-
הודעות
2,759 -
כאן מאז:
-
פעילות אחרונה
-
ימים ב"תורמים ביותר"
60
סוג התוכן
פורומים
בלוגים
מאמרי משתמשים
גלריה
חנות
הורדות
לוח שנה
כל מה שפורסם על ידי יבגניפ
-
200 זה סכום עצום לדייט לאדם, שקשה להגיע אליו בפאב או בית קפה רגילים. ולדייט ראשון לא צריך לקבוע במקום פנסי מדי, כי באמת חבל על הכסף. לשלם עליה? כן כי זה חלק מהמשחק והרושם שאתה משאיר.
-
קצת הצחיק אותי. אם כבר, הגולד דיגרית הסטראוטיפית שלך שמחפשת שוגר דדי כנראה תבקש ללכת לטאיזו וכו'. חברים, אתם שוכחים שיש בחוץ המון זוגות שהכירו בכל טווח הזמן שבין הצבא לאוניברסיטה. זה גם עניין של גיל וגם של כיוון בחיים. ואגב גם בהייטק לא חסרים אנשים עם כסף ובלי זוגיות, בגלל מחסומים חברתיים שונים.
-
בעיקרון כן אבל גם שקד אמרה שהיא מוכנה שנשלם יותר כדי לשמר חקלאות ישראלית.
-
עזוב ליברליות, כי זה בכלל ויכוח סרק. מה הופך את הליכוד ללא ימין? אני ממש לא מבין אף פעם את שיח ה"אתם לא באמת ימין - אתם לא באמת שמאל". ימין זה לא רק אנשי ארץ ישראל השלמה.
-
כנראה שאתם לא מסננים בעצמכם מלכתחילה באופן הגיוני. אגב, רכב ספורט בהחלט מייצר משהו לפעמים. אבל לא כי כולן גולד דיגריות, אלא כי זה שוב גם תורם לתדמית "מגניבה", שלא בהכרח קשורה לכסף.
-
מצד שני, אתה יכול לכבוש אותן עם תאוריות אוכלי השניצלים שלך לא קראתי את הכל - רק רפרפתי בסעיפים. הרבה מהם מתארים כריזמה, בטחון עצמי והצלחה. לא חייבים להיות "מניאקים" בשביל זה. למרות שלפעמים בהחלט יש קשר כלשהו. ולפעמים לא. אבל זה בכל מקרה לא להיות "ערס ובהמה". ואפשר להיות בן אדם מלא בטחון עצמי ועדיין נחמד לסביבה שלך. זה סטראוטיפ נורא גס של דוגמנית שיוצאת עם איש עסקים או שחקן כדורגל. אני מניח שמובטל בן 35, ללא שום השכלה פורמלית ודרך ברורה בחיים לא יהיה chick magnet. אבל רוב הנשים זה לא נסיכות duck face, שאתה יכול לראות בפייסבוק. לא כולם ולא הכל זה שופוני.
-
תרבות תחבורתית והעדר הבנה בסיסית אצל חלק הארי ממשתמשי הכביש שהם צריכים להיות אחראים למעשים שלהם. זה מדהים, אבל הפסקתי לספור כבר כמה פעמים ביום אני רואה רוכבי אופניים או קורקינטים משתלבים בתנועה זורמת מתוך מעבר חציה, אל צומת ונתיב בו תנועה זורמת עם אור ירוק. אוצר המילים שלי בכל השפות שאני מכיר דל מדי כדי להסביר כמה זה מטומטם ומסוכן להתחיל נסיעה מ-0 קמש, בכלי שמאיץ ב100 שניות מ0 ל100, בכביש בו רכבים נעים במהירות והאצה גבוהות הרבה יותר. אבל אני בטוח שאם אעצור כל רוכב כזה, התגובה תהייה ברמה של ״נו, אז שיבלמו קצת״.
-
כן, כי בארה"ב מפחדים לדבר נגד השלטון. או באנגליה. או בגרמניה. אולי נתווכח על העולם הפוליטי הממשי ולא נמציא בעיות לא קיימות, מה אתה אומר? כי זה שיש בארץ זיליון מפלגות לא קשור לפחדים המדומינים שלך.
