יבגניפ

לגבי הריבים העדתיים בארץ - אני חושב שזה גם מאוד קשור למקום מגורים ולסביבה. גדלתי בשרון. ביסודי החבר הכי טוב שלי היה ממוצא מרוקאי ואף פעם לא עסקנו בזה. גם היו מעט מאוד ילדים רוסים אחרים בסביבה שלי, וזה עזר לי, אולי, להתחבר לצברים. בצבא אישית גם לא נתקלתי בזה בכלל, והחברים שלי משם הם מכל העדות. מצד שני אולי זה גם קשור לזה שכולנו היינו (ונשארנו) חננות, וזה קצת כמו בהייטק, שזה גם פחות מעסיק את הסביבה. אה ואני נשוי לעיראקית ובכלליות המשפחה המורחבת שלנו מאוד מגוונת יחסית. מקווה שזה העתיד. עדתיות זה נחמד לפולקלור ואנקדוטות. לא להסתגרות פנימית. לגבי התרבות - כמו שאומרים אצלנו, כל המשפחות המאושרות דומות וכל משפחה אומללה - אומללה בדרכה. רוסיה היא מדינה דפוקה לחלוטין. היא תמיד היתה כזו. והיא גם לא תשתנה. ואני לא לגמרי בטוח שהמדינות הכי קרובות אליה מנטלית ואתנית (בלרוס ואוקראינה) מאוד שונות. השיט שם הוא פשוט שונה מהשיט כאן. על רמת החרדה שיש כאן, הפחד מלהדפק והויתור המוחצן על כל דבר שאפשר להגדיר כ"נימוס" אפשר לכתוב הרבה דוקטורטים בהיסטוריה וסוציולוגיה. וכן, גם לי יהיה לנצח קשה להתרגל לאנשים שלא יאפשרו לי לרדת מהאוטובוס או לצאת מהמעלית, לפני שיכנסו בעצמם. מקווה שאולי גם זה ישתנה מתישהו. בכל זאת, חוץ מימי הקורונה, יותר ויותר אנשים טסים יותר ויותר למערב. אולי מתישהו יתחילו לשים לב גם לזה?

עוד כמה תובנות קטנות: יש עולים שהגיעו בשנים האחרונות. לדעתי הם יותר עשירים משמעותית ממה שהיינו אנחנו ב-1992. יש אשכרה אנשים מבוגרים דוברי רוסית שגרים בצפון הישן בתל אביב. זה מפתיע אותי כל פעם מחדש. אבל זה בטח תלוי מדינה (ברוסיה בטח יש יותר עשירים מאוקראינה או בלארוס, אני מניח). מאוד אנקדוטלי, אבי יש לי משפחה בארה"ב. הגיעו לשם באמצע שנות ה-90, במעמד של פליטים. זכאים מאז ועד היום לכל הwelfare שרק אפשר לבקש. (זה באמת אנקדוטלי. אני לא מצטער על זה שההורים שלי הביאו אותנו לכאן ולא לשם).

בקרוב כמו אחגוג 30. עברתי כל מיני גלגולים. פעם לא חשבתי על זה בכלל. אחר כך בזכות דריש פה גיליתי את דור 1.5 ומצאתי הסבר הגיוני לכל כך הרבה דברים שמפריעים לי והפריעו לי וימשיכו להפריע. אחר כך נמאס לי מהם ומפוליטיקת הזהויות שהם מפמפמים. בסופו של דבר, רובינו השתלבנו - בטח אנשים שעלו לכאן בגיל צעיר יחסית. למרות שעדיין לא נדיר לשמוע או לקרוא "למה אתה חי כאן?" גזענו - וגם פה בפורום "זכיתי" לזה יותר מפעם אחת כשהצגתי איזו דעה פוליטית שחלק פחות התחברו אליה, או פחות ה צטיירתי כפטריוט גדול. וכמובן, כולנו סוחבים איתנו טראומות כאלו ואחרות, כנראה כמו כל מהגר. ויש גם לא מעט "תקועים" - חלקם גם כותבים כאן לפעמים או כתבו כאן בעבר. ואני מרשה לעצמי לנחש שההגירה והחוויות בעקבותה זה חלק מהסיבות לזה.

נוי השדה זה אחלה. וגם עלה הביתה סבבה. נראה לי כולם העלו קצת את דמי המשלוח, אבל עדיין הסחורה בממוצע הרבה יותר טובה מהסופרים.

