yosi05

לא יכול להמליץ לך על מעגל מפורט אבל כמו שכתב הקודם לי, יש צורך במונה פולסים (קאונטר) ובמעגל הגברה שידליק נורית או לד. עקרונית אתה יכול לא רק להשתמש בפולסים למד-סל"ד אלא לבנות מעגל שיחוש בשדה החשמלי של אחד מחוטי ההצתה בדומה למנגנון ההדלקה של סטרובוסקופ לכוון טיימינג. אם כבר אתה משקיע, תוכל לבנות מעגל שימליץ גם על העלאת הילוך וגם על הורדתו (בסיבובי מנוע נמוכים מדי). הדבר יחייב לוגיקה כי הרי בסרק לא תרצה המלצה להורדת הילוך - יתכן שידרש מעגל זיכרון כך שהנחייה להורדת סל"ד תתקבל רק אם היתה קודם עליית סל"ד מתאימה, יתכן שידרשו נתונים לגבי ההילוך המשולב, מצב דוושת הדלק ועוד. בשלב הבא ניתן לחשוב על שינוי פרמטרים למעגל החיווי - נהיגה ספורטיבית, נהיגה חסכונית וכדומה. בקיצור, פרוייקט מעניין ולא טריוויאלי - אולי רעיון לפרוייקט גמר להנדסאי?. יוסי

היות ומסתבר שאתה מחושב וזהיר ורק נהנה לשחק את המופקר והספונטני, קבל מחמאה על ההטעיה שהצליחה. אין ספק שבתנאים שתארת עשית רק טוב לרכב - הרצתו בתנאים האלה יכולה חד משמעית לנקות את תא השרפה וגם לשחרר פיח מחריצי הבוכנה כך שאטימת הרינגים תשתפר. לשמן סינטטי יש יכולת ניקוי והמסה טבעית כך שהזרמתו במערכת בקצב גבוה ובחום מתאים עשויה לשחרר משקעים. מומלץ רק להביא בחשבון שבפעמים הראשונות להרצת הרכב ישתחררו מזהמים ששקעו במנוע בעבר וכדאי להחליף את השמן ללא תלות בפרק הזמן מההחלפה האחרונה או במספר הקילומטרים שהמכונית נסעה. אם כבר אתה משקיע, למה לא תשתמש בשמן סינטטי בעל חוזק הצמדה ועובי שכבת גבול מיוחדים, המבטיחים שיפור בטמפרטורת המנוע, בשחיקה ולאחר זמן גם בצריכת הדלק או בהספק המנוע? יוסי

לדעתי נהגת בפזיזות - אין להריץ בסל"ד גבוה מנוע שפעל במשך שנים ועשרות אלפי קילומטרים בסל"ד נמוך יחסית. בגלל שחיקה נוצרת מדרגה בצילינדרים. ככל שהרכב פועל בסל"ד גבוה יותר המדרגה נוצרת גבוה יותר. במצב שתארת יש חשש שהרינג העליון של הבוכנה יפגע בחוזקה במדרגה, אם קיימת, ובמקרים קיצוניים הוא עלול להשבר. יתכן שאצלך המנוע עדיין לא פיתח מדרגה משמעותית אבל עקרונית זה לא מומלץ. אם רוצים 'לפתוח' מנוע מומלץ לעשות זאת בהדרגה, על פני אלפי קילומטרים, ולא בבת אחת. חוץ מזה ברכב שנסע נסיעות קצרות יש סבירות גבוהה לדילול השמן בדלק שמתעבה על דפנות הצילינדרים וזולג למערכת השמן. במקרה שתארת, ואם לא החלפת שמן לפני הנסיעה, יש סכנה של הפעלת לחצים גבוהים על מיסבי ההחלקה ללא בנית רפד שמן מתאים בגלל הצמיגות הנמוכה. יתר על כן, במצב כזה ואם המנוע גם צורך (אוכל) שמן, יווצר מחסור גדול בשמן בתום הנסיעה כי נוסף לשמן שנשרף יהיה גם איוד של הדלק שדילל אותו ואתה עלול להגיע למצב של חוסר שמן קיצוני. חוץ מזה, במנוע ותיק שהופעל בתנאים 'אנמיים' עלולות להיות גומיות יבשות, מיסבים חופשיים וכדומה. הפעלת המנוע בתנאים קיצוניים בבת אחת עלולה לגרום למשהו לקרוס, לגומיה להתבקע וכדומה. יש גם לזכור שבמנועים רבים גל הארכובה עובד בעצם כמסנן צנטרפוגלי, ועם השנים מעברי שמן בו נסתמים חלקית. בתנאים קיצוניים של חום שמן וסל"ד גבוה לא תיווצר שכבת הפרדה מתאימה (רפד שמן או טריז שמן) ומיסב עלול להשפך - זו תקלה קלסית של רכב עירוני היורד פתאום לאילת בשיא הקיץ. והערה אחרונה - 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. אם רצית לנהוג כפי שנהגת אבל אינך בטוח אם זה תקין ונכון, למה אתה שואל לאחר מעשה? יוסי

