YHS

גובה של מכולה הוא 2.4 מטר. גובה משטח המשאית הוא כ 1.5 מ' אולי 1.7 (מה מדויק?) ביחד מקבלים 3.9 מטר עד 4.1 מטר. ראיתי במקומות שונים שבארה"ב ואירופה הגובה המירבי לתנועת רכבים הוא 4.1 מטר. מאידך יש גם מכולה שנקראת High Cube שגבוהה בעוד כ- 30 ס"מ, שלא לדבר על מטענים אחרים. איך לוקחים מכולות כאלה באירופה? מה המגבלה באמת? מה המגבלה בארץ?

לא מפחידים יונה ביין ולא מפחידים גמל בפיברגלאס........ אחרי שנוסעים בסוסיתא, גם לאדה בלי מזגן היא קורבט.....

בחנויות אוטו דיפו, ברשת אייס (וכנראה בכל חנות חלפים סבירה. יש ליד G, ראיתי שיש להם). תוסף אשלגן. עולה כמה שקלים. לא משהו לקחת עליו משכנתא. שים (לפי ההוראות שעל הבקבוק) וסע.

זה לאדה, כנראה ביבוא אישי

אכן, תודה. "טעות סופר".

אתמול, בדרך מהמרכז להשקה בנשר, עברנו בשטייטל של יענקל. מקום יפה מאד ואוסף מרשים של פריטים היסטוריים.יכול להיות חיבור מעניין עם מכוניות אספנות ובטח תהיה שם אווירה מיוחדת. אתר המוזיאון : יענקל'ס שטייטל

הסכם הוא חוזה לכל דבר. יש כאן משום הפרת חוזה המזכה בסעד משפטי. האם בהסכם המפורט יש גם גם סעיף הנוגע למחויבות הצד המפר אותו? חוזה שלא מטיל "עונשים" על הפרתו אינו מפורט מספיק. בכל מקרה, אין צורך בעורך דין, שהרי אינך רשאי, בכל מקרה, להופיע עם עורך דין בבית משפט לתביעות קטנות. מכתב קצר אליו, רשום, עם אזהרה שאתה עומד לתבוע אותו בבית משפט לתביעות קטנות על כל מחיר הרכב כפי שנקנה, פלוס הצמדה וריבית וכמו כן הוצאות טירחה וזמן מבוזבז (כדאי לציין סכום כפי שנראה לך). בלשון נאה ומכובדת. כמובן לשמור העתק. לא לשכוח את הסעיף שבו אתה מגדיר פרק זמן שבתוכו הוא אמור לפתור את הבעייה ולהעביר את הבעלות. זאת כדי להגדיר "תאריך יעד". (בהנחה שמחיר הרכב והתביעה בכללותה לא יעלו על סכום המינימום לתביעה בבית משפט לתביעות קטנות - 33,200 ש"ח). כדאי גם להזכיר שמבחינת החוק האחריות על העברת הבעלות היא על מוכר הרכב. (ל LION-MAN- אין צורך ב"זכרון דברים". יש לו "הסכם")

בודאי. זו בדיוק המשמעות של קנה מידה. כאשר כל המידות של הרכב מוקטנות באותו יחס, אם וכאשר רוצים לשמור על פרופורציות. הדוגמה שנתתי עם המרחק בין הסרנים היתה בכדי להמחיש את היחס ולהראות שהוא אכן 1:4, עד כמה שניתן להוציא מהתמונה.

תקנה בשלב ראשון גומייה. אח"כ תשלים את השאר......

ותמונה עם ק.מ.

לי זה בהחלט נראה 25 אחוז. ראה את המרחק בין הסרנים בדגם של הרנו והשווה למקור. זה נראה לי ממש רבע, עד כמה שאפשר לקבוע מזווית הצילום.

מרשים מאד. הבחור פתח קו ייצור. ממש עם תבניות, על פי מה שנראה. כנראה שיש לו מספיק לקוחות..... עבודה מדויקת ויפה. הדבר מאוד מקובל בטיסנים, לבנות ולהטיס "סקייל" של רבע, שליש או יותר קטן, בהתייחס לגודל המקורי של המטוס. מעניין למה הדבר לא התפתח גם בכלי רכב - יכול להיות נחמד להסיע במגרש החניה רולס רויס באורך מטר או שניים ושנראית יותר חדשה ויפה מהמקור....

הוא ביקש בין תל אביב לחיפה. חצב זה מדרום לגדרה.

הסוסיתא היא אותו אחת שעמדה בעין שמר. ממש ליד מוזיאון הטרקטורים ונדרש עבורה מחיר גבוה מאד, יחסית להערכתי אליה לפני כשנה וחצי. יש בה מספר חלקים "טובים". אבל תדרוש מאמץ רב מאד כדי להביא אותה למצב נסיעה.

תודה לכולם. הרפד הוא גבי מפ"ת. שכן של מתניה. ברח' בר כוכבא.

ללא מילים

et tu brute?