נכון, ביודה ספציפית המצב קצת יותר טוב בדרך כלל

באזור שלי שופרסל וויקטורי מתחרים על תואר "הסופר הכי מגעיל בשכונה". בשניהם די מלוכלך, מבולגן, ההיצע דל יחסית (מצד אחד יש כל מה שצריך, מצד שני לא יותר מדי דברים שחורגים מ"טל העמק" או משהו בסגנון). אני אישית קונה בעיקר בטיב טעם או באמפמ או סופר יהודה. יש להם סניפים בערך כל 500 מטר פה, שזה אומר שאפשר ללכת לכל אחד ולעבור לבא אחריו אם לא מוצאים משהו. ורובם עובדים גם בשבתות, מה שמאפשר לאלתר משהו גם בשבת בבוקר, בלי לתכנן יותר מדי מראש. הבעיה הכי גדולה היא ירקות. המחירים גם עלו וגם רוב הסחורה ברמה די נמוכה כמעט בכל מקום.

אני חושב שיש בנקים שמאפשרים לא לשלם את כל ההון העצמי או בכלל לפני שלוקחים משכנתא. לא שזה משנה, כי אני לא מבין על מה אתם מתווכחים. סתם התגעגעתי

אם הייתי חי אצלכם באמריקה, או אפילו במערב אירופה - כנראה שהרכב היחידי שהייתי מחזיק היה למסלול. גם פה אני משתדל להתנייד רק בתחבצ או ברגל. הרבה יותר רגוע ונינוח

קטע, ראיתי שהגבת לשרשור, באתי להכנס ואמרתי לעצמי "בטח תהייה שם תגובה שאומרת שהוא לא אוהב וויסקי". חבל שלא התערבתי עם עצמי. אישית אני לא מסוגל לשתות לא וודקה, לא ערק ולא טקילה. הקאתי מזה ככ הרבה כשהייתי בגיל המתאים, שהגוף שלי פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה יותר

מצטרף להמלצה. לפני שנה וקצת היה לי בקבוק אקראי של Glendronach 12. מאוד אהבתי. לא מעושן, יחסית קליל, בטח אקנה כשיגמר לי הסינגלטון (גוסר צחקתי עליך, אבל אני החננה האמיתי פה בסוף )

לנהוג כל יום לירושלים זה לא כיף. הכניסה לעיר מאוד פקוקה והפקק מתחיל באיזור בית שמש - מבשרת ציון בערך. גם בחזרה בדרך כלל יש פקק שמתחיל קצת לפני המפגש בין איילון לכביש 1, וממשיך לפחות עד ההלכה. תחבורה ציבורית לא בהכרח יותר מהירה, אבל היא יכולה לאפשר לך להיות יותר נינוח, שזה אחלה בונוס. גם בנסיעות הכי מפגרות שהיו לי באוטובוסים בשנים האחרונות (נראה לי השיא היה לפני הקורונה, עם הומלס שיכור שהקיא כמה מושבים ליד) לא מצאתי את עצמי מתעצבן כמו שכל אחד מאיתנו מתעצבן בנהיגה בפקקים.

העליה עד כמה שאני יודע גם בתל אביב היא יותר מתונה, אם בכלל, כי מלכתחילה המחירים במרכז העיר הם כבר איזה 50,000 - 60,000 למטר. רק בשביל הפרופורציה, ברמת גן באזורים שקרובים לגבעתיים המחירים הם בין 30000 ל-35000 למטר, וליד הפארק זה כנראה אפילו יותר יקר (לא בטוח למה אבל זה כבר דיון אחר). כמובן בכל אחת מהערים ראשי העיר גם מתנגדים לפינוי בינוי, לפחות בביניינים בודדים, כי זה לא משתלם להם כלכלית, ובשביל הפרופורציה, אני מכיר אישית דוגמאות לכמה פרויקטי פינוי בינוי שמהיום שהקבלן התחיל את התהליך ועד לסיום הבניה בערך לקח 8 שנים. איך שזה נראה כרגע, בטבעת הצמודה יחסית למרכז תל אביב, עם חיבור סביר בתחבורה ציבורית בעתיד הנראה לעין - בעיקר גבעתיים ורמת גן - המחירים רק ימשיכו לעלות. למרות שאני בספק שזה אי פעם יגיע לסכומים הלא הגיוניים של הצפון הישן.

צחקתי בקול רם. אתה חושב שבת זוג זה חתול או משהו?

לאנשים פה אין פרופורציה בחיים. מתי נראה להם שהתווכחנו את כל העמודים בשרשור פוליטי?!

אותך לספריאל!

