יבגניפ

שוגי, במה אני 'טועה ומטעה'? ועוד 'כרגיל'? קונספטואלית, הצדדים בויכוח מתחלקים לשני מחנות: בגסות, כאחו שחושבים כמוך והמיעוט שחושב כצוני. אז עם הטענה המאוד פרטנית על הדרת נשים אתם מסכימים, אבל בניגוד אלי לא רואין בזה עוד סממן, אז במה טעיתי? בזה שאני לא מסכים איתך או בזה שהעדר אהדה עחוורת מצידי מעצבנת אותך, כמו שמעצבנות אותך עוד הרבנ דעות? בכל מקרה, שמח שפטרת הכל ב'אין ליספק'. בהחלט אם אין לך ספק, אז הכל בסדר.

סלואורייד, למשל כאן: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1185918 או כאן: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1188160 או כאן: http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-540105 או כאן: http://portal.idc.ac.il/he/schools/law/progs/clinical/pages/iwn-newsletter.aspx זה לא כזה מפתיע גם במדינה שבה אחד ממקבלי פרס על מפעל חיים הוא רב שפועל עם אחרים כבר עשרות שנים, כדי ״לחנך״ את כולנו לערכים דתיים. אבל זה גולש לויכוח ארוך נפרד.

ישה, לא יצאתי באף מקום אף פעם נגד האמונה הבסיסית שליהודים מגיעה עצמאות. הסקת המסקנות הזו לא ייחודית לך, אבל היא לא מבוססת על כלום. לא רק כאן זה "דתיות משיחיות ועוד פנינים", אבל כאן יש להן תפקיד הרבה, הרבה (הרבה) יותר מרכזי מכל מדינה שישראל מנסה להדמות לה. אין לי מה לקנות משקפיים - כמו שכבר כתבתי לרומן, אתם חושבים שהאמת בצד שלכם, ואני חושב שהיא בשלי. אפשר להתווכח על זה עד מחר, אבל אין בזה הרבה טעם, כי על כל טענה שאני אעלה - למשל זה שעכשיו ביותר ויותר מקומות אסור לנשים לקחת חלק בטקסים - אתם תנפנפו אותי, כי ככה, כי צריך "משקפיים ורודות". בדיוק כמו שנפנפנתם אותי או התעצבנתם עליי בשרשורים כליים על תופעות בריונות בכבישים, ברגע שהצבעתי על הסיבות שלהן, ולא הסתפקתי בלכתוב שהן "לא בסדר". למה אני עדיין כאן? ממגוון סיבות אישיות, שמשאירות כאן המוני אנשים שחושבים בדיוק כמוני.

במה אחרתי ביחס ליורדים? הפוליטיקאי האהוב עלי בכל הזמנים "כעס" רק לפני שלוש שנים על אלו ש"מוכנים לזרוק הכל לפח כי בברלין נח יותר". מה זה ה-"הכל" הזה שלו, והזלזול ברמת חיים גבוהה יותר במקומות אחרים, אם לא ההצדקה האידיאולוגית לכאורה לכל בעיה שיש כאן ושאני מדבר עליה? אתה חושב שמשהו השתנה מאז? פשוט זה קצת פחות נמצא בכותרות ממה שזה היה ב-2013. שוב, אתה מנסה לבודד כל פרמטר ולהראות שזה קיים בעולם. לא טענתי אחרת. אני טוען שהשילוב ייחודי לישראל, בטח ההדתה של הצבא, ושל החברה בכלל. לא טענתי שגן עדן בחוץ. טענתי שישראל הרבה יותר קרובה להיות ברה"מ עם כלכלה פתוחה, מאשר שהיא קרובה להיות מדינה מערבית. בטח אם מסתכלים על מערכת החינוך, על האמונה ב"עם בונה צבא בונה עם" ו"טוב למות בעד ארצנו", על החלוקה לקסטות וכו'. אבל, בפעם השלישית, אין לי איך לשכנע. בסוף לא משנה כמה עוד מילים נכתוב, הקו המפריד בינינו הוא אידיאולוגי, ובמקום שבו אתה תגיד "אז מה?" כי אולי המהות או הקונספט יותר חשובים לך, אני אתעצבן, כי מבחינתי המהות ריקה מתוכן, כשביויום היא משמשת יותר ויותר רק כתרוץ למה לא לשפר כאן שום דבר. אף פעם.