-
כי יש בעולם 2 אפשרויות. מפלגה אחת או עשרים מפלגות קיקיוניות. די, נו. מישהו יכול לספר לבנט ושקד שכבר יש מפלגת ימין שיש בה חילוניים ודתיים. מתחיל ב-לי, נגמר ב-כוד.
-
ובינתיים בנט ושקד מקימים עוד מפלגה. כי זה מה שחסר. מפלגות. צריך לעשות חוק אחר: מי שמקים מפלגה חדשה ולא מצליח לצבור לפחות 15 מנדטים בבחירות, מקבל עונש מאסר בפועל עד הבחירות הבאות.
-
חושב שזה מאוווודדדדדדדדדד לא סביר שמישהי שהכרת במסיבה באה לישון אצלך ורואה בך ידיד מלכתחילה.
-
ויותר מזה, זה תורם המון לתחושת ההתמסכנות וההתקרבנות שהיא חלק מאוד גדול מהבעיה ("מסוכן לי לרכב על הכביש כי הנהגים חראות, אבל זה אחלה לדרוס הולכי רגל בשם זה" וכו'). וספריאל, דווקא שמעתי דוברי צרפתית ואנגלית יותר מפעם אחת.
-
לפעמים אני רואה הולכי רגל על השביל בבן גוריון. מתלבט אם להגיד להם משהו. אלא אם זה תיירים, באמת לא מבין את הטמטום הזה. שמע, זה ויכוח עקרוני מאוד בין שתי תפיסות עולם. היתרונות של כל הכלים האלו ברורים (למרות שבמקרה של קורקינטים כל רוכב שאני מכיר נפל מתישהו והפציעות לא תמיד כאלו נעימות). השאלה היא האם יש להם מקום בהעדר תשתית. לדעתי התשובה היא לא. חד משמעי. בטח לא במדינה כמו ישראל, שבה עיגול פינות וקומבינה זה ערכים מחייבים, וכל ההאטה בכביש כתוצאה מפקק נתפסת על ידי כל סוגי הרוכבים כאיזו פגיעה אנושה בזכויות האדם והאזרח שלהם. עכשיו, אני מבין לגמרי שלצד השני אם כל הכלים האלו יעופו מכאן, אף אחד לא ישקיע בתשתיות אפילו את מה שמשקיעים עכשיו. אבל צריך להבין: המצב כרגע הוא פגיעה חד משמעית בשגרת החיים של כל מי שלא רוכב בעיר. ואין לזה הצדקה. וגם לא יכולה להיות. ולזה תוסיף שאפילו בקבוצות מחאה בפייסבוק, של אנשים שאמורים להיות רוכבים "מודעים", ראיתי פוסטים שמסבירים למה רוכבים ימשיכו לרכב נגד כיוון התנועה, או לא ירכבו עוד 4-5 דק' ביום כדי להגיע לשביל אופניים ("כי למה מה קרה שאני אבזבז את הזמן שלי על זה?" זה הטעון העיקרי בנושא). ובסוף, כמו שכתב קייבמן, guns dont kill people. זה נכון. אבל כולנו כנראה מסכימים שלא היינו רוצים לראות ילדים בני 5 עם עוזי ברחובות. ואני אשמע פחות נחמד ובוטה מהרגיל, אבל מהרבה בחינות משתמשי הכבישים בישראל הם סוג של ילדים בני 5. וזו סיבה מספיק טובה כדי להסדיר כל דבר שאפשר להסדיר כאן.
-
יכול להיות. אני לא אומר שזו דרך קלה ובטוחה אל האושר. אני כן אומר שעבור די הרבה אנשים זה או לנסות את זה, או כלום.
-
יש כל מיני. היה יכול להיות מעניין לראות סטטיסטית כמה זוגות בישראל הכירו באפליקציות או אתרים ונמצאים היום בשלב מקביל כלשהו לנישואין.
-
אכן, ובנושא כמו בחירות בהחלט אפשרי גם למצב את "לי. אני." לפני כל דבר אחר. אבל זו לא הפואנטה שלי בכל מקרה, כפי שכבר כתבתי. איך חיי המשפחה שלך קשורים לפה, אני באמת לא יודע. אלא אם כן עברנו לדבר על אסטרגטיה ארוכת טווח, אבל נראה שלא (מזל טוב בכל מקרה) אני לא כ"כ עוקב אחרי הנעשה בירושלים, יכול להיות ששם הייתי בוחר להצביע. אני לא אומר שלא צריך להצביע באופן גורף אף פעם.
