A_lex

אל תבנה על הבלאק פריידיי לטלוויזיות בארץ. בשנה שעברה כל רשתות החשמל סתם עשו עבודה בעיניים. רציתי לקנות טלוויזיה ומייבש וחוץ מזה שהיה הרבה יותר עומס בחנויות והרבה יותר קשה לקבל איזשהו שירות/יחס, המחירים היו רגילים לגמרי. כלומר, רובם העלו את המחיר והציגו מבצע כלשהו. אני כבר הבנתי שבארץ רק באג וקי.אס.פי עושים מבצעים אמיתיים בבלאק פריידיי. וגם זה בעיקר אם אתה צריך שני מוצרים במחיר דומה.

ניסית להשכיב את מושב הנוסע (לפתוח למקסימום את הזווית) במקום לקפל אותו קדימה? בזמנו, הובלתי בצורה כזו במגאן האצ'בק דור ראשון, ארון ארבע דלתות מפורק (כלומר, ערמת לוחות עץ באורך 2.4מ' וברוחב עד 60 ס"מ) ובפעם אחרת ארון דלת אחת בגובה 2.2מ' לא מפורק. כל אחד מהנ"ל נכנס לרכב כולל סגירת הדלת החמישית, ואפילו איפשר לאדם נוסף לשבת בחלק הנותר במושב האחורי לאחר קיפול שני-שליש. מה שכן, אם תלך על פתרון כזה, תדאג להעביר את חגורת הנוסע הקדמי לפני המזנון. כך במקרה של תאונה חזיתית, החגורה תמנע מהמזנון לעוף דרך השמשה הקדמית ולהרוג מישהו. דרך אגב יצא לי גם להוביל ספת ספר (מיטה וחצי שמתקפלת כמו ספר) בתוך C4 עם דלת הבגאז' פתוחה וקשורה. אך זו הייתה נסיעה של כ-15 ק"מ, בלי כבישים מהירים ומבלי לעבור את ה-80 קמ"ש. לא בטוח בחוקיות של הפתרונות האלו, אז לא יודע מה יקרה אם תפגוש שוטר בדרך.

אומנם לא מבצעיי הכסח של ארה"ב, אבל בכל זאת... עלתה מודעת יום שישי השחור של מחסני חשמל. למי שמעוניין: https://www.payngo.co.il/bfoutlet?utm_campaign=Payngo%20-%20Black%20Friday%20Newsletter%20-%20Nov%202016

http://www.banggood.com/Cycling-Night-Warning-Taillight-Bike-Rear-Light-Bicycle-Tail-Light-MTB-Bike-Rear-Light-Heart-Design-p-1058852.html הייתי חייב [emoji1]

פות"ש תפנה ל"קבוצת שלמה נאור" (תגגל). בין השאר הם מיבאים גירים משומשים. בזמנו (לפני מעל חמש שנים) קניתי מהם גיר למגאן 2002 ב-750 ש"ח (הכי זול שמצאתי). עבודה זה תלוי מוסך אבל גם בסביבות ה-700 ש"ח. וכמו שמישהו כבר ציין, אכן מומלץ להחליף קלאץ' על הדרך, שזה עוד כמה מאות שקלים. שים לב שאם אתה קונה את הגיר שלא דרך המוסך, הוא לא נותן לך אחריות עליו. כלומר, אם יש כשל בגיר, גם אם מי שמכר לך את הגיר נותן לך אחד אחר בחינם (בדרך כלל נותנים שלושה חודשים אחריות על החלק המשומש), אתה עדיין תצטרך לשלם מחדש על העבודה. במקרה שלי, המחיר שהמוסך רצה על גיר שהוא מביא בעצמו היה כפול ולכן העדפתי לקחת את הסיכון ולקנות את הגיר בנפרד. דרך אגב, מתוך סקרנות, מה קרה לגיר שלך? שלי בזמנו התפגר זמן די קצר לאחר שעשיתי החלפת שמן גיר יזומה. החלפתי בשמן המקורי של Elf כמובן. לא יודע אם יש קשר אבל זה גרם לי לחשוד, לכן שואל.

