ניקו פ.

גם אני ישר חשבתי על זה וזו הסיבה:

תגובה מלומדת לא תהיה כאן, אולם אני בטוח שנראה הרבה תמונות של בחורות יפות במשקפיים. בנוסף, סביר להניח שהרבה סמיילים כאלה יסלח לי אלוהי המשקפיים, אבל אין לי שום תשוקה אליהם. זהו בשבילי כלי אופטי, שאני לא חושב עליו בכלל. קצת מוזר, כי זה משהו שבלעדיו לא אוכל לחיות, ובכל זאת מדובר בחתיכת ברזל+זכוכית שאין לי שום רצון להתעמק בשום תכונה שלו. זוהי אגב, התשוקה - הרצון שלנו להתעמק ולדעת כל פרט על משהו מסוים. הרצון שלנו לאהוב אותו, ושהוא יהיה תחת שליטתנו המוחלטת. כעת, כשסיימנו את הדיבור על משקפי ראייה, נעבור למשקפי שמש. כאן הסיפור שונה. הרבה מאוד אנשים אובססיביים לגבי משקפי שמש. זה אקססוריז לכל דבר, זה מה שמאפשר להיראות מגניב, זה מה שמייחד אותם מאחרים בדיוק כמו הבגדים שהם לובשים. משקפי שמש מזמן הפכו לפריט לבוש, ולא לכלי הגנה מפני השמש. אני מודה ומתוודה, אני כן אוהב משקפי שמש, כי זה חשוב להגן על העיניים מפני השמש, וגם כי זה אסתטי (כמובן באם יש לך את הזוג הנכון). להגיד שיש לי תשוקה? לא ממש. האם יש זוג אחד שאני ממש ממש ממש רוצה, אבל לא קונה כי הוא עולה המון כסף? כן. בדיוק כמו שיש פרארי שעולה המון כסף ואני לא קונה.

+אינסוף, ועוד 1, שיהיה יותר מאינסוף. יוחאי, אני יושב זקוף, ככה גם צריך לשבת. המושב של הרכב שלי הוא כמעט 90 מעלות. אין כאבי גב, נוח ואני דבוק למושב כמו ערסים לרוסיות אוברייטד במסיבות. לא הבנתי למה התכוונת בכך שאמרת שזה רע לשבת זקוף.

היא יודעת מה זה, כי היא שוחחה רבות עם אנשים שסיימו את התואר וכעת עובדים בחברות כאלה ואחרות. כך שהם מספרים לה על הלימודים והעבודה. בקשר לסכם, ודאי שאני מחשב לפי כל מוסד. אספ תודה. מה שכתבת זה כמו שתיארתי לעצמי. תודה לכולם.

היא לא ממהרת לשום מקום. יש לה עד אוקטובר הבא (2014). היא חשבה שעם הציונים שלה, אולי אפשר לוותר על הפסיכו, כנראה שלא. היא תנסה לברר על מלגת מצטיינים. את הפסיכומטרי שצריך כולם בסוף מקבלים, יש כאלה שאחרי פעם אחת, ויש כאלה שאחרי שלוש, זה לא קריטי, סתם מבזבז מעט זמן. אני כן מסכים עם קייסר, אני לא חושב שזה בריא לוותר על חיי חברה לחלוטין, וכמו שציינתי היא לא הולכת לעשות את זה. בקשר למקצוע, היא אוהבת פיסיקה, והיא אוהב הנדסת חשמל, ולכן היא רוצה ללמוד את שניהם. אני בטוח שהיא תצליח, ואם יהיה לה קשה מדי, תמיד אפשר לשנות, היא עוד צעירה, וזה לא סוף העולם. לחסוך ללימודים אקדמאים שלה ושלי, הייתה העדיפות הכי גדולה של ההורים שלי. ותודות להם (ולעצמה) היא לא תצטרך לעבוד במהלך התואר, לא בשביל בזבוזים, ולא בשביל התואר עצמו. הוא ממומן לה לחלוטין, גם אם לא תקבל מלגה. בקשר לציון הסכם, כנראה שלא הבנתי אותך. כי מה שעשיתי זה שימוש במחשבון. הכנסתי את ציוני הבגרות שלה ואז הכנסתי ציוני פסיכומטרי לדוגמה, ובכל אחד קיבלתי ציוני סכם (93.5, 91.5 וכדומה). ולאחר מכן, יש טבלה שמראה את טווחי הקבלה לכל מקצוע. למשל, הנדסת חשמל ופיסיקה זה בין 91 לבין 93, רפואה זה בין 92 ל94, וכדומה. בכל מקרה, רב תודות לכולם על העזרה, אני מאוד מעריך את זה. אעדכן אותכם בעוד שנה בערך

זו צורת ביטוי. היא לא באמת מתכוונת לוותר לגמרי על כל חבריה. היא פשוט יודעת שהיא תהיה עמוסה. היא כבר דיברה עם קרובי משפחה שעשו תארים כפולים דומים בטכניון, והיא מודעת לקשיים. היא חסכה לעצמה הרבה כסף, כך שלעבוד היא לא תצטרך. סה"כ תקצץ במשטרת האופנה, ותלמד יותר.