כן אבל העולם לא עובד ככה אני מניח שאתה תחווה ותראה את זה יותר ככל שתצבור ניסיון בעצמך

גם אחרי השנתיים וחצי יהיו המון דלתות שישארו סגורות בפני בוגר הבוטקאמפ ההיפותטי שלך, וחברות שלא יזמנו אותו אפילו לראיון. וזה מצטבר. זה גם העדר השכלה רלוונטית, ואחר כך גם ניסיון בחברות פחות נחשבות, או באיזה בנק או קופת חולים. ואז הוא יצטרך לעבוד הרבה הרבה יותר קשה כדי בכלל להוכיח אפילו ברמת ה-hr שהוא ראוי להזדמנות כשירצה לעבור למקום הבא. זה אולי לא מאוד משנה למי שמחפש להכנס להייטק כי זה מסנוור ושומעים על משכורות ותנאים. אבל זו לא קריירה או דרך שהייתי ממליץ עליה למישהו שאיכפת לי ממנו - עוד הרבה לפני ההתעסקות בכסף בכלל.

mae נהדרים

לא פגשתי עד היום בוקר קורס מקוצר אחד שידע לפתור טוב שאלות של מבני נתונים. מתמטיקה גם נדרשת בעניין, ולמרות שחלק ממנה מרגיש כבזבוז זמן, היא הבסיס להבנה.

אישית הייתי מעדיף בוגר תואר. אני לא חושב שתואר הכרחי כדי להיות מתכנת טוב. הוא כן מספק רקע תאורטי שלא תמיד יהיה לאנשים שלומדים לבד, גם כי הם לא יתרכזו בזה. האם זה חשוב תמיד? לא. האם זה חשוב בכלליות? כן. כי מדובר בסט של כלים, וככל שיש לך יורת מהם ואתה זוכר אותם ויודע להשתמש בהם - ככה כנראה תהייה מתכנת טוב יותר, שידע לפתור בעיות בצורה יצירתית יותר. וכשמדברים על מחסור בעבודים בהייטק - מה שחסר, מהכירותי, זה לא מקודדים שישבו פשוט ויעתיקו prd שכתוב בעברית או אנגלית לשפת תכנות, אלא מהנדסים ברמה גבוהה. וממבט על - זה גם, אולי, מה שעושה את ההבדל בין ההייטק בארץ לבין מקומות אחרים שבהם אפשר לשלם אחוז ממה שמשלמים כאן וגם לגייס יותר מהר. נ.ב. יש כמה חברות שמתחילות להציע עכשיו מסלולי הכשרה נוספים לג׳וניורים אחרי תואר, עם העסקה בסוף למי שמצליח. אני לא מכיר את הפרטים יותר מדי, אבל ראיתי כמה פרסומות לזה, נראה לי של ריסקיפיי למשל. מקווה שזה משהו שיצליח, ויאפשר ליותר ג׳וניורים להשתלב בתעשיה.

אין לי כח לקרוא את הכל, אבל לגבי המשכורות: חברות הייטק בארה"ב הצהירו בחודשים האחרונים שישלמו פחות למי שיבחר לעבוד לחלוטין מהבית ויעבור לאזורים שנחשבים לזולים יותר באמריקה. בישראל היום חברות קטנות יותר שפותחות סניפים בפריפריה משלמות זהה, אבל עד לא מזמן זה לא היה המצב גם כן

זה לא נכון ואפשר גם להפעיל חלק מהדגמים בזמן שהם מחוברים עם הכבל לחשמל. תודה לך על ההסבר המלומד מה אני עושה לא נכון ועובד לי כבר קרוב ל-20 שנה. הייתי זקוק לזה.

היו לי כמה מכונות של פיליפס, שעלו בין 200 ל-300 שקל. לא חושב שיש הבדל עצום בין הדגמים. הן מחזיקות שנים, אחר כך משהו בלהב נדפק וזה מרגיש כאילו מישהו מושך לך שערה אחרי שערה מהפנים. היתרון: זול ועושה את העבודה לגילוח יומיומי (עברתי ככה את כל השירות הצבאי, עד היום שבו חתמתי על זקן), בלי להציק ובלי לפצוע כמו סכין רגילה. החיסרון: זה מתאים לגילוח יומיומי. זה לא מכונת תספורת שאפשר להוריד איתה זקן אחרי 4 חודשים שלא נגעת בו. כלומר אפשר, אבל זה לוקח בערך 5 שעות וגם מאוד לא כיף.

גם אני האמת, אבל ניסיתי רק סוג אחד כלשהו ממך הייתי מצפה לשתות רק סינגלטון, למרות שזה אנטי פטרן. אחלה שרשור. עכשיו אני צריך להזכר מה היה לי לפני שנה ואהבתי

בכלליות אני מת על השרשורים האלו. מחירי הדיור עולים יום אחרי יום במונחים ריאלים, אבל זה לא משנה כי אנשים טסים לחול. ומי שלא הצליח לצבור הון עצמי מרשים בגיל 30 זה בטח כי הוא קנה מלא מכוניות מגיל 18, לא עשה צבא ולמד תואר שלישי בלימודי מגדר. סטראוטיפים מתגוננים - קווים לדמותם (אני לא חושב שהמצב בארץ נוראי או משהו כזה. יש בעיות מובנות שצריך להתמודד איתן. יש בכל מקום.)