ניקו פ.

מסכים לגבי בלש אמתי והרשימה השחורה. שתי סדרות מצוינות.

מי מתנדב לעבר עקרבוט?

אני חושב שיש כאן עניין סמנטי יותר, מאשר עקרוני, לכן אעזוב את הנושא. חבל סתם לשעמם את כולם. מה אנחנו יבגני וליאור? אשאל רק שאלה אחרונה: האם לא ההשכלות\תוצאות הן אלו שקובעות האם ניצחת במלחמה או לא?

ההבדל הוא שאתה כנראה [לא כנראה, זה מה שעשית] מגדיר ניצחון במלחמה כעניין של כיבוש שטחים נטו. זו פשוט חשיבה שגויה בכל פן אסטרטגי שהוא. הסיבה לכך פשוטה מאוד. למשל, כבשת עד 101 ק"מ מקהיר. מה הלאה? אתה יכול להחזיק בשטח הזה אצלך? מה שסעדאת רצה לעשות זה להראות לישראל שיש מחיר בהחזקת שטחים והוא הצליח מצוין. הוא הראה שהמחיר בהחזקת סיני יגרור הרבה הרוגים\שבויים\פצועים ישראלים. אז יופי, ישראל הצליחה להדוף את המתקפה, מה זה נתן לה בתכל'ס? ניצחונות מסכמים בהתאם לתוצאות, לא לפי קילומטרים. המקסימום שכיבוש שטח יכול להיות זה הישג, שיכול להוביל אותך לתוצאה יותר טובה. לפיכך, יש הבדל תהומי בין הישג לניצחון [קבלת התוצאה הרצויה]. זה יפה שישראל וארה"ב חוו על בשרן את מגבלות השימוש בכוח ואת ההבנה שעליונות צבאית מביאה ניצחון ודאי בערך באותן השנים. עיין ערך מלחמת וייטנאם. 2 מיליון [וכנראה הרבה יותר] הרוגים וייטנאמים וחצי מדינה כבושה ע"י כוחות אמריקאים, ומי ניצח בסוף? מי שקיבל את מה שהוא רצה מלכתחילה [מדינה קומוניסטית].

לסעדאת היו כמה מטרות, כשהעיקריות שבהן הן לגרום לישראל להגיע לשולחן המשא ומתן [בכדי להחזיר את סיני]; ובנוסף רצה לחזק את מעמדו במצריים, משום שלהבדיל מגמאל עבד אל-נאצר, סעדאת נתפס כמנהיג חלש ורכרוכי. שתי המטרות שצוינו לעיל, התגשמו. סעדאת קיבל את הסכם השלום ואת סיני, ואף חיזק מעמדו במצרים. ומה אצלנו? הרבה הרוגים "מיותרים" [דהיינו שיכלו להישאר בחיים אם לא היינו מתנשאים וטיפשים], מחדל צבאי ומדיני גדול שנצרב בתודעה הישראלית לנצח וראשיתו של פילוג בחברה הישראלית תוך כדי הקמת תנועות מחאה [הבולטות היו "גוש אמונים" ו-"שלום עכשיו"]. אז כן, אני עם יהודה בעניין. מלחמת המחדל היא בוודאות לא ניצחון ישראלי.

בכל חנות כלי בניין. אני זוכר שראיתי פעם באייס או הום סנטר [לא זוכר מי מהם].

צ'מפיון מרכזי

אם אתה מתעקש על הראל, אז אמור לנציג חברת הראל שאם אתה מוצא חברה שמסכימה לבטח אותך ללא מיגון, אז אתה סוגר אצלה ולא חוזר אליו. זה ממש חוצפה שהוא מעמיד לך תנאים [אם תסגור במקום אחר, אז גם אני אתן לך אותו שירות]. מעבר לכך, פשוט עשה סקר שוק ומי שייתן לך את ההצעה הזולה ביותר, לך אליו.

יש לך צד ג' בלבד, איך תפעיל את הביטוח שלך? במקרה של אין מקיף למוסך הסדר אין משמעות, כי אתה לא יכול לתבוע בעקבות הנזק שנגרם לך.

