-
הודעות
2,758 -
כאן מאז:
-
פעילות אחרונה
-
ימים ב"תורמים ביותר"
59
סוג התוכן
פורומים
בלוגים
מאמרי משתמשים
גלריה
חנות
הורדות
לוח שנה
כל מה שפורסם על ידי יבגניפ
-
מה זה משנה כמה מטרות תקפנו, כשלא אתה ולא אני ולא אף אחד אחר לא יודעים להגיד מה האימפקט האמיתי של זה? אתה אומר שיש תחושה שמתעסקים בטפל, אבל המספרים האלו חסרי משמעות לחלוטין. שוב, אחרי שנים ארוכות שבהן הפצצו, השמדנו, פגענו, יצרנו הרתעה בעזה וראינו איך זה נגמר. .. לפני שלושה שבועות, כשהחרא הזה התחיל, חיל האוויר הדליפו הערכה מצוצה מהאצבע שצריך שבועיים. שבועיים. הרמטכל מדליף עכשיו שאנחנו אפילו לא באמצע הדרך, ואם נעצור עכשיו - נחזור לזה עוד שמונה חודשים, ואם לא נעצור עכשיו - נחזור לזה עוד שנתיים. אנחנו כבר איזה שבועיים מגלים כל בוקר שהשמדנו להם בערך 60% מהמשגרים. לפעמים זה 65% לפעמים 66%. את הטילים המתפצלים אפילו לא מנסים ליירט, לפי מה שדווח בתקשורת. ואתם בסוג של אופוריה פה, כי מה? כי אמרו שתקפנו 16,000 מטרות? זה בדיוק העיקר. המלחמה לא משיגה את היעדים שפורסמו. אף אחד מהם. והיא לא צפויה להשיג אותם. כי איראן מדינת ענק? כי אין לנו באמת את היכולות שאנחנו מספרים לעצמנו שיש לנו? לא יודע. אבל אני כבר מעכשיו יודע שאם לא יהיה לנו "קיץ חוויתי", כמו שראש הממשלה כנראה אוהב, אז יהיה חורף חוויתי. ומה אז? ... הנה הקישור אגב. אז נתניהו שיקר אתמול או שלשום שהאיראנים לא יכולים לייצר טילים. מסתבר שהם כן. מסתבר שברור גם שיוכלו לחזור לזה בהמשך. ואני שואל: ממה האופוריה שלכם?
-
הטענה שלי היא שזה קורה, כי אין שום תהליך הפקת לקחים, כי יש פחות ופחות ציפיה שיהיה אחד בכלל. לדיונים באינטרנט אין מטרה לשכנע אף אחד אחר. השרשור הזה בן 15 נראה לי. בספק כמה אנשים פה שינו את הדעות הפוליטיות שלהם מאז שנפתח אבל זו בדיוק הבעיה. מתי בפעם האחרונה נתקלת בביקורת כלשהי על המצב, שלא תוראה כ"תעשיית דכדוך" או משהו דומה? זה הרי בדיוק זה. אפשר לנהל מלחמת נצח, לא לתת דין וחשבון לאזרחים על ההכנה למלחמה. על המון דברים. ולהשתיק את הביקורת תמיד כי הציפיה היא לסתום כל עוד יש אש, להציג אלטרנטיבה (כמו שאתה שאלת אותי מה אני הייתי עושה - וזה לא פסיב אגרסיב), ולא לתת יד לתעשיית הדכדוך. ואני רואה את זה לא רק בפורום, אלא אצל אנשים מכבודים ורהוטים שאני עוקב אחריהם או נתקל בפוסטים שלהם לפעמים ברשתות.