מאמר מעניין. נראה לי שרובנו יכולים להסכים שהחלוקה הבסיסית שלו היא נכונה - גם פה במהלך הויכוחים הגענו כמה פעמים להבנה שיש גם אנשים בימין שרוצים להפרד, גם הזויים בשני הצדדים שחושבים שצריכה להיות פה רק מדינה אחת. אני חייב להגיד שהטענה שלו על דעיכת הטרור היהודי היא אולי נכונה, אבל זה לא בהכרח כי הדעות מותנו. הוא קצת מתעלם מהיחסים שהשתנו מאוד ב-30 שנים האחרונות בין הצבא לציונות הדתית, ובתוך זה גם רבנים של ישיבות ומכינות הסדר שונות.

רומן, זה שיח חרשים. אנחנו מסתכלים על החיים כאן משתי נקודות מבט מנוגדות. אין לי איך לשכנע אותך שגם הויכוחים בפורום הכללי על הזוחלים בנתיב השמאלי, וגם והויכוחים הפוליטים וגם הויכוח כאן קשורים לאותו הדבר בדיוק: נורמות בחברה הישראלית, שהן חלק מהתרבות המקומית, שהיא בין היתר תוצאה של האידיאולוגיה של המקום. אני יכול לכתוב עד מחר שכל גוי מארץ זרה שפגשתי כאן (וגם לא מעט יהודים עולים) התלונן בפניי על האגרסיביות והגסות של המקומיים, אבל גם את זה אתה תפסול, כי גם בארה"ב יש שכונות כמו איפה שבצני גר. באוסטריה ושוויץ משרתים גם בצבא. כן. באוסטריה מדובר בחצי שנה, ואני בטוח ששם לא תמצא מח"ט חי"ר סדיר שלפני מבצע צבאי מסביר לחייליו שנלחמים על הכבוד של האב, הבן ורוח הקודש. אבל הצבא זה עוד פרמטר. המיסים זה פרמטר אחר. כל דבר אתה יכול לבודד ולמצוא במדינה אחרת. שילוב כזה של ניצול האזחרים למטרות שהן פחות ופחות ברורות, תוך אינדוקטרינציה שמתחילה בגן למה אי אפשר אחרת, אתה תמצא רק במדינות כמו ברה"מ. אני מפציר בך שוב לקרוא את דובלטוב, בעיקר בקטעים שהוא עוסק באנשים שבקישו לצאת מברהמ בשנות ה70, ואיך הסביבה קיבלה את זה. תופתע לגלות כמה זה מזכיר את מה שקורה כאן. שוגיפלקס, נכון. ובזמן המלחמות היו אנשים שפתחו את ביתם וארחו את מי שהגיע מאזורי המצוקה. באופן מאוד טבעי, לא כל מי שמעצבן אותי בדברים קטנים ביום יום, הוא בהכרח בן אדם רע ומרושע. אבל החיים מורכבים יותר מסיטואציות יומיומיות, מאשר מקרים חריגים יותר, למזלנו.

זה לא נכון. אולי המצב ידרדר במערב (לשמחתם של ישראלים רבים, אגב). אבל היום אתה לא נדרש להקריב שם, כמו שאתה נדרש כאן. אנחנו מדברים בשפה מנוגדת, כי אתה חושב שאני "מחפש את זה", ואני חושב שאתה "מתעלם מזה", וזה נובע מזה שאני לכל היותר אדיש לאידיאולוגיות, ואתה לא. סתם, כאנקדוטה: ביום העצמאות נסעתי בתל אביב, וראיתי מישהו מנגח עם הרכב שלו את כל טור המכוניות שהיה מאחוריו (3 -4 רכבים), כדי שיהיה לו מקום להכנס. לא סנטימטר או שניים, מזיז אותן כמה מטרים טובים אחורה. אתה אולי היית רואה כזה דבר, וחושב לעצמך שזה סתם ערס או דושבג מקרי. אצלי זה מתחבר גם למה שאני טוען בחלק מהשרשורים הכלליים יותר. בדיוק כמו הנדחפים בתור, בדיוק כמו ההולכים מכות בסופר (ומניסיון, יש סופרים שבהם זה קורה על בסיס יומיומי). וכן, ערסים יש גם בארה"ב, וגם שם אנשים נרמסים למוות בוולמארט. ועדיין, זה כמו כל פרמטר, שאתה יכל לנתק אותו ולהגיד שהוא קיים במקומות אחרים, אבל כזה מכלול, בחיבור לאידיאולוגיה עיוורת לחלוטין אתה לא תמצא במדינות שהן לא ישראל, ברהמ ואחרות מהז'אנר הזה. עריכה: סלואורייד, מיסים אתה משלם? בצבא שירתת? אתה לא חייב לענות, אבל אתה מבין את הכיוון.

