spidrman

מצד שני,היכן ניתן לקנות רכב חדש עם אחריות,מנוע 1600 ידני,סטיישן ועם מקום ל-7 נוסעים ובמחיר של 100,000 ש"ח (המחיר לחברי מועדון חבר=מחיר לכל אחד שיתמקח מספיק...)? רכב נאה,מרווח,חלפים מוכרים ונפוצים,איכות סבירה אך עם עבר ומוצא "שחורים". הלוגאן אינה הדלתה שזכורה לנו לשמצה,כבר לא מדובר בפס יצור שנמכר ע"י רנו אלא בפס יצור ששייך ומבוקר ע"י רנו,התוצאה לא מאד גרועה ודווקא העדרם של גיר אוטומטי ומערכות אלקטרוניות מורכבות משפר את האמינות כי אלו נקודות התורפה העיקריות ברנו. נכון,יש טובות יותר אך אין שום אלטרנטיבה מקבילה (סטיישן עם 7 מקומות) בסביבת המחיר הזו.קניית סטיישן כזו באותו מחיר תחייב אותכם לרכוש רכב משומש שכבר נסע ונסע ומי יודע מה עבר... לרוב זה יהיה פז'ו 307 SW שאיך לומר בעדינות,גם הוא אינו רכב שנהנה ממוניטין של אמינות מופלגת. עדיין אין ניסיון אמיתי עם הלוגאן,שמעתי שיש התעניינות ובוצעו רכישות ממנה ונכון שמדובר בסוג של הימור אבל אם זו בעיה של חברת הליסינג אז חביבי,יש רק עוד סטיישן אחת בקבוצת רישוי 2,זו הפוקוס והיא קטנה יותר ואין בה 7 מושבים (אבל איכותית ובטוחה יותר).

מה הכוונה? האם מדובר בעוד 500 ש"ח לשנה או שמה מדובר באלפים? עניין הביטוח היה ידוע לי וניסיתי לדלות פרטים מסוכן הביטוח אך כמנהגו הוא הרגיע אותי ואמר שלא מדובר בהבדל זועק לשמיים יחסית לרכבים אחרים? אם למשל מדובר בהפרש של כמה מאות ש"ח לשנה ומנגד הרכב אמין מאד וחסכתי כסף בעלויות מוסך אז אולי כדאי,לא?

אני אתעלק קצת על השרשור הזה והייתי רוצה לקבל עוד מידע ממי שיודע על אמינותה של האוקטביה מהשנים האחרונות 2007/8 ובמיוחד מנועי הבנזין היות ואני שוקל לרכוש כזו. אחד השיקולים הוא גודל תא המטען או הסיכוי (הקלוש) למצוא סטיישן עם קלומטרז' נמוך. מעבר למכניקה,איך מתנהגות מערכות החשמל,האלקטרוניקה,נעילות,חלונות וכיו"ב? על מה כדאי לשים לב בבדיקת אוקטביה? וכמובן,תודה..

למעשה היא פחות גרועה מהתדמית שיצאה לה,היא אכן בסיסית מאד ודומה לאחיותיה שצויינו כאן,עד כמה שידוע לי,אין בעיית אמינות,דווקא פשטותה של הריו תורמת לאמינות שאגב,ראויה לציון ברוב דגמי קיה. למעשה אתה קונה רכב די חדש בן 4 עם טכנולוגיה ותפיסה של רכב דומה בן 14... והשאר לשיקולך...

מה הקשר? מה הקשר בין מכס (או נכון יותר תשלום מיסים) ולבין "רישיון יבוא" לאיזה חלק חילוף מינורי וחסר חשיבות אמיתית? מי יצא כאן נגד החיוב במס?פקיד משרד התחבורה אינו קובע את שיעור המיסים,הוא לא קשור למכס, אני יצאתי נגד הביוקרטיה שלחלוטין מיותרת ושאין בה שום דבר,היא לא מקדמת דבר וכל כולה הטרדה נוראית של האזרח שנאלץ לבזבז זמן בהורדת טפסים,הכנתם,שליחתם,צירוף עוד מסמכים,ריצה למשרדים,לפעמים המתנה ל"תשובה" והכל בשביל מה? בשביל כלום,הפקיד/ה אפילו לא מסתכל על הטופס,לא ממש מעניין אותו מה רשום שם,גם אם מעניין אותו אין לו מושג על מה באמת מדובר וממילא אינו יכול לבדוק דבר,הוא לוקח את הטופס,מסתכל עליו מימין,משמאל,מניף את החותמת ושולח אותנו לדרכנו עייפים אך לא מרוצים. למה אין פקיד המכס (עוד ביוקרט) יכול לתת במקום את רשיון הייבוא ורק במקרים חמורים (מגיע מנוע טורבו שמחובר לחצי רכב...) ישלח את האזרח האומלל משרד התחבורה,כל מה שצריך לתת לו זה את הטופס וחותמת..