חן, נראה לי שכדאי שגם אתה תקרא את הפוסט שכתבתי בשרשור אחר כאן: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=5236627 אולי זה יתן לך פרספקטיבה קצת אחרת.

תודה על המידע. מהפקק של הכיכר של אבן גבירול אני לא לגמרי מופתע. בשנים שגרתי ברחובות והייתי עובר שם מכיוון רחובות עצמה, תמיד ריחמתי על המסכנים שלא יכולים לצאת עקב הזרם הבלתי פוסק של מכוניות שנוסעות על הכביש הראשי. כיוויתי שמאז פתיחת המחלף בצד השני של השכונה המצב שם השתפר אבל נראה שלא ממש (15 דקות ל-2 ק"מ [emoji33] ). השאלה אם זה יותר גרוע מאשר נסיעה מדרום העיר. המנעות מהצורך לחצות את העיר זו אחת הסיבות שאני מתעניין דווקא בהולנדית. עשיתי סיבוב בפארק ודווקא לא נראה מוזנח. השוחות שמפרידות בין הבניינים לכביש לעומת זאת, אכן מלאות זבל וזה מאכזב לשמוע שזה לא מעניין את העירייה. לגבי החניה, יש דירות עם 1, 2, ואפילו 3 חניות מוצמדות בטאבו. בכל מיקרה בכמה פעמים שהגעתי (תמיד בשעות הערב) לא הייתה בעיה למצוא חניה לאורך הכביש, כך שזו כנראה לא סיבה לפסול. מבחינת תחבורה ציבורית, ראיתי שיש אוטובוס די ישיר לרכבת שזה מה שרלוונטי כרגע. מעבר לזה אין לי צורך, אך זו נראת כמו נקודת תורפה צפויה לשכונה שכל כך מנותקת משאר העיר.

אני מבין שזה long shot, אבל מ'כפת לי לנסות התחלנו לחפש דירה לקניה לעצמנו. חשבנו על רחובות ההולנדית. גרנו עד לפני כשנתיים במרכז רחובות כך שאת העיר עצמה אני מכיר (ולא כל כך מחבב - עומס, פקקים, חוסר חניה), אך לא יודע יותר מדי על שכונת רחובות ההולנדית. ניסיתי לנצל שרשור אחר אך הייתה רק תגובה מפורטת אחת (תודה bobi). אשמח לקבל מידע נוסף על השכונה ממי שבאמת מכיר אותה. עדיף אפילו מישהו שגר שם בעצמו \ משפחתו גרה שם. איך איכות הבניה בבניינים (נראה לי כולם של אשדר)? האם יש בעיות בשכונה שצריך לדעת עליהן (נתקלתי בזה בחיפוש - יש מה לחשוש)? איך המסגרות החינוכיות? (בשלב זה הגני ילדים רלוונטיים, אבל דירה קונים לשנים רבות...) בקצרה, כל מידע בעד\נגד השכונה, יתקבל בברכה. נ.ב. אם יש מישהו שאין לו כח לכתוב או שמעדיף לא להגיב בפומבי, אז אפשר לפנות בהודעה פרטית ונוכל לתאם שיחת טלפון.

יש כזה דבר הנמכת תיקרה בכל הדירה? לא נשמע לי הגיוני. למה לעשות כזה דבר?

סליחה שלא פירטתי. הלכתי לראות דירה שמוצאת למכירה וזה מה שראיתי שם. לא מדובר בתקרת גבס או רביץ או כל דבר דומה. מדובר על תקרה בדירה בבנין קומות בן כ-15 שנים. לא בקומה האחרונה. אין הבדלי גוונים (זה כנראה משחק של אור וצל). אין לי מושג אם זו תקרת בלוקים או כל סוג אחר שהיה מקובל לבנות באותן שנים. נ.ב. מנהלים, אנא שנו את הכותרת למתאימה יותר. לא מדובר בתקרת גבס.

