SuBaRu_MaN

ה-ו-מ-ו-ר (אתה הבעלים של המנטה עם הכריות אופל מאחורה?)

מזכיר לי בדיחה: ידוע שבימי קדם, היו מדליקים מדורות ע"מ להעביר מסרים. ש: מהי הדלקת עכוזו של אדם? ת: שירות "עקוב אחרי"

כמו שאתמול אמר לי חבר טוב במפגש, בכל פעם שאני מסתכל על 124, אני נזכר במוניות המצריות בסרטים הערביים של יום שישי. רק חבל שאת מספר הפעמים שראיתי 124 (הסטיישן האפורה כבר לא נחשבת), אפשר לספר על יד אחת.

היי אבי זה אומנם לא קשור לאספנות - אבל זה מתבקש. אתה ח-י-י-ב להקדיש עמוד ל"אמרות הכנף" שלך. ויפה פונטון אחד קודם.

אתה כנראה (טוב נו, בטוח... ) לא מכיר את סבתא שלי. ג'דאית אמיתית. גם בגיל המופלג, היא נשארה פייטרית אמיתית. היית צריך לראות את המבט על פניה שהבאתי לה את הטלפון המיוחל הזה, שעל זריקתו הצטערה. היא לא אוהבת את התחכום, הלחצנים של הזבל הסיני היו מתים אחרי שנה וחצי (בלאי), נכון שהנוחות לא משהו (מודה), אבל זה חלק מהקטע... תמונה אחרונה של הטלפון. לפני שעבר למשכנו החדש. שימו לב לפער הדורות. אגב, מישהו יש השערה מתי יוצר הטלפון? ואיך קראו לדגם הזה? תודה.

סבתא שלי לא זורקת כלום (למעט הטלפון), יש לה עדיין את השקע המקורי של הטלפון, שתואם בול את החיבור. במשך השנים היא השתמשה בכל מיני מתאמים שעכשיו, תודה לאל, יזרקו לפח. רוני, אם הייתי רוצה טלפון עתיק שכזה, הייתי מחפש במקומות הנכונים. אבל הטלפון הזה נגלה אלי במקרה, אוטוטו לפני שעמד להזרק לזבל ולי אין לי לב לזרוק דברים שמזכירים לי את הילדות ואת בית סבתי שבו המודרניזציה עמדה מלכת. עכשיו החזרתי עטרה ליושנה. בקיצור, יכול להיות שהטלפון שהצגת יקר יותר, נדיר יותר, ישן יותר וראוי הרבה יותר להקרא "אספנות" (אגב, זה היה בצחוק), אבל הוא פשוט לא מדבר אלי כמו הטלפון עם חייגן-המסתובב. אגב, הצבי - אצלי דווקא יש אותו, ורשום מתחתיו: "משרד התקשורת". אחחחחחח איזה נאיביות של פעם...