-
אנסה להסביר איך אני רואה את זה: אני לא מנהל ויכוח על האיום מאיראן, או מהצפון או מעזה. נשים את זה בצד לרגע. אני מתווכח על התוצאה ועל התהליך. הצבא מכוון למלחמות גדולות בצפון מול איראן בערך 20 שנה, אולי יותר. האם השגנו את ההכי טוב שאפשר בהנתן כל הפרמטרים האובייקטיבים (גודלה של איראן, תקציבים, שליטה שלהם בחלק גדול משוק הנפט העולמי ומיצרי הורמוז)? אולי. אני לא יודע. מה אני כן יודע? כאזרח, אני חי במציאות בה בערך מאז 2009 מבטיחים לי שהרתענו את החמאס ובזמן האחרון מספרים גם שהבסנו אותם והם לא איום יותר (אבל בחדשות מספרים שמצאו טילים חדשים ברצועה, שיוצרו ככל הנראה לאחרונה). חיזבאללה הוא איום לפחות מאז סוף מלחמת לבנון השניה. לפני שנה וחצי בערך כבר סיפרו לנו שהאיום הוסר. אבל הם מצליחים לייצר מטחים של עשרות ומאות רקטות לכיוון ישראל כשהם רוצים. את איראן נצחנו לדורות קדימה, וגם הסרנו את האיום של הטילים ושל פרויקט הגרעיון לפני פחות משנה. אבל הם עשו קאמבק, ועכשיו הם פה שוב, ועכשיו שוב חיסלנו אותם לנצח נצחים - כלומר גג עד 2027, אז שוב נכנס לממדים, ואם לא יהיה שינוי אדיר בחברה הישראלית - נשמע שוב את אבא ביבי מספר לנו שהפעם זה אמיתי. במקביל לכל זה, נתניהו, שהוא אמן שחמט רב מימדי וגם יש לו את הפין הכי גדול בהיסטוריה של הפינים, רב באופן גלוי עם נציג היוריסטוקרטיה השמאלני סולברג על עוד איזו יועמשית, הפעם של ועדת הבחירות. וגם פה הקונטקסט ברור, נכון? מכינים אותנו. אסור שמישהו חוץ מתניהו יהיה ראש הממשלה. בפעם הקודמת העבדים המשיכו לקרוא לו "ראש הממשלה שלנו" וסרבו לכנות כך את בנט. בפעם הזו לך תדע מה יהיה. אם יהיה בכלל. אפשר לצרף לזה עוד כמה בעיות מבניות בחברה הישראלית, כמו הזקפה הלאומית האוטומטית, שחוצה בערך את כל המחנות מהעבודה מרצ ועד כמובן לימין גבול נערי הגבעות, ומתקבלת פה בכל פעם שיש איזה דיווח שהשמדנו, הרגנו, הסרנו, זיי**, פגענו, הרתענו. ואני שואל: בהנתן שאנחנו מסכימים שאיראן, חמאס, חיזבאללה הן איום על ישראל - האם אתה סומך בעיינים עצומות על תהליכי קבלת ההחלטות ואופן ניהול המלחמה בכל זירה, אחרי 15 - 20 שנים של כשלונות ברורים? האם אתה מרגיש בנוח עם זה שהאנשים שמנהלים את כל הדבר הזה - מהמלך ביבי ועד לצבא וגופי בטחון אחרים - לא נותנים לך בערך שום דין וחשבון על כלום? כלומר, חלקם עוד בערך כן. אבל הדרג הנבחר לא. האם אתה מרגיש בנוח עם סיפורים על זה ש"איראן לא יכולה לייצר טילים יותר", שמונה חודשים אחרי שכבר סיפרו לנו משהו כזה וגילינו שזו פיקציה? אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. המינימום הוא שנבחרי הציבור אמורים לתת לנו דיון וחשבון. אבל הם לא. ולא רק שהם לא - הדרישה מהם לעשות את זה הולכת ופוחתת. ואנחנו מוצאים את עצמנו במלחמה שלישית או רביעית או חמישית תוך אותה קדנציה של נתניהו, כשעד היום הוא לא נתן אפילו דין וחשבון על מה שקרה עם הראשונה ביניהן, ובטח לא על השקרים שהפיץ, יחד עם מערכת הבטחון, על הישגיה של ישראל בסבב הקודם. וכדי לענות על השאלה שלך: אני, יבגני, לא צריך לשבת בכסא ראש הממשלה ולענות על שאלות היפותטיות מה הייתי עושה אחרת. אלא כאזרח אני חושב שמגיעה לי התשובה: האם המדינה עשתה את המקסימום שיכלה, בהנתן כל מה שקיים מסביב? אני לא יודע. אתה יודע?
