yosi05

ממש לא יעבוד, ואני גם לא מבין את הלוגיקה שמאחורי המעגל. יתרה מזו, אתה מזין מתח לסליל הממסר ולצופר דרך מגע כרגיל סגור ובמקביל לו מגע כרגיל פתוח של אותו ממסר - זו טעות יסודית וקלסית, כי בזמן שהממסר ינסה להחליף מצב אתה מנתק לו רגעית את אספקת המתח, סביר שהממסר יעבוד כמו רטט (ויברטור). אינני חושב שלזה התכוונת, אף כי האפשרויות מענינות. המושג המקצועי שקשור לתופעה הוא שהמגע המחליף של הממסר הוא מסוג BREAK BEFORE MAKE. קיימים כמובן ממסרי MAKE BEFORE BREAK אבל הם יקרים ולשימושים מיוחדים וממש אין צורך להשתמש בהם ליישום פשוט כזה. כמו שכתב לך רפי לין, היינו בסרט הזה לפני 40 שנה. אם בכל זאת אתה מתעקש וגר באזור המרכז, שלח הודעה בפרטי כולל הטלפון שלך ואנסה להסביר לך, אולי גם בפגישת פנים אל פנים. יוסי

לא חפרי, מגמתי, כמו כל מבצע שיווק. האביזר הוא רגש-תאוצה בעל בסיס זמן פנימי. מדידת התאוצה (גם בהאצה וגם בבלימה שהיא תאוצה שלילית) ישירה וקלה להבנה. חישוב הדרך (המרחק שהרכב עובר בזמן ההאצה או הבלימה) הוא פשוט ביצוע אינטגרציה פעמיים על התאוצה (פעם אחת לקבלת מהירות ופעם נוספת לקבלת הדרך). לגבי ההספק של המנוע - לא ניתן לדעת זאת בלי ידיעת משקל המכונית, ובאתר המקורי של היצרן זה מצויין בפירוש (ועכשיו לך ותשקול כל מכונית, כשגם משקל הנהג וכמות הדלק במיכל משפיעים על ההספק המחושב, אפילו כשהתאוצה נמדדת בדייקנות). בנושא ההספק יש רק התעלמות מוחלטת מסוג הצמיגים ולחצי הניפוח, התנגדות הרוח (גבית, חזיתית, צדדית ובאיזה אלכסון), מידת ההתנגדות שיוצר האלטרנטור בזמן המדידה, האם המזגן פועל או לא, האם הכביש אופקי או משופע, חספוס האספלט ואולי עוד כמה פרמטרים ששכחתי. כן, גם אופן החיבור של רגש-התאוצה לגוף הרכב משפיע על תוצאת המדידה. בסך הכל, מאד לא מומלץ למחלקות הפיתוח של יצרני הרכב, אבל אביזר חביב ומשעשע, שיעורר אין ספור ויכוחים. רק שלדעתי הוא מתומחר במשהו כמו פי 4 משוויו הריאלי. יוסי

לא ברור לי, אם לא מכבים את הסוויץ', אז הצופר ממשיך לעבוד?

לדעתי לא יהיה צורך בממסר, רוב המפסקים לא יתחממו תחת 2 אמפר. יוסי

בודאי שאפשר ואפילו קל מאד, אתה מבקש שהממסר יהיה בעל אחזקה עצמית ויתפקד כפליפ-פלופ. כדי לדייק לגבי הסכמה הנדרשת, פרט יותר או עדיף אפילו לצרף סכמה של הצרכן והמפסק שאתה חושב עליהם. אם הצרכן אמור להיות מופעל גם בדרך אחרת, ציין גם את זה. יוסי