אסף, כבר אבותינו אמרו 'סייג לחוכמה שתיקה', ו-'חיים ומוות ביד הלשון'. בלשונו הציורית של חנניה רייכמן ז"ל - 'רוב דיבור יכול לצמוח גם משפע שבמוח, אך לרוב מרבי שיחה, הסיבה היא הפוכה', או - 'את אשר הפיקח מחביא, הטיפש מספר בפומבי'. אל תיקח קשה את גיבובי השחץ של מוטי - כסף בא וכסף הולך אבל שחצנות וגסות לעולם נשארות, ולא לעולם חוסן. חבל לבזבז אנרגיה על תשובה מתנשאת ונבובה כזו. יותר משתשובתו פגעה בך היא מעידה על אופיו ודרך חשיבתו, וכן על כך שאינו מהסס להפגין את תכונות אופיו השליליות בפומבי. שפר ויפייף, אם זה מה שעושה לך טוב. הקפד שהתוספות הקוסמטיות שאתה מתכנן לרנו לא תהינה מורכבות באופן רופף ושלא תפולנה בנסיעה או תפרענה ליציבות הרכב. בהצלחה, יוסי

קוקטייל הוא טעים מאד, אבל לא כשמדובר באיתור תקלות והסברן. פריצה באטם ראש עלולה להחדיר מים למערכת השמן או לאפשר חדירת קומפרסיה למערכת המים או שתי התופעות גם יחד. בדרך כלל לכל סוג מנוע ישנה נקודת חולשה אופיינית, ואופי הנזק נוטה לחזור על עצמו. במזג אוויר קר ולח נוטה לחות הנמצאת באוויר להצטבר ולהתחבר לשמן המנוע. כשהמנוע פועל בצורה תקינה (נסיעות יחסית ממושכות, טרמוסטט תקין המאפשר למנוע להתחמם כמו שצריך) הלחות הזו מתאיידת ולא רואים אותה. כמו כן בשמנים איכותיים ישנם תוספים מיוחדים המקטינים מאד את יצירת ה'טחינה'. אם הרכב פועל כשהמנוע קר ויש בו שמן זול תיווצר אמולסיה (תחליב) בפקק מילוי השמן ובמכסה השסתומים בכלל. במקרה כזה יש קודם כל לתקן את התקלה או האלתור שגרמו למנוע לעבוד קר ואז לבצע נסיעה ממושכת ולדאוג שהמנוע יתחמם. אם התופעה נעלמת, הכל בסדר. ללא קשר, כשהמנוע פועל קר מדי, ישנו בלאי מואץ של טבעות האטימה של הבוכנות (רינגים) ושל דפנות הצילינדרים בגלל תקיפה כימית של חומצה הנוצרת בזמן עבודת המנוע, יש חשש לעיבוי של דלק בחלל תא השריפה ודילול השמן וכדומה. שמח בשבילך שזו לא היתה תקלה ממשית. יוסי