-
תגידו, באיזה שלב מותר להתחיל לפקפק שאנחנו כפסע מנצחון באיראן? מותר בכלל?
-
גם אם כל ההאשמות נגד הצבא שלא שיתף ולא אמר ולא נתן לביבי להחליט נכונות - והן לא, אבל גם אם הן כן - זה בעיקר מוציא את נתניהו אפס. בואו נחזור 75 שנה אחורה. בן גוריון הצליח להקים את צהל מתוך מספר ארגוני מחתרת - כולל תפיסות בטחוניות ועוד. נתניהו לא צריך להתמודד היום עם אלטלנה וארגונים שלא ברור אחרי מי הם הולכים. היו לו 15 שנה בערך למנות ולקדם מי שהוא רוצה, לאן שהוא רוצה, בכל גופי הבטחון של ישראל. אם התוצאה היא גנרלים שממדרים אותו, המסכן, ותפיסה בטחונית רופסת שלא מתאימה לאופי הניצי שלו - היחידי שאשם זה הוא.
-
הבוז שהימין הישראלי על רוב גווניו רוכש לחיים עצמם, הופך אותכם להרבה יותר דומים לאויבים המרים שלכם ממה שנדמה לכם. וזה לא כזה מקרי ש"מערב" זו יותר ויותר קללה גם פה וגם פה.
-
יספרו לך שוב שניצחנו. איך זה עוזר לך?
-
זה לא עניין של "אמרנו לכם". הבעיה האמיתית היא שלאף אחד מאיתנו אין מושג מה קורה. לא פה, לא בעזה, לא באיראן. תראה גם מה קרה אתמול. צהל הלכו ודיברו עם ראשי רשויות מקומיות בצפון. אמרו להם יהיה ירי רציני כנראה. הם דיברו עם האזרחים, בצדק. יצרו גל שמועות, שהתרחב וגדל וב19:00 חצי מעם ישראל היו בטוחים שירו עלינו גם עשרות או מאות טילים מאיראן ותימן. לאיש לא היה שמץ מה בכלל קורה ברקע. לאיש אין שמץ אם זה אפשרי. היחיד שנתן הסבר מתחמק חלקי היה דובר צהל - הדמות היחידה שאנחנו רגילים לקבל ממנה תשובות כבר שלוש שנים כמעט. וזהו. וזה הכל בא ביחד. אנחנו צוחקים על האיראנים והערבים על פייק ניוז. אבל אנחנו חיים גם במדיניות של דיסאינפורמציה, שקרים, חוסר תקשורת ולפעמים גם חוסר תפקוד. וכן, זה לא מאפיין רק את ישראל. ובכל זאת. השאלה הבסיסית שלי: איך אתם יודעים שעכשיו לא משקרים לכם עם כל החירטוטים הרגילים על אלפי ההפצצות באוויר - נשארת באוויר. אתם לא. וגם אני לא. והתשובה לשאלה הזו היא לא "אוקיי אז בואו לא נעשה כלום", אלא "אוקיי נבין לפחות שנבחרי הציבור, וגם ראשי מערכת הבטחון, חייבים לנו דין וחשבון וחייבים לספק לנו מינימום של מינימום של הוכחה, שמלחמות שהם מנהלים (לפעמים אחרי הכנות של עשרות שנים) מתנהלות כמו שצריך ומשיגות משהו"
-
כל בר דעת יודע שבעבר, כשסיפרו לנו שנצחנו אותם, זה היה בכאילו. אבל עכשיו כשיספרו לנו שנצחנו אותם, זה יהיה אמיתי. כמובן, זה נכון לכל "עכשיו" שיבוא גם בעתיד, ללא הגבלת הכלליות
-