ממסר מהווה מגבר זרם גדול וחזק, כלומר מאפשר לזרם פיקוד נמוך לסגור מגע הממתג זרם הפעלה גבוה. ברכב אין שימוש לתכונה נוספת של ממסר והיא פיקוד במתח נמוך על מעגל במתח גבוה. משתמשים בממסר כשלמשל מערכת המפסקים ברכב מתיישנת ורוצים בכל זאת שהצרכנים (פנסים ראשיים, צופר, ממסר השילוב של הסטרטר וכדומה) לא יסבלו ממפלי מתח אלא יפעלו כראוי. שימוש אחר הוא הרכבת מתגי הפעלה או מפסקים קפיציים קטנים וקלים יחסית כדי להפעיל או לפקד על צרכנים גדולים. ממסרים גם מאפשרים להפריד בין מעגלים שונים למרות שמפסק ההפעלה הוא משותף, וכך הלאה. בעזרת מימסרים ניתן גם לממש פונקציות לוגיות פשוטות בקלות רבה - למשל, ניתן לחבר ממסר במקביל לסטרטר. כל צרכן שיוזן דרך מגע כרגיל סגור של הממסר הזה לא יפעל באותן שניות שהסטרטר פועל. בדרך זו למשל ניתן להפסיק את פעולת מדחס המזגן (הכוונה למצמד החשמלי שלו) או את האורות הראשיים בזמן שהסטרטר פועל, כדי להוריד עומס מהמצבר. ישנן עוד אפשרויות רבות. יוסי

לצביקה - המפסק הקפיצי הנלחץ בזמן סגירת דלת הבגז' נקרא כרגיל סגור, כי השם מתייחס למצב המגע במפסק כשאין לחץ חיצוני. רק שאינני מבין מה הקשר בין המעגל שתארת ובין ממסר, הלא אין כאן ממסר???

ב-BX שהיתה לי פעם ונפגעה בתאונה חזיתית קרתה לאחר התיקון תקלה דומה, הרכב התחמם מאד בעמידה ולא התחמם בנסיעה. התקלה היתה שאחד המאווררים (וונטות) חובר הפוך מבחינה חשמלית. השני עבד כפי שצריך. נוצר מצב שבעמידה או בנסיעה איטית מאוורר אחד שאב אויר מבחוץ לתוך תא המנוע (זה המצב התקין) והשני דחף אויר החוצה, כנראה את האויר החם שהמאוורר התקין הכניס פנימה. תיקון כוון הסיבוב של המאוורר השני פתר את בעית החימום. יוסי

לא בטוח שמתאים לי לענות לך אחרי השם שבחרת לעצמך, אבל אסתכן ואצפה לרחמים. איזון, כלומר איזון דינמי, הוא תהליך (פרוצדורה) שמיועדת לפצות על חוסר אחידות בחלוקת המשקל בצמיגי הרכב. תהליך הייצור של צמיג רכב מורכב מאד ודורש הקפדה רבה וגם אז ישנו חוסר אחידות מסוים בחלוקת המשקל. כמו כן, לאחר תיקון תקר (פנצ'ר) המחייב הוספת טלאי גומי בתוך הצמיג, ולכן פרוק של הצמיג מהחישוק (ג'נט), יש סיכוי לשינוי בחלוקת המשקל, אפילו אם מסמנים את מקום הצמיג על החישוק לפני הפרוק. בקצור, בצמיגיה (פנצ'ריה) מרכיבים את הגלגל על מכונת איזון ממוחשבת, 'מלמדים' את המחשב מהם מישורי האיזון ומהו קוטרם (המגע הקצרצר של מין גשש שהמפעיל של המכונה מבצע לפני סבוב הגלגל), והמכונה מסובבת את הגלגל במהירות קצובה מראש לאחר ששקלה אותו. מכל הנ"ל מבוצע חישוב ווקטורי מתאים וצג המכונה מראה היכן (מבחינת מקום על ההקף) יש לחבר מישקולת איזון העשויה עופרת. בדרך כלל, בתלות במקום אי-האחידות המשקלית, יהיה צורך במשקולת בכל דופן של הצמיג. הצג גם מראה כמובן את גודל המשקולת בגרמים. כוון גלגלים (כוון פרונט) מתייחס לבדיקה וכוון של זויות המתלה והגלגלים ברכב. ישנן כמה זוויות גיאומטריות בחיבורי הגלגלים למכונית (בעיקר קידמיים אבל בהחלט גם האחוריים) הנדרשות כדי שההגה יחזור למקומו, כדי להבטיח יציבות כוונית מתאימה, כדי להקטין שחיקה של הצמיגים, כדי לפצות על גמישות החיבור של הגלגלים למכונית (יש בהם תותבי גומי גמישים כדי להשקיט רעשים ולרסן רעידות) ואולי עוד משהו ששכחתי כרגע. כוון כזה מבוצע במכון פרונטים כשיש לכך סיבה - נכשלת במבחן רישוי שנתי, כשההגה מושך (ולא בגלל צמיגים לא אחידים או ליקוי בלחץ האוויר), כשישנה אכילה (צילוע או שחיקה חיצונית/פנימית לא שוות) של הגלגלים, לאחר תאונה שפגעה בשלדת הרכב או ישירות באחד הגלגלים או לאחר החלפת חלקים של ההגה או המתלה. הכוון עצמו מתבסס על הרכבת ראשי לייזר על כל גלגל באמצעות מתאם מתאים, סבוב הגלגלים הקדמיים ימינה ושמאלה (לצורך זה משחילים מתחת להם מין פלטות היושבות על מיסבים כך שניתן בקלות לסובב את ההגה בעמידה) ובצוע הזזות של הגלגלים וחלקי המתלה לפי קריאות שמציג מחשב יעודי מתאים. יוסי