שלום פורום-כל-יודע. מישהו יודע לומר מזה הקווים/סדקים בתקרה שרואים בתמונה הבאה ומה ההשלכות שלהם?

במקרה מישהו המליץ לי היום על החווה של חוה. אמר שהיה שם אתמול עם הילדים והם מאוד נהנו. נראה שזה ממש קרוב. גוגל יעזור לך עם הפרטים.

אתה חושב על זה הפוך... למה לחפש מקום לחבר מגנט לעכבר כשאפשר לחבר את המגנט ללפטופ ולעכבר רק להדביק דיסקת מתכת דקה. תחשוב על כל מחזיקי הטלפונים המגנטיים לרכב - הרי אף אחד לא מצמיד שם את המגנט לטלפון. אתה מדביק דיסקית מתכת דקיקה לטלפון והמגנט הוא חלק מהתושבת.

אל תניח אוטומטית ש-250w לא יספיקו. אני שוקל קרוב ל-80 ק"ג, ורוכב על אופניים חשמליים חוקיים - כלומר 250w, מוגבלים ל-25 קמ"ש, ומחייבים פידול.

אל תניח אוטומטית ש-250w לא יספיקו. אני שוקל כ-80 ק"ג, ורוכב על אופניים חשמליים חוקיים - כלומר, 250w, מוגבלות ל-25 קמ"ש, ומחייבות פידול (ללא התנגדות כי המנוע מסובב יותר מהר ממני).

קח בחשבון שכל הסבה שתעשה תהיה לא חוקית ולא בטוח עד כמה בטיחותית. לא מצאתי פורום רציני לזה בארץ מכיוון שפלח השוק העיקרי הוא ילדים/נערים. לגבי מה שזמין בשוק... יש את האופניים הגדולים (גלגלי 26" וכאלה) הלא מתקפלים. לא בקי בסוגיהם, רק יודע שהמחירים מאוד גבוהים. יש את הממש קטנים (גלגלי 12" נדמה לי), שהסיבה היחידה לקנות אותם זה אם נדרש גודל קיפול ממש קטן. ויש את הבינוניים-קטנים (גלגלי 20"), המתקפלים. זה הסוג הכי נפוץ שבתכלס יש שניים-שלושה דגמים שכולם מוכרים תחת מותגים שונים (ופערי מחירים מטורפים). אני קניתי את הדגם הפשוט יותר ממחסני חשמל. הם מכרו מותג שמיובא על ידי רוזן מינץ (האחריות גם שלהם). נוסע כבר חצי שנה שמונה ק"מ כל יום (א-ה). מטעין את הסוללה בערך פעם בשבוע. אין תלונות.

רק חורים ודיבלים. לא מזמן התקנתי אחד באורך של מטר בערך. נדרשים חמישה דיבלים.

ישה, המדינה/עיריות לא מצליחים להתמודד עם בעיות כאלו בתוך שטחי ישראל: http://m.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1211458 אני באמת לא הייתי בונה על זה שיצליחו לטפל במשהו בשטחי הרשות.

כשנקמיצ'י כתב: בראש ובראשונה הוא התכוון לקרית משה. אז או שלא עשית בכלל חיפוש על שכונות ברחובות (אחרת קרית משה הייתה עולה בוודאות), או שלא הבהרת בכלל מה אתה מחפש. אם זה לא ברור, ממליץ בחום להתרחק.

אם הולכת לך רצועת תיזמון כל חודש, אז או שהרצועה לא מתאימה או שהיא לא מתוחה טוב. תבדוק את זה כי חבל להחליף כל חודש.

