Doc Slow

סבא שלי רכש סובארו FF שהחברה עוד לא הייתה ידועה בארץ וללא כל מוניטין. הרכב נסע מאות אלפי ק"מ עם מעט תקלות יחסית והיה מאוד מהיר (היא אכן החלידה, אבל כך גם היו שאר המכוניות היחסית זולות משנות ה-70). אבל מה שסבא שלי ושאר הישראלים לא ידעו אז זה שהיפנים שמו משנות ה-50 דגש מיוחד על איכות מוצרי היצוא שלהם, שפועל רכב יפני מרגיש מחויב באופן אישי למכונית שהוא מרכיב. הם כל כך דאגו למוניטין שלהם שהיפנים הפעילו מכוני יצוא מיוחדים שבדקו את האיכות של מוצרים שזכו לקבל אישורי יצוא! המוניטין של מכוניות יפניות בשנות ה-70 היה עלוב, המכוניות נראו כהעתקים מגוכחים של מיטב תוצרת אירופה, אבל התפיסה למצוינות הייתה קיימת כבר אז. כנ"ל כמעט בדיוק עם הקוראנים 10-20 שנה לאחר מכן. איפה הסינים נמצאים בכל הסיפור הזה? האם הממשל הסיני מחויב לאיכות של מוצרים עליהם טבוע made in chine? האם המפעל שם את אמינות ואיכות המכונית כיעד? האם הפועלים מרגישים מחויבים למוצר הסופי? כן, יש מוצרים איכותיים שמגיעים מסין, לרוב הם מיוצרים תחת כנפיה של חברה מערבית, יפנית או קוראנית וגם עולים בהתאם. ד"א - אם MG רוצים לקנות אותי שיתנו לי מנוע, גיר ושלדה טובים במחיר טוב, אם הם קנו את המותג MG שיוכיחו שהם ראויים לו. הצעצועים שהם מציעים עולים גרושים ליצרן (במיוחד שהם בטח ציוד סטנדרטי ברוב המכוניות שיוצאות מהמפעל ועוד בסין!) ומבחינתי הם עוד משהו שעלול להתקלקל.

תודה על התגובות. מפאת ריבוי סמני שאלה אני כנראה יורד מהעסקה הזאת (אלא אם המוכר יסכים לרדת משמעותית במחיר - לא יותר מ-37K), החשד שלי הוא שהליסינג היה משטרה/קיבוץ וכד' (המוכר משום מה "לא יודע") - במקרה כזה עדיף אפילו מונית לשעבר (לפחות הבעלים של מונית תלוי בה לפרנסתו ויש לו אינטרס לשמור עליה). גם רמת הבטיחות מאוד לא מרשימה (שתי כריות אוויר בלבד, ללא ESP). אין לי בעיה עם נהיגה בדיזל, במיוחד שאני ואשתי נוהגים באופן מאוד מתון. אם הסתדרתי בנסיעה לאילת ובחזרה עם מכונית הדיזל האיטית ביקום (רנו קנגו ללא טורבו), כנראה שאסתדר גם עם האוקטביה.

אין ארוחות חינם... הרכב אמור היום או מחר לעלות על הליפט - אם הוא קרוע כמובן שהעסקה נופלת. המחיר מאוד מפתה ביחס לשנתון (כאמור 08 ) וכך גם החיסכון המופלג בדלק. הביטוח הוא לבני זוג בני 30+ עם עבר כמעט נקי, בהצעה און-ליין של 555 הם רשמו 3000 ש"ח למקיף בלבד, אולם כפוף למיגון (כנראה איתורן), בלי מיגון המחיר עולה ל-4500. לצין שעל הטויוטה 98 שלי שלמתי עד לפני שנה 1300-1500 מקיף+ג לשנה בלי מיגון ובלי נעליים... איך אפשר לדעת אם הרכב היה ליסינג בשימוש של משטרה/ממשלה/קיבוץ? כי אם הרכב היה כזה המחיר כבר לא כל-כך מדהים... האמת שהתיאבון שלי לעסקה הזאת די ירד...

