mickey

יש גם צד שני לסיפור כזה. כתבת "הגעתי ללא התראה..מוסך עמוס..". הצד השני הוא הלקוח שהרכב שלו על הליפט והוא ממתין שיסיימו את הטיפול ברכבו, ועתה בשם "ככה קונים לקוח..", הוא ייאלץ להמתין עוד 25 דקות [אתה כתבת..] .. כמו שאתה [לדוגמא] בבנק, עומד בתור, ולקוח, והפקיד/ה מקבלת שיחות מלקוחות על-חשבון העומדים בתור.. אז איני צרה בך, [וסליחה על הביטוי] "הנדחף בתור", וגם לא בבעל-המוסך, ואני מבין את הדינמיקה של לקוח-חדש-פוטנציאלי, אולם איני מתפעל יתר-על-המידה מנותן שרות הנוהג כך..ובעיני זה לא שרות..

*** דורון ענק הביטוח ספונסר הפורום, מן-הסתם מתחום הביטוח ויוכל לתת לך סיוע נכון ומדויק באשר למה ואיך, אני "סתם חובבן"... אם יש כאן עניין של ניגודי אינטרסים, שלח אלי הודעה פרטית ואסייע בידך, כמיטב הבנתי. ללא קשר- הייתי עושה הפרדה בין 2 הנושאים- עניין קבלת הפיצוי בגין ה- total-lost ועניין "הרכב חליפי". על-פניו, ממה שכתבת, אני סבור שיש לך כאן קייס לקבל זיכוי על הפרמיה החלקית ששילמת בגין "קבלת רכב חליפי..", השאלה שאתה צריך, לדעתי, לבחון, היא מה סך התמורה הצפוייה, והאם היא שווה, עבורך, את הטירחה..זה עניין אישי לחלוטין, יש אנשים שיילכו לתביעות קטנות בגין 30שח בשם העיקרון, ויש ש- "עזבו אותי, בשביל 300שח תנו לי שקט..".. בהצלחה

מקווה בשבילכם ששלחתם את המסמכים בדואר רשום..ושמרתם את הקבלה.. על-פי התקנות, על חברת הביטוח להגיב בכתב תוך 30 יום מקבלת המסמכים אצלה. היא יכולה להגיב באחת מהאפשרויות שכאן- קבלת תביעתכם/קבלה חלקית/דחייה/בקשת מסמכים נוספים/בקשת אורכה וכולי. הסך המשולם צמוד למדד החל מהיום ה- 30 לתאריך האירוע. בנוסף תחול ריבית שנתית בסך 4%, החל מהיום ה- 30 לתאריך הגשת המסמכים. מציע לכם לשלוח רק ברשום, ולתעד כל שיחת טל., תאריך/שעה/משך-השיחה/שם נציג-ת חברת הביטח.תימצות השיחה מה היה תוכנה, מה ביקשתם ומה ענו לכם. והיה ואיתרע מזלכם ותגיעו לערכה משפטית [אפילו שזה רק תביעות קטנות], מירב הסיכויים שזה ייטה את הכף לזכותכם..

על-פי התקנות [חוזר גופים מוסדיים, 2011], על חברת הביטוח להודיעך האם היא מקבלת/דוחה את תביעתך בתוך 30 יום מתאריך הגשת המסמכים על-ידך. למען הסר-ספק- חברת-הביטוח חייבת, בטווח זמן זה, להודיעך מה בכוונתה לעשות, לקבל/לדחות/לקבל חלקית/לבקש ארכה ו/או השלמת מסמכים..אולם המצב שאתה מתאר שחברת הביטוח אינה בקשר עימך, ועברו מספר חודשים אינו סביר.. בכל מקרה, מגיע לך, על-פי התקנות, הצמדה למדד החל מחלוף 30 יום לאחר תאריך קרות האירוע..וריבית שנתנית של 4%, מחלוף 30 יום לאחר מועד הגשת המסמכים.. בכל מקרה- ממליץ לך, לעבור לפסים של דואר-רשום, בנוסף על תיעוד כל שיחה שאתה מנהל עם חברת הביטוח ולא משנה מי יזם אותה. תאריך/שעה/משך השיחה/עם מי דיברת/מה היה נושא השיחה..]