1. ראה את התגובה המדויקת של flytomars 2. אני לא יודע אם אני "די פאתט" או לא. אני גם לא בטוח שאתה יודע מה חושבים ישראלים, אלא אם ישראלים זה שם קוד אצלך למצביעי המלך. אבל הכשל הלוגי שלך מובהק, וזה לא יעזור גם עוד מאה פעם לנסות לגלגל אותו אלי. אתה, לא אני, אתה, מצד אחד מספר ששיקרו לנו לפני 8 חודשים, ומצד שני שותה בשקיקה מה שמקיאים לך בפה בדיוק אותם האנשים היום. אעזור עוד קצת: מהטענה הזו אי אפשר להגיע למסקנה שאני האמנתי למה שנאמר אז. מצטער. וכבר משתוקק שנגיע לסיבוב הבא, כדי שנוכל לקרוא איך גם בעצם בסבב השני ידעת שמשקרים לך, אבל בשלישי?! אסור להשוות!!! כל בר דעת יודע שאנחנו מצנחים. סיכוי יש, בוודאי. עזוב, יכול להיות שעכשיו באמת גם אנחנו מצליחים לעשות קסמים ודברים שלא הצלחנו לעשות שמונה חודשים. הטענה שלי היא שאנחנו לא יכולים לדעת. כי משקרים לנו נונ סטופ. וידידי 3n משום מה לא מצליח להסביר לי מה שונה הפעם, שגורם לו להאמין בזה שזה שונה.
-
אתה עושה את עצמך? שאלתי אותך שאלה: האנשים שסיפרו לך שנצחנו בעזהו איראן ולבנון אז, הם אותם האנשים שמספרים מה מבצעים היום באיראן. מה השתנה? אתה רוצה שאנסח את זה אחרת: אתה אומר: "אני יודע ששיקרו לי אז, אבל עכשיו? עכשיו זו האמת!". איך אתה יודע? לחשוב על עוד ניסוחים? שמע, ברכות, זה הניסיון הכי מוזר להפוך על הפוך שנתקלתי בו בעשר שנים של שרשור פוליטי. אם הטענה שלי היא שישראלים מפסיקים להיות ביקורתים כלפי הממשלה ומערכת הבטחון, ולא שואלים למה אנחנו שוב במלחמה עכשיו, וקונים את הסיפורים על זה שעכשיו אנחנו בדרך לנצחון מזהיר (או לפני: את זה שיש סדקים בשלטון באיראן, כמו שכבר 15 שנה יש סדקים בשלטון החמאס), וזו בעיה - אז המסקנה שלי היא שבעצם אני מאמין לכל מה שאומרים לי. מה?
-
אתה כאילו מתעקש להיות הסטראוטיפ של מה שאני מתלונן עליו גם? "כל בר דעת מבין את זה" אבל גם "כל בר דעת מבין שמה שקורה היום הוא לא פחות ממדהים". ובכן, איך אתה יודע, בהנתן העובדה שהים הוא אותו הים והביבי הוא אותו הביבי והטראמפ הוא אותו הטראמפ? גם לפני 8 חודשים ידעת שלא ניצחנו? או שאתה לא מבין את הפער? אתה אפילו לא מבין את הביקורת שלי, אבל תודה על העתק הדבק היישר מינון מגל. התרשמתי מאוד. גם לא קראתי את זה אף פעם, אז זה חדש. אני לא יודע על מה אתה ודומיך חשבתם. אני יודע מה קורה. אמרו לנו: "נצחנו". חגגתם את הנצחון הענק. אמרו לנו: "אה בעצם לא". עכשיו ברור לכם שבעצם לא. יגידו שוב: "נצחון ענק!" - תחזרו לחגוג.
