יש השתלבות ובסופו של יום מי שטוב עולה לבוגרים אם לא בליגת העל אז בליגות יותר נמוכות ומפלס את דרכו הלאה. הכדורגלנים הרוסים בנויים מ2 סוגים: האחד הוא זה שנותן מעצמו 200% כמו שרוב התגובות פה מתארות והשני זה בליין/"מושפע"(אין לי מילה אחרת מתאימה)
אשתקד בלאומית היו שני כדורגלנים רוסים שהם מתארים את הדוגמאות הכי טוב, האחד זה רוסלן ברסקי (היה קפטן מכבי ת"א שנתון 91/92 המפורסם עם מיכה,דאבור,קהת,לוגסי,ברק לוי,יגיל ביטון,מרגוליס,אלטמן,אלירן ג'ורג'), עבר פציעה קשה, לקח לו הרבה מאוד זמן להשתקם ובסוף נתן עונה גדולה בהפועל י-ם ואם היה שחקן חופשי (הכרטיס שלו שייך למכבי ת'א) היה חותם בבית"ר י-ם שהתעניינו בו והוא התאמן איתם והרשים. בסוף חתם בבית"ר רמלה, קבוצת הבת של מכבי ת'א.
מהצד השני ג'ניה ברקמן ששיחק בהפועל נצרת עילית והיה חלק מהסגל של הנבחרות הצעירות (אותו שנתון כמו ברסקי), הרשים והיה בלם מבטיח גבוה וצעיר עם משחק ראש מעולה אבל הוא יותר בעניין של תמונות אחרי המשחק.
קליימן הוא אחד שנמצא היום איפה שהוא נמצא בגלל מזל והעובדה שהוא שייך לקאדר השוערים של הנבחרת (לא מבין איך איתמר ניצן לא לקח לו את המקום) ומנגד וובה בראון שהוא מקצוען ואני ראיתי אותו עוד בהפועל ר"ג מדובר בשחקן מעולה וכישרון שבעזרת הרבה עבודה, מקצוענות ובחירות מקצועיות נכונות מתקדם משנה לשנה ואני מאמין שיקבל גם את הזימון לנבחרת.
אתם מוזמנים להתרשם מסגלים של קבוצות נוער (באתר ההתאחדות לכדורגל) ולמצוא במרבית הסגלים מס' שמות "רוסים".
שורה תחתונה הכישרון פחות קיים והעבודה הקשה לא תמיד באה לידי ביטוי כי כיום ממה שאני רואה כבר החבר'ה הצעירים ממוצא רוסי הם ישראלים לכל דבר (לטוב, לרע ובעיקר לעצלנות וחוסר ההשקעה וההתמדה)
מי שרוצה להצליח צריך מגיל צעיר להתמיד באימוני מהירות, טכניקה, שליטה, מכון כושר, פילטיס, שיפור ניתור, ספרינטים, כוח מתפרץ, זריזות, בעיטות, מסירות, משחק ראש, כדורי גובה, סיבולת, השתלטות על כדור ועוד הרבה. זה לא קל והיום מי שלא נמצא במסגרת נוער מקצועית מהרמות הגבוהות (מכבי ת"א, טוברוק, הפועל ת"א, מכבי פ"ת, מכבי חיפה, עירוני ק"ש, בית"ר י-ם) צריך לתת הרבה יותר מעצמו ולרוב זה לא קורה בכל מוצא.