לא יודע מאיפה הבאת את זה, אבל מגדלים חדשים יש נדמה לי רק שניים בכל האיזור שהומלץ לך. השאר זה בעיקר בנייני ארבע קומות בני שישים בממוצע. הסיבה שזה מה שהומלץ לך זה כי ביקשת נגישות לתחבורה ציבורית טובה. תחליט מה אתה מעדיף - תחבורה ציבורית או שכונה עם צמודי קרקע. קשה לקבל גם וגם. אם אתם מוכנים לגור ביחידת דיור אז אולי שווה לחפש באזורי הוילות בנס-ציונה. דווקא ראיתי שם בזמנו אופציות לא רעות. קח בחשבון שהרכבת בהכרח לא תהיה במרחק הליכה, אבל נגישות לציר התנועה של האוטובוסים לכיוון תל אביב, כן.

כפי שהומלץ לך, האיזור הרלוונטי לך הוא משני עברי רחוב הרצל, בקטע הצפוני שלו (בוא נגיד צפונה לרחוב בנימין). בעקרון כמה רחוק מהרצל תלוי בכמה בא לך לצעוד, אבל הייתי ממליץ להגביל את עצמך ברחוב הרצוג ממזרח, ורוז'נסקי ממערב. אבל שוב כמה שיותר קרוב להרצל יותר טוב (פרט ללגור על הרצל). קח בחשבון שזהו גם האיזור המבוקש על הסטודנטים ולכן המחירים בו יקרים לעומת איזורים אחרים (ביחס לאיכות הדירה). לא יודע עד כמה 3500 לשלושה חדרים זה ריאלי היום. זה מה שעלו שם רוב הדירות לפני שנתיים, אבל היו גם מציאות ב-3200 אז לך תדע. נצל"ש, מה דעתכם על רחובות ההולנדית עבור משפחה צעירה? יתרונות? חסרונות? דעות באופן כללי?

שני הסנט שלי: החלפתי מצבר לפני כחודש. המצבר הקודם היה של חברת קוויק סטארט או משהו כזה והחזיק בערך חמש שנים (ברכב יש קודנית ואזעקה). החלפתי למצבר מהסדרה הפשוטה של וורטא (זה עם 12 חודשי האחריות) 60Ah בעלות של 480 ש"ח. ההחלפה בוצעה בנס ציונה.

הזכרת לי את זה:

התלבטתי הרבה אם להגיב כאן או לא. לא כל כך רציתי להיחשף. אבל חוסר ההבנה של חלק מהאנשים כאן של המצב האבסורדי שהדור שלי שרוי בו פשוט מוציאה אותי מדעתי (וזה לא השרשור הראשון). אשתדל להתייחס לכל הנקודות שאותם מתכחשים אוהבים להעלות (לשם כך אתן כותרת לכל פיסקה). אז הנה הסיפור שלי שאני מקווה יעזור לחלקכם להבין את גודל הבעיה (סליחה מראש - זה הולך להיות ארוך): סטטוס נוכחי: אנחנו זוג בתחילת שנות השלושים. נשואים פלוס שתיים. השכר שלנו ממקם אותנו בעשירון העליון! (אומנם די בתחתיתו, אבל עדיין, פאקינג עשירון עליון...). אני מציין את זה כבר בהתחלה כדי שתזכרו תוך כדי קריאת ההמשך שהזוג הממוצע (שלא נאמר 90% מהזוגות) משתכר פחות מאתנו, ותשימו את הציפיות שלנו בפרופורציות המתאימות. לנושא השרשור: לפני הכל, אני לא בא ממשפחה אמידה. עבדתי בחופשים מגיל 14. לאורך הדרך עבדתי בעבודות קשות שמרבית הצעירים אכן לא מוכנים לעבוד בהן (סבלות, פועל בקו ייצור, וכיוצא בזה... כמובן תמורת שכר מינימום או קרוב לו ובתנאיי זוהמה וחום). גם לי וגם למעסיקים תמיד היה ברור שזו עבודה זמנית. תמיד עשיתי את עבודתי על הצד הטוב ביותר, ותמיד המעסיקים הצטערו כשעזבתי. אני מניח שחלק ממוסר העבודה נבנה כשאתה רואה את ההורים שלך, בעלי ההשכלה הגבוהה, מגיעים לארץ והולכים לעבוד בכל עבודה אפשרית (ניקיון, חלוקת פליירים, וכו') כי צריך להאכיל את הילדים. צבא, לימודים ומה שביניהם: עשיתי את המסלול הדי סטנדרטי בארץ של צבא ולימודים. לאחר השחרור עבדתי כשנה בעבודה וחצי, תוך מגורים אצל ההורים... וזה לא כדי לממן טיול ארוך בחו"ל, אלא כדי שאוכל לממן לפחות את הסמסטרים הראשונים ללימודים. אז בגיל 22 התחלתי לימודי הנדסה באוניברסיטה, פה ושם עבדתי בכל מיני עבודות במקביל ללימודים, ומתחילת השנה הרביעית התחלתי לעבוד במקצוע. סיימתי את לימודיי (בהצטיינות יתרה - שלא תגידו שלא חונכתי לתחרותיות ושאפתנות) ויצאתי לשוק העבודה האמיתי בגיל 26. רכב (בכל זאת אנחנו ב-CF): את הרכב הראשון קניתי כשהתחלתי לעבוד באותה שנת לימודים אחרונה, כדי שאוכל לתמרן בין העבודה ללימודים. קניתי רכב בן 10 ב-18 אש"ח (לא, לא לקחתי הלוואה בשביל זה, אפילו נותרו אי אילו אלפים בעו"ש). יישור קו וטיפולים בוצעו על ידי ובעזרת קרוב משפחה, כך שגם האחזקה הייתה זולה במיוחד. לאחר כשנתיים ותאונה שאפשרה לי לקבל מחירון מהביטוח, החלפתי את הרכב לרכב בן 5 שמשרת אותנו עד היום ומתקרב לגיל 10 כעת. אנחנו מחזיקים רכב אחד בלבד. זהו לא רכב פאר, לא ספורטיבי, ולא מיוחד, אבל כן אמין וזול לאחזקה (אפילו שבו אני מטפל במוסך, בעיקר בשביל היסטוריית הטיפולים). שכירות: במהלך הלימודים הכרתי את אשתי. לאחר סיום התואר, שכרנו דירה ברחובות. לא תל אביב, לא רמת גן, גם לא ראשון לציון, למרות שאשתי המשיכה לימודים ובהמשך עבדה בתל אביב (דרך אגב, אפילו בזמן הלימודים שלה ההכנסות שלנו מיקמו אותנו בעשירון השמיני או