לא דיברתי על עדיפות. כל אחד ונה שטוב לו. מן הסתם, כשאתה מרוצה אידיאולוגית, הכל יותר קל. קצת חורג מהנושא, אבל אתה מכיר את סרגיי דובלטוב? אם לא, תקרא קצת. תראה הרבה מאפיינים משותפים בין ישראל לברהמ. זה לא רק ביורוקרטיה, זה גם חלוקה מאוד חדה לאנחנו והם, והתייחסות רווחת למי שלא רוצה לחיות כאן כבוגד או כל דבר דומה, כמו שעשה פעם יאיר, וזלזול במניעין כלכליים ורמת חיים, כמו שעשו גם בברהמ למי שפזל למעאב.

רומן, משום שישראל, ככל הידוע לי, היא בין המדינות היחידות ב״מערב״ שיש לה הצדקה אידיאולוגית. זה עושה את כל ההבדל. כתבתי פה כבר: באנגליה אתה יכול להיות אזרח. בישראל אתה חייב להיות חלק מהגשמת החזון הציוני (אלא אם אתה ערבי). היית רוצה לחיות בברית המועצות? אני לא, לא רק בגלל הפשרות, אלא בגלל שהמדינה כל הזמן כיוונה אותך ל״מטרה״. בארץ כמעט כל מי שרק רוצה לחיות, ללא התייחסות ל״מטרה״ נתפס כפגום. שים לב כמה כעס ועצבים מייצרים אלו שרוצים להגר כי ״המילקי זול״. למה זה קורה לדעתך? כי הם בוגדים במטרה, באידיאולוגיה, באמונה. ומילא זה, אבל המטרה הזו דורשת יותר ויותר פשרות - כלכליות, דתיות, מגדריות ומגזריות. ובהתחשב בזה שמי שמכתיב יותר ויותר את המטרות - סליחה על הגלישה לפוליטיקה - אלו הם בעלי אינטרסים כלכליים ודתיים צרים, אז יותר ויותר קשה לאדם ממוצע להרגיש חלק מזה. בטח אם הוא מסוגל להתבונן ולראות שיש גם חיים אחרים בחוץ, ומקומות בהם אתה לא נדרש כל הזמן להיות סוג של חייל או משרת.

מצד שני, אתה שכן של RK. סתם, סליחה. שמח בשבילך שמצאת את המקום שלך כאן.

אני עוד רגע פותח בלוג עם תקלות מונפצות באאוטלנדר במיוחד בשבילך וחיפושי הגוגל שלך. זה שרשור בנושא מסוים, והוא לא אאוטלנדר..

זה גם מה שאני הבנתי מהקריאה, אבל תמיד יכול להיות שזה יופיע כאופציה בקונפיגורטורים. מניח שלא יהיה הבדל מהותי בביצועיים ממה שהיום, אבל זה אף פעם לא היה הקטע של הרכב (חוץ מאולי בגרסת הקומפי).

נשמע ונראה שהיה מעולה. כל הכבוד על הארגון!

^ תמכור את האוטו. וחבל שלא יצא לי להגיע הפעם, בטוח שיהיו עוד הזדמנויות

פספסתי את זה. איפה אי פעם הצגתי סטראוטיפים "גזעניים"? של מי? איזה גזע? האמת? אולי הייתי מתעצבן קצת יותר, אם זה לא היה מגיע מבן אדם שבשביל להוכיח שפעם לא הבינו תרבות מזרחית בארץ, מביא כדוגמא סרט של במאי אשכנזי, שהתסריט שלו נכתב על ידי אשכנזים גם כן. אני מבין שיש מגוון מילים ומשפטים שמקובל לכתוב או לחשוב, כי הם נונתים ביטוי לאיזו דעה מקובלת, אבל בכל זאת...