כפי שנאמר לפני, ה-3 החדשה עדיפה משמעותית, הרושם שלי שיש שיפור באיכות החומרים וההרכבה, המכונית מרגישה "הדוקה" יותר ואפילו, שומו שמים, מרגישה לפי דעתי איכותית יותר מהקורולה (שסובלת מירידה באיכות ההרכבה מדור לדור). כנהג אהבתי יותר את הסביבה של ה-3. הנוסעים אהבו יותר את הטויוטה. המזגן במאזדה 3 החדשה טוב יותר משל הקודמת וגם משל הטויוטה. המנוע של הקורולה חזק יותר ונינוח יותר, אבל בתוך תא הנוסעים ההבדל לא מאוד מורגש מבחינת רעש. בעולם האמיתי ההבדל בביצועים כמעט לא מורגש (גם בגלל מה שאכתוב בהמשך). מבחינת התנהגות - מאוד לא אהבתי את הקורולה, כצפוי מקורולה - ההנאה מנהיגה היא 0, אבל היא גם לא משרה ביטחון רב בפניות מהירות, עם 124 כ"ס הקורולה יודעת להיות מהירה - אבל ממש לא רוצה. ה-3 עם הגה בעל יותר משקל ופידבק, יותר בטחון בפניות ומעט יותר כיפית לנהיגה. ב-3 יש גיר טיפטרוניק, אבל הוא ממש לא מעודד שימוש ידני (זה ממש לא DSG) ורוב הזמן הידית על D. אבל האמת היא שבעוד שזה הסעיף שכתבי רכב הכי אוהבים להרחיב בו, הוא גם הכי פחות מעניין את הלקוח הפוטנציאלי - מה שחשוב הוא בשתי המכוניות האלו צריך להיות חוליגן רציני בשביל לאבד שליטה. צריכת דלק - תלוי, הקורולה האוטומטית שיש לנו כרגע היא די על הפנים, גם בנסיעה מתונה, למעשה ה-3 הייתה טיפ-טיפה יותר חסכונית. בעלי גיר רובוטי מדווחים על תוצאות טובות יותר, אבל... שמירת ערך - הגיר הרובוטי לא מתאים למרבית צרכני קורולה המסורתיים. צפה לירידת ערך גדולה יותר. מוסך - קשה לדעת עם מכוניות כה צעירות. מניסיון במשפחה שלנו, הקורולה מאוד אמינה, מוסכים מורשים נותנים שירות טוב, החלקים קצת יקרים, אבל האמת שבקושי צריך אותם. הבעיה היא שהניסיון שלנו זה עם קורולות ממודלים 98 ו-06. הדגם החדש נראה פחות איכותי ושמעתי כבר תלונות (אבל זה כאמור בגדר שמועות). ניסיון עם מאזדה יש קצת פחות, אבל גם כאן לא נרשמו תלונות מיוחדות. ביטוח - יתרון קל לטויוטה. אבל עלויות הביטוח משתנות מאוד מנהג לנהג וקשה לתת תשובה מדויקת. נסה לדבר עם סוכן הביטוח שלך או לקבל הצעות מחיר מכל מיני חברות "ישירות".

ממה שהצלחתי להבין ממחקר עד כאן -- מדובר במתיחת פנים לרכב שהוצג עוד ב-1996 (!) צפופה בפנים עם תא מטען עצום (נסעתי באוקטביות כאלו בתור נוסע והצפיפות לא כזה נוראה - מקבלת מבחינתי ציון עובר בסעיף זה). מנוע וותיק 100 כ"ס עם גיר ארוך וביצועים פושרים, צריכת דלק ממה שהבנתי 16-18 לליטר משולבת. איבזור בטיחות פסיבית דל - 2 כריות אוויר, אולם ציון של 4 כוכבים (לציין המבחן לפני הרבה שנים). אבזור בטיחות אקטיבי - ABS וחלוקת בלימה, אולם לא הצלחתי להבין אם דגם 2008 כולל ESP (האוטו נמצא רחוק ממקום המגורים שלי ונבדק על ידי קרוב משפחה אמין עם ניסיון במכוניות דיזל - אבל פריט מידע זה לא הצלחתי לקבל ממנו). איבזור נוסף - בערך כלום ושום דבר, חלונות חשמל, מראות וזהו בערך. לא קריטי. דברים שאני צריך לברר מבעלי ניסיון ולא מצאתי בחיפושים בפורום זה ואחרים -- * אמינות ועלות תחזוקה שוטפת ותיקונים. * ביטוח. * התאמת המכונית ביום-יום לשימוש של נסיעות של אשתי לעבודה ובערבים ובסופ"ש כמשפחתי סטנדרטי (נדיר מאוד שמכוניות כאלו נמכרו לאנשים פרטיים - כמעט כל המכוניות האלו נמכרו כמוניות, זאת ספציפית היא מליסינג וכנראה לא בשימוש של איש היי-טק שנסע מכ"ס להרצליה). * שאר מחשבות והגיגים על הרכב ממי שחווה אותו מאחורי ההגה.