מה נחמדים מה? בשביל חתיכת פנס או פס קישוט צריך להתעסק עם כל הביוקרטיה הנוראית הזו? לא יודע מה איתכם אבל לפחות אני צריך לעבוד ושעות רבות ובין היתר גם כדי לשלם את המיסים על יבוא החלקים שאני צריך לרכביי. אז אני מבין שצריך מיסים כדי לממן את הדרוש מימון אבל למה הדרישה המטופשת הזו להיזקק לביורקטים שעולים לנו כסף ובעיקר זמן? מה בדיוק עושה הפקיד במשרד התחבורה ש"מאשר" את החלק? מיהו בכלל? מה הוא מבין? הוא בודק ויזואלית את החלק? הוא מתעמק בספרות כדי לראות שהפנס הוא אכן מהדגם וסדרת היצור המתאימה? למה אני צריך להתעסק עם טפסים או חלילה לבזבז זמן במשרדי משרד התחבורה? מה האסון שקרה לפני שהחלו באכיפת הגזירה? חלם,חלם,חלם וביוקרטיה. זה מזכיר תקופות אפלות שהיה צריך לקבל חותמת על כל דבר רק כדי להפגין כוח ושררה שלטונית/פוליטית מצד אחד ולספק פרנסה לבן של... מצד שני שכן אין ג'וב טוב יותר מהג'וב של הנפת החותמת..

לי יש אלמרה משנת 1999 עם כ-108,000 ק"מ ועד היום לא הייתה בה ולו תקלה אחת! אין פה הגזמה,לא "שכחתי" שום תקלה וחוץ מטיפולים עפ"י הספר,צמיגים,מצבר וגומיה לציריה לא נעשה דבר. כל החשמל,החלונות,הנעילה,צינורות המים,צינורות הבלמים,אגזוז הכל אבל הכל מקורי ובמצב תקין לחלוטין. ככה שאלמרה היא אופציה שפויה ונכונה ברמות המחיר שאתה מדבר עליהן ושבהן בד"כ קשה לרכוש רכב משפחתי שאפשר לסמוך עליו. ראוי לציין שאני מקפיד על טיפולים אצל היבואן ושהרכב כל הזמן בחנייה מקורה (וגם זה חשוב כי השמש הישראלית מייבשת ומאכלת כל חלקה טובה.. מה שמשפיע לפעמים על פלסטיקה,מערכות חשמליות וחלקי גומי). בדוק שהאלמרה שהוצעה לך אכן טופלה כראוי ועשה גם אתה ישור קו במוסך מורשה, חשוב להקפיד על שמן מתאים (שימון מותחן טיימינג בשילוב עם עוקת שמן קטנה יחסית.

האם מבחינה מיכנית יש הבדל כלשהו בין הדה שבו לדיאן 6 ול ami 6 (הגה,בלמים,גיר מערכת חשמל וכיו"ב)?

אני מצטרף למברכים, זה הקטן גדול יהיה... מזל טוב ונשתה לחיים

ראשית,תוכל להשתמש באופציית החיפוש ולהקליד את שמות הדגמים,תגלה המון המון חומר. השאלה היא מה חשוב לך יותר,רוב הסיכויים שהאלמרה תיתן לך שקט נפשי כמעט מוחלט בכל מה שקשור לאמינות (נחשבת ובצדק לאחד הרכבים האמינים ביותר בישראל). מנוע האלמרה (במקרה שלך 1. חזק ונמרץ ובאופן כללי היא נוסעת "יותר חזק" מהפוקוס 1.6 שלה דווקא יצא שם של ה"עצלה" בקבוצתה. אם נוחות נסיעה ו"התנהגות" חשובים לך יותר,יש להניח שהפוקוס עדיפה על האלמרה. לאלמרה שלדה מצויינת אבל מתלים בעייתיים כשבולמי הזעזועים (לפחות בדגמים הראשונים) הם נקודת החולשה של הרכב. עשה סיבוב גם בפוקוס,אם תגיע למסקנה שההבדל תהומי ואינך יכול לחיות עם נוחות הנסיעה באלמרה,ברור לך מה הבחירה. אם ההבדל אינו תהומי ואתה יכול לחיות עם נוחות הנסיעה באלמרה ("נוחות" יפנית טיפוסית לתקופה בה תוכננה) הייתי מעדיף אותה מטעמי אמינות וזריזות.