התשיעי). שכרנו ברחובות כי שכר הדירה היה סביר ועברנו דירה כדי לקבל תמורה טובה יותר ל-3100-3200 שקלים בחודש ששילמנו. כמובן שהדירות לא היו מפוארות – דירות שלושה חדרים בבניינים בני 45-70. כמובן ששכר הדירה עלה/ניסו להעלות אותו מדי שנה. בשנתיים האחרונות התמזל מזלנו ואנחנו שוכרים דירה ביבנה מחבר של קרוב משפחה, כך שהדירה בבניין חדש יחסית (בן 20 אני מעריך, עם מעלית רחמנא ליצלן) ושכר הדירה שלנו נשאר כפי שהיה אז (אחרת כבר היה עולה בכמה מאות שקלים בחודש). חתונה: כאשר התחתנו, לא עשינו חתונה מפוצצת עם זיקוקים ושמלה באלפי שקלים. עשינו חתונה די צנועה באולם קטן. מתנות האורחים כיסו את כל (אבל כל!) עלויות האירוע, ובעצם נשארנו עם פלוס בצורת מתנות המשפחה הקרובה (סכום מכובד). חו"ל: בשבעת השנים שלנו ביחד היינו בחו"ל שלוש פעמים (אני לא סופר את עשרות טיסות העבודה שלי) – שלושתן באירופה ומתוכן פעם אחת בבודפשט (אחד היעדים הכי זולים אני מניח), תוך תכנון וקימוץ בהוצאות כמיטב יכולתנו. נכון, אם לא היינו טסים אפילו פעם אחת יכלו להיות לנו עוד משהו כמו שלושים אש"ח. זה אכן סכום מכובד, אך אני חושב שזהו סכום סביר להוציא לאנשים בגילנו שחיים במאה הנוכחית ולא בשנות השבעים של המאה הקודמת. אני גם חושב שהוצאנו על סעיף זה הרבה פחות מרוב בני גילי. כך או אחרת, לא זה מה שמפריד ביננו לבין דירה. מסעדות: אנחנו לא אוכלים במסעדות כמעט אף פעם. ואם כבר אוכלים אז זה לא במסעדת שף יוקרתית. סבבה לנו גם עם ג'פניקה בהוצאה של 150 ש"ח לזוג פעם בחודש-חודשיים. טלפון: ברור שזו הוצאה זניחה אבל אנשים כל כך אוהבים לדחוף אותה בפרצופם של המתלוננים שאעלה אותה בכל זאת. את הסמארטפון הראשון שלי קניתי לפני ארבע שנים - נקסוס 4 ב-200$ שחבר הביא בשבילי מארה"ב. עד אז הייתי עם טמבלפון שקניתי עוד בזמן שירותי הצבאי. בהמשך קיבלתי טלפון מהעבודה והעברתי את הנקסוס לאשתי שהשתמשה בגלקסי הראשון עד אז. ילדים: לאלו שטוענים אל תביאו ילדים עד גיל 35, האם ידעתם שהסיכויים להרות בגיל 35 קטנים בכשליש לעומת גיל 30 וכמעט בחצי לעומת גיל 25? מה אם תגיעו לגיל 35 (או הנשים שלכם ליתר דיוק) ולא תצליחו להרות? תאכלו את הלב שלא ניסיתם קודם, כנראה. אנחנו החלטנו שהגיע הזמן כשאשתי הייתה בת 30, וזה לאחר כשש שנים ביחד. אני מקווה שזה מספיק כדי שלא תאשימו אותנו ב"השרצה" מוקדמת מדי, ושוב מזכיר את עניין העשירונים כדי שלא תגידו "אם אתה לא יכול לכלכל ילד אל תביא אחד לעולם". רצה הגורל וקיבלנו שתיים במחיר אחד . עדיין, שני ילדים זה סביר, לא? שאלוהים יעזור לנו אם, חס וחלילה, נרצה עוד אחד. מה פתאום שלאנשים בעשירון העליון יהיו שלושה ילדים. זו זכות ששמורה רק למקבלי קצבאות הכנסה. הרי כל ילד מביא איתו את הברכה שלו . ------- אם עד כה יש לכם הערות בנוגע למה עשינו לא נכון (פרט ללא להיוולד להורים עשירים ), אשמח לשמוע – אולי עוד אפשר לתקן . ------- כל הנ"ל הביא