yosi05

יש. כשהדוד שוכב החום מהשכבות החמות העליונות זולג ביתר קלות לשכבות התחתונות בגלל הבדלי גובה קטנים ושטח פנים גדול. בדוד שוכב, ככל שרוצים לנצל ולהתקין באופן מתוחכם יש כללים פשוטים מאד עליהם יש להקפיד: 1 - שצינור הכניסה של המים הקרים יהיה בנקודה הנמוכה ביותר ושצינור יציאת החמים יהיה בנקודה הגבוהה ביותר - אפשר לשפר גם בדוד קיים ללא פתיחה ע"י גלגול שלו עד להגעה למצב הרצוי. 2 - לכופף בעדינות את גוף החימום כלפי מעלה כך שיחמם יותר את המים בחלקו העליון של הדוד. לא להגיע לכיפוף של 90 מעלות אלא בקשת מתונה. עדיין תקבל חימום בשכבות הנמוכות אבל עם 'דגש' על חימום העליונות מהן יוצאים המים. זה כמובן מחייב לפרק החוצה את גוף החימום או את כל הפלנג' אבל זה דווקא יתרון כי באותה הזדמנות ניתן לנקות מחול ואבנית.

יש עוד נקודת חולשה בדוד - צינור הוצאת המים החמים בדוד מצוי יוצא מקרקעית הדוד, מה שאומר שהוא מוקף בחלקו התחתון במים קרים. כך כשאתה מושך מים חמים יש החלפת חום עם המים הקרים שבתחתית הדוד. פתרון חלקי הוא השחלת צינור פלסטי מתאים לתוך צינור היציאה של המים החמים בדוד (מצריך פירוק אביזר חיבור מצינור היציאה מהדוד). זה מוסיף משהו להתנגדות למעבר חום אבל לא ממש יעיל. בכל זאת זה שיפור קל.

הרעיון של וויל מעולה. נוסף לכך סביר שמלוא הזרם נצרך בשני מצבים: 1 - רגע ההפעלה בו סלילי ההסקה (החימום) של השפופרות עדיין קרים ולכן בעלי התנגדות נמוכה ומכאן צריכת זרם שיאית. 2 - נגינה בעוצמה מכסימלית. אם תשלב את ההצעה של וויל עם חיבור מדורג של הסקת השפופרות (נניח בכל שנייה עוד זוג בעזרת מעגל השהייה וממסרים מתאימים) ותגביל את הווליום השיאי מאד סביר שתוכל להסתפק בזרם מופחת. יוסי

ראה הסבר מאתר המתמחה בספוטים לד: http://lumina-led.com/content/%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%98-%D7%9C%D7%93-led ישלשים לב! – למחליפים נורות ספוט קיימות, יש לבדוק את סוג השנאי המותקן לפני שמחליפים לנורת ספוט לד (LED), שנאי אלקטרוני לא מתאים ולא יעבוד בצורה תקינה עם נורת הספוט לד (LED) לעומת זאת שנאי מכני יוכל לעבוד בצורה תקינה. לעבודה תקינה ביותר של הספוט לד (LED) רצוי לחבר שנאי 12VDC. כנראה שהמפסק המשותף מזין 220 וולט לשני שנאים שונים שאחד מהם אלקטרוני ולא מתאים ללד. אני מציע לסלול חוטים בין הספוט שעובד תקין לספוט המהבהב. היות ויש הבדל עצום בהספק הנדרש, אין כל בעיה שהשנאי (כנראה מלופף, קלסי) המפעיל את הספוט התקין יפעיל במקביל גם את השני. יוסי