שמר, מתנצל מראש שהבוקר אני רודף אחרי ההערות שלך. לא מכיר כמובן את כל הבקרות ואני גם לא מתמחה בכך, אבל לפחות המפעיל (אקטואטור) האוניברסלי והתחליפי לנעילת דלתות הנפוץ בארץ (במקורו יוצר בשווצריה, כיום השד יודע איפה) הוא באמת מנוע חשמלי. המנוע הוא מנוע חשמלי זעיר עם מגנט שדה קבוע וקומוטטור עליו לוחצות שתי משערות (פחמים זעירים). על ציר המנוע קבוע גלגל שיניים קטן המשולב בפס שיניים. פס שיניים זה בולט מהמפעיל ומתחבר למערכת הנעילה, כפי שציינת. כבר קרה לי שמנוע כזה לא פעל והיות והשעה לא התאימה לקניית מנוע תחליפי, פרקתי אותו ע"י חציית המעטה שלו בעזרת סכין מתאים, שליפת המנוע, פרוק המנוע לחלקיו, ניקוי החריצים שבין הלמלות של הקומוטטור וליטוש הקומוטטור, רענון הקפיציות של המשערות והרכבה לאחר שימון קל. עובד כמו גדול, כבר יותר משנה. את חלקי המעטה סגרתי וקבעתי בסיוע שני אזיקונים. הבחור אבל אמר שישמח לנסות קודם שימון כללי של המערכת בדלת, אז שיהיה בהצלחה. יוסי

מעולם לא נסיתי להשתמש בממיר כזה להפעלת משנק. בודאי שיתכן שהרמוניות גבוהות שיתרוצצו במערכת ממיר/משנק יגרמו למשל לחימום מופרז של ליבת המשנק בגלל אפקט של זירמי מערבולת, או שהמתח לא יספיק להצתת הנורה או שאורך חייה יתקצר. כפי שאמרתי, אין לי ניסיון בקומבינציה כזו, אבל לאדם מנוסה וזהיר יש לפחות סיכוי לחמוק ממלכודות או לנקוט באמצעי זהירות, למשל להושיב את המשנק בקופסה מאווררת וחסינת חום, להשתמש בנתיך מתאים וכדומה. היישום הוא פרוייקט פיתוח בזעיר אנפין וככזה מחייב חשיבה וגם מדידה ומעקב לאורך זמן. דרך אגב, אין בדברי משום שלילה של הרעיון, רק הצבעה על כך שהחיים קשים יותר משנדמה במבט ראשון. יוסי

