ב-2011 הצעתי למכירה PS3 ביד 2 שכלל בנוסף שלט וכמה משחקים. אדם התקשר, סוכם שיגיע אליי הביתה כדי לוודא שהמכשיר עובד. הוא הגיע יחד עם שני ילדיו הקטנים שעבורם המכשיר (עושה רושם שכסף לא שופע בכיסם, הגיעו אליי בגרוטאה). הכנסתי אותם, הראתי להם שהמכשיר עובד, השתדלתי לענות על כל השאלות ולבסוף נמכר במחיר של 1100 ש"ח.
מאוחר יותר באותו היום (או למחרת), הוא מרים אליי טלפון וטוען כי המכשיר לא עובד ורוצה להחזיר אותו (לא זוכר מה היתה הסיבה, אולי לא היתה להם טלוויזיה מתאימה). בכל מקרה, הבחור עשה עליי רושם טוב של אדם ישר ומכיוון שגם השוק היה לא רע, החלטתי לקבל את המכשיר חזרה אליי. בהחזרתו של המכשיר, וידאתי שהמכשיר עובד ושיחררתי את האדם לדרכו בחזרה עם כספו.
דרך אגב, למחרת, התקשר אליי אדם שהיה בלחץ לקנות את המכשיר, אמר שתופס אליי רכבת מתל אביב, עוד בתחנה בוצעה העסקה. הצעתי לו לבדוק שהמכשיר עובד, אך אמר שהוא סומך עליי וממהר כי זה עבור מתנה לבן דוד (שיהיה לי בריא, כך לא סוגרים עסקה). בתוך 5 דקות מהרגע שנפגשנו, מסרתי לו את המכשיר בתמורה לכסף ומאז לא שמעתי ממנו.
עדיין, ההחלטה מה לעשות במצב כזה תלויה מאד: איזה רושם האדם שמולי עשה, מהן טיעוניו, המאמצים שצריך להשקיע כדי למכור את המכשיר וכדומה. רכב לעומת זאת, לא הייתי מקבל חזרה בשום מצב.