הדיון שהתפתח בעקבות שאלתך הלא ממוקדת מתייחס לממיר מתח ולא לשנאי. הממיר מתבסס על שימוש בחלק ממתח הסינוס של רשת החשמל. הוא ממומש בעזרת רכיבים אלקטרוניים שאמינותם בהרבה מקרים מפוקפקת, רגיש לחום ולעומס יתר (צריכת זרם מופרזת) וכך הלאה. יתרונות של ממירים כאלה הם מחיר זול ומשקל נמוך כי אין בהם הרבה ברזל ונחושת. המושג שנאי שבו השתמשת בשאלתך מתייחס לליבה עשויה מברזל ועליה מלופף סליל מחוטי נחושת. ניתן היה (ואולי ניתן גם היום) להזמין בנייה של אחד כזה מאנשים מתמחים, וכמובן שניתן לחפש פריט כזה מימים עברו. שנאי כזה ממתח 220 וולט למתח 110 וולט יפעיל ללא בעיה כל צרכן הבנוי לשוק האמריקני שלא מכיל מנוע הפועל ישירות על המתח, כי הבדל נוסף בין ההזנה בצפון אמריקה ביחס להזנה בארץ הוא תדר החשמל (50 הרץ אצלינו, 60 הרץ אצלם). למנועים הדבר מתבטא במהירות סיבוב מופחתת ולמומנט התנעה ועבודה נמוכים יותר. בחלק מהמקרים ניתן לחיות עם ההבדל ובמקרים אחרים ניתן לשנות את ערך קבל ההתנעה או את ערך קבל העבודה, ואז המנוע 'מסתדר' עם השינוי. הרי לא מדובר בהפעלת שעון קיר עם מנוע סינכרוני התלוי בתדר ההזנה. המטענים למיניהם הטוענים מצברים אדישים למדי לתדר ההזנה וטרנספורמטור קלסי הוא פיתרון יעיל ומאד בטוח, רק יקר וכבד. אם תשקיע פעם אחת בשנאי כזה תהיה לך 'תחנת הפעלה' לכל הציוד בן 110 וולט שתרצה. שוב מחדד שיהיה צורך לשנות את ערך קבל העבודה במנועים שיש להם אביזר כזה כדי לקבל את הסטת הפזה וערך הזרם הנדרשים בסליל המשני. שנאי קלסי הוא יצור מאד חסון, בעל הגנה אינהרנטית הנובעת מהטכנולוגיה שלו (רוויה בשטף המגנטי שהליבה שלו יכולה להכיל), קל להגן עליו עם נתיך פשוט כי ספייקים של צריכה רגעית גבוהה לא הורסים אותו, בהרבה מקרים גם כשהוא 'מדבר' (זמזום מהסלילים כשהם מתרופפים) לא קורה כלום ובקצור, סוס עבודה. כמובן שרצוי שאם אתה מזמין כזה לא יחסכו באיכות חוטי הנחושת ובשטח הליבה המגנטית ואז גם הנינים שלך יהנו ממנו. יוסי

מצטער לקטוע את שפך ההתפעלות מאמזון. אם מדובר בשנאי ממש כלומר בסליל המלופף על ליבה מתכתית הסיכון לשנאי עצמו פעוט, זו חיה חסונה מאד. מעבר לכך ניתן תמיד (ואני מבקש לא להתנפל, לא מדובר בהמלצה לילד בן שלוש) לסובב את ציר המשחזת השולחנית ביד. כשמסובבים בכוון הנכון, ואפילו במהירות לא גבוהה, זרם ההתנעה פוחת מאד ואז השנאי יסחוב. בעיית השוני בין התדר בישראל לתדר בארה"ב אכן נכונה אבל לפעולה ביתית קצרה לא חושב שתתעורר בעייה. אם מדובר במשחזת זוית הרעיון של סיבוב ראשוני לא יעבוד בגלל הגיר המאיץ הפנימי, ואז יתכן שבאמת תתעורר בעיה. יוסי

דרך אגב, אם קיים בשוק מוט הלחמה לחומר הצינור שקוטרו 8 מ"מ היית יכול ליצור ראש ל'מסמרה' בעזרת לחיצת מוט ההלחמה למשטח חם ולחסוך חריטות. יוסי

אומנם חכמה שבדיעבד, אבל חשבתי על שיטה נוספת. צריך מוט מחומר זהה לחומר הצינור. תחרוט חלק הדומה למסמרה כלומר קנה בקוטר 8 מ"מ שיוכל להיכנס בלחץ לחור בצינור. ראש ה'מסמרה' צריך להיות בקוטר הגדול מהקנה ב-2 מ"מ. את אורך הקנה תתאים בדייקנות לעובי הדופן של הצינור ואם אתה קפדן תוכל אפילו לשייף בסוף (הפדחת) של הקנה משטח מעוגל המתאים לקונטור הפנימי של הצינור, לסמן בעזרת שריטה את הכוון וכך תוכל לדחוס את ה'מסמרה' לתוך הקדח בצינור בכוון הנכון. לבסוף תלחים את ראש ה'מסמרה' לצינור. זו הלחמה חיצונית ולדעתי מלחם יצליח להשיג המסה מושלמת של ראש ה'מסמרה' והצינור סביב הראש. ההשקעה בהכנת ה'מסמרות' תהיה גדולה בהרבה מההשקעה בהלחמה עצמה, אבל התוצאה לדעתי תהיה מושלמת ופני הצינור מבפנים ישארו חלקים. יוסי