כשאומרים רעידות ברכב, הנחת העבודה היא רעידה מכנית מחלק סובב, לא מאוזן וכדומה. אם בדרך כלשהיא היה מגע לא תקין שגרם למנוע לקרטע כלומר (נניח) להחנק, להתעורר חזרה וחוזר חלילה וכתוצאה מכך חשת ברעידה, היית צריך להסביר זאת בשאלה. בעית חוסר איזון למשל בגל הנע (כן, גם ברכב עם הנעה קדמית במקרים מסוימים) או בגלגל אחורי לא יתבטאו ברעידה של ההגה. לא יתכן שרעידה במנוע עקב השתנקות שלו לא תתבטא בהעדר תאוצה או בבלימה רגעית. עובדה שכמה אנשים נכשלו בהבנת התקלה שתארת. אולי בכל זאת תסכים שגם לדרך בה שאלת את השאלה יש חלק בכך? מודה ועוזב ירוחם, אז אנא. יוסי

שמר, אם הבנתי נכון, הרי מדובר בפלואורסצנט, כלומר בנורה העובדת על עיקרון של גז מיונן וציפוי פנימי לשפופרת הפולט קרינה באורך גל מתאים. נורה כזו פועלת במתח נמוך יחסית, אבל נזקקת לחימום מוקדם (זוג גופי להט זעירים בשני הקצוות שלה) להקלת תהליך היינון, ולמכת מתח ראשונית להשגת פריצה דרך הגז שחומם - ואת זה מספקים המשנק הטורי והסטרטר המפסיק פתאומית את הזרימה כדי שההשראות העצמית של המשנק תבנה את קפיצת המתח הנדרשת. לכן במערכת כזו יש בפרוש סליל טורי לנורה, והוא בודאי רגיש לצורת הגל של מתח החילופין. לפיכך כדאי לדעתי, ובלי להתייחס לבטיחות או לחוקיות שבעניין כולו, לבדוק פעם אחת את מפל המתח של הנורה בתנאי הזנה רגילים בבית ולהשוותם למתח המתקבל בעבודה מול ממיר מתח DC ל - AC. דרך אגב, לבחור הצעיר המתעניין בפרוייקט וששאל את השאלה, אם אינך מנוסה בבדיקת מתח לשפופרת פלואורסצנטית הניזונה ממתח רשת, העזר בשרותי איש מקצוע - חשמל הוא עבד טוב אבל אדון רע, וחבל להפגע בגלל עניין שולי כזה. יוסי

לא יודע איך קוראים לתותב הקפיצי (אמרת 'הרדי שייבה'? שיהיה). גם אינני זוכר כלי יעודי, כי המוסך שעזר לי בסופו של דבר להתגבר על התותב הסורר השתמש בבוקסה עם מאריך וצינור, ובלום בצד החיצוני. לסיום הנושא, לפחות מבחינתי, אוסיף שתי נקודות: ראשית NKO, לא ראיתי שחזרת בך מההצהרה שלא היה מבנה כזה בפיאטים, למרות שרק בתגובה האחרונה אתה מציין (וכנראה שגם מדייק, ככל הזכור לי) את קוטר הפין הפציל. דווקא ממישהו שכבר אינו צעיר (לפי ההכרות עם המודל) הייתי מצפה שאם הצהיר משהו ולא דייק, יביע הסתייגות כלשהי מדברי עצמו. שנית ולטעמי זהו העיקר, הרי לא במבנה הספציפי של חיבור הנבה לרכב עסקינן, אלא בתוצאות חמורות ובלתי צפויות שגרמה התעסקות חובבנית במערכת רגישה ובטיחותית ברכב. הסיפור נועד רק למטרה זו, והסטת הנושא לפרט טכני עלולה לטשטש את החשיבות שבלקח שניסיתי להציג. סלח לי על ההטפה. חוץ מזה, הרי ישנה אפשרות לפנות בהודעה פרטית לליבון פרט זה או אחר. כל טוב, יוסי

רבותי, איך אפשר לומר בצורה גורפת שבולם תפוס לא משפיע מאד על נוחות הנסיעה? גם אם הרכב הנ"ל אינו פאר הטכנולוגיה, עדיין ברור שהוא לא תוכנן לנסיעה עם בולמי זעזועים תפוסים (או שחוקים, למרות שלא זה מה שעולה מתאור הבעיה). דרך אגב, הדייהו בעל הבולם התפוס היה לנוס מודל 2000 עם משהו סביב 75000 ק"מ, כך שאפשרי שגם השואל סובל מבעיה כזו. יוסי