-
לא צריך בחירות. צריך לאפשר למלך ביבי שלטון נצח. הוכחה: הוא אמר שנצחנו לפני חצי שנה והאיומים הוסרו. אם אתה מפקפק בזה - אתה פרימדונה שמאלנית ולא מבין שז תקופה של נס. מש"ל. (מאחל לעצמי, כי לא כזה איכפת לי ממך תכלס, שאנשים כמוך ילמדו מתישהו שאפשר גם לשאול לא רק אם מלחמה זו הדרך, נניח שכן, אלא איך היא מתנהלת, כשבאמת רוצים להגיע לתוצאה שמדברים עליה. כי למרות שנצחנו אותם לנצח נצחים כבר פעם אחת ותכף מנצחים פעם שניה, גילינו בשבוע שעבר שיש להם מספיק להכין יותר מעשר פצצות אטום. וגם פה לא עצרתם לשאול כלום)
-
לא, אני לא שומע רשת ב או גלי צהל. כששופרות השלטון מדברים ברמה של "אוי אוי אוי ירו עליכם קצת טילים" והמחנה השולט נמנע בכלל מהשאלה לא אפילו האם צריך מלחמה, אלא האם היא מנוהלת נכון - הבעיה היא שם. אבל עזוב, אין לי את האמצעים להסביר לאנשים בוגרים ומבוגרים שהתפקיד שלהם בעולם הוא לא להיות חיילים של המדינה.
-
קצת יותר מחצי שנה אחרי הנצחון המוחלט הקודם, אנחנו שוב בסבב מול איראן. אף אחד פה לא באמת יודע להעריך מה הנזק שאנחנו גורמים, מה נגרם בפעם הקודמת, מה יהיה בעתיד. הקונצנזוס, חוצה מחנות כמעט, הוא שצריך להלחם באיראן והם זה האויב הגדול. שיח על הדרך, המוכנות, האפשרויות, התוצאות - התערבותה של חיזבאללה, כדוגמא - כמעט ולא מתקיים. ולא רק זה, המעט ממנו שיש זוכה לביקורת אובססיבית מצד הימין. יותר ויותר אני נתקל ב"מה אתה רוצה?" מעגליים, כמו בשרשור פה וליד, או ב"אף אחד לא חייב לך דין וחשבון" שהופך למנטרה קבועה כבר אצל תומכי נתניהו. בזמן שטראמפ, שר הבטחון שלו, נציגי הבית הלבן, נציגי הצבא בארה"ב - כולם מקיימים מסיבות עיתונאים ונותנים מקום לשאול שאלות - בארץ, אחרי שלוש שנים במהלכן דניאל הגרי היה פחות או יותר היחידי שייצג את המדינה והתרגלנו לזה, אין אפילו את זה. אחרי 15 שנים של נצחונות מוחצים והרתעה מול החמאס, שהתפוצצו ב7.10, נראה שאנחנו על דרך המלך לנרמל את זה גם מול איראן. וכל ניסיון לשאול שאלות או להציג ביקורת נתפס כ"אינפנטילי", כפי שתיארה את זה אחת מההוגות בימין. יותר מזה, התפקיד הרשמי שלנו הוא בכלל לשמוח, להודות למלך וסביבתו על תקופת הנס שאנחנו חיים בה בזכותו, לא להתבכיין על זה שהולכים לממדים כמו פרימדונות. ביקורת היא חלק אינהנרטי אקוטי בכל מערכת קבלת החלטות בריאה. בישראל היא הופכת לטאבו. חבל.