החיסרון בהתקנת 2 מפסקים מחליפים ומפסק צלב הוא במספר הרב של המוליכים הנדרשים. בנקודה בה תרכיב 2 מפסקי צלב תצטרך להשחיל 8 חוטים וזה לא מעט גם לגידים בחתך של 1.5 ממ"ר. שיטה אחרת היא להתקין בכל אחת משלוש הנקודות 2 מפסקים קפיציים (משהו בסגנון מפסקי תאורה של חדר מדרגות) שיפעילו מימסר צעד. תצטרך 2 מימסרים כאלה, אחד לכל מעגל. הם יושבים בארון החשמל הדירתי או שתצטרך להכין להם קופסה קטנה בקיר. בכל אחת משתי השיטות לא תוכל לדעת בקלות במקרה של הפסקת חשמל אם התאורה או המאוורר יתחילו לפעול לאחר חידוש האספקה, אלא אם תזכור היכן הפעלת לאחרונה את התאורה/אוורור. אפשר כמובן לבנות מעגל ובו ממסר 220/220 בעל אחזקה עצמית בעזרת מגעת של המימסר. פטנט כזה מכבה את עצמו בכל הפסקת חשמל, אבל תזדקק לשני מפסקים קפיציים בכל נקודה לכל מעגל וזה כבר חורג לדעתי מהדיון פה. יוסי

ובנוסף לסכנת המים, הטמפרטורה האופפת סביב הדוד גבוהה בכמה מעלות מטמפרטורת האוויר בבית, במיוחד אם הבוידם סגור ע"י דלתות עץ. אז המחשב שלך ישב קבוע בסביבה חמה יחסית וזה לא מומלץ. יוסי

תודה. יש למישהו עוד הצעות? יוסי

בוקר. חבר מכין מצגת בנושא בטיחות התעבורה במפעל, ומחפש משהו מוחץ להמחשת החיוניות שבתימרור אזורים מסוכנים. נניח משהו הומוריסטי בסגנון הקויוט בסרטים המצוירים שנתקע בסלע בגלל תמרור מטעה או עף לתהום או משהו דומה. גם תמונה בודדת הממחישה את הצורך מתאימה. תודה מראש לעוזרים, יוסי

אתה מתאר תקלות של מאווררים שחדלו לפעול וחרד למשקעי אבק. אלה דברים שונים. המאווררים שנעצרו בוודאי הרעישו לפני שנתקעו ולכן אכן צריך היה להתייחס לכך, לטפל או להחליף. אל תילחץ מקצת או אפילו יותר מקצת אבק. לגבי הספק המלא בסיבים ובאבק, נשף אותו עם לחץ אוויר ללא כל צורך לפתוח אותו. ספקים שורדים אצלי שנים רבות ללא כל בעיה כשאני מנקה אותם בדרך זו, וגם זאת בקושי פעם בשנה או פחות. תיתיעץ פה בפורום לגבי תוכנות המנטרות את טמפרטורת המעבד, ובדוק אותה מדי פעם. יוסי