קצת זהירות לפני קביעה כל כך נחרצת. הרכב היה פיאט 850 שנת 65. המיסבים של הגלגל האחורי היו זוג מיסבים קוניים נגדיים זהים במידתם. מיסבים מסוג כזה זקוקים לעומס מוקדם (פרה לווד) כדי לסגור מרווחים ולעבוד כהלכה, לכן היה מורכב בין שני המיסבים מעין תותב בעל מבנה חביתי. הידוק הנבה נעשה שם מהצד הפנימי של הרכב (כלומר מכוון המנוע) והיה קשה מאד, כי ההידוק היה צריך לגרום לקריסה חלקית של התותב החביתי. ההידוק נעשה לא ישירות על בית המיסב (וצלחת הפיתול של הבלמים) אלא מעבר לתותב חיצוני בעל שיני הזחה, שהונע ע"י הדיפרנציאל. היות ולא הצלחתי לגרום לקריסה נכונה של התותב, אום הכתר שהיתה שם לא הגיעה למצב שאיפשר הרכבה של הפין הפציל המקורי, כי לא נוצרה חפיפה מספקת בין החריצים שבאום הכתר ובין הקדח שהיה בציר הנבה. לכן הכנסתי פין פציל דק יחסית. עם כל האצה וכל בלימת מנוע היתה תנועה מסוימת בין התותב המחורץ וביו ציר הנבה (רכב ישן), שגזרה את הפין לאחר כמה ימים. הגלגל, הדרם והנבה נשלפו בהדרגה עד ששני דברים התרחשו - הסנדלים השתחררו מהדרם, והתותב המחורץ שהונע ע"י הגיר ברח מציר הנבה. בדיעבד הסתבר שנעילת המיסבים האחוריים במכונית זו היא סיפור שלם שהצריך זרוע מומנט ארוכה, החזקת קונטרה על הנבה עם לום וכדומה. בגלגלים הקדמיים אכן היה הסידור שהזכרת - אום שהכתר שלה רוקע לתוך חריץ ביד הסרן (כלומר בציר שעליו הסתובב הגלגל). יוסי

כדברי רפי, ישנם צמיגים קשים וישנם צמיגים רכים יותר. התייעץ עם פנצ'ריה, אבל צמיגים רכים ואיכותיים לרוב יקרים יחסית לגודלם. גם לחץ האויר חשוב, לחץ גבוה מדי גורם לרכב להיות קופצני, שלא לדבר על אחיזת כביש לקויה. בנוסף, נתקלתי כבר בדייהו בתופעה של בולמי זעזועים תפוסים (ואני מדגיש, תפוסים וקשים, לא רכים ושאינם מרסנים). ניתן לבדוק ע"י לחיצה בפינות הרכב ובדיקה אם הרכב רך ומתנדנד פעם אחת. ניתן כמובן לבדוק מקצועית, והפרוצדורה פשוטה: יש להרים את הרכב לאויר כשהגלגלים משוחררים, ובעזרת צילינדר הידראולי נייד מתאים להגביה כל גלגל לחוד. אם הבולם תקין, הגלגל יתרומם כלפי הרכב ללא בעיות. אם הבולם תפוס, כל הרכב יתרומם עם הגלגל שהבולם שלו תפוס. ביהוד קיים מוסך מורשה של דייהו, ובעל המוסך וגם המכונאים ומנהל העבודה שם סבלניים ומכירים היטב את מלאכתם, ובודאי לא יתקשו לאתר את הבעיה. יוסי

אין קשר בין איזון גלגלים ובין משיכת הגה. הגה מושך מחייב קודם כל בדיקה אם לחץ האויר בין שני הגלגלים הקדמיים שווה ואם הצמיגים הקדמיים הם מאותו סוג. אם כן והרכב עדיין מושך לצד אחד, יש לכוון גלגלים ולבדוק פרונט - כוון פרונט במכון מתאים. יוסי