הבטחתי ועל-כן אקיים. הנבלה: טלפון של בזק. מודל: לא ידוע (מצד אחד ישנה חותמת שעליה רשום 24/02/1973, מצד שני ישנה עוד חותמת בתחתית עם הכיתוב 1990). עלות: חינם. נמצא זרוק במחסן שבו אני עובד, ועמד אוטוטו לפני גריסה (במקרה הזה: זריקה לזבל) אתמול הבאתי את הטלפון הביתה, מאובק ומלוכלך, להערכתי עומד במקומו כבר כמה שנים טובות. 10 בקירוב. היום בבוקר התפניתי לתחילת השיפוץ, לאחר שיום שישי הוקדש לסקס סמים ורוקנ'רול... טוב, בלי רוקנ'רול... דבר ראשון, הטלפון נוקה ממסת האבק שדבקה עליו. נדהמתי כמה אבק וזוהמה נדבקו לטלפון מסכן. לאחר חמש דקות של קרצוף בעזרת סמרטוט לח עם נגיעה של סבון כלים, הוא היה נראה הרבה יותר טוב. חוט החיבור (הארוך מאוד יש לומר) נגלל מחדש והפלונטר הענקי שהיה לו נפרם. גם החוט נוקה. בדיקה מס.1: השלב הבא היה לבדוק שהמנוע לא תפוס (או במקרה הזה: אפשר להפעילו) חיברתי אותו לקו טלפון ולא נשמע צליל חיוג, בדיקה נוספת העלתה שהטלפון עצמו מחייג אבל האפרכסת איננה מגיבה. ניתוק מהיר, פירוק האפרכסת (סיבוב קל) העלתה שמצב החיווט לא משהו, החוטים עצמם רופפים ומחזיקים על חוט השערה. גילפתי עוד קצת חוט, חיממתי מלחם, לקחתי בדיל, והלחמתי מחדש. "על הדרך" גם ניקיתי את שני פקקי האפרכסת המפורקים עם אציטון, ומאוחר יותר הם הונחו במים רותחים למשך חמש דק' (הגיינה) ייבוש עם מייבש שיער, והם הורכבו מחדש. בדיקה מס.2: יש צליל חיוג, וגם שומעים שיחה! הטלפון "חזר ובגדול"! הטלפון הזה ניצל מסיום חייו באיזה מזבלה. עוד כמה שעות הוא יועבר אחר כבוד לביתה של סבתי, שתוודע לחיים ארוכים, שלפני קצת יותר מתשע שנים זרקה טלפון כזה במצב זהה, לאחר שקנתה איזשהו זבל סיני שעבד יפה, אבל לא היה בעל תוחלת חיים של הטלפון הזה, ומאז היא מתחרטת, להגדרתה: "הטלפונים הישנים, עם טבעת החיוג, היו האמינים ביותר והטובים ביותר". מבחינתי, חוץ מסגירת המעגל, הגעתי היום לתודעה שאספנות זה לא רק רכבים, זה דרך חיים. אם אפשר להשוות את זה לרכבים: הרכבים של פעם היו הרבה יותר ספרטנים, עם חן נאיבי שכזה, שלמרות שנראו מגושמים בזמנו שהוחלפו במשהו חדש וזול יותר, מאוחר יותר עוררו נוסטלגיה. ככה גם בטלפון הזה, שאני מקווה שימשיך לשרת את סבתי בנאמנה. להנאתכם, כמה תמונות: הטלפון היום בבוקר - שימו לב לכמות האבק. הטלפון בתהליך הניקוי - תודה לאחי הקטן שהתעקש לסייע. תחתית הטלפון - לא כ"כ ברור אבל החותמת עם השנתון הכפול (1973, 1990) האפרכסת לאחר טיפול מקיף שכלל פירוק, הלחמה וחיטוי. בסיום תהליך השיפוץ, מחכה לרגע לעלות לשולחן להתגלגל. אינשאללה שבפעם הבאה זה יהיה משהו יותר גדול...וצהוב...

שלום, האם תוכלו להחליף לי את הכינוי ל-Fordoholic תודה.

מה אומר לי רכב חברה? זו מאזדה 3. עם טאסות. זה רכב שנוסעים בו באופן זהיר וקפדני. המנתק עדיין בתול כמו נזירה. זה רכב שעומד בחנייה מקורה, ונרחץ באופן ידני חיצוני+פנימי+שאיבת אבק כל יום שישי ע"י הנהג הראשי וילדיו הקטנים. זה רכב שלא מרבים בו בנסיעות, רק לקחת את הילדים לביה"ס, לעבודה, חזרה מהעבודה, פעם בשבוע לקניות, ואולי גם לבקר את הסבתא-סבא-דודה. וכל זה עומד מתחת לבית שלי, רכב של שכן. אשרי האיש שיקנה את הרכב הזה. איזה אנטיתזה לכל מה שהוצג כאן, אה?

סובארו "יום הכיפורים"... (קראתי לה כך בגלל ה73 בלוחית רישוי). איך פספסתי אותה... :cry:

היום הצטרף אלי פריט אספנים מיוחד שבקרוב יעבור שיפוץ ייסודי מעל דפי הפורום. פרטים בקרוב...

ראיתי את העובדה הזו בסרט עם טום קרוז, שהוא היה נהג נאסקר, תמיד הטלתי פקפוק בעובדה הזו בעיקר בגלל ההיבט הבטיחותי שלה. אבל איך שהוא הדגים את זה עם שתי שקיות סוכר על רגליה החשופות של ניקול קידמן... זה כבר סיפור אחר לגמרי...

ליאור, הרגת אותי עם התמונות שלך בהירהורים פילוסופים על חודה של בוקסה ומהות החיים. זה היה קורה לי לא מעט שהייתי מפרק רכבים או חלקי מנוע, ובין פירוק אחד למשנהו, היו מתחילות השאלות הפילוסופיות האלה. מיד הייתי מעיף לעצמי סטירה או שזרם שמן היה מותז עלי, והייתי חוזר למוטב. באחד מן הימים, זה יהפוך להיות הסמלון שלי... בכל מקרה המון בהצלחה, ואל תפסיקו לתעד!