המכוניות האלו חובבות דלק בגרסה האוטומטית שלהן. אם חיסכון בדלק חשוב לך - עדיף הגרסה הידנית. הגטס לא הייתה אף פעם מכונית השנה, אבל דווקא פרופיל האמינות שלך סביר. כנראה נפלתם על מה שנקראה בלע"ז "לימון".

לזכותם של הבריטים יש להם הרבה ניסיון עם רואדסטרים קלי משקל ומנוע עצום בחרטום. הארכיטיפ של הרעיון - ה-AC COBRA הוא יצור כלאיים בריטי-אמריקאי. בנוסף כמובן יש את מיטב היצירה של TVR ז"ל. אני משער שכמו הנ"ל ואף יותר האיקני תהיה עם זנב שובב ונטיה להתחבק עם עצים בצד הדרך. בתכלס - לקחת מכונית יחסית פשוטה ולהשתיל בה מלפנים מנוע עצום ממדים על מנת ליצור מכונית על זאת המצאה בריטית (ולא אמריקאית) של בנטלי שהתקין מנועים עצומים במכוניות עטורות הפרסים שלו. מכוניות שאטורו בוגאטי כינה "המשאיות המהירות בעולם". דיזל ספורט מעניין יותר יהיה השתלה של מנוע טורבודיזל 2.0 של VAG מכויל ל-250 כ"ס (מה שבהחלט אפשרי) בתוך גוף בסגנון הלוטוס אליז.

אחרי לבטים ובירורים רבים, החלטנו לוותר על מכונית מסגמנט B (סופרמיני) משום שזה פשוט לא יעבוד עם כל המשפחה בפנים, במיוחד בטיולים ונסיעות סופי שבוע בכלל. עברנו לחפש מכונית מסגמנט C והכנסנו אופציה של מכוניות דיזל. עלתה הצעה של סקודה טורבודיזל ידנית ממודל יחסית מתקדם, קילומטרז' גבוה, אבל מהדגם הישן (tour) - המחיר המבוקש בהתאם, אין תלונות בעניין הזה. המכונית מבוססת על פלטפורמה יחסית ישנה (גולף הרביעית מ-98 ) והאבזור לא משהו. הבנתי שצריכת הדלק מרשימה והאמינות לא פחות. מה שחשוב לי זה נושא הבטיחות במכונית מתכנון ישן כל-כך ועניין המרווח הפנימי ל-2 מבוגרים+2 כיסות בטיחות (ואולי נוסע נוסף מדי פעם). חוו"ד ממי שמכיר את המכונית הנ"ל?

אתה צריך אוטובוס. תקשיב בעצת אנשים עם ניסיון ותבקש שמישהו יסיע אותך ביום החתונה ברכב שלו, זה מה שכמעט כולם עושים ומסיבה טובה - הראש שלך באותו יום בעננים, שכל המלווים יסעו מאחור בעוד מכוניות. גם ככה הם לא יכנסו כולם ברכב אחד, גם אם זה יהיה ג'יפ מגודל.

אני מודע לתוחלת החיים הארוכה יותר של דיזל (למעשה אני בשלבי חיפש רכב ולא פוסל לחלוטין רכישת מכונית דיזל), אולם אני לא יודע בדיוק איך לכמת תוחלת חיים זאת מול מנוע בנזין ממוצע ובטח לא את האימפקט הסביבתי הכולל. לגבי התחלואה מתחנות כוח ומכוניות חשמליות -- צריכת החשמל הכוללת של ישראל היא מעל 45 מיליארד קוט"ש לשנה. בישראל 2.5 מיליון כלי רכב. נניח שכל אחת נוסעת 20K ק"מ בשנה - סך הכל 50 מיליארד ק"מ לשנה. אם כל המכוניות האלו תהינה חשמליות מדובר לכל היותר בתוספת של 10 מיליארד קוט"ש לשנה. ז"א - אם מחר כל המכוניות בישראל יומרו באורך פלא להנעה חשמלית, ייצור החשמל יצטרך לגדול בפחות מ-25%. אין לי דרך מבוססת לחשב את זה אולם תחושתי המאוד מוצקה שהשיפור באיכות האוויר בערים בשל סילוק מנועי הבעירה הפנימית יהיה גדול משמעותית מהנזק שיגרם בשל פליטת 25% יותר מזהמים מתחנות הכוח.