כל הריפוד הישן נתלש ונעלם כלא היה. שני המושבים הקדמיים עברו ניקוי חול והספסל האחורי עם המשענת הסתפק במברשת פלדה. כמובן שהמקום שדרש תיקון טוב בפיברגלס עם אפוקסי וגם קצת דיקט לחיזוק - זה בחלק הפנימי. לאחר מכן מילוי והחלקה בחלק החיצוני (אין כאן תמונה לאחר הסיום של החלק החיצוני). לאחר מכן צביעה ראשונה בצבע אבץ היכן שנוקה בחול ואח"כ בצבע ספריי רגיל. מכאן הדרך למסירה לרפד כבר היתה פתוחה. כעת אפשר לעבוד על פנים הרכב בשלווה, לנקות כיאות ואח"כ למלא היכן שצריך, לתקן שברים ולצבוע.

תנועת המושבים. וגם מה שמתחתיהם...... עדכון מושבים. היו במצב גרוע לחלוטין (כמובן) פורקו במאמץ מהרכב הברגים היו חלודים ותקועים למדי. חלקו התחתון של הספסל האחורי מחובר בכל צד בארבעה ברגים. הראשים מהצד הפנימי, אבל האומים במקום שקשה להגיע בתחתית הרכב ולא היתה ברירה אלא לקדוח אותם. התחתית של הספסל האחורי גם נתגלתה כשבורה והיה צריך לעשות תיקון בפיברגלס. בתמונות הבאות ניתן לראות את המצב. כמובן, גם הרבה חלודה בכל האזורים החשופים. גם בפנים, מתחת לבד נתגלתה חלודה לא מעטה. רצפת התא היתה במצב קשה. כמובן שהשטיחים יבשים לחלוטין ונשברים בכיפוף. מתחתיהם אוסף של ברל'ך והצטברות של בוץ שהתקשה במשך השנים. עדיין הגירוד לא נגמר.

תרשים 31 פה יכול לעזור?

איני מכיר ויניל שנקרא ציפוי קרבון. גם לא מכיר מכוניות מצופות בקרבון. אשמח להסבר ולדוגמה. כאשר מדברים על פיברגלאס וקרבון בנשימה אחת, אני מבין זאת כסיבי קרבון. אם פותח השרשור יסביר, בודאי נוכל יותר לעזור לו.

קישור, ותמונה:

עד כמה שניתן לראות את הכנף הקדמית, זה נראה לי דגם 48.

למיטב ניסיוני דווקא קשה יותר לעבוד עם קרבון. צריך גם להכיר את אופן השימוש בו ואת היתרונות במקומות מסוימים. במקומות אחרים הוא חסרון. העובדה היא שבמטוסים עתירי חומרים מרוכבים משתמשים גם וגם, הכל בהתאם לצורך הספציפי. אין דבר כזה "ציפוי" בקרבון. את החומר מייצרים בתבנית כמקשה אחת. התבנית נותנת לו את הצורה, את ה"שקיפות" ואת הברק. ציפוי בדרך של הדבקה יביא לתוצאות דלות. מעבר לכך, אם זה "תרגיל עיצוב", מה משנה סוג החומר? הרי זה רק עיצוב. דגם אפשר לבנות גם מעץ (בלזה לדוגמה, שגם נוחה לעיבוד) או מחומרים רכים אחרים. כדי לבנות מוצר מחומר מרוכב, בין אם סיבי קרבון או סיבי זכוכית (פיברגלאס), יש צורך בייצור ראשוני של תבניות, בד"כ. תבניות מיוצרות על בסיס "גולם". אם כבר הושקעה עבודה בייצור גולם, משקיעים עוד קצת ויש מוצר. הרי אין כוונה בייצור סידרתי. אני גם מזכיר שקרבון יקר בהרבה מסיבי זכוכית ודורש גם מיומנות בשימוש בו, בעיקר מסיבות בטיחותיות. לדעתי כדאי להתמקד בנושא העיצובי, ברמה של רישום ושרטוט ואת נושא בניית הדגם להשאיר לסוף. ואם דיברנו על עיצוב ושאלתך לגבי הגלגלים - כדאי לקחת מספר מאפיינים בולטים של הסוסיתא ואותם להעביר. לדוגמא -הגריל האובלי מקדימה בדגמים הראשונים, שתי הבליטות שבצדדים מאחורי הגלגל האחורי (של הטמבון ושל הפנסים) או קו הגג מעל החלון הקדמי. כמו שעושה קריקטוריסט על דמות של מישהו - הוא לוקח אלמנטים בולטים, שפם, אף, מבנה מצח וסביבם בונה את הדמות הקריקטורית. איני בטוח, לדעתי, שה"כנף" האחורית היא בעלת מאפיין ייחודי.

חלילה, גם אני לא רוצה להעליב, אבל כדאי שתפרגן למי שנותן תשובה לשאלה ובודאי יודע מה הוא עונה. וזה היה באנדרסטייטמנט. לא חייבים להכניס הודעה לפורום אם אין מה לכתוב לעניין.