אם אתה כבר טורח, למד קצת מהקטלוגים על המשמעות של המספרים בפלגים, מה נותנים פלגים איכותיים וכדומה. להערכתי, בכל מקרה פלגים מאריכי ימים לא יאריכו ימים ברכב ללא הצתה אלקטרונית מודרנית והזרקה (ניצוץ רב עוצמה שומר את האלקטרודה נקייה, הזרקה ומחשב משפרים את טיב השרפה ומקטינים בניית משקעים וכדומה). כל טוב, יוסי

ראשית ידידי קטן האמונה, אני מכיר אישית מכונית הנוסעת מדי שנה 4000 ק"מ, וכך זה כבר 7 שנים, מאז שהרכב נקנה חדש (נו, כמה זה יוצא עד היום למודל 1998 שעלה על הכביש בחודש פברואר?). שנית, ללא קשר, הרבה יותר ממספר הקילומטרים, חשוב מי טיפל ברכב ואיך. למשל חשוב מאד ברכב הנוסע כל כך מעט קילומטרים בחודש (ובמיוחד עירוניים) להחליף שמן מכסימום כל 6 חודשים, גם אם משתמשים בשמנים סינטטיים מעולים (דילול השמן בדלק לא תלוי בסוג השמן). מוסכים מורשים הם בהרבה מקרים ברברים לא קטנים ומופקרים בנושאי טיפול שונים, והיריעה קצרה מלפרט. השילוב המנצח הוא רכב שלא נסע הרבה, הוחזק בידי אדם מבין ולא קמצן, חנה הרבה תחת גג, לא עבר תאונות, קיבל גם טיפולי שימור בגומיות וחלקי פלסטיק וכדומה. הצרה היא רק שרכב כזה לרוב לא נמכר סתם כך בשוק החופשי, אלא עובר מיד ליד ונחטף ע"י אנשים קרובים המכירים את בעל הרכב. אם בכל זאת תמצא אחד כזה, שלח לי הודעה בפרטי. יוסי

סביר שמשהו בכווני הסרק של הקרבורטור לא מדויק או שיש חופש מסוים במפלג המשפיע על יציבות סיבובי הסרק, אבל אם אין בעיות בנסיעה והבעלים של הרכב תפרן, עדיף להשקיע במרים סל"ד (טורים). לבעל הסוברו - ניתן להפעיל את מגביר הטורים (אולי כבר יש לך כזה, בעקבות התקנת מזגן ברכב) ע"י הוספת דיודות לפיקוד של כל צרכן (אורות, מפשיר וכדומה) וחיבור כל הדיודות יחד לפיקוד על ברז הוואקום החשמלי של המגבר. אם אתה עושה כך, אל תשכח להוסיף דיודה גם לפיקוד המקורי שלו דרך הפעלת המזגן, אחרת כל פעם אתה מסתכן בבלגן בהפעלת מערכות החשמל באוטו. למר שי עוזיאל - הרי רפי ואיציק הזכירו בפירוש 'מרים טורים' ומהתגובה שלך ברור שאתה לא יודע מה זה ולא מבין איך זה פועל. מרים טורים (או מגביר סל"ד) הוא אמצעי להגביר את סיבובי המנוע בסרק בלבד ורק כשצרכן מסוים או צרכנים מסוימים אחדים מופעלים. ההתקן האופייני הוא דיאפרגמת וואקום וברז חשמלי זעיר. כשצרכן חשמלי או מכני גדול (מדחס המזגן עם המצמד החשמלי שלו, אורות ראשיים, במיוחד אם הוחלפו מנורות רגילות להלוגן, מפשיר אדים+אורות ערפל קדמיים ואחוריים וכדומה) מופעלים, הברז החשמלי נפתח ומאפשר לוואקום מסעפת היניקה להגיע לדיאפרגמת המגביר. כשהדיאפרגמה נינקת ע"י הואקום, מוט המחובר אליה מושך קצת את ציר הקרבורטור, כאילו לחצת מעט על דוושת הדלק. את אורך מוט הדיאפרגמה ניתן לכוון וכך לשלוט על המידה של הגברת הטורים. באונו 45 מודל 1984 (מנוע 903 סמ"ק) שהיתה מצוידת במזגן התקנה מקומית של רסקור ז"ל היה מגביר טורים שפעל על שינוי מידת הוואקום שהגיע למקדם ההצתה במפלג. הטריק היה בעייתי כי הוא חייב שימוש בברז חשמלי תלת-דרכי, אם היתה תקלה זה השפיע על פעולתו הרגילה של המנוע וכמו כן היה שם גם מתג קפיצי שביטל את פעולת המערכת עם כל לחיצה על דוושת הדלק, כדי לאפשר למנוע לפעול באופן נורמלי. יוסי