למעשה הייתה לי מכונית עם 350K שמכרתי לאחרונה, היא עדיין נוסעת, נראת אפילו טוב בפנים, אבל לא שווה יותר מדי. ההורים שלי מחזיקים מכונית עם 400K שנוסעת יופי ונראת יופי, אבל הם יהיו יד האחרונה של המכונית משום שערך המכירה שלה אפסי. בעבר הייתה להם מכונית שהגיע לחצי מיליון, נסעה עד הסוף המר וסיימה בפירוק. כל המכוניות האלו היו עם מנועי בנזין ד"א (טויוטה או סובארו). אולם אלו מכוניות שבילו אצל אנשים שנסעו עליהן מאוד במתינות ובעיקר מחוץ לעיר וטיפלו בזמן ורק במוסכים מורשים. אלו היוצאים מהכלל שמדובר במכוניות עם ערך כה נמוך. לשלושה מחברי/קרובי הקרובים יש/היו טנדרים דיזל שונים (קנגו, ברלינגו, דובלו, קונקט). אף אחד לא הגיע לחצי מיליון בלי החלפת מנוע או שיפוץ יסודי. לא כולם שומרים על המנוע שלהם כמוך, לא לכולם יש רכב שבנוי כל כך טוב מלכתחילה, או שלא לכולם יש מזל. תעיין בלוחות יד2 ותראה שרוב המכונית שמוצעות עם 500K+ (אין הרבה - לרוב מוניות) נראים כאילו הם באו מטיול לגהינום וגם אם הן נמכרות למישהו בגרושים, הוא לרוב יזניח את הטיפול (מפאת דלות התקציב) והמכונית תשבוק במהרה. אני משער שאתה מכיר את השוק הזה יותר טוב ממני. לפחות אמור להיות לוכד חלקיקים. הדוגמא עם התחנה בחדרה חוזרת על עצמה בדיונים מסוג זה. אבל מול הדוגמא (הלא מדעית) הזאת אני יכול להראות לך מאמרים שמראים קשר מובהק בין תחלואה לבין חשיפה לעשן פליטה של דיזל וקירבה לצירי תנועה ראשיים. המזהמים העיקריים במתווה עירוני הם כלי רכב, במיוחד מונעים בדיזל. כמובן שזה לא מפחית מהתרומה של אותה תחנת כוח לזיהום, אבל בהחלט עדיף שהמזהמים יפלטו מהארובה ולא מהאגזוז של המכונית שעוברת מתחת לחלון שלך. בנוסף, במתווה עירוני צפוף, מכונית חשמלית עושה יותר ק"מ לכל יחידת אנרגיה. כך שלא רק שהזיהום נפלט רחוק ממך, גם מדובר בפחות זיהום (אני מתעלם כרגע מהאימפקט הסביבתי של הסוללות - אני לא יודע מספיק נתונים על מנת להתייחס לכך). הערה לגבי "המחוקק הישראלי לפעמים קולע" -כמובן שלאחרונה התעשתו במשרד האוצר והחליטו לעדכן את נוסחת המיסוי הירוק. עידכון פירושו כמובן העלאת מיסים כוללת שלא בהכרח קשורה למידת הזיהום של הרכב, אלא נובעת מהיסטריה עקב הצלחת מכוניות מיני חסכוניות מעל המצופה וירידה בגביית המיסים. יש לי גם תחושה ששמו מכוניות דיזל על הכוונת מעבר לאימפקט הסביבתי שלהם, אלא בשל הלחץ שמכוניות מיני דיזל סופר-חסכוניות יהפכו לפופולריות (עם פגיעה בעוד פרה חולבת - הבלו על הדלק). אז אני אתקן "המחוקק הישראלי לפעמים קולע, אבל גם אז זה באופן זמני בלבד".