-
לא, אתה מתבלבל. האחריות העליונה על בטחון מדינת ישראל נמצאת אצל שר הבטחון, והממשלה. זה התפקיד שלהם. לזה הם נבחרים. חלק מהאחריות שלהם היא לוודא שהצבא עושה את מה שצריך עם עשרות המיליארדים שהוא מקבל, וגם למנות אנשים שהם מוצאים כמתאימים לתפקידי מפתח בצבא ושאר גופי הבטחון. לא רק זה, בישראל אמורים להיות גופים שאמורים לאתגר את התפיסות והערכות של הצבא וכו'. וגם הם אמורים לעבוד עם מי שנמצא בראש הפירמידה במדינה דמוקרטית - נבחרי הציבור. איך אוהבים אצלכם לקרוא לזה? "פקידים"? אז כן, כזה. הבאתי לך ציטוט מנאום שלא הכרת. אני שמח בשבילך שראית את האור, אבל להאשים אותי ב"שקרים" זה קצת.. ובכן.. לא נראה לי שאתה שווה את החסימה. וברור שאתה לא מבין מה אני רוצה. זה חלק מהדרדרות הכללית כאן. אזרחים סבירים וממוצעים פלוס לא מבינים למה בכלל לבוא בדרישות מנבחרי ציבור. מיותר. אני טוען שאנחנו לא יודעים, כי לא מתאפשר לנו לשאול שאלות וכי אין מקום לביקורת. חבל שאתה לא מבין את ההבדל בין Push ל pull. אבל גם זה כבר לא מפתיע. סחטיין, הפכת רשמית לדוגמא גנרית לסיבה לזה שאין למדינה זו עתיד. אני מניח שאם נתניהו יגיד לך לקפוץ מעזריאלי בשביל הנצחון המוחלט - תשאל מאיזה קומה, נכון? כי כל השאר מיותר. איף.
-
האמת היא שהוא כן. לא משנה כמה פעמים תספר סיפור אחר, התפקיד העיקרי שלו הוא בדיוק זה. לוודא שהמערכות שהוא אחראי עליהן בישראל יעבדו כמו שצריך. הוא עשה את זה? לא. וזה גם לא רק הכלה ורפיסות. שוב, בסיסי צהל לא בצפון ולא בדרום לא התאימו בכלל להגנה בתרחיש פלישה, למרות שזה היה מוכר, והופיע בדוחות ביקורת של הצבא. .. ואני אזכיר, למי ששכח, שנתניהו הבטיח למוטט את החמאס ב-2009. אז נגיד השמאלנים לא רצו, כי הם קקי ופיפי. בסדר. אבל הוא אמר שהוא יעשה את זה, ונמנע מזה כמו מאש בשדה קוצים. אז למה אתה מנתח את השמאל כל הזמן, במקום להכיר בזה שהמנהיג הבלתי מעורער כמעט של הימין ב-20 שנים האחרונות שיקר לכם? אני יודע. מאותה הסיבה שכמעט 100% מהפוסטים של הימנים שאני רואה ברשתות עכשיו עוסקים בניתוח של כמה השמאל לוזרים רופסים, במקום לשאול איך אנחנו נצחנו לדורות קדימה לפני חצי שנה, ועכשיו שוב מנהלים מלחמה, בה שר הבטחון וראש הממשלה לא מופיעים אפילו לענות לשאלות מהתקשורת - בזמן שטראמפ עושה את זה בערך כל יום.
-
לא עקבתי אחרי העמודים האחרונים לעומק, אבל בעבר השוואות בישראל הראו שערבים מקבלים עונשים חמורים יותר מיהודים על עבירות תנועה.