לתשומת לב - בידוד לא מונע את מעבר החום, רק מעכב אותו. בידוד פועל כמו נגד במערכת חשמלית. אם תא המנוע חם מספיק זמן, המצבר יתחמם כאילו אין בידוד. אם קיימת זרימת אוויר סביב המצבר המפנה ממנו חום, הבידוד יועיל. ברכב העומד זמן רב בפקקים עירוניים, הבידוד לא מועיל הרבה. תמיד עדיף להרחיק את המצבר ככל שניתן ולדאוג להחלפת אוויר יעילה סביבו, אבל אם המצבר יחיה 5 שנים, לא תהיה הרבה פרנסה ליצרני מצברים. יוסי

כדברי חנניה רייכמן ז"ל - 'מכל תרופה, לפי כמות, יש להבריא ויש למות'. ספריי קרבורטורים הוא ממס רב עוצמה לפחם, שרפים ולכות שהדלק משקיע. כל דלק מורכב מתערובת של חומרים שונים הרותחים בטווח טמפרטורות מסוים, ומתוספים לניקוי, שמירה וייצוב של מספר האוקטן או הצטן וכ"ו. נוסף לכך, אדי שמן מהמנוע מוזרמים למסנן האויר שלפני הקרבורטור כדי להשרף במנוע וגם הם משקיעים בו מזהמים דביקים. בקרבורטור ישנם נחירים בעלי חורים בקטרים מדויקים מאד (דיזות) המווסתים את זרימת הדלק ע"י ההתנגדות שהם יוצרים לזרימה. לא קשה להבין שאם לכה מתיישבת ומקטינה אפילו בעשירית מילימטר קוטר חריר שהיה במקור 0.8 מ"מ, תהיה לכך השפעה משמעותית על הזרימה ולכן גם על התנהגות הרכב. ספריי קרבורטורים נועד לנקות נחירים כאלה, לשחרר ולנקות צירים המסתובבים בקרבורטור וכדומה, אבל לא יותר. בקרבורטור ישנן דיאפרגמות, קפיצים, צירים המסתובבים בקדחים בגוף האלומיניום (והמשתחקים עם הזמן), מחזירי שמן זעירים האוטמים צירים (בדגמים מסוימים), בוכניות של משאבות האצה, עקומות מתכתיות המכתיבות מידת פתיחה של מצערת הדלק בזמן עבודת המשנק, מוטטת (שטנגות זעירות) לכוון זויות ויחסי פתיחה ותנועה, מצוף ומחט אטימה הקובעים את מפלס הדלק בתוך הקרבורטור, צ'וק אוטומטי (בהרבה דגמים) הנישלט ע"י טמפרטורת המים במנוע ונפתח (גם כשהמנוע עדיין קר) ע"י דיאפרגמות וואקום למיניהן וצנרת גומי חיצונית המחברת את היחידות השונות לסעפת היניקה ולצנרת המים במנוע. לא הזכרתי עדיין סדקים ועיוותים בגלל התעללות או פגם מולד, מרווחים לא תקינים בין פרפר הדלק ובין גוף הקרבורטור, התייבשות אטמים ולסיום, עיוותים בגוף האלומיניום של הקרבורטור הנגרמים לפעמים עם הזמן עקב שחרור מאמצים בגוף המתכת בעקבות התהליך הטראומטי של היציקה בבית החרושת שייצר את הקרבורטור. כן, שכחתי לציין ברזים חשמליים זעירים (דיזות חשמליות), שסתומים חשמליים המשנים את הנקודה ממנה מגיע הוואקום ומנגנונים הדומים לבולם זעזועים הידראולי. אם מישהו חושב שהתזת ספריי מתמודדת עם כל הנ"ל, שיקום. יוסי