-
פעם כשגם אני הייתי צעיר ומרדן (בשרשור הזה לפני 300 עמודים), ואפילו כשהייתי מרדן פחות (בשרשור הזה לפני 150 עמודים), הייתי הולך להצביע כדי לשמר משהו. אבל זה בזבוז זמן מוחלט. אני לא אלך להתפקד לליכוד. זה לא מרגיש לי הגון בשום צורה שהיא. ובכלל - קצת פילוסופי - אבל אני חושב שהגישה הבינארית הזו היא בעייתית. אם היינו חיים במציאות בה יש מעט מפלגות, הייתי מקבל את הטענה שלך. אבל בעולם המעשי שלנו, כפי שכבר כתבתי, אנחנו - כלומר הרוב היהודי ולא דתי בישראל - בעיקר קורעים לגזרים את איקס המנדטים שנשארים לנו פוטנציאלית אם מתחשבים בזה שרוב רובם של הדתיים, חרדים והערבים כנראה מצביעים למפלגות משלהם. במצב כזה אני לא יכול להיות חלק מהפתרון. גם אם מאוד הייתי רוצה. כי אין לי איך. תסתכל על הסקרים. כל המפלגות הקיקיוניות מקבלות ביחד כ-60 מנדטים. ואני מכליל בזה גם את המחנה הציוני וגם את מרץ. 60 מנדטים. שמפוזרים בין אנשים שחלקם בוחרים את ההשתיכות הפוליטית שלהם באופן כמעט אקראי שנקרא "המרכז". והם, אלו שעומדים בראש המפלגות האלו, היו יכולים לפתור את זה מחר. אם אורלי משמה לא הייתה פורשת מהמפלגה של כחלון. וגנץ היה מצטרף ליש עתיד. וכחלון ולפיד היו מסכימים על איזו רוטציה ביניהם ואולי גם מתאחדים עם אבי גבאי, שרק האל שבשמיים יודע מה הוא בכלל רוצה. אבל לא. כל אחד מהם צריך מפלגה. וכל מפלגה כזו אשכרה מושכת עוד ועוד ועוד קצת. אז אני חוזר ואומר: חוץ להזמין את גנץ לשרשור הזה, ולהסביר לו למה עוד מפלגה מזיקה לישראל - אין לי מה לעשות. סורי, אבל זה מה שאתה מסיק מהסיפור, אז לא הבנת את כוונתי by far. מבטיח לך שאת הקפה - לו ממש הייתי רוצה - הייתי יכול לקנות גם אחרי הביקור בקלפי. מימלא הם איפשהו זה ליד זה במרכז ת"א. ואגב, גם אם זה היה סביב "לי. אני." - ככה זה. לפעמים גם "אני" חשוב. לא רק מטרות גדולות מהחיים.
-
אני חושב שאני לא מעביר את הנקודה טוב. בעולם אידיאלי בו יש שתיים או שלוש או ארבע מפלגות כלליות גדולות, מערכת בחירות יכולה להוביל אולי לשינוי קונספטואלי. יש בסיס בוחרים קבוע לכל מפלגה. יש כאלו שזזים, כמו במקרה האמריקאי, בהתאם למועמד. במקרה הישראלי, הדבר היחיד שיזיז את נתניהו זה פסק דין. וגם לא בטוח שמי שיחליף אותו יהיה יותר טוב, כי כנראה שהוא יהיה מהליכוד והוא דאג שלא יהיה לו דור המשך ראוי שם. הוא שולט כאן בפער די גדול כבר עשור, יש לו את הבייס המאוד ברור שלו, שרובו אולי מחויב בעיקר למפלגה ולשנאה מסורתית של אחרים, אבל הבייס עדיין קיים. וכשאנחנו מסתכלים הצידה, מחוץ לליכוד, אנחנו רואים עשר מפלגות שמייצגות סקטורים נורא קטנים, קהל מאוד ספציפי של בוחרים. לחלק מהן כמו כחלון או לפיד או גנץ אין שום תכלית - מדובר בסתם אנשים שמפחדים להתפס כשמאלנים אז לא הולכים ל״עבודה״, או סתם אנשים שלא מסוגלים להתמודד בפריימריז של הליכוד, אז לא הולכים לשם. וחלק מהן פונות לחרדים או דתיים לאומים או ערבים, ולעולם לא ישרתו אותי ולעולם אני לא אעניין אותם. ואני אומר שכל בני גנץ כזה, שקם בבוקר, ומחליט להקים מפלגה שלו, עושה עוד קצת כדי לייתר את הבחירות. לחלוטין. הדבר היחיד שהוא עושה זה בעצם להבטיח שהליכוד על 30 המנדטים שלו ימשיך לשלוט, וגם אם, נניח, אחד מ״אנשי המרכז״ יבחר, הממשלה שלו לא תהייה שונה כמעט בשום דבר מהממשלה שראינו עכשיו, כי גם הוא יקרע על ידי כל שאר מפלגות הסקטורים ואיש אחד שיש בכנסת. במצב כזה, מה כבר יש לי לעשות? לכתוב מייל לבני גנץ שלא יפחד ויצטרף לאבי גבאי או ביבי? אני לא אומר שדמוקרטיה זה דבר לא טוב, obviously. אני אומר שהמקרה הישראלי דורש מישהו עם ביצים שישים סוף לקרקס המפלגות הקטנות.
