"יש אנשים טובים", זו ההחלטה שלי לשנה החדשה.
קצת הסבר, אני יודע שזה צ'יזי וכ"כ אמריקאי, אבל אצלי זאת מסורת, כבר 21 שנים, אחד הפסיכולוגים שטיפלו בי בילדותי הטביע בי את המנהג הזה, זאת לא חייבת להיות "החלטה", זה יכול להיות כל דבר אחד שאני רוצה לשנות באישיות שלי או בתפיסת עולמי, והוא יהווה עבורי את הפילטר דרכו אני הולך לחוות את המציאות בשנה הקרובה, בתקווה שחלק ממנו ישאיר חותם לעתיד.
כל שנה זה נעשה בשיתוף פעולה עם הפסיכולוג, מקדישים 2-3 פגישות לנושא הזה, אבל השנה זה מגיע לגמרי ממני.
זה מתחיל שהכל מתחיל ונגמר אצלי באמון, אירועים מסויימים שקרו בילדותי הותירו אותי חסר כל יכולת לתת אמון באנשים, אמון מכל סוג, זה, מן הסתם, גורם לי לברוח היכן שאמון כזה נדרש.
זה הגיע לרמה שאפילו קשר רומנטי קשה לי מאוד לפתח כי אני לא יכול להתמסר לאותו בנאדם ולתת את ליבי.
ברמה הפרקטית אני לא יכול להרדם כשיש מישהו זר בבית, אז מגורים ואפילו לינה משותפת יורדת מהפרק לחלוטין.
אז נושא האמון זה נושא רוחבי שמקיף ונוגע בכל תחום ותחום בחיי, מהחברים ועבודה, ועד קשר רומנטי ונישואין, והחלטתי ש"יש אנשים טובים" זה מקום טוב להתחיל ולנסות לפתח משהו כלפי החברה שבחוץ, כל דבר.
אז זאת המנטרה שלי עד ה-1.1.2017.