עקרונית אתה צודק. אולם רוב הסיכויים שהרכב תוחזק ברמה המינימליסטית ביותר על-מנת לחסוך בעלויות, ולא תמיד בדיקה במכון יכולה לאבחן זאת. גם בשוק זה יש חברות המתייחסות בצורה "אחראית" יותר לציי-הרכב שלהן ויש הפחות. לי אישית היה ניסיון לא-מוצלח עם קל-אוטו. בזמנו רכשתי מהם קאיה-פרייד, והתברר עם הזמן, שנעשה "קיצור-דרך" באחזקת-הרכב [בעיית היתחממות], שלא הייתה אפשרות לאפיינה בבדיקה שנעשתה במכון. לא שהפרט מעיד על הכלל, ואין משום ניסיון אחד להטיל על הכלל..אולם, והיה ואעמוד, בעתיד, בפני החלטה אם לרכוש רכב מליסינג, אני סבור שקל-אוטו לא תהווה אופציה עבורי.

הבנתי. מתנצל אם פגעתי או הרגזתי מישהו מכם, האספנים.

תודה. הגוף כמו של הרכב האדום [בקישור ששלחת], הצמיגים יותר לכיוון הרכב הכחול. איך מסתדר כל עניין הדלק..? אין כל בעייה לתדלק מנועים כה ישנים עם סוגי הדלק הנוכחיים?

למה לחפש רע בדבר פשוט.. לא בעטתי או הלמתי בדופן הרכב, טפחתי/מיששתי קלות, את הכנף הקדמית העגולה, כמו שממששים חפץ שרוצים לחוש אותו, .. אין צורך לבדוק פיזית אם רכב נעולה,.. רואים ש- "קליק המנעול" במצב תחתון..

במסגרת סיבוב-טיול עם ביתי ביישוב, נתקלנו ברכב, טנדר Ford, הנושא לוחית-רישוי בת 5 ספרות בלבד. הרכב במצב נסיעה, אמנם אינו משופץ למצב "חדש-חדש", אולם בכל זאת מחזה מרנין ביותר.. הרכב דומה משהו לטנדרים שרואים בסרטים אמריקאים אודות שנות ה- 70 [אולי אף מוקדם יותר?]. חרטום קדמי מעוגל קצת, תא נוסעים [ל- 2], ומשטח העמסה פתוח מאחור. הרכב גבוה, צמיגים בשרניים, פח עבה ביותר [טפחתי קלות על הפח וזה מרגיש כפי שרכב צריך להרגיש, ולא איזו קופסת סרדינים..], תא נוסעים "פונקציאלות-ספרטנית", 2-3-4 מתגים בלבד, הגה לידי "גבר" בלבד, מושבים הנראים [מבחוץ הרכב נעול] כפי מושבי אוטובוס ישן, פלסטיק חלק, נוקשה, ומבריק, עם רצועת גומי החובקת אך קו התפר, פיית מיכל-הדלק, מעיין צינור קטום, המתנוסס בגאווה אל-על, כ- 10סמ מהדופן, ..בקיצור- "רכב-רכב.." . לסקרנותי- האם יש למישהו מכם, האספנים, מושג באיזה טווח שנים מספרי הרכב עברו מ- 5 ספרות ל- 6 ספרות? תודה למשיבים.

כבעליו של s80,03,2.4 ופוקוס חדשה, יכול להעיד שההוצאות אינן "כה מפלצתיות" ביחס למשפחתית כפי המקובל לחשוב.. צריכת דלק ממוצעת- נסיעה עירונית כ- 9קמ/ליטר, בין-עירונית- 12-14קמ/ליטר, כמובן שפרמטרים אלו תלויים במצב הרכב, ומאפייני הנהיגה.. לתשומת-ליבך- קח בחשבון שלרכבים אלו רמת-סחירות נמוכה בדכ..

הוא לא יוכל לטעון זאת בדיעבד - שלפני כך-וכך ימים/חודשים כך-וכך אירע.. אם הוא ממילא החליט לדווח לחברת הביטוח, כרגע, אז זו מילה-מול-מילה.. אם, לכשיזדכה על הרכב, ינסה לטעון זאת, אף אחד לא יתייחס לזאת, לא חברת הליסינג ולא חברת הביטוח שלך..