ההערות השבלוניות לגבי הסכנה שבטיפול עצמי בבלמים אינן כל כך מטופשות - מהשאלות המנוסחות בצורה לא ברורה ומהפידבקים שהשואלים מחזירים עולה הרבה פעמים שהם לא מבינים הרבה ובבלמים, כמו במערכות המתלים וההגה, אין הרבה רזרבה. כדי להרגיע את שואל השאלה, הנה סיפור מהחיים. לפני שנים רבות (וכן, אז גם אני חשבתי שהכל פשוט וקל) הרכבתי פין פציל דק יותר מהמידה הנכונה באום של הציריה האחורית בפיאט שהיתה לי. התוצאה היתה שכל הגלגל האחורי (עם הדרם שלו) נפל למחצה מהרכב באמצע נסיעה. תבין, זה היה רכב עם הנעה אחורית, כך שלא היתה בלימת מנוע. בלם היד פעל על הסנדלים האחוריים, כך שלא היה בלם יד. ברכב גם לא היתה משאבה מרכזית כפולה, כך שכל השמן הוזרם לגלגל בו לא היה דרם, ולכן לא היה כלל ברקס. האירוע הסתיים בלי נזק ובלי נפגעים (גם לטיפשים יש לפעמים מזל) אבל אם הייתי מזהיר אותך ששפלינט דק מדי יגרום לכזה בלגן, היית מאמין? לכן עדיף להעזר בשירותי בעל מקצוע. ענינית, נעילת גלגלים אחוריים ברכב מסוכנת הרבה יותר מנעילת הגלגלים הקדמיים. הסיבה נעוצה בכך שנעילת גלגלים אחוריים משפיעה על היציבות הכוונית והרכב נוטה להסתחרר. נעילת גלגלים קדמיים גורמת 'רק' לכך שלא יהיה לך הגה, אבל הרכב ממשיך לנוע ישר ולא מסתחרר. לכן במכוניות ישנות או זולות היה סידור כלשהו שבא למנוע את נעילת הגלגלים האחוריים. הדרך הפשוטה ביותר היתה להרכיב בלמים חלשים יותר מאחור, למשל ע"י קוטר קטן יותר של משאבות אופן. עם התפתחות עולם הרכב החלו להוסיף מה שנקרא שסתום איזון, אביזר המורכב בקו לחץ השמן לגלגלים האחוריים (בלבד) ומווסת את הלחץ המגיע לגלגלים האחוריים לפי המשקל על הסרן האחורי - השסתום מודד את מידת ההתכווצות של הקפיצים האחוריים (את המרחק בין ציר הגלגל וגוף הרכב), וככל שהסרן האחורי עמוס יותר כך יכול שמן בלחץ יותר גבוה להגיע לגלגלים האחוריים. זו גם הסיבה שבדרך כלל לא תקבל נעילה של הגלגלים האחוריים. כיום כשאלקטרוניקה מנהלת את כל העסק התמונה יותר מסובכת אבל עדיין נעילת גלגלים אחוריים מסוכנת יותר. יוסי

כל תמיסה (משהו שמומס במים) קופאת בטמפרטורה שמתחת לאפס ורותחת בטמפרטורה שמעל 100 מעלות. תמיסת סוכר, קוקה קולה ומי ים ימלאו אחר הדרישה שלך, אבל זה ממש לא מומלץ. קנה נוזל מרוכז לשטיפת שמשות ודלל אותו לפי רצונך. אל תקנה ג'ריקן של נוזל מוכן לשימוש. למיטב זכרוני על בקבוק התמיסה המרוכזת יש טבלה ובה פרוט כמה נוזל יש לצקת למיכל המתז כדי להשיג עמידות בטמפרטורות נמוכות שונות - ככל שתרצה להשיג חסינות לטמפרטורה יותר נמוכה תצטרך לערבב במיכל המתז יותר נוזל ופחות מים. יוסי