לא ברור לי מקור ההמלצה לשמור על לחץ אוויר חיובי קטן בתוך המארז, שלא לומר שהמלצה זו קשה למימוש. כמובן שניתן להשתמש בצינור פלסטי גמיש ושקוף שיכופף לצורת U ויכיל מים או להשתמש במד לחץ רגיש, אבל מה הטעם? לא מדובר על אחסנה יבשה או על צליחת מים, ובכל מקרה האבק חודר בגלל החדרת אוויר פנימה. מה זה משנה אם האוויר נינק דרך מאוורר או דרך סדקים בגוף המארז, כל עוד אין מסנן יעיל למאוורר המחדיר אוויר לתוך המארז? ואם יש מסנן וכמות האבק גדולה אז צריך לנקות את המסנן בתכיפות גבוהה. מצטער אבל המחשב משרת אותי ולא אני אותו. לפותח השרשור: נסה למצוא חבר אצלו תוכל לנשף את המארז הפתוח בעזרת פיית אוויר המחוברת למדחס. זה יעיל ביותר, מנקה את הספק ואת כל המאווררים/צלעות קירור/מרווחים וכך הלאה. לא צריך לפרק את הספק (אלא אם תרצה לבחון את מצב הקבלים שלו), לוקח דקות בודדות ואם הלחץ חזק מספיק המארז יצא נקי. ניתן גם להבריש אבק עיקש הנצמד למשטחים אבל בעשרות שנות טיפול בלא מעט מחשבים אף פעם לא נתקלתי בבעיה שנבעה מנישוף כזה. כמובן שלא צריך להצמיד את הפיה המוזנת בלחץ של 8 בר ישירות לרכיבים, אבל מעבר לכך אין בעיה. אם כבר הייתי מחליף גם את המשחה התרמית של המעבד, נניח כל שנתיים. למה אתה מוטרד, אתה עוסק באוברקלוקינג ויש לך בעיות חימום מיוחדות? יוסי

התגובה לנושא המקורי, לא לעניין הטיימינג. באימפלר (מאיץ) של המשאבה שפרקת מהרכב היו צלעות ראדיאליות ישרות. בתחליפית יש צלעות הנוטות לאחור, הפוך מכוון הסיבוב של האימפלר. במכונות צנטרפוגליות סידור כזה מקטין את הלחץ המתפתח (ולכן גם את הספיקה במערכת המים) ומצד שני מקטין את הרגישות למערבולות בזרימה. הרגשת באיזשהו שינוי בטמפרטורת העבודה של המנוע בעקבות ההחלפה? יוסי

שקלת פעם לדחס קלות (מאד) את הסרנים, תיבת ההעברה והגיר לפני תנועה במים? כך תוכל לקזז בעזרת לחץ פנימי זעיר את חדירת המים פנימה אם יש לך מחזירי שמן שאינם מושלמים, צירים מעט אכולים וכדומה. אחרי הצליחה תוכל לבטל את הדיחוס כדי למנוע דליפות שמן החוצה. יוסי

אנסה להסביר את הסיבה בעטיה פתחתי את הנושא. מישהו השקיע אין ספור שעות ומאמצים כדי לשקם מנוע (רובר 10) בו חסרו מרבית החלקים, ומה ששרד היה מוזנח ברמות. השקעה כזו ראויה להערכה. האיש פרש בהרחבה הסבר על הרגישות הרבה של מיסבי ההחלקה בגל הארכובה ובעקבי הטלטלים. אני יודע ששמן נקי מזדהם במהירות גדולה בגלל דליפות דרך הרינגים. המשפץ תאר מין שעטנז של חלקים משומשים ששופצו ברמות שונות ומאד לא אחידות (וחלילה אינני מזלזל). אז הצבעתי על מסנן המסוגל לתת לשמן תנאי פעולה חריגים לטובה לזמן עצום דווקא בגלל השמן הפשוט המשמש במנוע, ובכך להטות במעט את המשוואה לטובת המנוע. לדעתי זה כלל לא אוברקיל אלא פיצוי פעוט על תנאים קשים מלכתחילה. לא ירצו, לא יאכלו. יוסי

אז זה לכאורה מחזק את מה שכתב זה שטען שפריקה של תא בודד בסוללה יוצרת את הבעייה, ואז יווצר מצב שמפל המתח תא אחד לא תקין. שווה בדיקה. יוסי

