סביבה רעילה = יותר מדי פוליטיקה אירגונית בקבלת החלטות, חוסר יכולת לשלוט על מנהלים בדרגי ביניים שמושכים את המוצר כל אחד לכיוון שלו, blame culture, סטנדרטים כפולים ביחס לעובדים, התנהלות פאסיב אגרסיב מול העובדים או גם סתם אגרסיבית (כן, אני עדיין שומע לפעמים מחברים על מנהלים שמרשים לעצמם לצעוק על עובדים), צביעות, יצירת לחץ שלא לצורך. יש בטח עוד המון.
אני גם חושב שזה קיים יותר בחברות גדולות, וזה גם אחד האתגרים בצמיחה של חברה קטנה למשהו שמקבל אופי יותר קורפורטיבי. יש אנשים שיודעים גם להסתדר עם כל זה מצוין. זה פשוט דורש סקיל סט מסוים. זה גם לא תמיד נוראי, הבעיה מתחילה בזה שכל מה שתארתי למעלה, או חלק גדול מזה עובר את גבול הטעם הטוב.
אה ומי שמחפש להיות הבורג הכי קטן במערכת (לא רוצה השפעה על כלום, מחכה לתכנון של כל איטרציה כדי שיגידו לו מה בדיוק צריך לעשות, לא מתעניין במוצר מעבר למשימות שלו וכו׳) כנראה לא יסבול מזה בחיים.