כפי שנאמר כאן - לא רק אצלנו. כמו כן המאמרים בנוגע לזיהום ממנועי דיזל התפרסמו בעיקר בארה"ב ובאירופה (מין הסתם). העדויות די חותכות. מה לעשות, לפעמים המחוקק הישראלי קולע. א. החשמל אולי מופק באופן מזהם (לא בהכרח), אבל רחוק ממרכזי הערים ומהריאות שלך ושל הילדים שלך. ב. מכוניות חשמליות הרבה יותר יעילות (במובן של ג'אול לק"מ), במיוחד בתנועה עירונית צפופה. ובואו נכיר באמת - רוב המכוניות בישראל מבלות 90% מהזמן בתנועה עירונית צפופה ולא בכביש של נס-הרים. ג. כפי שאמרתי - מכוניות חשמליות עומדות בפני בעיה של טכנולוגית של סוללות ולכן הטכנולגיה לא בשלה בעיניי. אולם יש בקנה הרבה פיתוחים מעניינים. ד. לאחר שטכנולוגית הסוללות תתקדם - אני בטוח שרוב מכוניות הספורט יעברו למנועים חשמליים - שהם כמו שאמרתי - קלי משקל (עד 10 כ"ס לק"ג במנועים החדשים, יותר ממנוע F1), זמן תגובה אפסי ומומנט שיגרום לכל מנוע בעירה פנימית להסמיק מבושה. ה. אני חובב מכוניות, אבל מכיר בכך שמנועי בעירה פנימית הם רע (נכון לעכשיו - הכרחי). דיזל זה טרפה ובנזין זה תועבה. נראה לי הזוי שאנחנו שולחים גשושיות לחלל ועדיין שורפים מאובנים על מנת להניע כלי רכב. הגיע הזמן שמנוע הבעירה הפנימית יקבר. הסירחון הזה הוא בד"כ תחמוצות גופרית וחנקן. את המזהמים הבאמת מסוכנים (חלקיקים) אתה לא תריח. יכול להיות שאתה צודק, זה דורש חישוב כוללני ומורכב. יש מנועי דיזל ששופכים אחרי 150-300 אלף ויש מנועי בנזין שיכולים למשוך חצי מיליון (מרצדסים משנות ה-70 וה-80 וטויוטות וסובארו משנות ה-80 וה-90 כדוגמאות). בנוסף יש מערכות במנועי דיזל שיש להם תוחלת חיים קצרה יותר מכלל המנוע ודורשים תחזוקה או החלפה שגם להם השפעה אקולוגית. בנוסף - יכול להיות שמנוע דיזל מסוים מסוגל להחזיק 500 אלף ויותר בתחזוקה נאותה, אבל הרכב כולו יהפוך לגרוטאה לפני כן - אז מה זה משנה? צריכת דלק כזאת במכונית כזאת אפשרית, אולי, במהירות קבועה לחלוטין של 70-80 בכביש מישורי לחלוטין ועם צמיגים בעלי מקדם התנגדות נמוך. אני מעריך שבנסיעה מנהלתית רגילה (לא ספורטיבית) ומשולבת - הצריכה תהיה סביב 1:12. בנסיעה ספורטיבית המנוע ידחף לסל"דים גבוהים ופחות יעילים ואני די בטוח שלא תצליח לסיים 6 ק"מ על ליטר אחד וכנראה פחות - האודי R18 הקלה והמתקדמת בהרבה עשתה 1:3 בזמן מירוץ לה-מאן - במהירות ממוצעת של 200 קמ"ש. המכונית אולי לא מאוד כבדה ויותר אירודינמית ממשאית, אבל תוסיף גלגלים רחבים ודביקים וכמובן מקדמי התנגדות סטטיים (במנוע ובתמסורות) שגבוהים יותר במכונית כזאת מאשר בסמארט (לדוגמא).

בתחילת המאה ה-20 המכוניות ששברו שיאי מהירות היו מונעות במנועי קיטור. מה שכן - המנועים האלו מזהמים נוראים וזה לא רק מסריח, אלא גם פוגע בבריאות (החלקיקים שמפיצים מנועי דיזל הם המזיקים ביותר ללב, לריאות ולכלי הדם). המנועים המושלמים למכוניות ספורט הם בכלל חשמליים - קלי משקל, מהירי תגובה, טונות של מומנט מ-0 סל"ד. רק צריך לפתור בעיה קטנה של פיתוח סוללות מתקדמות יותר. לפיטץ' - הרעיון הזה היה מגניב ונכון בשנות ה-70 המוקדמות. המכונית הזאת עושה 25 ק"מ לליטר אם זורקים אותה ממטוס עם מנוע מכובה.

