיקר לא להשתין נגד הרוח. חוץ מזה, זה מדהים. דובאי זה לא מקום שאי פעם משך אותי. אבל זה מדהים כמה מהר זה הפך ליעד סטראוטיפי. מפתיע שעומר אדם לא הוציא שיר על זה עדיין. בהחלט נשמע שהיא מחליפה את בוקרשט.

מעבר למה שספריאל כותב לך, ההסקה או הציפיה שלך אינטואיטבית אבל זה לא אומר שהיא נכונה. אחוזים זה לא מספיק. צריך גם מספרים אבסולוטים. אם, סתם לדוגמא, יש לך פול של מיליון בני אדם, ששבע מאות אלף מהם חוסנו, יש עדיין שלוש מאות אלף שיכולים להיות חולים. ולכן מה שגם בתי חולים וקופות החולים מסתכלים עליו זה כמה חלו מתוך אלו שקיבלו מנה ואחר כך את המנה השניה.

כנראה שהעולם נראה מאוד שונה בעבודה משרדית מהסוג שחלקנו מכירים בחברות הייטק, לבין ניהול במקומות אחרים. אבל אתה יכול לדעת אם מקשיבים לך ואם אתה נתפס כסמכות ללא תפקיד רשמי. אם יוצא לך לחוות סיטואציות של מנטורשיפ. אם יוצא לך להוביל תהליך כזה או אחר בעבודה מהקצה אל הקצה. אם כשיש לחץ מלמעלה אתה יודע להכיל אותו או שתתפרץ על אחרים. אם אתה מוכן לתת במה גם לאנשים אחרים ולפרגן להצלחה של אחרים. אתה לא צריך להיות האדם הכי מקובל במסדרון כדי להיות מנהל סביר או אפילו טוב. יותר מזה, חלק מהמנהלים היותר בכירים שיצא לי לעבוד איתם (יחסית, כן? כאלו שמנהלים 100 איש נגיד) לא בהכרח מתנהלים כמו שאתה מצפה מאדם שמנהל 5 אנשים. ה-soft skills למיניהם נמצאים במקום אחר לגמרי כבר.

מעבר למה שכבר נכתב, אין סתירה בין הטענה הראשונה והשניה שלך.

היי, תבדוק פה

זה מדע. לא הדעה שלי או שלך. לגבי השאר - לא מבין מה אתה מנסה להגיד, מצטער.

אתה אולי עלול להגיע בטעות למסקנה שכמו שלך יש סיבה לצאת מהבית גם לאחרים יש. אולי. גם צעירים נדבקים כרגע. אם רק בני 80 היו חולים לא היינו בשרשור הזה. היא נענתה בפירוט רב מיליון ואחת פעמים. היכולת "להשמר" במחלה הזו נגזרת משני מצבים אפשריים: הראשון הוא הקפדה של מאה אחוז על כל כלל אפשרי על ידי כולם, מה שמוריד את הסיכוי להדבק כנראה לאחוז נמוך, אבל לא מבטל אותו. אפילו במצב ש100% עם מסיכות ואלכוג'ל המחלה לא נעלמת. המצב השני הוא התנזרות מוחלטת. העובדה שאתה, כמו רוב אוכלוסיית המדינה או העולם, לא חלית, לא מעידה בהכרח עליך או על מי שחלה. אפילו באוכלוסיות שמפרות לחלוטין את ההנחיות ולא משנות דבר במנהגיהן לא כולם חולים. ואתה, בכל זאת, נמצא בסביבה בה מפקידים קצת יותר, כנראה. אתן לך אנלוגיה שבטח לא תתחבר לך אבל אנסה בכל זאת: רוב בני האדם לא נדרסים על ידי מכוניות. בכל זאת, יש מאות הולכי רגל שנפגעים בשנה בתאונות דרכים. היכולת שלך לא להפגע בתאונת דרכים לא נגזרת רק ממה שאתה עושה.