האביזר המיסתורי נקרא פשוט 'גובל' מלשון גבול - זהו גוף העשוי גומי קשה יחסית והוא מגביל את סוף המהלך של הזרוע, המתלה וכדומה. מאד נפוץ בטנקים, משאיות צבאיות (המיועדות לשימושים צבאיים, לא אלה שסתם צבועות בגוון חקי) וכדומה. בטנקים מסוימים במקום אביזר גומי זהו קפיץ לולייני קצר וקשה מאד. יוסי

שחף, אם תתאם איתי בפרטי, תוכל לקפוץ מראשון אלי וננסה את השמן החודר שלי - עד כה הוא חולל פלאים בשחרור כבלים תפוסים, לא פעם ולא פעמיים. צריך רק להיות סבלני ולוודא שמאפשרים לו לשמן את כל אורך כבל ההפעלה. יוסי

חוזר ומדגיש שכדאי, אם רק אפשר, שדו"ח השמאי הפרטי יכלול תקלה בטיחותית - זה נשמע מפחיד ורק אידיוט גמור יסתכן בפיצויים נשכניים שעלול שופט לפסוק במקרה הנראה לא רק בלתי אסטטי אלא מסוכן ממש. יוסי

אין לי ניסיון בגולף ואני לא מומחה בתוכנות ניהול מנוע, אבל מניסיון עם כמה כלי רכב מוזרקים, סביר שישנו שינוי בוורסיית התוכנה בין הרכב של המתלונן ובין דגמי גולף אחרים המותנעים מיד. בלנטיס למשל קיימת הבעיה שאם סטרטר קצר מדי לא התניע את המנוע, הסטרטר הדרוש לניסיון נוסף הוא ממושך מאד. אם לעומת זאת סוגרים סוויץ', אפילו לזמן קצרצר ומנסים שוב, ההתנעה מיידית. זה נשמע לי לא יותר מאזשהו איפוס של פרמטרים לתוכנה, כלומר תכנון לקוי של התוכנה מלכתחילה. בכלי רכב אחרים שלי תופעה זו לא קיימת. יוסי

רבק, שתי הערות מעל לשאלה שלך תארתי במפורש מה מתרחש כשממיר המומנט לא ננעל, ואיך ניתן לאתר זאת באופן עצמי ובנסיעה. אם ישנה תקלה בסטטור/סטטורים התחושה תהיה של מנוע לא סוחב כי חלק מאנרגית השמן בממיר ינותב לבלימה לא רצויה של המנוע. בכל מקרה ומעבר לאבחנה, עדיין צריך לתקן וזה עסק של מכון גירים. יוסי

יסלח לי הכותב, אבל הוא התכוון לכתוב הסכת. יוסי

ושוב מדיברי חנניה רייכמן ז"ל - 'אל עוזר למלח בשעותיו הקשות, אך עוזר הוא בתנאי שיחתור במשוט'. המשוט במקרה זה יקר מאד (כסף וזמן): ראשית, שהחבר יפנה לשמאי רכב באופן פרטי ויבקש ממנו דו"ח מפורט על רמת התיקון (רצוי מאד שיהיה בו גם אזכור לבעיה בטיחותית כלשהי, למשל סכנה של פתיחה פתאומית של מכסה הבגז' בגלל קפיצה או בור בכביש, סכנה לנפילה של הטמבון וכדומה) ועל ירידת הערך הצפויה לרכב. הקפד לצלם כל ליקוי שהשמאי יגלה. עם הדו"ח הזה פנה לחברת הביטוח ודרוש תיקון יסודי במוסך אחר, ואיים עליהם בתביעה. אם הם לא מופקרים לגמרי סביר שילכו לקראתך לפחות חלק מהדרך. אם יש לחבר סוכן ביטוח, ערב גם אותו ובקש שיפעיל לחץ על חברת הביטוח. יתכן שהחברה תשלח שוב שמאי מטעמה אבל דרוש שהשמאי הפרטי יהיה נוכח. בתום התיקון, אם הוא לא התבצע במוסך שהחבר בחר, שישלם שוב לשמאי הפרטי להערכה נוספת. אין גם כל סיבה לא לקבל ירידת ערך מסוימת מהחברה - בשנת 2002 קבלתי ללא כל מאמץ ירידת ערך לרכב מודל 1993 שנפגע בתאונה. הסוד הוא לא בקומבינות ושקרים אלא בידע וביכולת עמידה מול החברה ובמיוחד מול השמאי מטעמה - הוא יחשוש להתעמת עם אדם אסרטיבי ומבין ולהסתכן באובדן רישיון. במקרה הגרוע (והיקר) אין מנוס מתיקון על חשבון החבר ותביעה בבית משפט לתביעות קטנות. בהצלחה, יוסי