כנראה יש עניין של זכויות יוצרים ובכל מקרה העלאה של סריקת עמודים היא בעייתית מבחינה זו. ביננו, מדובר בהוצאה קטנה מאד ותמיד כייף לקבל בדואר משהו שקשור לרכבים... השאלה היא האם הטיפים שבחוברת באמת שווים משהו...

שאלת השאלות היא האם אותו אמנון שכרגע אין לו ניסיון בציפוי ניקל,יצליח להוציא תחת ידיו עבודה טובה שתחזיק שנים רבות ובמחיר תחרותי מספיק ביחס למנוסים בענף (שגם הם מפשלים בעבודתם לא פעם כפי שאני ואחרים כבר נכוו)?

טסט הוא באמת הדבר הראשון שיש לקדמו,שים לב שאם לרכב לא יהיה טסט בתוקף,לא ניתן יהיה להעביר בעלות . אשר לרכב עצמו,מדובר ברכב פשוט מאד,אמין ושיכול לעמוד במעמסה של שימוש יומיומי מתון. הכל כמובן בתנאי שיעשה יישור קו יסודי. אל תחסוך במערכות הבטיחות ובמערכת הקירור. המנועים והגירים עמידים ואמינים ואם הם תקינים,הקפד על החלפת השמנים. העדרן של מערכות אלקטרוניות ואביזרי נוחות רק תורמת לפשטות הרכב. בהצלחה.

המאמר יפה וגם חכם, גם השרשור לא גלש יותר מדי לכיוון יפני-צרפתי והמגיבים פחות או יותר מאוזנים. אלא שלמציאות יש את הכללים שלה,כללים אלו לא תמיד מתנהגים כפי שהיינו מקווים שיתנהגו. במציאות הישראלית בה רכב הוא השקעה ניכרת (לפחות כפולה מהמקביל באירופה ובארה"ב),בישראל השכר נטו הממוצע נמוך יותר מאשר בארה"ב ובאירופה ולכןההתייחסות לרכב,לתדמיתו,לירידת הערך שלו ולהוצאות אחזקתו שונה ומחמירה ואתם יודעים מה? בצדק. לא כולם "חובבי נהיגה". הרוב המוחלט של הנהגים (שנותן גם את הטון האמיתי) אינו מתלהב משילדתה "המופלאה" של הפז'ו 106 איקסשמיקסאיי... לא מזיל ריר מאחיזתה של האחות הגדולה יותר 306 (על שלל אותיותיה..),לא רץ לקנות ZX וולקן ולא מביא למגבלות את הקליאו ספורט ארסאייסשמייס שאין לו ולא חולם לקנות סיאט קופרהאיאיי... מה שכן,הוא לא מוכן להיתקע בדרך,לא מוכן למצוא עצמו באמצע הלילה עם האשה והילדים עומד בגשם במקום נידח ומפחיד,הוא לא רוצה לגלות בבוקר שאינו יכול לנסוע למקום עבודתו,הוא לא רוצה להגיע למוסך-טריטוריה זרה ומנוכרת,לבזבז זמן יקר,לעמוד מול בעלי מקצוע שמורחים אותו על ימין ועל שמאל,לקבל עבודה בינונית במקרה הטוב ולשלם בגדול.. הוא לא רוצה לקנות רכב בהמון כסף שעבורו עבד קשה ומכר את נשמתו ולגלות אחרי שנה וחצי שהפסיד 20% מאותו המון כסף וגם אז מבלי יכולת לממש מהר את הרכב (ולפעמים מימוש מהיר הוא חשוב,זה דבר נורא שאתם זקוקים לכסף מיידית,יש לכם נכס יקר ואין לו קונים...). למציאות הזו נכנס גורם חשוב ביותר שמהווה אגב,את הבסיס לכל מחקר,תיאוריה או מסקנה ושנקרא סטטיסטיקה... הסטטיסטיקה אינה מדע מדוייק,לא תמיד היא נכונה והמאפיין הכי חשוב שלה הוא דווקא שיעור הטעות והיוצא מן הכלל,אבל היא עדיין הכלי החשוב ביותר להערכה. הסטטיסטיקה יוצרת או תורמת לתדמית של מוצר,לרמת ביקושו ולהתייחסות אליו. הרוב שאינו חובב הרפתקאות יעדיף להישען על הסטטיסטיקה כלומר על "הדעה" שיש על הרכב. וכאן רבותיי (ואני לא אכנס ולא אגרר לויכוח המיתולוגי ש"יפני=אמין צרפתי=תקלות גרמני=הוצאות וכיו") אין ספק שמבחינה סטטיסטית ישנם דגמים שמועדפים ע"י הרוב ויש כאלו שרק מתי מעט יסכימו לנגוע בהם. העדפה זו אינה סתמית ויש לה בסיס גם אם הפרמטרים אינם מקובלים על חובבי נהיגה . "אמינות" של רכב במובן התדמיתי (שכאמור לרוב יש לו בסיס סטטיסטי),"שמירת ערך וסחירות", "זול לאחזקה" אינן מילים גסות,לחלק גדול מאד מהציבור אלו הפרמטרים החשובים ביותר ברכישת ואחזקת רכב ולא ניתן להתעלם מכך (אגב,אני שמח שלאחרונה חלק מהציבור מתחיל לתת דגש גם על התדמית הבטיחותית של הרכב והשתמשתי במילה תדמית כי גם כאן לא ניתן לקבוע דבר וגם מבחני הריסוק הם סטטיסטיים גרידא ואינם יכולים לנבא אלא בשיעור טעות סטטיסטית...). לכן המצב והגישה הרצויים הם באמת כפי שכיוון רוני,המציאות מעט אחרת..