סליחה, אבל נדמה לי שהשמחה קצת מוקדמת. באתר המוזכר בתשובה מצויין במפורש (וכך גם אומר ההיגיון) שההתקן מיועד ללכוד נוזלים, כדי שלא יזהמו ולא ירטיבו את מסלול המרוץ. לא מוזכר שהמלכודת עוצרת את אדי השמן. יתכן שבהתנעה ממצב קר האדים יתעבו לשמן, אבל כשכל האזור יתחמם, אדי שמן יצאו מפתח הנשם של המלכודת. ראיתי כבר מישהו שמתח צינור מנשם המנוע מתחת למכונית ועד לקצה האחורי של הרכב, ואז אדי השמן נפלטים מאחור, לצערם של הנהגים העוצרים מאחורי הרכב המעשן. לדעתי צריך לחשוב על נוזל כלשהו שילכוד את אדי השמן ויהפוך אותם לשמן נוזלי - אולי קצת מים שיכסו את פתח הצינור שבתוך המלכודת יעשו את העבודה? עדכן אם הרעיון יצליח לך. יוסי

מצטער, אבל כשעברתי על מה שכתבתי שמתי לב שבעצם לא עניתי על שאלתך. יתכן שהבעיה אצלך נובעת מצמיג אחורי לא מאוזן. יתכן שמשקולת איזון שהיתה מורכבת עליו נפלה או שהצמיג צבר בוץ בהקף הפנימי של הג'נט ואיזונו הופר. שים לב שתהליך האיזון יבוצע על צמיג וג'נט נקיים. אם נדרשת מישקולת איזון גדולה (נניח מעל 35 גרם לכל דופן) וצריך להריץ את הצמיג על המכונה יותר מפעמיים, יתכן שהצמיג פגום ויש לפסול אותו. בחצי השנה האחרונה נתקלתי פעמיים בצמיגים מעוותים, מתוצרות שונות וממקורות שונים. בשני המקרים מדובר בצמיגים חדשים ואפילו טריים. באחד המקרים מדובר בצמיגים שהוחלפו ע"י חברת הליסינג אלדן. לזכות המוכר וחברת אלדן אומר שלאחר דרישה תקיפה הצמיגים הוחלפו מיד, והשיפור שהורגש היה אדיר, הרכב יציב יותר, מחליק פחות ורעש הצמיגים בנסיעה הרבה יותר נמוך. בנושא צמיגים מאד מומלץ לא לחסוך, אם רק אפשר. כל טוב, יוסי

רעידה המהירות גבוהה (80 קמ"ש ומעלה) המתרסנת ונעלמת מעל 110 עד 130 קמ"ש נגרמת מחוסר איזון דינמי של הצמיגים, במיוחד הקדמיים. ניתן להבין שבגלל המהירות העולה של הנסיעה, תדירות הרעידה היא בהתחלה מתחת לתדר העצמי של מערכת המתלה/גלגל, במהירות בה הרעידה בולטת יש התלכדות של תדר הסיבוב של הגלגל הלא מאוזן עם התדר העצמי של המתלה (ואם ההגה רועד ימינה ושמאלה ישנה התלכדות עם התדר העצמי של מערכת ההגה, המושפעת מהמומנט המחזיר של זויות מערכת ההיגוי ומריסון לקוי הנובע מחופשים ושחיקה). כשהרעידה מתרסנת פירושו של דבר שהרכב עבר את המהירות הקריטית. במהירויות גבוהות גם לאפקט הג'ירוסקופי המייצב יש חלק בריסון הרעידה. רעידה במהירות נסיעה נמוכה של 30 עד 50 קמ"ש נובעת מצמיגים עקומים/מעוותים ואין לה תקנה זולת החלפתם. אם תהליך האיזון על מכונת איזון דינמי אצל מוכר הצמיגים לא מתרסן ומסתיים תוך שתי הרצות לכל היותר, הצמיג יסבול מעוות בנסיעה וכדאי להחליפו או לא לקנות אותו בכלל (הכוונה לאותו סוג). חופשים במערכת המתלה הקדמית כשהצמיגים תקינים ומאוזנים לא אמורה לגרום לרעידה קבועה אלא לרעידה המתעוררת בעקבות מכה שהצמיג מקבל מבור או מגבשושית בכביש. יוסי