אותנו למצב שבו יש לנו הון עצמי שמאפשר לנו, בשילוב משכנתא ל-25 שנה עם החזר חודשי בגובה רבע-שליש מההכנסה, לרכוש דירה די טובה (לא חדשה כמובן), בשכונות שבהן אשכרה תהיו מוכנים לגדל את ילדיכם, בחלק מהערים במעגל השלישי. לא רעננה או מודיעין למשל שכלולות במעגל זה. שם המחירים לא נגישים גם עבורנו. אבל יבנה, אשדוד, או רחובות - כן. כמובן שזה יאלץ אותנו להמשיך לחיות די בצמצום אלא אם תהייה קפיצה פתאומית בשכר ונגיע למאיון העליון או משהו . אז לפני שאמשיך, אזכיר שמדובר בזוג צעיר (אבל רק יחסית), בעשירון העליון, שחיי בצמצום וצריכה מינימלית (ואני לא נכנס לכמה שזה רע לכלכלת המדינה), ושקיבל שליש מאותה "מזוודת מזומנים" מההורים כמתנת חתונה. מה יעשה מי שמזלו טיפה פחות טוב. למשל זוג שצעיר מאתנו בכמה שנים? עד שהם יחסכו את הסכום שאנחנו חסכנו, מחירי הדירות כנראה יעלו בעוד כמה עשרות אחוזים ועדיין יהיו מחוץ להישג ידם. ומה עם אותו זוג ממוצע? אתם יודעים, לא קופאית בסופר ושומר בקניון, אלא כאלו שמרוויחים משכורות ממוצעות שניהם (שזה כעשרת אלפים שקלים ברוטו כל אחד!). איך הם יגיעו להון העצמי הדרוש? ואני לא מדבר בכלל על העשירונים הנמוכים. עד כמה שזה נשמע קר ואכזר, שכר מינימום אפשר להרוויח גם בדימונה או משהו (אני מקווה) והעלויות שם נמוכות יותר. לא מעט פעמים עוברת לי בראש המחשבה של "לו רק הייתי נולד שלוש שנים קודם"... ההבדל המטורף שיכל להיות ברמת החיים שלי אילו הייתי יוצא לשוק העבודה שלוש שנים קודם (אולי גם לא לשרת בצבא היה משיג את זה ). שלוש שנים קודם והייתי יכול להוריד שליש מהמשכנתא הנדרשת, כי זה בערך בכמה עלו מחירי הדירות. כמה כסף פנוי זה היה משאיר לי ליהנות מהחיים. אולי הייתי יכול באמת לחיות כמו מישהו מהעשירון העליון. אחח... חלומות... ------ טוב, כעת נעבור לאיפה לקנות ולמה בכלל... למה: עד כה, לא היה לי אכפת לגור בשכירות, אבל כאשר הילדים נכנסים לתמונה זה קצת משתנה. הרי לא תרצו להעביר את ילדיכם גן רק כי בעל הבית החליט שהוא מקפיץ לכם את שכר הדירה, או כי הוא צריך את הדירה פתאום (לעצמו או למישהו ממשפחתו למשל). גם קצת בעייתי שצריך אישור כדי להתקין שער בטיחות. גם הגודל כבר לא כל כך מספיק (להזכירכם שלושה חדרים זה סלון, חדר שינה, וממ"ד קצת קטן מחדר רגיל), ודירת ארבעה חדרים תעלה יותר כל חודש. בנוסף, גם יכולת החיסכון ירדה דרסטית מאז הולדת הילדים, כך שאם קודם החיסכון (האגרסיבי!) איפשר לדרוך במקום, עכשיו זו כבר הדרדרות היכולת בכל חודש של עליית מחירי הדירות. איפה: כמו כל דבר בצבא גם זה מתחלק לשלוש . במקרה הזה הפרמטרים הם: המשפחות, העבודות, וגורמים נוספים. - המשפחות שלנו הן מהקריות ומאשדוד. עזרה זמינה מדי פעם היא די קריטית. קחו דוגמא – אחת עשרה בערב ואחת הבנות עם חום שנושק ל-41 מעלות. צריך לנסוע למיון, אבל מה, תגררו עכשיו גם את הילדה השנייה לבי"ח, תגרמו גם לה לבלות שם את כל הלילה, פלוס