שומרי הגלקסיה סרט ממש נחמד. נהניתי לצפות בו [הרבה יותר מאיירון מן או הנוקמים]. אני חושב שהדבר שמעלה את הסרט הזה בכמה רמות זה הפסקול המצוין שלו. אני מחכה ל-3 סרטים בעיקר: - רק כי מדובר בביל היידר וקירסטין וויג, שני שחקני קומדיה אדירים, שאמורים לשחק בסרט דרמה אמתי מאוד. על שיט שעובר על הרבה אנשים. אני מאוד סקרן לגבי זה. - פעם אחרונה שבראד פיט עשה סרט מלחמת עולם שנייה זה נגמר בשובר קופות מטורף. הפעם זה הרבה פחות קליל ונראה לי מעניין מאוד. כבר בטריילר הוא נותן ציטוט יפה: ideals are peaceful, history is violent". קנה אותי. - דנזל, וזהו. נ.ב. אם שכחתם, יש גם חדש :)

מלחמת האזרחים האמריקאית כן יכולה להיכנס לנרטיב ברור שבאופן כללי, מסמל את כלל ההיסטוריה האמריקאית ואף את ההווה שלה. לכן, דווקא היא לא דוגמה כל כך טובה ל"חוסר וודאות היסטורית". בבסיסה המלחמה הזו היא ראשיתה של ההתנגשות בין שתי ההשקפות המנוגדות של האמריקאים, מה שאנו מכירים כיום כדמוקרטי או רפובליקני. גם מלחמת אזרחים, שכל גורמיה [ויש הרבה, תיעוש ועיור שיצרו פערים כלכליים, מכסי מגן, השימוש בעבדים והשאלה לגבי המשך השימוש; וגורם מרכזי מאוד שהוא שאלת "זכויות המדינות" ומעמדו של הממשל הפדארלי] התנקזו לכדי דבר אחד - כסף. המלחמה הזו, למעשה סימנה את תחילת ההתנגשות בין שתי הגישות הכלכליות העיקריות בחברה האמריקאית. מחד, הקפיטליזם [הלירברליזם הכלכלי] הדורסני, שהתאפיין באמרה המפורסמת "הטוב בממשלים הוא הממעט למשול". גישה שהביאה עמה את ה"עידן המוזהב", האדירה את איילי ההון [שע"י המתנגדים נקראו "הברונים השודדים"] ואת חוסר ההתערבות של הממשל בכלכלה האמריקאית. מאידך, צמחה לה גישת הרווחה, לפיה הממשל חייב להתערב בנעשה במדינה ולספק רשת בטחון כלכלית לאזרחים חלשים. גם התפתחות גישה זו, נחלקת לשתיים. אסכולה אשר טוענת שהגישה החלה עוד בימי המחאה הפרוגרסיבית והנשיאים רוזוולט [תאודור] ו-וודרו ווילסון. לעומתה, ישנה גישה שטוענת ש"הניו-דיל", מדיניות ההבראה של רוזוולט [פרנקלין דלינו] היא זו שהחלה את ביטוי מדיניות הרווחה [שהיום למשל, נראית בדמות תכנית הבריאות הממלכתית של אובמה]. לבסוף, עד היום המאבקים הללו מתקיימים מבלי שמישהו יודע לתחום אותם לנכון או לא. אז כן, גם בהיסטוריה "ברורה" ומתועדת, קשה למצוא ודאות. נ.ב. כמובן שבהתאמה לגישה הכלכלית, התאפיין כל צד בדעותיו לגבי שימוש בכוחה הצבאי של ארה"ב לאכיפת אינטרסים אישיים.

אני חייב לציין שלא פניתי הרבה למשטרה בחיי, אבל כשכן עשיתי את זה תמיד היה מענה מהיר [לא מיידי, אבל בתוך שעה]. ורוב הדברים שדיווחתי עליהם היו שוליים לחלוטין [רכבים שחוסמים בחניה, תאונה קטנה בנתיב המרכזי בכביש החוף, ושני הנהגים החלו להחליף פרטים באמצע הנתיב, זה היה מחזה מדהים]. אני אומר לך שוב, כמו אייל, תתקשר למשטרה כמה שצריך. פעם, פעמיים בפעם השלישית גם למשטרה יימאס. עם כל הכבוד למיליונים של השכן, בסוף גם לא יימאסו קנסות של 250 שקלים בכל יום.