ללא קשר למה שיש לי או אין לי במכונית הפרטית שלי, מכל מה שציינת נראה לי סביר שבעיית מגעים מסוימת תגרום לנפילת מתח בזמן עומס של צרכנים רבים (אף כי בשליפה אני מתקשה לחשוב על עומס העולה על עומס הסטרטר, והבחור ציין שאין לו בעית התנעה). ניתן פשוט לגרום לעומס גבוה ובעת שסיבובי המנוע יורדים, לבדוק את המתח המגיע לסליל ההצתה ואת מתח המצבר. זו בדיקה פשוטה מאד ואם אכן בעיית מגעים היא הגורם, הוא יעלה עליה בקלות. ברור שאם צרכני החשמל ברכב הם המקוריים, לא צריכה להיות נפילת סל"ד, אבל המציאות מוכיחה שבלאי או כוון לא תקין עלולים להוביל לנפילה ולקרטוע בסרק. אם המנוע פועל באופן סביר, ובמיוחד ברכב ישן, חבל לעיתים להוציא כסף על תיקונים. לדעתי יהיו רבים מהגולשים בפורום שישמחו לרעיון פשוט וקל לביצוע המחפה על כוונים לקויים ותשובת הפלא לך למוסך ותן להם לפתור את הבעיה לא מבוצעת בהרבה מקרים. היות וכיום מרבית כלי הרכב מצוידים במזגנים, אם קיים מגביר טורים חיצוני (ולא מנוע צעדים כמו ברכב מוזרק), קל לגרום לו לפעול גם כשצרכן חשמלי כלשהו, ולא רק המזגן, פועל. דרך אגב, לפני שנים נהניתי לטפל בסאאב דגם 64 (מנוע דו-פעימתי שלושה צילינדרים, קרבורטור יחיד, גיר 3 הילוכים, משאבת מים מורכבת בזנב הדינמו). רק שלמנוע היתה בעייה של מומנט אפסי בסל"ד נמוך והיה קשה לזנק איתו בעליות, שלא להזכיר את מיעוט ההילוכים בגיר. לעומת זאת אני זוכר לטובה את מיסב הגלגל האימתני שלו, מיסב כדורים כפול. לילה טוב, יוסי

לשי,לפני שאתה משתלח, איפה ראית שהמלצתי על הוספת עוד מגבר טורים? ציינתי שניתן לגרום למגבר טורים קיים לפעול גם כשמפעילים את מפשיר האדים או כל צרכן חשמלי משמעותי אחר, בעזרת הוספת דיודות (כולל לקו הפיקוד המקורי שעבורו הורכב המגביר מלכתחילה). בכלי רכב ישנים קיימת לא פעם בעיה שיקר או קשה לתקנה. לעיתים ניתן לעקוף את תיקון הבעייה בעזרת אלתור. דיודה מסוג N4001 עולה פרוטות, וניתן בקלות להוסיף כמה כאלה ולהגביר את סיבובי המנוע בסרק בעזרת המגבר, אם כבר קיים כזה. ברכב שהיה לי בעבר והיה מותקן בו מזגן עם מגבר טורים, הוספתי נורות הלוגן. למרות שהמנוע היה מכוון היטב והיה לו מפלג חדש מהאריזה, היתה בו תופעה של ירידת מה בסל"ד תחת העומס של נורות ההלוגן. התופעה גרמה לרעש מגלגלי השיניים בגיר, כשהמצמד היה משוחרר והרכב עמד. הוספת זוג דיודות בעלות אפסית פתרה את התופעה של ירידת הסל"ד. המהדרין יכולים גם להוסיף דיודה שלישית במקביל לסליל הסולנואיד כדי למנוע קפיצת מתח וסכנה של שריפת הדיודות הטוריות. אם נפגעת מכך שבקרתי את זה שאתה מגיב בלי להתייחס למה שכתבו קודמיך, עמך הסליחה. יוסי