תסכנו אותה בהדבקות במשהו? מקפיצים את הסבתא שתשב עם הבת השנייה ונוסעים. אפשר לתת עוד המון דוגמאות כמובן. הזמינות של עזרה מהמשפחה גם חוסכת כסף על מטפלות ובייביסיטרים, כך שיש לה גם ערך כלכלי. - עכשיו העבודות... התפקידים שאשתי מעוניינת לעבוד בהם נמצאים במרכז באופן גורף. אין חברות רלוונטיות בדרום בכלל ויש חברה אחת בצפון, ומעבר לזה שהמשכורות שם בהתאם (יש לה חברה שעובדת שם ולכן זה מידע בדוק), מי רוצה לסמוך על מקום עבודה יחיד עד סוף ימיו. מי שלא מאמין לי מוזמן לשאול בפרטי ואגיד לו מה בדיוק התפקיד – חשפתי כאן מספיק על עצמי גם ככה. כיום היא עובדת בתל אביב. יוצאת מהבית (מזכיר – יבנה, קצת יותר קרוב מאשדוד ואשקלון, ועל אותו קו רכבת) לפני שש בבוקר כדי שתוכל להספיק לחזור ולאסוף את הבנות עד חמש מהגן. גם במצב הזה חסר לה שעות בשבוע למשרה מלאה ולכן יום אחד בשבוע אני אוסף מהגן. בואו נעשה חישוב זמנים (במיוחד בשביל חברי פורום כאן שיש להם דרכים סודיות\לא עומדים בתור ). עשר דקות נסיעה לרכבת (זה עם הרכב, כן?), חמש דקות לחנות, להיכנס לתחנה ולהגיע לרציף עם מרווח מינימלי, 43 דקות נסיעה ברכבת לתחנת תל אביב אוניברסיטה (אתם מוזמנים לאמת בלוח הרכבות), 15 דקות הליכה מהרכבת לעבודה. כמה יצא סה"כ? תרשו לי לעגל לשעה ורבע. בערך אותו דבר בחזור, והופ היא שורפת שעתיים וחצי ביום בדרך ל\מהעבודה. כמה יותר אתם רוצים שנתרחק? אני מארגן את הילדים ושם בגן בבוקר. מגיע לעבודה עד שמונה וחצי ולרוב יוצא בסביבות שבע (זוכרים שיש יום אחד שאני צריך לצאת מוקדם כדי לאסוף מהגן?). במקצוע שלי אפשר אומנם למצוא עבודה במקומות נוספים בארץ שרחוקים יותר מהמרכז, אך המשכורת תיפגע בכעשרים אחוזים (שוב מידע בדוק מחברים שעובדים במקומות שונים), וכך גם תנאים נוספים (קה"ש, מספר ימי חופש ועוד). ויתכן שזה היה שווה את זה, אילולא שאר האילוצים. - נעבור לגורמים הנוספים... הייתי שוקל את אשקלון אילולא המצב שם בכל מבצע בעזה. אני מכיר מקרוב את המצב באשדוד בזמן המבצעים האחרונים וזה לא פיקניק. באשקלון זה גרוע יותר. מזל שלאנשים יש זיכרון קצר וחצי שנה לאחר תום כל מבצע מחירי הדירות בשתי הערים מזנקים בחזרה. גם מזה אגב, היה הרבה יותר קל להתעלם לולא הילדים (לא רוצה לסמוך על הגננת שתספיק להכניס את כל הילדים למרחב מוגן בשלושים שניות, או לרוץ עם העגלה למחסה אם במקרה האזעקה תפסה אותנו בחוץ). גם האוכלוסיה בעיר וכפועל יוצא חינוך הילדים מהווה שיקול חשוב. זו סיבה טובה למה מקומות כמו קריית מלאכי לא על הפרק. ------ מקווה שכל זה יפתח קצת את העיניים גם לאנשים שעדיין אין להן ילדים \ עוד לא הגיעו לשלב הזה שמחלחלת ההבנה שמשפחה צריכה דירה \ קנה דירה לפני כמה שנים (או יותר) ובטוח שהיום כולם בכיינים ועצלנים. זה היה פוסט ארוך מאוד. לקח לי יומיים לכתוב אותו, בדקות הפנויות פה ושם בין העבודה והילדים. יתכן שטעיתי בהגהה או שכחתי משהו, אתכם הסליחה.