אולי זה יסייע לך להרגיש טיפה טוב יותר- זה שהרכב שלו בליסינג, לא בטוח שיפתור אותו בלא-כלום. כשמזדכים על רכב הליסינג בתום התקופה [או במועד מוקדם יותר] , חברת הליסינג מחייבת את הלקוח ב- "השבת מצב לקדמותו", וכאן יש סיכוי לתשלום נכבד לכל שריטה וקימוט, מכיוון שחברת הליסינג מתמחרת גם את זמנה, בדיוק כפי שקורה בעת השכרת רכב.. אז אולי "יסגר החשבון" בדרך זו..

לטעמי, כל הרעיון בפורום מסוג כזה הוא לשתף את המשתתפים, ביידע/חויות וכולי, לטוב ולרע. הרעיון שכל משתתף ייקח לעצמו מה שהוא בוחר. אישית, בסופו של יום, איני רואה פגם במה שהמתלונן כתב, וגם לא בחברת לובינסקי. לכל צד זוית-הראיה שלו, ולדעתי 2 הצדדים "צודקים", ואין בכך כל סתירה. המתלונן צדק בתלונתו, נגרמה לו עוגמת-נפש, השחתת זמנו וכולי.. חברת לובינסקי, הודתה בטעותה, ובמקביל הציעה פתרון כולל פיצוי מה [חיישני הרווברס], למתלונן. מי שלא עושה לא טועה, אמרו חכמים, ומכיוון שאין כל סיבה להאמין, לדעתי, שהדבר מכוון מראש, אין צורך לנטור איבה וכולי לחברת לובינסקי, ומצד שני אי גילויי אמפטיה הבוטים כלפי המתלונן, כפי שהובעו במספר תגובות אינם ראויים לדעתי.

כאמור אינך מתמצא בתנאי המכרז, ולבטח שאינך מתחום תכנון תחבורה. תנאי המכרז היו כה חד-צדדיים "לטובת" הזכיין, כך שלא הייתה כאן שאלה של אם הזכיין ירויח אלא כמה. מספר דוגמאות ישירות לכתוב על-ידך- נפח תנועה בכביש- מדינת ישראל התחייבה לסלילת כבישי הרוחב לכביש 6, במועדים קצובים, תוך כדי התחייבות לנפח תנועה מסויים, אשר הבטיח את נפח התנועה בכביש 6, ומתן פיצוי לזכיין היה ולא יושגו יעדים אלו. בג"צים/אירגונים ירוקים/הפקעת אדמות- המדינה נטלה את כל ההתחייבות בגין גורמים אלו, מראש, על עצמה, וגם כאן תוך כדי הסדר פיצוי לזכיין והיה ויוכח נזק לזכיין. בשום שלב תיכנוני לא הוטל הספק בכדאיות הכלכלית של הכביש, והמדובר בהליך תכנוני שהחל ב- 1999. נקודת המחלוקת היחידה, במשרד האוצר הייתה- המצדדים בהשקעה בקיים, קרי הרחבת נתיבי/אמצעי התחבורה הקיימים דאז, כגון כביש 40 וכדומה, השקעות ברכבת וכולי, או השקעה "בחדש" קרי כביש 6. אתה חושב שלחינם, משרד האוצר קבע, בזמנו, רף גבייה של קרוב לפי 4, מהממוצע בעולם, לכבישי אגרה? חיפשו עוד דרך למסות את אזרחי-המדינה, ומצאו זאת ע"י שימוש בצד ג'.

אתה מבלבל עובדות עם עיקרון. עיקרון- כתבתי, ולא במקום אחד, שעיני אינה צרה ברווחי דרך-ארץ וכולי.. אני טוען שכאשר קיים משאב ציבורי, הייתי מצפה מהגוף הנבחר לדאוג גם לזכויות כלל הציבור, ולא כך נעשה לא בכביש 6 ולא בעוד הרבה מאוד חברות ציבוריות ממשלתיות.. אני גם איני חש הכרת טובה לדרך-ארץ על שנטלה את הסיכונים כפי הניתן להישתמע מדבריך. בכל פרוייקט בסדר גודל כזה, מתבצע הליך של אומדן סיכונים והזכיינים לעתיד לבוא, כל אחד ושיקוליו הוא, בוחרים מה רמת-הסיכון שהם היו רוצים ליטול על עצמם. עובדתית- ניגשו מספר גופים שראו כדאיות כלכלית לעניין סלילת ואחזקת הכביש כמפורט בתנאי המכרז. הטענה שלי לעניין זה, שתנאי המכרז היו "טובים" לזכיינים יותר מאשר ל- "עם-ישראל", ואני סבור שלאור הרווחים שדרך-ארץ גורפת, היה מקום לבצע עבודת אומדן מדוייקת ונאותה יותר, שהייתה מטיבה גם עם צרכני הכביש, ועדיין דרך-ארץ הייתה מרויחה הון-עתק. הפער הבלתי נתפס, בין טובת הזכיין לטובת הצרכן, כך בעיני, הוא מה שקראתי לו חזירות. גם לקפיטליזם יש צורות שונות, ראה לדוגמא את פינלנד.. באשר לעובדות- ככל הנראה אינך מתמצא בן- סעיף השלמת תשלום הופעל, לא-אחת, בשנים 2003-2007...