-
שאני יכול להשקיע אותה בקפה טוב. זה מחיר שאני מוכן לשלם אחרי כל מה שעברנו בשרשור הזה וכל מה שכתבו לי עד היום שואל ברצינות: מה אתם מצפים שישתנה אחרי הבחירות? הליכוד ינצח. נתניהו עשה הכל כדי למנוע אפשרות של תחרות בתוך המפלגה. אנשי ״המרכז״ עושים כל מה שביכולתם מזה 20 שנה כדי לפגוע כל אחד בהתאם ליכולתו במשילות בישראל עוד קצת. היחיד שהיה לו סיכוי ריאלי אולי להיות ראש ממשלה ביניהם זה לפיד, שלא נדע, וגם הוא כבר לא רלוונטי באמת. החרדים לא יפסקו להצביע לשס או יהדות התורה. הערבים ישארו עם הרשימה המשותפת. אז למה? דמוקרטיה ובחירות אמורות לאפשר לעם לבחור ובעצם להיות הריבון. נכון. ישנו רוב יחסי כלשהו בעם שרוצה ליכוד, no matter what, והשאר עסוקים בהקמה ואוננות סביב מפלגות סקטוריאליות. במצב פוליטי כזה, השיטה לא עובדת. כבר איזה עשור לא הייתה ממשלה שהחזיקה באמת 4 שנים, וזה לא ישתפר עם מפלגות קיקיוניות של בוגי את גנץ בע״מ. מה שהמדינה הזו צריכה זה ניעור רציני ברמה של שינוי חקיקה, שימחק לחלוטין את כל המפלגות הקטנות והסקטוריאליות (בהנחה כמובן שאנחנו לא הולכים להתפצל למדינה ליהודים, מדינה ליהודים חרדים ומדינהלערבים). ובלי זה בחירות זה בעיקר בזבוז זמן של כולם שמבטיח רק שבעוד שלוש שנים יהיו עוד בחירות עם עוד מפלגות איזוטריות ומיותרות, שימשכו מנדטים רק בזכות איזה סלב תורן.
-
לא מתכוון להצביע. מי שחושב שאני ״פוגע בעצמי״ - סבבה. זה בזבוז חצי יום שאני יכול לבלות אותו בחוף הים או בנסיעה רגועה בנס הרים. יותר כיף ונותן לי בוסט יותר טוב. זה די פשוט. הליכוד ינצח. בנושאים המהותיים לי לא יהיה שום שינוי, והכנסת תמשיך להקרע לגזרים ולקרוע לגזרים את המדינה בעזרתן של עוד ועוד מפלגות קיקיוניות של גנרלים או עיתונאים או פוליטיקאים בעלי אגו מנופח, שאומנם יודעים שהם לא יהיו ראש הממשלה בא, אבל עדיין להקים מפלגה משלהם נראה להם כמו נסיעה בנתיב המהיר.