אין כמו מילקשייק ווניל! יותר מהנה וטעים מכל אלכוהול. לפעמים לפני שאני מגיע הביתה, אני עוצר במכולת וקונה את הגלידות האלה של הקילו ב10-12 שקל, שם אותם שעה בהפשרה ושופך לתוך כוס גבוהה ומיוחדת שיש לי. כמובן שאני עושה את זה רק פעם ב... (אחרת תוך חודש ומשהו לא הייתי מצליח לעבור בדלת)

אה-אה! זאת הייתה השירוקו שלך! היום הייתה לי הובלה לאיזור שם, וראיתי שירוקו כסופה ומדהימה יוצאת מתוך הסמטה. כל הכבוד, הרכב נראה ממש טוב!

מטבעי לא אוהב לשתות, אבל שאני עם חברים / אירוע חברתי / פח"ע אני שותה גולדסטאר.

אם תתן יד לסיוע - אני יותר מבטוח שזה יהיה קרוב. קרוב מאוד אפילו. איך קראת לזה? "מחירי קלאבמרקט" מזל טוב נשמה, שמחתי לעזור.

יאללה אלון, הכדור עבר לידיים שלך. אם היית יודע איך התמוגגתי מאושר שהתסכלתי על הGSR מכוסה... אז אני לא רוצה לדעת איך יגיבו יושבי הפורום שיראו אותה במערומיה

מוטי, אינני יודע מאיזה שנה אתה חי בחו"ל - אבל בכל פעם שאני הולך/נוסע/תופס טרמפ למקום העבודה שלי, אני סופר 7 מכוניות DL עם שלט למכירה. זה בשבילי דריסת כנף בשוק. אז נכון שהשוק לא בדיוק "מוצף" כמו שהיה לפני 10 שנים כי הרבה רכבים כאלה נגנבו (אחוז הגניבה הגדול ביותר הוא של DLים על שלל דורותיהם), ירדו מהכביש עקב תאונות/התיישנות או שננטשו (ויצא לי לראות כמה כאלה).

רד לקומה 4, ושם חפש את היציאה שבה עומדת ממול התחנה של 97, 89, 90 (אגד), אחד מהם צריך לעבור בקריית שרת (נראה לי 97)

לא יודע מה אתך, אני אף פעם לא צועק כמו מפגר שאני רואה רכב. מקסימום חושב לעצמי או אומר לזה שהולך איתי "תראה איזה רכב יפה" (וזה לא מתייחס רק להונדה).

באמת... אם אתה מרגיש כ"כ רע עם הרכב הזה, עד שהוא גורם לך להצטער על קנייתו - למה לעזאזל קנית? לא חבל על הכסף ששרפת? בכל מקרה, אם באמת נמאס לך מהרכב - אני מוכן להעברת בעלות. אפילו שהיא בצבע הלא נכון. אני בריא על הEx מהשנים האלה, הדגמים עם העיצוב הכי יפה (לדעתי) עד היום. לא אכפת לי מה אומר אותו יפה נפש שיקרא לי "ערס" ורושם (לא משהו אישי, בחברוווו?) את המילה "עונדא" כאילו זה מילת גנאי. (ותאמין לי שיצא לי לראות כמה פוחלצים שצועקים "עונדא! עונדא!" בכל פעם שהם רואים סיוויק... לפי ההתרשמות שלי הם עדיין נוסעים על הרכב של ההורים או שיש להם איזה אוסטין מונטנגו סטיישן או איזה אקסנט ליסינג והם מקנאים... צרי עין שכמותם) מתי נפגש בדואר?

אם אתה רוצה, אתה מוזמן לתפוס טרמפ על הסולם שאני בונה ממש בימים אלה לבעלת "הבננה".

את זה גם אני יודע. לא ציפיתי שחלקים וטיפולים יפלו לי מהשמיים בכל פעם שאשא תפילה. בהצלחה בארה"ב.

אולי קטונתי מלהרגיש כיצד מרגיש בעל רכב בשיפוץ, אבל בכל פעם שאתה עוזב אותו ומסתובב אחורה כדי לבדוק אם הוא לא שינה את מקומו בשלוש השניות האחרונות שהפנית לו גב, נדמה לך כי הוא מביט עליך מבעד לפנסים במבט עייף ועצוב. "רגע, כבר נגמר?" טל פרידמן