מזגן - בין 1000 ל-3000 תלוי במהות התקלה טיימינג + טיפול גדול שבכל מקרה תעשה לרכב כזה - 2000-3000 חלון ימין - יכול גם להיות תקלה פעוטה שמוסכניק הגון יתקן בגרושים אם בכל מקרה תעשה אצלו טיפול גדול. יכול גם להיות כאב ראש שיעלה אלפייה אצל חשמלאי. כמו שנאמר - תצא עם נזק כולל של 20-22 ומכונית במצב טוב, כאשר זה המחיר שבכל מקרה דורשים על מכוניות כאלו בשוק. אם השלדה נקיה, אין ראש מנוע דפוק או חור בבלוק, ללא בעיות במערכת הפליטה והקירור, בסך הכל מדובר בעסקה לא גרועה. אם זה מכר שאתה סומך עליו - לפחות אתה יודע למה אתה נכנס ולא קונה חתול בשק. הפתעות תמיד יכולות להיות ברכב משנתון כזה ולא ניתן לצפות אותן מראש - אבא שלי מכר פעם מכונית במצב ממש טוב לחבר שלו ומעט לאחר מכן הופיעו כמה תקלות אלקטרונית שעלות תיקונן הייתה גבוהה, זה היה מאוד לא נעים (הוא חבר מאוד טוב של המשפחה) - אבל זה המצב עם מכוניות זקנות.

גוגל המדהים - רק שזה לא בדיוק מה שהוא חיפש (הרכב רק למספר שעות, למסלול מוגדר ועם נהג צמוד). בנוסף, 2000 ש"ח ומעלה בשביל כמה שעות של נסיעה במרצדס ובקבוק יין נתזים (אני משער שלא מדובר בדום-פריניון) נראה לי ק-צ-ת מופרך. מה קרה לימים של פעם, שגייסנו מחבר או בן משפחה רכב שנראה טוב, קישטנו אותו והיידה לחופה. אני גייסתי מחבר שלי את ה-206CC שלו, היה (מאוד) צפוף אבל יש לי ולאשתי תמונה נהדרת מתנשקים עם הגג מקופל. ד"א - נכנסנו לגן האירועים עם עם הגג פתוח מלאי פוזה, אבל כל האורחים היו עסוקים בבופה. לירח הדבש הקצרצר שלנו בצפת נסענו עם רנו קליאו אפורה וחבוטה שיש לנו ממנה רק זכרונות טובים... בכל זאת ניסיתי לחפש בשבילך בכמה אתרים ואכן יש בעיה לבני פחות מ-28 ג'יפ בישראל. נסה ליצור קשר טלפוני (לא דרך האתר) ואולי בכל זאת תקבל הצעה (עם ביטוח או השתפות עצמית מוגדלים אני משער).

בהרבה מכוניות מיני עם מנוע קטן הבעיה היא בתיבה אוטומטית (אני מניח שהסיריון המדוברת הייתה אוטומטית) שגוזלת הרבה מומנט מהמנוע הצנום וגם מתקשה להתמודד עם טווח כוח צר שמאפיין מנועים אלו.

ניתן להעריך את מהירות הפגיעה גם על פי הקינטיקה של הולכות הרגל לאחר הפגיעה ותוצאות הניתוחים שלאחר המוות. מצורת הפגיעה בשמשה נראה שמדובר במהירות של מעל 60 קמ"ש אולם אני כמובן לא מומחה לעניין. אני חושב שהמצאות או העדר סימני בלימה פחות חשובים במקרה הספציפי הזה - הוא גם ככה נהג בלי רישיון, נמלט מהזירה והסתתר, שיבש ראיות והדיח עד לדבר שקר (יתכן באיומים).

מבין ה-106, פיאסטה או פונטו (מודלים מוקדמים) - הפיאסטה תהיה הכי משעממת וכנראה גם הכי אמינה. ה-106 רכב תענוג לנהיגה, אבל לא פשוט למצוא אחת במצב טוב. ה-306 כנ"ל, אם כי יותר מרווחת אולם יותר עגלה (עם מנוע ה-1.4). רנו קליאו II ממודלים מוקדמים גם בתקציב שלך, די מהירה עם מנוע 1.4-16V, התנהגות כביש נעימה וגם די חסכונית. היא גם הבטוחה ביותר מכולם. אבל האמינות לא מבריקה (אם כי לא פחות מהפיג'ו וגם הטיפולים ברנו בסך הכל זולים יותר). בשביל נהג בן 17 לא הייתי מתפשר על כריות אוויר, ABS ודירוג בטיחות סביר לכל הפחות. לכן אולי שווה לך (ולהורים שלך) לעשות מאמץ קטן ולהרחיב את מסגרת התקציב שתכלול מכוניות בטיחותיות יותר כגון הרנו קליאו II המוזכרת מעלה או הגרנדה פונטו (מנוע חלש - אבל ניתן למצוא שנתונים מאוד מתקדמים במחיר מצחיק). גם ככה ההורים שלך כנראה לא יצליחו לישון בשקט בכל פעם שתצא לבלות עם הרכב, אז לפחות הידיעה שאתה נוהג ברכב בטיחותי יקל עלהם את נדודי השינה.