סלח לי, אבל אתה מערבב כמה מושגים. לא זוכר כבר איך זה בדיוק ברכב שלך (דווקא נהגתי כמה שנים על מכונית כזו, אבל זה היה מזמן) כללית בקורולה ממודל זהה או קרוב המנוע עצלן בסיבובים נמוכים/בינוניים ומתעורר לחיים בסל"ד גבוה. הגיר האוטומטי גם לא מוריד הילוך בקלות וצריך ללחוץ על דושת הדלק בחוזקה.לכן הכנסת הידית למצב בו משולב הילוך נמוך יחסית גורמת להרגשת תאוצה מרשימה, הן בגלל יחס התמסורת בגיר והן כי אז אתה עולה יותר בסל"ד. בגלל יחס התמסורת בגיר במצב זה ישנה גם בלימת מנוע מורגשת. אין קשר לנעילת ממיר המומנט. לפחות במזדות 323 ולנטיס אין כלל נעילת ממיר עד להתחלפות להילוך רביעי. יוסי

היות והמדחס של הרכב מכיל שמן לצורך שימון חלקיו הפנימיים, שמן זה נגרף עם הגז הזורם במערכת. במקרים מסוימים ניתן לראות הרטבה ('הזעה') של שמן באזור רדיאטור המזגן (חיצוני או פנימי), חיבורי צנרת וכדומה. אם יש לך סבלנות ותנאי תאורה סבירים ניתן לחפש הזעות כאלה. הבא בחשבון שלא תמיד תופיע הזעה כזו, אבל היות וזה על תקן בדיקה עצמית ובחינם , שווה לנסות. כמו כן יכול להיות שברכב ישן כמו שלך ישנה דליפה ביותר מאשר מקום אחד. חשוב לנסות ולאתר מראש את כל המקומות הדולפים באשר אין דומה מחיר החלפת צינור גמיש למחיר החלפת המדחס עצמו, שלא להזכיר את מחיר הוואקום, המייבש והגז. יכול להיות שהדליפות מחייבות החלפת כל כך הרבה מכלולים, שתוותר על כל הרעיון. יוסי

גם אני הערכתי שחדירת המים איננה מהנשמים - זה טריויאלי מדי. ניתן גם לחשוב על החדרת אויר בלחץ נמוך לתוך הגיר למשך הצליחה. מדחס אויר קטן ומפחת לחץ מתאים יכולים לבנות לחץ נגדי נמוך בתוך התיבות למיניהן. אם כל הנשמים מנווטים לאזור לוח השעונים ניתן ודאי בהשקעת מאמץ לא גדולה לחבר אותם לשסתום תלת-דרכי עם פיקוד חשמלי - כשאתה משלב נניח להילוך נמוך + הנעה קדמית השסתום יחליף מצב והמדחסון יופעל. בדרך כלל מחזירי שמן בנויים לאטום נגד יציאת שמן ולא נגד לחץ חיצוני כך שיש סיכוי טוב שלחץ פנימי נמוך לא יגרום לדליפה משמעותית אבל יבטל את הזליגה פנימה. יוסי