-
תיעבתי את סער גם לפני שחזר לליכוד. אני עדיין חושב שלפיד מטומטם. אני עדיין מפחד מבנט, שדי בטוח ישבור ימינה אם יברח שוב. ולכן סער בחר בה. אני לא חושב שאני צריך לעבוד על ההוכחות שלי. אני חושב שנתניהו מטייל לו במשך כל הקריירה שלו על הגבול של מותר ואסור. לפעמים גם בלי שמבין למה. ולכן הוא גם נחקר. אני חושב שאתה צריך לעבוד על ההסברים שלך למציאות. זה שמישהו נחקר במגוון פרשיות זו לא הוכחה לקיומה של קליקה. זה שהוא יוצא זכאי או יצא זכאי עד עכשיו זה ההוכחה לכך שאין קליקה. בטח לא כשאתה כולל בה את בית המשפט העליון. נתניהו מינה אנשים שהאמין בהם במשך יותר מעשור. מה היינו אומרים? אפשר למצוא פה. אתה יכול למצוא אותי מתלונן על מינויו של יורם כהן ואולי גם אלשייך. טעיתי בשני המקרים. הם היו ממלכתיים למדי ועשו את העבודה שלהם. אני מסכים לגבי לירמן. מה זה משנה אבל? הרי נתניהו בנקודה הזו משקר, שוב, שהוא הציג תפיסה אחרת וכו'. ושוב, הכעס העיקרי שלי עליו הוא לא בגלל שהוא הלך להסדרה והכלה. וגם לא על זה שחשב שהדבר הנכון זה להעביר כסף כדי שיהיה שקט. וגם לא על זה שניסה לייצר הפרדה בין יו"ש לעזה כדי למנוע הסדר. זכותו. הוא נבחר לזה.הכעס שלי הוא על השטח. על בסיסים לא ממגונים בעוטף ובגבול לבנון. על התעלמות. על זחיחות. על חוסר תחושת אחריות ועוד. הצבא נכשל. ממני גם לא תשמע דברי הלל. אני לא מעריץ של מערכת הבטחון. איך אפשר להאשים את נתניהו? קל. אני נזכר במנהיגי עבר בישראל או במקומות אחרים, שנתניהו הוזה שהוא בליגה שלהם. מה הם עשו, איך הם פעלו. ומה הוא עשה ואיך הוא פעל. כבר נתתי את האנלוגיה מלא פעמים. נתניהו הוא כמו מנכל כשל של איזה סטארטאפ. נניח הצליח לגייס כמה סבבים ויש כסף בבנק. אבל כל החברה תחתיו כשלת. הvp rnd לא מצליח לייצר תוכנה עובדת, בלה בלה בלה. המנכל עף. על טיל. אני מכיר עשרים חברות כאלו לפחות לדעתי. אותו דבר.
-
חבר, אין שום קליקה דמיונית בעולם שכוללת את דני קושמרו, אהרון ברק וגלי בהר מיארה (שהיא בכלל מינוי של סער שהוא בכלל עוד עבד של ביבי שניסה להתמרד ונכשל). נתניהו מעולם לא היווה שום איום על שום מסגרת בישראל. לא קליקה. לא מערכת המשפט. לא הממסד הבטחוני - כפי שהמשך הטקסט שלך מעיד. כלום. אפס. הרפרומה המהותית האחרונה שהוא עשתה היתה כשהיה שר האוצר. זהו. הוא לא עשה כלום מאז שהשפיעה על שום קליקה דמיונית. הוכחות: 15-20 שנים אחרי שעלה לשלטון אתם עדיין מתלוננים על מערכת המשפט ועל האנשים שבה, התקשורת, רונן בר ואילומינטי. עוד הוכחה לזה שאין קליקה: אם היתה - הוא היה בכלא. כי אם תופרים תיקים, התקשורת משקרת, מערכת המשפט בקליקה גם - מה בדיוק היה מפריע לשלוח אותו לכלא כבר בפרשיות העבר? יאיר גולן עשה כמה תפקידי אלוף, כולל סגן הרמטכל, בתקופתו של נתניהו. הנה עוד דוגמא. מה הפריע לנתניהו - שכבר אז חירטט ספרים על נצחונות על הטרור ומה לא - לפעול לעצב את מערכת הבטחון כמו שהאמין שהיא צריכה להראות? כלום. אבל הוא לא עשה את זה, כמו שהוא לא עשה שום דבר אחר. בשום תחום. אבל נתניהו משקר ומסלף שהוא היחיד שחשב וניסה לפעול אחרת וכולם היו נגד. למה את זה אתה לא מבקר? וגם מה זה משנה מה כולם אמרו? התפקיד היה שלו רוב הזמן. אני אגב לא חושב שנתניהו צריך להחקר או להענש על החלטה פוליטית אסטרטגית להעביר כסף לחמאס. זכותו. בשביל זה הוא נבחר. לקדם מדיניות. ומותר לו, גם אם היא מטומטמת. בדיוק מאותה הסיבה אני חושב שזה מטומטם לתחקר עכשיו את ההתנתקות ואת אוסלו. מה כן? השאלה המהותית היא מה נתניהו עשה בהנתן העבודה היבשה שתרחיש הפלישה מעזה ומלבנון היה מוכר בישראל בערך עשור. התשובה ברורה, נכון? כלום. היה יותר חשוב להפיק בדיחות על חמוצים, או סרטונים סכיזופרניים על המצב של ישראל, כשלא הוא, חלילה, היה ראש ממשלה.
-
חבר, אתה מייגע. התחייסת בפוסט המקורי שלך לחברים שמבזבזים מאות אלפי אחד על השני כי הם עשירים. זה היה הקונטקסט. אני טענתי שזה לא נכון. העדות של מילצ'ן - שזה בעצם הדבר הרלוונטי למקרה שלנו כרגע - מראה שזה לא נכון. אני חושש שלא הבנת את הכתוב. אם שכנעת את עצמך שמיליארדים פשוט נהנים לתת ככה סתם לביבי מתנות בעשרות ומאות אלפי שקלים, כי ככה זה, כמו שאני קונה לפעמים כוס בירה לחברים שאן לי - סבבה. אין לי עניין בדיון איתך לאור התגובות האחרונות בכל מקרה. סליחה שהגבתי לך.
-
אני אגיד בכנות שאני לא מאוד עוקב אחרי כל דבר שקורה במשפט. בכל זאת, הנה העדות של מילצ'ן. זה מתומלל. שמע, אני לא יודע, אני סוציומט ואין לי חברים מחוץ לשרשור הפוליטי בקארספורום, אז אולי אני טועה. אבל נשמע לי שלאנשים שיש זה קצת מוזר לנהל מערכת יחסים "חברית", בה קונים מתנות לבת הזוג של החבר לפי מה שהיא דורשת, ומספקים לה את השמפניה הורודה שהיא רוצה (וכשפעם אחת שולחים משהו יותר זול והיא מבטלת את זה, אז חוזרים למוטב). ונשמע שזה גם מאוד חד כיווני, בניגוד למה שכתב החבר האחר פה. האם זה פלילי? אין לי מושג. אבל מה שגורם לי להשתכנע שנתניהו אשם, זה לאו דווקא עדות כזו או אחרת, אלא השקרים שלו עצמו וההתנהלות שלו בעיקר מאז שהתחיל להעיד וכמובן הניסיון לסחוט עזרה מטראמפ שיעצור את המשפט.
-
הרבה פחות ממה שלך תהייה בעיה להוכיח את הטענה שממנה יצאת, כאילו לאנשים מאוד עשירים לא איכפת לבזבז מאות אלפים על "חברים", שלא קרובים אליהם ברמות הכנסה ולא מסוגלים לתת משהו דומה בעצמם. עניין המתנות והדרישות וכו', לפחות מול מילצ'ן, עלה במהלך המשפט של נתניהו המון פעמים. כמו גם בכלל טיב החברות שלו עם טייקונים שונים.
-
זה די לא נכון מהעדויות במשפט עד עכשיו. אף אחד לא רוצה סתם להוציא מאות אלפי שקלים על מישהו שלא נותן שום דבר בתמורה.