/////

זה רכב טיפוסי לרגשי נחיתות. http://southpark.cc.com/clips/103420/japanese-charm

אתה יכול לבקש פיצוי גלובלי. זה יהיה פחות ממחירון מן הסתם, כך שכלכלית זה לא בהכרח משתלם לך, אלא אם אתה מכיר מישהו שיכול לתקן לך את הרכב בזול.

זו התוצאה של חוסר שימוש באמצעי מניעה.

מאוד נהניתי לקרוא תגובתך. תודה. היה לי חבר בצבא, אמריקאי מתנדב בן כמעט 30. היה לו תואר בלימודי מזרח תיכון בדגש על מדינות האסלאם. תמיד נהניתי לשמוע ממנו על המהפכה ועל גלגלי הפוליטיקה באותה תקופה. אני לא אשכח את האנקדוטה שסופרה לי על טיל "סטינגר" שהפיל מסוק אמריקאי באפגניסטן. איך הגיע הטיל אל החבר'ה האפגנים? מתנה מארה"ב, שניתנה בזמן המלחמה עם הרוסים. איך אומר השיר? "אוו אוו איך שגלגל מסתובב לו".

תחיל מזה שבכל פעם שהוא מחנה שם. תרים טלפון למשטרה. תאמר להם שמישהו חונה באדום לבן וחוסם את היציאה מהחניה הפרטית שלך. פעם-פעמיים-שלוש בסוף יטפלו בו.

שלום לפות"ש. אני קיבלתי מכתב דומה, רק שבמקרה שלי זה היה עותק שנשלח לבית משפט וגם הופץ אליי. לאחר כמה ימים קיבלתי זימון רשמי מבית המשפט. הגעתי לבית-משפט השלום בת"א, ישבתי שעה, בסוף הגיעו להסדר טיעון ובכלל לא נתתי עדות. הרשם פסק לי 250 ש"ח שכר טרחה שטרם קיבלתי [עברו חמישה חודשים]. אם אתה עד, אז אתה לא צד בעניין. אתה אמור לספר מה קרה בדיוק וזהו. בלי לשקר, בלי לתחמן, בלי לנסות ולעזור לחברת הליסינג שלך. אתה מספר את האמת והולך הביתה. דאג לבקש ששמך יצוין בפרוטוקול בתור עד, אחרת לא תוכל לקבל אישור ממזכירות בית-המשפט ששימשת כעד במשפט [אם תצטרך]. השרשור שלי: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?519379-%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98&highlight=%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%AA%D7%99

לא הבנת את תגובתי. לא כתבתי את דעתי על המקרה. כתבתי מה הכיוון שהוא אמור ללכת אליו במשפט.

תקן את הרכב ושמור את הקבלות. ברר עם חברת הביטוח אם צריך שמאי או לא. ייתכן ומשרד הביטחון ידרשו דו"ח, למרות שזה מייקר להם את העסק. כמובן שאתה צריך לשמור כל קבלה. זה לוקח זמן, אבל כנראה שאת הכסף תקבל. משרד הביטחון לא מתנער מאחריות. זה לא חברת ליסינג פה.

גם בטח צריכת הדלק באוטומט מזעזעת.

מבחינתך הוא לא ניסה לעשות פרסה. ראית אותו נוסע ברוורס וחשבת שהוא טעה בדרך או מנסה להיכנס לחניה. לפיכך המשכת בנתיבך הפנוי. ממש לא צפית שהוא ייסע קדימה, ובטח שמבלי להסתכל. מי נוסע מבלי להסתכל? הרי מבט אחד והיה רואה אותך בבירור. משום מה הוא התעקש שהוא לא אשם. אז מי כן אשם? אתה אשם שנסעת בנתיב שלך? [זה הכיוון הכללי שאתה יכול ללכת אליו במשפט]. בהצלחה.

אם הייתי יכול להעיר, הייתי מעיר. בסופר אף אחד לא עוקף אותך. גם לא בברים. הבעיה שבתוך קופסת הפח אנשים מרגישים מוגנים, ובאופן טבעי מרשים לעצמם יותר.

בדיוק. אני מנסה למצוא את השרשור ולא מצליח. אאל"ט התגובה נכתבה ע"י איתמר. אחפש שוב מאוחר יותר.