אין כל קשר לעלות ההקמה/תחזוקה/דמי-תשלום לעצם העניין שעליו כתבתי. כל גוף פרטי המקים עסק נוטל עליו סיכון כלשהו, לטוב או לרע, רווח או הפסד. כאשר מובטח מראש רווח לגוף פרטי, מכספי/משאב ציבורי, אזי משהו קלוקל בשיטה, כל דעתי. איני מוצא פגם במתן זיכיון לגוף כזה או אחר, לפיתוח/שימוש במשאב ציבורי. אני סבור, שמכיוון שהמשאב שייך לכלל הציבור, שומה על הממשלה לדאוג גם לאינטרס של כלל הציבור, ולצערי, ואני בטוח שגם לצערך [אם תהרהר קצת בדברים] לא כך קורה במציאות. אם היה בהסכם סעיף המגביל את שכר הבכירים, כפועל יוצא מרווח/הפסד של הגוף, תוך כדי שמירה על מינ. שכר ראוי והוגן כלשהוא, אזי איני מוצא מקום לביקורת. אולם כאשר חברת ציבורית, שפעילותה מושתת על שימוש במשאב ציבורי מחלקת לבכירה שכר ללא קורלציה לביצועים, זהו דבר פסול בעיני, ובשפה פשוטה חזירות לשמה מצד אחד, ורשלנות פושעת מצד שני. "נסעת לאט בכביש 6-לא תשלם" = סיסמה ריקה מתוכן. מה אכפת לדרך-ארץ אם תשלם או לאו, היא את שכרה [הלא-מפוקח להזכירך] תקבל, ומהיכן ההפרש?, לא רק הנהג שהתייבש בפקק, אלא גם ממי שכביש 6 אינו רלוונטי לו כלל וכלל. להזכירך הממשלה אינה מייצרת הכנסות, היא רק צינור להעברת כספים. דרך-אגב, הפגם בשיטה אינו ייחודי לחוזה עם דרך-ארץ, לדוגמא- החברות הסלולריות. קיבלו זיכיון למשאב ציבורי [תדרים], ללא פיקוח וראה מה אירע..חילקו דיבדנדים למשקיעים, שכר עתק למנהלים, .. ומהיכן המימון לכל זאת?..וכן הלאה..

על-סמך מה בדיוק אתה קובע "בסך הכל עניין טכני..", ואם בסופו של יום היה מתברר שדווקא במקרה הספיציפי הזה, לא כך הם פני הדברים..אתה אישית היית לוקח אחריות על כך?! הייתי מצפה מחברה לובינסקי, חברה לא קטנה ולא "חדשה בשוק", שתעשה מלאכתה נאמנה, מראש ולא בדיעבד.

אין ממש צורך "לרחם" על חברת דרך-ארץ. החוזה שנחתם בין בעל הזיכיון ומדינת ישראל מבטיח להם רף הכנסה מינ. ו- vice-versa , וזאת למשך 30 שנים. כלומר- אם סך ההכנסות השנתי של דרך-ארך יורד מתחת לרף מסויים המדינה מחוייבת להשלים לדרך-ארץ את ההפרש [ונחש מהיכן לממשלה כסף לכך..ונחש האם יש פיקוח או מגבלה על שכר הבכירים ושלל היועצים לעניין כביש 6..] . במקרה ההפוך- דרך-ארץ מעבירה לממשלה תשלום/תמלוגים מעל סף מסויים [ונחש מה הממשלה עושה עם כסף זה..] כך שהן למדינה והן לדרך-ארץ זהו מצב של win-win..זאת בניגוד למצב הנהג התקוע בפקק בכביש 6..