קשה מאוד לענות בלי שתמסור יותר פרטים - למרות שיש רק יצרן אמריקאי אחד שייצר גרסה עם גיר ידני + turbocharger לדגם (למעשה שני דגמים) שנמכר באופן (מאוד) יחסי בכמויות בארץ. חיפוש זריז ביד2 אישר את חשדי. מבלי למסור יותר פרטים אני מניח שנפח המנוע המדובר הוא 2.4 ליטרים ותקן אותי אם אני טועה. אם מדובר באותו רכב דנן, אזי הוא כנראה נחשב לאמין יחסית לשאר התוצרת של אותו יצרן אבל ---- תבין שתחזוקת רכב כזה היא לא פשוטה - אין יבואן בארץ שמחויב להחזיק חלפים לרכב. הווה אומר שכל חלק שיתקלקל שיחודי לגרסה הזאת, דורש יבוא אישי ובמקרים חמורים השבתה ממושכת של הרכב. אם מדובר ברכב שאני חושב שמדובר בו - לפחות בלוק המנוע לא שונה משמעותית מהדגם הרגיל ומגדש הטורבו לא אקזוטי וחלקיו קלים להשגה. מלבד זאת כנראה שמערכת הפליטה שונה, אלמנטים במערכת המתלים, מערכת הבלמים וכן הגריל הקדמי ושני הפגושים. מכונית כזאת מתאימה כרכב כיף לסופי שבוע או לאדם שלא באמת חייב מכונית ובשום פנים ואופן לא כרכב שמשמש בשוטף לעבודה, לימודים או סידורים (אלא אם יש רכב חלופי זמין). בנוסף - רצוי שבעל הרכב יהיה בקיא, לפחות באופן בסיסי, ברזי המכניקה (בדגש על זאת של המכונית שלו) וברזי הקומבינה של השגת, יבוא והתקנת חלקי חילוף מיבוא אישי (ד"א - בעלי רכבי אספנות לרוב מלומדים בתורה זאת). לגבי בדיקת הרכב לפני רכישה - את טיב האזהרה הכללית ניתן לבדוק לפחות באופן ראשוני בעזרת סורק OBD. בכל מקרה הייתי לוקח רכב כזה למוסך שמתמחה במכוניות אמריקאיות (ולא למכון בדיקה כללי) ובאותה הזדמנות שומע ממנו חוו"ד לגבי תחזוקת הרכב.

במסגרת החיפושים שלי ניגשתי לסוכנות רנו - על מנת להתרשם מהקליאו 1.2 וגם לשמוע על אופציות לרכישה כחדשה. מבחינת מרווח - הרכב מאוד מרשים כסופרמיני, אולם תא המטען צפוף והעגלה נכנסת רק לאחר פירוק הגלגלים (מדובר במוטסי עם צמיגי אוויר ענקיים, רוב העגלות האחרות יכנסו ללא קושי) ונשאר מעט מקום למטען נוסף. מבחינת תא הנוסעים - אין שום טענות, מרווח ונעים. כמו שכבר צויין כאן בעבר, איבזור הבטיחות מספק (ESP ו-6 כריות אוויר), המושב נוח אולם קצת לוקה בתמיכה צידית (כמעט ולא משמעותי באופי הנהיגה של אשתי), האבזור סביר. המזגן מקרר היטב ביום קיץ לוהט, אבל מרעיש. שאר האבזור לא ממש חשוב לי. בנסיעת מבחן קצרצרה - הרכב נוח, הגיר עם יחסי העברה קצרים אבל מפצה על זה בתפעול מאוד נוח. התלונה העיקרית - המנוע קטן על האוטו. הקליאו 96 שהייתה לי צוידה במנוע 80 כ"ס ומשקל של פחות מ-900 והרגישה זריזה. הנוכחית השמינה משמעותית ועם מנוע 75 כ"ס כבדה ועצלה. ההילוכים נגמרים במהירות ואת המנוע שומעים היטב כבר ב-90 קמ"ש. אשתי (שעומדת להיות המשתמשת העיקרית) טוענת שהנושא לא מפריעה לי, אולם אצלי זאת כרגע הסוגיה היחידה שעוד גורמת לי להיסוסים ולבטים. מבחינת אלטרנטיבות -- הפולו והג'אז ירדו מהפרק. נשאר ללכת לראות את הפונטו (עם התמחור התמוהה) - אם כי כבר משתחררות לשוק מכוניות שאני מאמין שעם מיקוח ניתן לקבל במחיר סביר (במיוחד לאור יציאת גרסת ה-150TH המאוד מאובזרת והזולה יותר). בנוסף יש אולי את הפיאסטה והקורסה - היקרות יותר ושנמצאות יותר נמוך בסדר העדיפות וגם לא ממש זמינות עדיין כמשומשות (אם כי אני משאיר עין פקוחה). דעות והתייחסות מבעלי ניסיון יתקבלו בברכה!