-
צ'מגיא, מכיר אישית כמה אנשים שמשאירים את הרכב רק לסופשים ואפילו מגיעים על אופניים מגבעתיים או רמת גן. סך הכל הרעיון הוא מבורך. זה גם נורא קל לעשות לזה תשתית הולמת בתל אביב. זה כמובן לא יעזור ב-100% מהמקרים, כי אנחנו בארץ הלא פראיירים ואף אחד לא ירכב עוד 5 מטר ימינה או שמאלה בשביל שביל אופניים. אבל עדיין, זה היה כנראה מאוד עוזר. העיריה מעדיפה להמציא בלופים מהסוג של ה"שביל" שיש על אבן גבירול. חבל. אגב #2 - הבעיה היא לא רק על מדרכות. אני עובר ביהודה הלוי כמעט כל בוקר. רחוב מקביל לרוטשילד. מטר וחצי משבילי אופניים ותשתית די סבירה. בכל פעם אני רואה לפחות 4-5 מטומטמים רוכבים נגד כיוון התנועה על רחוב חד סיטרי עם 3 נתיבים. וכמה מטומטם או לא אוהב את עצמך או מאמין במזל אתה צריך להיות כדי לרכב ברחוב כזה נגד כיוון התנועה, אני באמת לא יודע.
-
הייתי בקופנהגן. במרכז יש תשתיות מופלאות לאופניים. ברוב המקומות בעולם אין, וזה מייצר כאוס.
-
אז אתה נופל בקטגוריה של ״אתם לא מגניבים מספיק ולא מבינים את הקדמה״, אה? כן, אני נשמה טובה. מכיוון שבההתנהלות היומיומית שלי אני לא בונה לעצמי מציאות מדומייינת בה אני לבד בעולם ומותר לפגוע בכל אחד ואחת כי אני נורא ממהר ונורא חשוב. ואני בטוח נשמה יותר טובה מכל החראות שאתה רואה בעיר, דוהרים על המדרכות עם תינוק או טלפון או שקיות מהסופר או רצועה עם חמישה כלבים קשורים או כל דבר אחר, חוץ ממודעות סביבתית ואמפתיה מינימאלית לכל מי שלא הם. והנה לך רעיון מהפכני: לא להכריח מאות אלפי כלים ללא שום הסדר בעיר שאין בה תשתיות לזה. ואז להתלונן - בלי לבדוק אם זה נכון, כמובן - ש״מסוכן פה״. ביום שבו יבנו שבילי אופנים? מצידי שאנשים ירכבו על דלדואים ממונעים, כל עוד מבחינת החוק זה יפול תחת אותה ההגדרה כמו אופניים.
-
התופעה אכן החמירה מאוד עם השנים. מלווה בהמון ״מגיע לי״, ״אני מסכן״, ״אתם לא מגניבים מספיק ולא מבינים את הקדמה״, וטעונים דומים אחרים שגורמים לי לרצות לשלוח את כל הרוכבים לגולאג. החדשות הרעות הן שאחריות זה מושג שלא קיים אצל אף רוכב, חוץ מחבר פורום אחד בדיוק. תצפיות מראות שגם בכבישים הם עוברים באדום, נוסעים נגד כיוון התנועה. קצת קריאה בקבוצות ועמודים רלוונטים מגלה שאף אחד מהם לא מעלה על דעתו שגם להם יש אשמה בתאונות עם נהגים. והחדשות הממש רעות הן שהעיריה לא סופרת אותנו. שבילי אופניים שתוכננו בוטלו לאחרונה, והמגמה היא ״שכולם יסתדרו או ימותו״. אבל אולי יתמזל מזלנו ומתישהו ידרס או יהרג בן של מישהו שהוא באמת סלב, ואז יפסיקו להפוך את מרכזי הערים בישראל להודו. אגב, בישראל הבעיה היא הכי חמורה מכל המקומות שיצא לי להיות בהם, אבל באופן כללי למרות שרוכבי אופניים ״מודעים״ רואים בעצמם גיבורי על שמצילים את האנושות, התנהלות אנטי חברתית להחריד שלהם זה משהו שראיתי בערך בכל מקום בעולם שהייתי בו.
-
לא הוא לא. גם כי יש מיליון ואחד דוגמאות של פסיקות בגצ לכל כיוון. גם כי לא כל דבר בעולם מגיע לבגצ. וגם כי לא כל דבר בעולם מותר לממשלה נבחרת לעשות. והממשלה הזו עשתה לא מעט דברים. חלקם כנראה יותר טובים, חלקם מטומטמים להחריד. אבל היא עשתה.