הבדל זניח- למי? למצבר "השחור" זרם התנעה נמוך יותר בכ- 12%, אולי במתכוון המתלונן בחר בו...קצת קרדיט לאנשים..וגם אם בחר את "הכחול" סתם-ככה, זכותו, לא? מחר תקנה מקרר 600ליטר. יתקלקל המקרר בתוך תקופת האחריות. תדרוש תיקון/החלפה. האם תקבל תשובה- "ביררנו, אך אתה רווק, ואין לך צורך במקרר כזה גדול, קבל מאיתנו מקרר 550ליטר.." ? למען הסר ספק- אני לקוח מרוצה של מצברי ורטה מזה שנים. אישית- אמתין לתגובת היבואן, ואז אחליט אם היבואן הגון או לאו, כרגע, על-פניו, לדעתי התנהלותו אינה ראויה.

אני חושב שבהתחשב בדגם המדובר "626", יש מקום להניח שהמנוע אינו "חדש מהמדף" בעת ביצוע ההחלפה. אני סבור שבדיקת קומפרסיה תיתן לך תמונה "הוגנת" על מצב המנוע. ככל "שחולפים" הקמ קיים פחת מסויים "בכוח" המנוע, ולכן השוואה של הנתונים מול הנתונים התיאורטים תסייע לקבלת אינדיקצייה למצב המנוע. בנוסף הייתי גם מבקש לראות כרטיס עבודה מסודר של הרכב במוסך שבו טופל. מניסיון אישי, לא שהמקרה שלי משליך על הכלל- הוחלף מנוע לברלינגו בכ- 210Kקמ, המנוע "החדש" היה, על פי התעודה שקיבלתי בעל עבר של כ- 60Kקמ, ושירת אותי בנאמנות עוד כ- 80Kקמ, טרם מכירת הרכב.

יש 2 בעיות עם הכבלים "הסטנדרטיים". הבעייה הקטנה זה קוטר הכבלים. דוגמת המחשה- מילוי בריכה בעזרת צינור גינה- ככל שקוטר הצינור יהא גדול יותר תוכל למלא את הבריכה בזמן קצר יותר. על-מנת להפחית בעלויות הייצור, היצרנים מקטינים את קוטר הכבלים = שימוש בפחות נחושת = עלות חומרים נמוכה יותר. הבעייה הגדולה יותר אלו נקודות המגע/חיבור של הכבל עם התנינים שבקצה, ויותר משמעותי: שטח המגע של התנינים עם תופסני המצבר. גם אם הכבלים יהיו בעלי קוטר "נכבד" אך התנינים יהיו בעלי "שיניים שפיציות"=שטח מגע קטן..החוליה החלשה/הנמוכה קובעת בסופו של דבר... ולכן סיכויי התנעת "רכב תקוע" בעזרת מצבר קיבולת נמוכה יהיו נמוכים.

העברת בעלות/הנפקת מסמכי רכב/יפוי-כח וכולי תקפים/ניתנים לביצוע רק עם הצגת תעודת הזהות ו/או מסמך מזהה, שאחרת כל פלוני/אלמוני יכול "לבוא מהרחוב" ולטעון לבעלות על הרכב וכולי... מציע לך, בשלב זה, ורק ליתר ביטחון, להקליט את שיחותיך עימו, ללא ידיעתו. מאחל לך שיסתדר העניין, ושזה רק עניין של מוכר עצל/רשלן שפשוט לא מתחשק לו להטריח עצמו לבנק/דואר..

תודה. 2 מזוודות גדולות ו- 4 טרולים נכנסים ברכב?

מניסיון אישי לפני שנתיים בגרמניה- רכב נוח לנהיגה, למעט מעיין "שטח מת" בפינה השמאלית הקידמית של הנהג.. לרכב 2 דגמים 5 מושבים ו- 7..אולי שווה לך לבדוק את אופ. 7 המושבים, למען "הפרדת כוחות" בין הילדים במקרה של נסיעה ארוכה ומשעממת מבחינתם..

אודה לטיפים מבעלי ניסיון בשנה-שנתיים אחרונות לנושא שבכותרת. רכב נוח ל- 4 מבוגרים. תודה לעונים.