יבגניפ

ההתנהלות של בוריס לאחר ההצבעה זו ההוכחה הכי טובה שאפשר למצוא למה שמייצג הברקזיט. הכל זה משחק, ניחושים והתנהלות של ילדים כועסים. והכי גרוע? זה מגיע מצידם של ליצנים, שמשחקים משחק מפגר כאילו הם rage against the machine, רק עם דעות ימניות, השכלה, קריירה מצליחה והון. ההתמרדות המפגרת הזו ב"ממסד" - שגם ג'ונסון וגם טראמפ הם חלק ממנו לחלוטין - היא גרסה עשירה וימנית של דפני ליף. וזה מדהים שאתם או אחרים נופלים בזה, כשבפעול הטעון היחיד שנשאר כאן הוא "אבל הילארי גם לא משהו" - למרות שגם רוני וגם אני כבר אמרנו שאנחנו לא מעריצי הילארי.

שאלתי אותך כי הגבת לרוני שאמר שהעולם הופך לפחות ליברלי, בתגובה לאמירה שבקרוב נראה שינויים גם בצרפת. מארי לה פן היא מועמדת של הימין (הקיצוני או לא - נניח נתון לפרשנות) בצרפת להוביל שינוי כזה. אז בעצם ירית לעברו שאלה רטורית חצי מזלזלת (״מי קבע? אתה?״) מבלי שיש לך מושג על מי ומה מדובר. אולי אני אמור להתרגל אחרי כמה שנים פה, אבל עדיין מפליאה אותי הקלילות שבה אנשים כותבים תגובות בלי בכלל להשקיע 5 שניות להבין למה הם מגיבים. לגבי השאר - ״נאורות״ לא ״יורדת באסלה״, משום שקבלה או אי קבלה של השליט הנבחר לא מעידה על ״נאורות״. בכלל, דמוקרטיה וקבלת הכרעת הרוב זה לא מושג חופף בהכרח לנאורות. ולגבי טראמפ פרטנית - טראמפ ודומיו מייצגים ריאקציה לשינויים שחלו בעולם בשנים האחרונות או לפניי. אי אפשר רק מזה להשיג אם הם יהיו שליטים טובים או לא - בוודאי שלא. אפשר גם להתווכח אם קדמה זה דבר טוב, כמובן.

אתה חושב שדונאלנד טראמפ מייצג ליברליות כלשהי? קדמה? אתה חושב שמארי לה פן מייצגת דעות ליברליות? ... אתה יכול בבקשה להגדיר מה זה ״ליברלי״ מבחינתך?

הייתה יותר מרפורמציה אחת בעולם הנוצרי. דווקא שם זה לא בהכרח בישר על עמדות יותר מתונות או סובלניות או ליברליות. מרטין לותר, לדוגמא, פרסם קריאה לאצילי גרמניה לטבוח באיכרים שהתמרדו בהם, ואפשר רק לנחש אילו עמדות היה מציג אם היה מוסלמי שחי היום. אם נהייה כנים, עם כל הרעיונות היפים במערב, החברה שם הפכה ליחסית פלורליסטית וליברלית רק בעשורים האחרונים, וגם זה בספק אם יחזיק הרבה זמן. להגיד בוודאות שמשהו כזה יקרה בעולם המוסלמי? נראה לי מאוד far fetched.

בבקשה: בנדיקט אנדרסון ארנסט גלנר ארנסט רנאן, אי שם בשלהי המאה ה-19. אם תכנס לכל אחד מהלינקים, תגלה שעפ"י מי שעוסק במחקר של הלאומיות, מדובר במושג פלואידי למדי וגם קשה מאוד להגדרה מדויקת (והם כולם מתקשים לתת כזו). לדעתי האישית הויכוח על לאומיות פלסטינאית והאותנטיות שלה שווה בערך לדיון באותנטיות של הלאומיות היהודית, בסגנון של שלמה זנד - מיותר לחלוטין.

מתפרץ לדלת פתוחה: אם אני מבין את שיטת ההוכחות שלך נכון - אתה יודע איך נראה שטרונגול רופף בן 90? לא שיש בזה משהו רע, חלילה...

גם אם זו הייתה הילארי זה פופוליזם זול. אין לי שום דבר בעד הילארי - כתבתי 4 פעמיםפה שלא הייתי מצביע לה. הוא אכן לא צריך את הכסף - לכן זה פופוליזם זול. אולי הוא רוצה לחולל שינוי ולהשפיע. גם דיוויד דיוק רוצה לחולל שינויים ולהשפיע. אז מה? בנצי, כן, האווירה בקמפוסים מזכירה את גרמניה שנות ה-30. בכלל, כל מי שאנטי ישראלי הוא היטלר במסווה. גם זה פופוליזם זול.