^ אגב זה גם תורם לתעשיית דגמי המכוניות בכל הגדלים והסוגים. זה גם די מגניב.

כן, העניין הוא שבשלב הזה אתה כבר לא יודע מה מוביל למה. אני לא אתיש אותך בפירוט מחודש של מה שטענתי בפורום הזה בכמעט 4 שנים שאני כותב כאן, אבל הנה כתבה לדוגמא. סלח לי, לא אישי נגדך, ומקווה שגם לא תפגע מזה. אבל בעייני צהל זו המערכת הכי רקובה שיש בישראל, אם משקללים את ההשפעה של על הכל, החל ממנהיגים הפוטנציאלים של המדינה, ועד לתפקידם של גנרלים במיל' בתעשיות בטחוניות, בעלות אינטרסים ברורים למדי.

יסלח לי האל שבשמיים, אבל טוב שביגי כבר לא כאן, כדי למנוע אפילו סיכוי מינימאלי לאסון כזה אתה מודע לכך שהסרטים האלו נכתבו ובוימו על ידי אשכנזים, כן? הסצנה של הארוחה בביתו של צ'ארלי התבססה על חוויתו של דוידזון, שטען שחווה משהו כזה כשאחותו התחילה לצאת עם מזרחי. הסרט מלא בסטראוטיפים, אבל ממש לא מהכיוון שאתה מדבר עליו. יותר מזה, אין לך מושג על מה מבוססת הביקורת של שמגר, כי זה לא מופיע בציטוט. ויהונתן, מבלי להכנס לויכוח על טיבו של צהל - לאנשים ועוד איך יש מושג. כולנו שירתנו שם, אתה יודע. וזה לא רס"ר אחד. זה בערך רוב הצבא. גם שעות, אגב, זה לא מדד לכלום בכלל. ביחידה לשי היה סרן שהיה נשאר קבוע עד 9 בערב, יושב לדבר עם השומרים, מסתובב בין חדרים, ואז ב845 שולח מייל כדי שישחבו שהוא טוחן. גם זה קיים.

דיון פילוסופי מרתק, שממשיך שאת מה שכבר היה בשרשור הכללי פעם. הרדוקציות האלו בין מכוניות לא קולנוע לא ממש עובדות. אפשר ללכת בגישת ה-"זר לא יבין זאת", אבל היא לא רלוונטית במקרה הזה. אבי ביטר (סתם כדוגמא) הוא לא איזה אומן מייצג של עדות המזרח או אף אחד אחר, חוץ מעצמו. גם בתרבות הרוסית, אגב, ישנם סופרים כמו צ'כוב, וישנם מאות אפסים, שמייצרים יצירות שבלוניות על החיים הקשים ברוסיה שלאחר נפילת ברה"מ. גם בתרבות האפרו אמריקאית, אפילו בעולם ההיפ הופ, יש את נוטוריוס ביג ויש את בייבי טי, עם להיטה הבלתי נשכח

דווקא זו לא שאיפה לבינוניות בכלל. אני פשוט חושב שאתה לא מעריך מספיק את מקומה של החרדה הקיומית בחיינו, וזה אולי ההבדל הכי גדול בינינו לבין אחרים.

sperial, אתה צודק. אני מניח שהשירות הצבאי גם מעצב את הדעות של אנשים לכאן ולכאן.

אגב, מר פלוקסטר, אתה טועה. רוב בני הנוער בארץ (היהודים כמובן, מי סופר ערבים?!) הם ימנים, שסוגדים למוות.

על אבי ביטר ועל קולנוע איכותי

למה ככה? גם מוניקה בלוצ'י. אגב, בלי קשר לויכוח על האמינות וכו', תמיד מרשים לראות נהגים לוקחים שם את הרכב לקצה. בהתחשב באורך שלו, ובכמות המקומות שבהם אפשר לטעות ולעוף, זה דורש גם הרבה אומץ. עריכה: יצאתי מפגר. משום מה חשבתי שהיא אמריקאית.

שוגיפלקס, לפי הכתבה הזו יש למעלה מ-150 אלף ישראלים אשכנזים עם אזרחות כפולה. אין לי מושג מתוך כמה פוטנציאלים, אבל בהחלט אם לשפוט עפ"י האנשים סביב, רבים וטובים מנסים להוציא דרכון זר, גם אם לא מתכוונים להגר בעתיד הנראה לעין.