עוד מוקדם להספידה,באירופה אופל מוכרת לא רע,כנראה שמה שרע זה הניהול ע"י ג'נרל מוטורס,בארץ להבדיל,היא מתה מזמן... היות וסטינו מעט מתחום האספנות הרי שבפורום רכב כללי נדון העניין לא מזמן ומי שמתעניין: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=250884&page=2

לי יש עניין,אני מעוניין לחדש את פגושי הספיידר, כדאי שתהיה אמבטיה שתכיל גם פגושים של אמריקאיות וצינורות אגזוז של אופנועי קסטום....

אופל וקטרה מודלים 2008-2009 יותר נדירה.... אופל זה מותג הולך ונעלם בארצנו...

כנראה שהיה מדובר בהתקנה פרטית היות ולא יוצרו בטות עם מנועים מוגדשים בשנות ה-70,רק בשנות ה-80 יצאה גרסת הווליומקס (ואז פחות או יותר גם החלו ביצור פיאט 124 ספיידר מוגדשת )

אני מקבל את הטיעונים שכנראה יש בהם משהו אבל שוב: האם היבואנים לא יודעים את מה שאנחנו יודעים? אולי יש בעיה עם היצרן/הרכב עצמו? איך אפשר לוותר על מותג מוביל כמו אופל שהיה לו מוניטין כמעט ללא תחרות? איך מסבירים שאותו יבואן מצליח למכור מכוניות נחותות יותר מבית "שברולט-דייהו" ואם הוא מצליח למכור את "יצירות המופת" הללו,אז אולי הוא לא יבואן כל כך גרוע? איך מותגים אחרים (פולקסוואגן/רנו) מצליחים להימכר למרות דעה שלילית (לא שלי אלא של הרבה אחרים)על יבואניהם?

אז באמת יש לי שאלת תם, רכב כל כך טוב,להיט מכירות אירופאי ובארץ הוא נדיר יותר מבוגטי... מי ראה אופל פרטית משנת המודל האחרונה או הנוכחית? מי זאת אופל? איך רכב שמוביל במכירות על הגולף כפי שנטען,נמצא בישראל בתחתית של התחתית של המכירות? יש פה מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שרכש אופל חדשה בשנים האחרונות?אם כן מדובר בהסתברות נדירה שמתקיימת עפ"י חוקי מרפי... מיד יטען מישהו שהאשמה ביבואן, האם באמת? אופל שנהנתה מתדמית אמינה ומצויינת בשנות ה-60,70,ו-80 הפכה להיות משהו לא מוכר בעליל והשאלה היא האם באמת יבואן יכול לגרום לכך. אם הרכב כל כך טוב ואמין,למה צריך את היבואן? לטיפולים שגרתיים? בשרשורים אחרים מוקיעים באופן גורף וחמור את קרסו וצ'מפיון ובכל זאת הכביש מלא ברנו ופולסוואגן (שגם יקרה להחריד) אז מה קורה פה בדיוק?