רן, ערכתי את דבריך כדי שיתייחסו רק למה שתיארתי וכתבתי, כי לא התייחסתי לאיכות השמן בכלל, למעט אי היכולת להשתמש במסנן עומק כשמשתמשים בשמן המועשר במוליבדניום דו-סולפיד. ממתי סינון איכותי הוא ממבו ג'מבו, והאם אתה מבין יותר ממעבדת זיהום אוויר מוסמכת שבדקה ותיעדה את זיהום אוויר לאחרונה? תמהני. כדי שלא יקפוץ שוב מומחה מטעם עצמו אני אדגיש שוב שבמקרה שתארתי למעלה הסינון כלל גם סינון מלא של הסולר בכניסת המנוע. אני האחרון שיחלוק על קביעתך שהחלפת שמן תכופה תורמת, וברכב הממעיט לנסוע אני מקיים זאת בעצמי (רכב הנוסע 4000 ק"מ בשנה ועובר החלפת שמן כל 6 חודשים למרות שהשמן שבשימוש הוא סינטטי מלא (אבל עשיר במוליבדניום דו-סולפיד ולכן נבצר ממני להרכיב במנוע מסנן עומק). לו יכולתי הייתי מחליף שמן מנוע כל כמה שנים ללא כל היסוס והטורח בהחלפות חצי שנתיות היה נחסך ממני. אין כל דמיון בין הסובארו שאתה מזכיר ובוודאי נוסעת קילומטרז' נורמלי לשנה, ובין רכב עתיק הנינהג מעט ולמרחקים קצרים. במקרה כזה יהיה עיבוי מים בעוקה ובבית גל הארכובה כי בוודאי הרכב אינו מאוכסן באטמוספירה מבוקרת או מצויד בנשם המכיל סיליקה ג'ל. יוסי

קשה לי להאמין כי הרי הקרב צריך להתאים בדיוק לבית. במסנן העומק הקרב יושב ללא כל אטם בינו לבית ולכן אני מעריך שלא יתאים. האטם היחידי מורכב בין המכסה של הבית לבית המסנן עצמו. יוסי

במקום להמשיך ולהסתובב סביב הזנב, נסה גישה שונה. הפשוט ביותר לאתר מטען תקין אצל מישהו ולראות אם הסוללות או לפחות אחת מהן מצליחות להיטען באופן נורמלי, ואז לבדוק זאת על המטען ששינית. לחילופין ואם מה שכתב מישהו מעלי שאולי פריקה של תא בסוללות - אחד או יותר - גורמת לחיווי על תקלה, נסה לטעון בזרם נמוך ולזמן מוגבל את אחת הסוללות תוך שימוש במטען אוניברסלי בעל הגבלת זרם וחיווי על מתח הטעינה. אחר כך חבר אותה למטען בתקווה שהטעינה האיטית והחלקית תעלה את מתח הסוללה ותאפשר למטען להתחיל טעינה נורמלית. לא יודע מספיק על סוללות ליתיום ויתכן ושאר התאים יטענו לגמרי והתא הפרוק עדיין לא יטען במלואו אבל לפחות תוכל לדעת אם המטען מתפקד. יוסי

קשה לי להאמין שלא ניתן למשוך זוג חוטים דרך חור שיקדח מתחת ללוחית הרישוי של הרכב וכדומה. לא יודע מה המשמעות של וואקום בבגאז' אבל אם צריך, תמיד אפשר לאטום עם סיליקון או באמצעות שימוש בכבל בחתך עגול וגרומט מתאים. נסה לברר קודם כל עם המוסך האם טעינה איטית של המצבר באמצעות מטען יעודי או מאולתר (שנאי, גשר דיודות וקבל) 'מקובלת' על הפרימדונה, או שיש צורך בתנאים מיוחדים וכדומה. האם ליצרן עצמו אין מטען יעודי למצבים כאלה? יוסי

מעבדה אחת כבר הוזכרה כאן. גם המומחה שלי ממליץ עליה, ולדבריו הם מקצוענים. השנייה נמצאת בטכניון ולטעמו מומלצת פחות. לגבי משלוח הדגימות לדרום אפריקה פנה בפרטי ואקשר אותך אל האיש. רק אזכיר שהמעבדה בחו"ל היא ענק עולמי ועתיר ניסיון. ממליץ לך לבדוק עלות ומועד מתן התשובות. כמו כן אני ממליץ לתת מכסימום פרטים על סוג השמן הנבדק (המקורי כמובן), תנאי העבודה, סביבת העבודה (סוג האבק האופף אם ידוע, אטמוספרה ימית וכדומה), חומר של קסוות המיסבים וכדומה. אם נעשה שימוש בחומרי אטימה העלולים לזלוג לשמן, רצוי לציין זאת. פרוט כזה יסייע מאד לקבל מידע מפורט. חוץ מזה צריך לפרש את הממצאים, ורצוי שיהיה מישהו שיכול לבאר אותם במקרה של חוסר הבנה. זה לא שחור/לבן. הדו"ח מכיל פרוט רב ורצוי להתייעץ לפני משלוח הדגימה כדי לתאם ציפיות. יוסי

