דעתי נחה, יש לי את הרכב הכי אמין - מאזדה. לפי סקר שנערך על ידי והשתתפו בו אני, אבא שלי וסבתא שלי.
עדיין, יש הרבה אנשים שמאמינים לזה, ובסוף עוד זה יהיה שיקול בקנייה עבורם (הרי זו מטרת המשורר). הבעיה שלי עם כך, זה שאני חושב שאמינות זה לא משהו שאפשר למדוד, אולי רק באופן יחסי. בסופו של דבר אם תיקח כל רנו, ותיתן לה טיפול כמו שאתה נותן לגולף שלך, אני לא חושב שתהיה פחות אמינה ממאזדה, טויוטה או סובארו. לכן, כל סקרי האמינות האלה מעט מכעיסים אותי, שכן אינם באמת משקפים משהו, אך בעצם "מטעים" צרכנים ("מטעים" במרכאות לא כי הונדה לא אמין, אלא כי אי אפשר להגיד שהיא הכי אמינה). מצד שני, כל פרסומת שנייה בטלוויזיה מבוססת על סקר שקר כלשהוא.
אגב, כך גם בנושא מחקרים. כאשר אנו צופים בטלוויזיה, על מחקר שמראה שברשת כלשהיא יש את הגלישה הכי מהירה באינטרנט, כל מה שהחברה צריכה לעשות זה לערוך 1000 מחקרים, ולהציג את ה-1 שרלוונטי להם, ואין שום חובה להציג את שאר המחקרים, גם אם הראו אחרת. בסוף, אתה לוקח את המחקר הרלוונטי שלך, ומציג אותו כ"מחקר מדעי", הבעיה שרוב האנשים רואים בזה כתורה מסיני, וחבל לי שאין בקרה כלשהיא על הדברים אלה.