תתחדש, רכב משגע,אחד מהרכבים שהייתי מחפש ורוכש אם רק היה לי מקום חנייה נוסף (מקורה וסגור)

מגניב אך בעייתי,לרכב אין שמשה קדמית,גם לא אחורית... הסיכוי למצוא שמשות מקוריות ולייבאן בשלום אפסי,הסיכוי לייצר שמשות כאלו גם הוא אפסי וגם אם יש מישהו שמסוגל לעשות זאת כמו שצריך (אטימה מלאה,התאמה מלאה ואחריות שהשמשה לא תסדק או תתנפץ אחרי כמה נסיעות),המחיר יהיה מטורף...

לא כדאי. ראשית אני כבר "חש" בעבירה העלולה להתממש והיא נסיעה ברכב אספנות (99% מהחיפושיות עברו לסטטוס אספנות) בשעות הבוקר שאסורות לתנועה. שנית,חיפשית ישנה תדרוש הרבה הוצאות וזמן. חיפושית שמורה תעלה יותר מרכב "מודרני" ישן. שלישית,למה לך 2 טסטים בשנה,כאב ראש אמיתי. רביעית,תאר לך נסיעה ברכב רועש,ללא מזגן וללא הגה כוח והכל בתנועה עירונית צפופה ביום קיץ חם ולח-למכורים בלבד. הפתרון,מצא רכב זול ושמור כמו שהמליצו לך:ג'סטי,ליאונה,דהייטסו שרייד,סוזוקי,קיה פרייד (אפילו תקבל הגה כוח,מזגן אוטומט וח"ח..). (ולא שאינני חסיד של מכוניות אספנות..ההיפך הוא הנכון אבל לא כרכב עיקרי,בהצלחה)

הרץ חיפוש על כל אחת מהמועמדות. מן הסתם תגלה שהניסן אלמרה נהנית ממוניטין של אמינות כמעט מוחלטת,עלויות אחזקה זולות יחסית בשל ביטוח זול,מרווח טיפולים והיעדר רצועת תזמון מגומי. תגלה גם שהפוקוס נוחה יותר והנדסת האנוש שלה טובה יותר אך היא פחות אמינה ועצלה למדי בגרסת ה-1600. אימפרזה-משהו ביניהן.. סה"כ כולן באותה קטיגוריה,אף אחת אינה גרועה ואף אחת אינה מבריקה (למעט אולי סוגיית אמינותה של האלמרה שהיא באמת יוצאת דופן ובעיקר בדגמים הראשונים שיוצרו ביפן) מה שבאמת חשוב וכפי שציינת,מצא רכב שמור עם ק"מ נמוך ושטופל נכון ובמוסך מורשה.

כולם אוהבים לשנוא את לוי יצחק... אבל צריך להיות כנים,אין שיטה בדוקה ומדוייקת להערכת שווי הרכב. גם המחירונים האחרים לא המציאו את הגלגל (ואתם יודעים מה,אני לא אתפלא שאחד הפרמטרים שלהם לקביעת מחיר הוא לוי יצחק... ולו רק משום שלרובם יש פחות אמצעים לבצע בדיקות רבות ומגוונות). אנחנו גם לא מדינה נורמלית, אצלנו רכב הוא עדיין בגדר "נכס" ורואים בו "השקעה" (אם כי פחות מאשר בשנות ה-70,80 ותחילת ה-90),רכבים אצלנו יקרים בטירוף (מכונית "מיקרו קוריאה תוצרת מזרח אירופה" ב20,000 דולר!? יפנית טורקית ב30,000 דולר..?!) ולכן אנו כל כך נצמדים ל"מחירון" ולכן אנו גם כל כך ביקורתיים כלפיו. לכן גם רוב האנשים חושבים שהמחיר במחירון נמוך מדי... אבל ביננו,מי בכלל מקבל מחירון,אולי אחד לעשר שיש לו רכב מבוקש מאד,ידיים פרטיות ומעט ק"מ, המו"מ רק מתחיל ממחירון במקרה הטוב ומסתיים לרוב מתחת,הרבה מתחת...(ועזבו כרגע מכוניות נישה בצד) אז על מה הטרוניות? על ה"השקעה" שנשחקת? הרי על היות הרכב "השקעה" כבר דובר... גם המנטליות שלנו ותרבות המיקוח האובססיבית אינן עוזרות לבסס מחירי שוק אמינים ויציבים וממילא אנו לא מאמינים לאף אחד ותמיד חושבים שדופקים אותנו או להיפך ודבר זה מקשה גם הוא על מציאת אלטרנטיבה למחירון מוביל,יציב ומהימן. החיים קשים,עוד אין תרופות בדוקות לסרטן ואיידס,אין נוסחה בדוקה לשלום עם שכננו ואין גם מחירון שיכול להיות מדוייק תמיד ולגבי כל הדגמים...