וואו, כמה עוצמה.

בדקנו באתר של הטכניון. יחד עם הממוצע בגרויות שלה, היא צריכה פסיכומטרי של 680 כדי להתקבל לתואר הכפול. לצורך דוגמא נוספת, לפי האתר של הטכניון ומחשבון הציונים שלהם, היא צריכה 690 כדי להתקבל לרפואה אצלהם. (לא שהיא רוצה, סתם לצורך מדד). מן הסתם, שאין לי ספק שהיא תקבל ציון פסיכומטרי גבוה, פשוט היא מחפשת לדלג על השלב הזה אם אפשר. היא מודעת היטב לגבי הקושי של המקצועות הללו, והיא בטוחה בעצמה שהיא תצליח. היא החליטה שהיא מוכנה לוותר על חייה באופן מוחלט בשביל זה, ולהבדיל מהרבה אנשים שלומדים הנדסת חשמל בשביל הכסף, היא עושה את זה מאהבה (גם את הפיסיקה). היא גם טוענת שאי אפשר לשלוט באופן אובסולטי בהנדסת חשמל בלי ידיעת הפיסיקה, והיא עושה את התואר הכפול כי היא רוצה, ולא כי היא חושבת שזה יעזור לה במשהו. לטענתה, משיחות שלה עם אנשים בתחום, תואר הפיסיקה "מיותר", כי הנדסת החשמל מספיק בשביל להשתלב בשוק העבודה. אבל, היא רוצה לעשות את זה בשביל עצמה, ואני מכבד את זה. אין לי ספק שהיא גם תצליח. שיהיה לה בהצלחה. תודה לכולם על העזרה, אני מעריך את זה מאוד

במשך מספר ימים, מדוד את המהירות של כלל הנהגים בכביש 6. לאחר מכן, בצע ממוצע, שיסנן את כל האדישים והטייסים, ואז תקבל את המהירות שהיא המהירות הנורמטיבית, של רוב הנהגים. חזרה של כמה פעמים על הניסוי, תאפשר תוצאה יותר מדויקת. בנוסף, אפשר להקים ועדה של מומחי תחבורה, כאלה שחפים מהאינטרסים. שיעברו בכבישים הראשיים של ארצנו, יקבעו בכל קטע את המהירות שלדעתם נכונה. הבעיה שזה דורש כסף, מאמץ ורצון לשיפור, וכל אלה זה לא מה שהאוצר והתחבורה רוצים. הם רוצים כסף. אני מאלה שלא אוהבים פה, אני חושב שמהירות היא גורם לתאונות, אבל בין זה לבין מה שקורה היום במדינה אין שום קשר. כולם יודעים שהמצלמות האלה לא מונעות תאונות, והן מסחטות כספים בלבד. רק שיש את אלה שמתלוננים על כך שמשתינים עליהם, ויש את אלה שנהנים מזה. בכל מקרה, אף אחד לא עושה עם זה כלום, אולי כי אי אפשר. אני יודע שאני ויתרתי.

אתה צודק בהחלט, אבל זה לא חכם בכלל (בלשטון המעטה) להשאיר את שיקול הדעת לנהג, וכולנו נעשה טוב יותר אם נשתדל לא להיכנס לצומת ברמזור צהוב. הבעיה עם החוק היא ששיקול הדעת של הנהג, והשיקול של השוטר, עלולים להיות שונים. ואז, יקרה בדיוק מה שקרה פה. הנהג בטוח שהוא לא עשה שום דבר נורא, והשוטר בטוח שכן. ועכשיו, שהבחור המסכן שחושב שזה בסדר לעבור בצהוב יצטרך להוכיח אל מול שופט למה הוא צודק, והשוטר טועה. שיהיה הרבה בהצלחה.

הוא בוחן רכב. הוא עצר רכב שנראה לו בעל שיפורים, וזכותו לפשפש לך מתחת למכסה מנוע, וזאת בכדי למצוא שיפורים לא חוקיים. מותר לו כי הוא בוחן רכב. אם אסור לו לפתוח מכסה מנוע, אז מה כן מותר לו? לפסול לך את הרכב על סמך תחושה?

היא רוצה ללמוד פיזיקה והנדסת חשמל בטכניון. ננסה לפנות אליהם. תודה רבה.

שלום חברים, נניח ולאחותי הקטנה יש ממוצע בגרות של 120, וזה עובר את הממוצע המקסימלי שהאוניברסיטה מאפשרת (117 לדעתי). לפי הממוצע הזה, ציון הסכם שלה אמור להיות מספיק בכדי להתקבל למה שהיא רוצה ללמוד, אבל אי אפשר לחשב אותו ללא מבחן פסיכומטרי. בסופו של דבר, מישהו יודע איך אפשר לחשב ציון סכם ללא פסיכומטרי? או שהאם בכלל אפשר ללמוד באונ' בלי פסיכו?