מה אתה רוצה שנכתוב על המשכורת שלו? אה, אני יודע: פופוליזם זול.

על איזו לחי? אבל נחזור לרגע לנושא השרשור: היועץ המשפטי הורה על בדיקה משטרתית בנושא הצוללות. מתאר לעצמי איך רועדות הברכיים לכל מי שלוקח בזה חלק. מאחל לכל המעורבים בהצלחה.

לא אכלת זובי, כי זה הכל ניחושים. וגם אם הייתה נקודה בה היה לכם סיכוי לקשר - אתם כבר לא שם. אם אתה מגיע למצב שאתה שולח לה הודעה והיא קוראת ולא עונה - אין הרבה דרכים לפרש את זה. בטח לא כשזו הודעה שתכלס אומרת ״אני מחפש סיבה להפגש״. זה מבאס ומתסכל, אבל אם פשוט תמחק את המספר שלה, חודש זה יציק לך פחות ממה שזה ימשיך להציק לך אם תמשיך לנסות ולשמר את הקשר בזה בכח עוד זמן מה.

כמו בשרשורים דומים אחרים, ההמלצה הכי טובה היא להתייעץ עם עו״ד או שניים. עו״ד ממוצע, לרוב, לא יבקש ממך תשלום על פגישה בסיסית כזו שבה אתה תציג את המקרה והוא יגיד לך אם יש סיכוי לתביעה או לא.

אני מסכים לשם שינוי עם הלא-סמולניים פה. אני לא רוצה לשמוע קצינים בכירים בצהל לא מביעים את דעתם על גיוס נשים לשריון כקונספירציה של ארגוני השמאל, ולא מספרים על כמה ישראל מזכירה מדינות משנות ה-30 של המאה ה-20.

אבל למה תאוריות קונספירציה למה? מתי פעם אחרונה היה לך פה ראש ממשלה - לא משנה אם משמאל או מימין - שלא היה חשוד בפלילים? אחד יושב בכלא. בן של אחר היה בכלא (או שעדיין שם?), ואחיו כיכב ב3-4 פרשיות שונות, בהן בחר לשמור על זכות השתיקה. עם בוז׳י, לכאורה כמובן, היה סיפור דומה גם. גם עם ברק. אם נלך מספיק אחורה, אז נזכר שבן גוריון אולי לא היה מושחת, אבל לא היסס להשתמש במנגנוני הבטחון, כדי לרגל נגד המתחרים שלו. אם יורדים קצת יותר למטה - מקבלים רשימה די יפה של שרים וחברי כנסת בהווה ובעבר, שישבו או יושבים בכלא או נמצאים תחת חקירה. אם הולכים עוד יותר למטה - מקבלים מנכלים ובכירים במשק, כמו אלכס ויז׳ניצר שנעצר בחשד לשוחד (אין לי מושג אם הוא עדיין בכלא), חברו של לפיד אורי שני, שכיכב באיזו פרשה מלוכלכת בעבר גם כן, רמטכלים ומי בעצם לא?

כן, אני גם לא כל כך מבין גם למה אנחנו צריכים לשלם על הגנת אסדות הגז. שוק חופשי וכו׳ - שמי שמחזיק בהן ישלם לblackwater או כל שכיר חרב אחר, ויעזוב אותנו בשקט. אסף אני לא יודע באיזה קופון זוכה מי. אני לא יודע איזה סכומים מגלגלים שם באמת ומה מרוויחים. אני מאוד רוצה להאמין שלא זו היא רמת השחיתות במדינת ישראל, אבל יש יותר מדי חברים, קרובי משפחה וצרופי מקרים בכל השיט הזה.

אסף, מה כזה קונספירטיבי? אין פה שום קונספירציה בכלל. שחיתות שלטונית זו לא תאוריית קונספירציה.

אני מתפלא עליך. ידוע לכל שאפשר להסיר כל איום בתביעה ע״י שימוש במילת הקסם ״לכאורה״.

בהחלט.