כן, 1 מיקרון. המסנן לא נסתם במהירות בגלל שטח הסינון העצום שלו. גוף המסנן וכמובן גם אלמנט הסינון מיוצרים בלפחות 3 גדלים שאני מכיר. אם המנוע גדול במיוחד או לשימושים אחרים ניתן להרכיב זוג מסננים לעבודה במקביל (לצורך סינון הסולר), אבל עד כה לא ראיתי שלצורך סינון השמן הוא נזקק לצרוף כזה, ואני מדבר על התקנה לה נחשפתי במנוע ענק, גדול בהרבה מהמקובל ברכב. הסינון איננו רב שלבי אלא לאורכו של גליל (כלומר לגובה הגליל) העשוי מסרט נייר יעודי המגולגל באופן הדוק. למסנן מיגבלות משלו. הוא לא סובל מפל לחץ גדול מדי כי אז נוצרות בו תעלות פנימיות ושמן מצליח לחלחל ללא סינון, ולכן חשוב להיות ער למפל הלחץ על פני הקרב. מפל הלחץ המופרז - כשהוא נוצר - מסמן שהקרב סתום ויש להחליפו, אבל גם אז בהיות הסינון מעקף בלבד לא קורה אסון. יוסי

קודם כל וכדי שלא יאמרו אחר כך אההה. יש לי שותף, שבעסק השייך לו בלבד מייבא, מספק ואם צריך גם מתקין מערכות סינון עומק. הוא בעל ניסיון של 6 שנים בנושא טריבולוגייה מהצד של שמנים, וחנך אותו גאון דרום אפריקני שהנהיג שיטות קפדניות של סינון שמן וסולר בדיזלים וגירים אוטומוטיביים כבדים, וכן טיפולים ותחזוקה מוקפדים של מערכות הצינון ויניקת האוויר. הציוד שרת במכרות שהם מהסביבות החמורות ביותר מבחינת תנאי עבודה, והושגה הארכת חיים (שעות מנוע בין שיפוצים עוקבים) של פי 3 ועד פי 6 מהנורמה שהייתה מקובלת קודם. גם היום הוא מנהל (ולא ארחיב) מהלך של התקנת מערכות סינון כאלה בשימושים אוטומוטיביים. בניסוי שכבר הסתיים הושגה הפחתה גדולה ברמות זיהום האוויר רק בגלל סינון הסולר והשמן אבל צריך להדגיש שאלה מנועים - אומנם מודרניים וממוחשבים - שאין להם מערכות בסגנון יורו 4/5/6. למה אין מערכות כאלה בכל דיזל כבד, אל תשאלו אותי. כנראה שזה מאותה סיבה שרק חברת תובלה אחת (כך נדמה לי) משתמשת במערכות ניפוח צמיגים רציפה במשאיות שלה. אנשים שמרנים וקשה עד בלתי אפשרי להוביל שינויים, גם כשיש תוצאות מדהימות. הוא טוען שמערכות סינון כאלה כמעט מבטלות את הצורך להחליף שמן מנוע. זה לא שטח ההתמחות שלי אז הידע שלי בתחום יחסית מוגבל, אבל בהיותי מהנדס מכונות עם התמחות ברכב (לא תואר פורמלי, לא היה כזה בזמנו) אני יודע לשאול את השאלות הנכונות, לדוגמא ההסתייגות שרשמתי לגבי גודל חלקיקי המוליבדניום דו-סולפיד. השטח שלי, (ככל שמישהו סקרן) הוא אנליזת רעידות. יש לי הסמכה בין לאומית בתחום וציוד יעודי, נייד ומתוחכם לנושא. תופעות של רעידות, רזוננסים, התאבכויות, חוסר איזון ושאר מנגנונים שליליים הם בהחלט כוס התה שלי. כדי שהקריאה תוקל, אענה לשאלות שהעליתם בתגובות נפרדות. יוסי