כשקראתי על הבעיה שחווה חנן עקב חדירת מים לגיר של הג'יפ שלו, עלה בדעתי להציע הוספת מד מפלס/מוליכות לתיבת הגיר או הטרנספר או האקס. ניתן להוסיף לגיר (או לכל תיבת גלגלי שיניים אחרת) זוג אלקטרודות שתהינה מבודדות מהגוף המתכתי של הגיר ותבלוטנה פנימה. מידת הבליטה אמורה להיות כזו, שמפלס תקין של שמן לא יגרום לרציפות חשמלית בין אלקטרודה אחת לשנייה. אם ישנה חדירת מים לחלל הגיר, תהיה עלייה של המפלס וכן שינוי במוליכות של המדיה הנוזלית בפנים. שתי האלקטרודות תמוקמנה משני צידי הגיר כך שגם אם הרכב יסע בשיפועי צד חזקים, לא תהיה הרטבה של שתי האלקטרודות בו זמנית. מעגל חשמלי מתאים המודד התנגדות בין שתי האלקטרודות ידליק נורית ויפעיל זמזם במקרה של התנגדות נמוכה מידי. ניתן גם להפעיל את מעגל ההתרעה ע"י מתג רק כשהרכב עומד על קרקע מישורית, או להפעילו לפרק זמן קצוב לאחר התנעת הרכב. לדעתי זה קל יותר מלבדוק את המפלס או לנקז שמן אחרי כל צליחה. יוסי

לחנן - אני מעלה נושא חדש בפורום - אביזר שיתריע על חדירת מים לגיר/טרנספר/אקס וכדומה. אולי תוכל להעזר בכך להבא. יוסי

כשמנוע של מכסחת דשא פועל לאט מדי הוא אכן דופק, גם כשהמנוע תקין. הסיבה נעוצה בשני גורמים: שינוי מהירות גדול משלב סוף דחיסה לשלב ההצתה ומכת הכוח כי אין לו גלגל תנופה ממשי (למרות שהמאוורר וסכין הכיסוח מפצות על כך במידת מה) והרי זהו מנוע חד-צילינדרי של 4 פעימות, ובגלל ההצתה המוקדמת שלו בסל"ד נמוך מדי. היות ואין לו שום מנגנון של קידום הצתה והיא מכוונת לתנאי עבודה כלומר סל"ד יחסית גבוה,בסל"ד נמוך היא מוקדמת מדי ונגרמות נקישות. להערכתי הבורג אותו כיוונת אינו בורג אויר אלא בורג אספקת הדלק אבל מעשית זה לא חשוב, העיקר שהשגת מצב בו המנוע עולה בסל"ד ופועל. אם אצלך קיים צ'וק (כך תארת), חוזר וממליץ לוודא שהוא נסגר לגמרי לפני ההתנעה. היות וספריי הידרו-קרבוני (שמן חודר בתרסיס, ספריי קרבורטורים וכיוצא בזה) מקל על ההתנעה, הסמפטום הוא מחסור בדלק. לא סביר שהמנוע פועל בסדר כשהוא חם ובכל זאת יש מעבר דלק סתום - חפש סיבה בפרפר הצ'וק. יוסי

אלון, תוכל לפרט מה פרוש גל זיזים שלא עובר תקינה? בתודה, יוסי

כבר חנניה רייכמן ז"ל כתב בזמנו 'בור פטור מהריון, קימט מצחו, והא רעיון'. כל מתח הנמוך מהדרוש עלול לשבש את רצף ההתנעה, ולמרות הדימויים העשירים והציוריים שקודמי צרף לדיאגנוזה, עדיין קורה לעיתים קרובות שמצבר חלש (ומצבר עלול להיות חלש בגלל יותר מסיבה אחת) וגבולי גורם לתגובה של יש/אין התנעה. כשהמנוע וכל סביבתו חמים, הזרמים הדרושים נמוכים יותר ולעיתים די בכך כדי לאפשר התנעה. כדי למנוע פינג פונג ותשובה נעלבת, נא לדגור קצת על ההערה הזו שלי. יוסי