אני קראתי את מה שכתבת בשרשור הזה, ולא ראיתי פה התייחסות לנושא. אבל לא משנה כל כך, כי אני עדיין לא מצליח להבין על מה אתה מבסס את הגישה שלך. סתם, מסקרן אותי באמת איך הגעת לכלל אצבע של 10%

סמירו החישובים שלך נורא פשטניים ולא לוקחים בחשבון השקעות. אנשים קונים רכבים בתשלומים (כן, גם מיליונרים), לא רק מתוך חישוב של יחס שכר - תשלום חודשי, אלא גם היכולת שלהם לקבל תשואה גבוהה יותר בכסף שנשאר להם ביד. צריך להסתכל על מכלול שלם, ולא רק קביעה חצי שרירותית של יחס שכר - הוצאה חודשית, כשמחליטים אם כדאי לקחת עסקה כזו או לא. אישית אני הייתי בודק מה אני יכול לעשות עם הכסף תוך כדי, מה גובהה הריבית שאני נדרש לשלם על העסקה, כדי לדעת כמה יהיה שווה הנכס שבידי בסוף התקופה אל מול החוב שיהיה לי, וכמובן גם מה כל העלויות סביב (למשל, אם אני יודע שאני צריך להוציא עוד 15 אלף שקל בשנה על אחזקה - אז זה גם משנה את כל התמונה)

זה לא סותר. בנצי, אתה באמת לא חושב או לא רואה שהוא הנשיא הכי קרוב לימין הקיצוני שהיה לארה״ב מזה די הרבה זמן?

שמע, הלוואי והוא באמת יהיה נשיא טוב. זה לא שלמי מאיתנו יש איזה אינטרס שלא.

כתבת שחקרת את הנושא. גם עכשיו אתה מסיים ב"קצרה היריעה מלפרט". אל תדאג, הפטיש שלי זה לאומיות בימי הביניים, ספרות וויכוחים בפורום. לא מנהל עסקים ויישום גישות בפסיכולוגיה המודרנית באתרי הכרויות. אבל אתה מתחמק מהתשובה, ולכן קל וכיף להסיק שאתה פשוט החלטת שהאתרים לא עובדים, כי ככה. או כי כמו רבים אחרים, אתה חושב שהחוויה האישית שלך מייצגת איזו "אמת". גם את זה למדת בשיעורי פסיכולוגיה? עשה לי טובה. אני מנפנף בידיים, כי הפסאודו ריאליזם שלך עוזר לטפטף כאן עוד ועוד ארס שכל מה שהוא עושה, זה לפגוע במעט האמונה והבטחון העצמי שעוד נשארו למגיב אחר כאן, בזה שיש סיכוי למצוא זוגיות וזה שלא כל מי שנמצא בקשר - ממורמר. נימוס אברופאי זה מאוד חשוב. אבל בסוף המסר חשוב לא פחות. שלך, במקרה, בינתיים עוזר למישהו להרוס את חייו עוד קצת. נהדר, שיפור עצמי זה דבר שגם אני מאמין בו. רק שזה לחלוטין לא סותר. המשפט האחרון שלך רק מאשר את מה שאני טוען - אתה מקרין את האני מאמין שלך על העולם סביב. אתה באמת חושב שיש הרבה זוגות בעולם האמיתי שהחזיקו מעבר לדייט שני, כי הם אהבו את התמונה ואת ההבטחות? עריכה: דריש, נפל אסימון לרגע. בתור רוסי, קראת פעם סיפורים של צ'כוב?

דריש ועוד איך מיואש. חקרת איך עובדים האתרים? בבקשה, בוא ושתף, באמת מעניין אותי לקרוא איך בחרת מדגם מייצג, מה המטרות שהציבו המשתתפים במחקר שלך, כדי למדוד הצלחה, האם בדקת קורלציה כלשהי (ואיך) בין האופן שבו תיארו את עצמם או מה שכתבו בהודעות הראשונות לבין ההישגים שלהם באתרים (או מה שנתפס ככזה בעיניהם). וכמובן, ספר איך בחרת את "המאפיינים הספציפיים של השוק הישראלי". העובדה שאתה ואני לא מכירים, ועדיין יש לנו כמות די גבוהה של מכרים שמשתמשים באתרים האלו, והצליחו למצוא מה שהם חיפשו מעידה יותר טוב מכל דבר אחר שהם עובדים. כן, בקושי, כן זה יכול לקחת שנים, כן, בדרך תקבל הרבה סירובים ותצא (או שלא) לדייטים עם בחורות שיזרקו את המילה "חתונה" בשיחת הטלפון השניה שלכם. אבל זה עובד. יותר מזה; מכל מי שאני מכיר ומשתמש באתרים האלו - לא רק שזה ריאלי למצוא דייטים, אלא שאין גבר שלא קיבל גם לפחות פנייה אחת או שתיים בעצמו. המודל שאתה מציע מנגד - שהוא בערך שב בבית, סתכל במראה ורחם על עצמך, כי בסוף כולנו מכוערים וכולנו הולכים למות - גרסת אקזיסטנציאליזם דיכאוני א-לה קארספורום - הוא גם עובד. רק שכמו שכתבתי בהודעה הקודמת: גם אם הסיכוי שלך למצוא בת זוג מאתר הוא 0.0000000001, הוא עדיין אבסולוטית גבוהה מהסיכוי שלך למצוא זוגיות מכתיבה "ריאליסטית" או מלאת רחמים עצמים בפורום. עריכה: צ'מגיא היקר, זה שכתבתי "במידה ו", לא אומר שקבעתי שהוא סובל מכאלו. מה שכן - בעיות באמת לא פותרים בקאוצ'ינג באינטרנט, מסכים ב100%.