יש משמעות למסה של הרכב בתאונה לבטיחות, אולם בעיקר בתאונה מול רכב אחר (עניין של תנע) ופחות בתאונות מול עצמים סטטיים והתהפכויות. בתאוריה - מכוניות גדולות גם כוללות שטחי ריסוק סופגי אנרגיה נרחבים יותר, אבל במקרה הזה תכנון חשוב יותר מהגודל. דוגמא קלאסית - המכונית האמריקאיות "של פעם" שקלו שתי טונות והיו עם רמת בטיחות מזעזעת. עדיין - שלא תבין לא נכון - אתה תהיה מוגן יותר בתוך A6 חדשה מאשר ברנו קליאו ברוב תרחישי התאונות. אולם בהנתן תקציב מסוים, יתכן וסופרמיני מודרנית תהיה בטוחה יותר מרכב גדול מיושן יותר שיעלה אותו הדבר. בגדול - הבטיחות משתפרת ככל שתבחר מכונית משנת תכנון מאוחרת יותר (שים לב שמדובר בשנת תכנון ולא בשנת ייצור), עם סטנדרט מודרני של 6-7 כריות אוויר ובקרת יציבות. ניתן להעזר בשירותים של מבחני ריסוק מקובלים כגון EURO-NCAP על מנת לקבל נתונים נוספים.

אני מדבר על המכונית התלת-אופנית הקטנטנה שעמדה ליד המכונית הקטנה (הסמארט) ברחוב צדדי ברומא.

יש כאלו שאומרים שמצאו אותו על החוף לאחר סופת טייפון ושבגיל 5 שהוא ניצח במרוץ לה-מאן עם פיג'ו 104.... מה שאנחנו יודעים - שקוראים לו הסטיג ושהוא חתום על הסכם דרקוני עם ה-BBC לגבי סטיגים שנחשפו בעבר - יש ערך מפורט ב-wikipedia.

אחרי דיון משפחתי החלטנו להעלות התקציב ל-50-60 (כמובן שעדיף פחות על יותר). מועד הרכישה המשוער הוא בעוד 2-3 חודשים עם סיום חוזה הליסינג. הדרישות לא השתנו - בטיחות וחסכנות מעל הכל למשפחה עם 2 ילדים (בן 6 ובת 3 חודשים) כאשר רוב הזמן המכונית בשימוש אשתי על קו רמת-גן - רעננה. האפשרויות שעלו הן - קליאו 1.2 ידנית 2011 - מכונית כמעט חדשה, מבחר מצומצם בשוק, אמורה להיות חסכונית מאוד, חלשה מדי? נכון לעכשיו זאת הראשונה ברשימה שלי. פונטו איבו 1.4 (77 כ"ס) ידנית 2010 - יקרה משמעותית מהקליאו ולא לגמרי ברור למה. פונטו איבו 1.4 (105 כ"ס) ידנית 2010 - דורשת מתיחה נוספת של התקציב, לא חסר כוח, אבל הוצאות תחזוקה, דלק וביטוח גבוהים יותר? פולקסווגן פולו 1.4 (80 כ"ס) ידנית 2007-2008 - צפופה יותר, מיושנת יותר, מבחר רחב יותר בשוק, פחות חסכונית? מוניטין אמינות? הונדה ג'אז 1.4 ידנית 2005-2007 - מאוד יקרה, מוניטין אמינות של הונדה אבל מדובר במכונית בת 4-5 שנים יותר, אמורה להיות מאוד חסכונית אבל כנראה פחות בטיחותית (תכנון מיושן יותר ופחות כריות אוויר). דעות לכאן ולכאן? אפשרויות נוספות?

רכב מיושן, חלוש, לא בטיחותי ברמות מבהילות, ללא כל ערך אספנות (מדובר בגרסה הבסיסית וזאת לא סיטרואן "אמיתית"), העלות המשוערת של התיקונים שהרכב היה זקוק להם עולה משמעותית על ערכו = גריטה.