לדעתי, "צביקה פיק" לומד שם, נסה לברר איתו.

זה תלוי באוניברסיטה עצמה, וכמובן במקצוע שאתה רוצה ללמוד.

הציבור יודע שזו מסחטת כספים. המשטרה יודעת שהציבור יודע. כולם, כולל כולם, יודעים שמדובר בדרך קלה לקבל כסף, ואין לזה שום קשר לבטיחות בדרכים, ועדיין מה אנחנו יכולים לעשות? מכל ההפגנות האלה לא יצא כלום. רק הבטחות שווא.

נפתלי הרץ הימבר טעה. תקוותנו אבדה מזמן. אני ויתרתי על המאבק הזה כנגד הבורים במשטרת התנועה, ובמשרד התחבורה. אין סיכוי שתהיה כאן תרבות מוטורית, כשהאוצר בוחר להשלים פערים דווקא על חשבון התחבורה. דברו איתי עוד 4 שנים, אולי אז משהו יתחיל להשתנות.

שלילת רישיון צבאי+משפט צבאי (ריתוק/כלא/נזיפה- תלוי במפקד שלך).

אמינות זה מאוד תלוי בפרט עצמו. הגולף תהיה מעט יקרה יותר לאחזקה משתי האחרות, אבל מן הסתם שהיא נוחה יותר. לדעתי, ביצועים מול אחזקה לך על המאזדה 2.0

רק התחלתי לראות את הסרטון, ותוך 2 שניות הבנתי בדיוק מה הולך לקרות. והאמת, מה שחשבתי זה מה שקרה: בחרת להיות צודק, אבל לא חכם. הרי צריך להיות עיוור כדי לפספס אותו, אז אני מניח שידעת בדיוק מה הולך לקרות, ועדיין הגעת למצב שהגעת. למה? כדי להיות צודק? מזל טוב אתה צודק.

אני חושב שעם הנתונים שלך, עו"ד סביר יצליח להוציא אותך עם נזקים מינימליים.

לא הבנתי, לעצור שיכורים זה דבר רע אצלך? סחתיין על הכנות לפחות. אני דווקא חושב שהוא פסימי. אני מקווה שכל מי שינהג שיכור יתנגש בעץ. בעצם לא, בעמוד, כי חבל על העץ.

למה לא לחשוף את שמו? הרי אם הוא לא מתבייש בכך, ותולה דגל, אז לא יפריע לו אם ידעו שזו אמונתו.

נתת מכת גז בתוך הכיכר, או שפשוט נכנסת אליה מהר מדי? יכול להיות שזה תפס לשוטר את העין+רכב לא שגרתי הדליק את השוטר. אני לא מבין למה התחלת לריב איתו, באמת חשבת שייצא מזה משהו? זה כמו להתווכח עם שופט כדורגל, זה לא יעזור. בקשר לזה שהוא לא כתב את דבריך, אני לא חושב שזה יעזור לך במשפט. מבחינתו הוא כותב את הדברים שלך כפי שאמרת אותם, ולא מתי שאתה מסמן לו לכתוב. זו לא הכתבה. לדעתי אתה לא תצליח לבטל את הדו"חות, בגלל הסיבה הזו, וגם בגלל שקשה מאוד להוכיח שהיית חגור. בקשר לתלונה, יכול להיות שיש לך קייס, שכן למיטב ידיעתי שוטר צריך להזדהות כאשר מבקשים ממנו. כמו שאמרו, נסה להגיש תלונה ולראות מה קורה. דבר נוסף, אם אתה מכיר בכירים במשטרה, למה אתה מתייעץ בפורום? הרי בטוח שאף אחד כאן לא מבין יותר מבכיר במשטרה. אתה גם יכול לנסות להיוועץ בעו"ד, אבל זה עולה הרבה כסף.

אני חושב שתחילה לאנשים שסביבך יש השפעה. למשל, משפחה שכולה, סביר שתהיה יותר רגישה כלפי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. לעומתם, ילדים לניצולי שואה, יהיו יותר רגישים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. בנוסף, אני חושב שצודק דריש בטענתו שמאוד קשה לדמיין שישה מיליון הרוגים. כולם יודעים לדקלם מה זה, אבל אף לא מצליח לדמיין את זה "נכון". אני נחשפתי לתמונות רבות מהזוועות שהתרחשו שם, וזה לא השאיר אותי אדיש. את גודל הזוועה שקרתה באירופה באמצע המאה ה-20 קשה מאוד לתאר. בשבילי אין נכון להיום, יום יותר קשה מזה. מצד שני, גם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל אני הולך לטקסים, וחולק כבוד לאנשים ששמרו על בטחוני. לסיכום, אני חושב שמדובר בתחושה אינדיבידואלית מאוד, ולא כולם מושפעים מאותם הדברים, באותה הצורה.