לא צריך ללכת לפסיכולוג פעמיים שלוש בשבוע. במידה ומישהו סובל מבעיות פסיכיאטריות, אז פסיכולוג זה בכל מקרה לא הפתרון וזה מאובחן בשיטות אחרות ומטופל אחרת. סמירו, לא נראה לי שקוקסינלים, מעצם ההגדרה, מנסים לזיין נשים. אבל דיבור מצ'ואיסטי זה נורא כובש, אולי פאט באסטארד צריך ללמוד גם את זה. מה שכן, אתה צודק בזה שזה לא כ"כ עוזר להציג תמונות הצלחה מחול. אנחנו לא בחול, ויש סיכוי סביר שהכל מתנהל כאן בצורה קצת שונה. דריש המיואש, עבור חלק גדול מהאוכלוסיה - אלו שהם לא players - פלטפורמות כמו okc מייצגות את האלטרנטיבה היחידה להכיר בני או בנות זוג פוטנציאלים. קשה לשרוד שם? כן, הייאוש רב כשסטטיסטית כל אחד מאיתנו יקבל בערך תשובה אחת על כל עשר הודעות. להגיד שזה לא ריאלי? זה, סלח לי, עוד בולשיט דיכאוני, פסיאודו ריאליסטי, שאין לו אחיזה במציאות. אני לא חסיד גדול של אידיאולוגיות אובר אופטימיות בסגנון של Wish it, want it, do it, אבל על כל דבר בעולם אפשר גם לכתוב ספרים ודיסרטציות למה הוא לא נגיש ובלתי ניתן להשגה - החל מהשכלה, דרך מוצרי צריכה כמו אוטו, ועד לקשרים חברתיים - בין אם זוגיים לבין אם אחרים. עולם האונליין דייטינג הוא קשה ומייאש, והוא דורש מכל אחד, כל אחד להוריד את האגו - גם אם זה אומר ללמוד לא להפגע מהתשע מתוך עשר בחורות שלא יענו. אבל הוא גם עובד. מהעשרה אנשים בערך שאני מכיר שחיו את העולם הזה, שלושה כבר התחתנו, אחד התארס והשאר נמצאים בזוגיות די בטוחה וארוכת שנים. אף אחד מהם לא דוגמן הבית של טומי הילפיגר. אז לחלק יותר זמן, אפילו חצי שנה או שנה, עד שמצאו משהו. אז לקח. זה בטוח עדיף על ייאוש שבהכרח לא מביא לכלום. זה קצת כמו הטענה שעדיף לך להאמין באלוהים, כי אם הוא קיים - תרוויח גן עדן בתור מאמין ובתור לא מאמין תקבל גהינום. מי שמלכתחילה ישכנע את עצמו שאין לו סיכוי כלום לא יקבל גן עדן. אז למה לא לקחת את "הסיכון" שתקבל הרבה סירובים, בשביל הסיכוי הדי וודאי שלבסוף תמצא זוגיות?

נראה לי שהוא מחפש את האחת, לא את האחד. ופאט באסטארד - אני במקומך הייתי מנסה בכל זאת לתת סיכוי גם לפסיכולוגיה וגם לספורט. לפסיכולוגים בגדול, לדעתי האישית כמובן, אין פתרונות לכלום, אבל יכולים גם לשמש כפושרים שידחפו אותך לעשות משהו שאתה לא תעשה בעצמך, עם כל תרוץ אפשרי שאתה בונה לעצמך. ולגבי ספורט - יש מיליון ואחד מחקרים שמראים איך פעילות גופנית עוזרת גם למצב רוח וגם לדימוי העצמי. אני מבין שאתה לא אוהב ספורט כקונספט, אבל יש כל כך הרבה גוונים וסוגים - החל מכדורגל בשכונה, ועד ל-MMA או אומנויות לחימה אחרות, שאני די בטוח שגם אתה יכול למצוא משהו שיתאים לקצב שלך ויתרום לך. וכן, אתה גבוהה. זה יתרון חד משמעי.