sperial

מובן. אבל חשבון הבנק כן. רציתי להדגיש את הריכוז שהתקרב ל-8,000 ש״ח. כמובבן שהתעלמתי מרישוי וביטוח, עוד 5,000 ש״ח באותו חיוב אשראי. חוץ מזה, גם לחלק מהטיפולים שציינת אפשר להתייחס כבלאי. ממש עניין של איפה לשים את הגבול.

לא בהכרח. בוודאי לא בביקורים הראשוניים. אתה חושב שכשהוא מקליד מספר רישוי קופץ לו כל הצי? כמובן שאם בהקלדת מספר הרישוי יעלה ״כהן ושות׳ השכרת רכב״ תהיה התיחסות. אבל אם זה ״סתם״ משה כהן? מאין צריך המוסכניק לדעת שמדובר בחברת השכרה? חוץ מזה, אם הוא רוצה לקבל יחס משופר כדאי שייצור קשר עסקי מחייב עם נותן השירות. אם מדובר בחברת השכרה יש יתרון לגוף עם פרישה ארצית.

״מגיע״ ? לאף אחד. שייזום פניה ליבואן ויסדיר את מעמדו.

מה שחשדתי בתחילה התבהר לי כעת. מדובר באיזו חברת השכרה חאפרית במגזר החרדי. אולי אפילו לא מוסדרת באופן רשמי. מי שמתנהל כמו חאפר לא נהנה מהיתרונות של עסק מסודר.

התצוגה הכחולה אכן היתה מיוחדת מאוד לפני שאותו יפאני המציא את הלד הכחול (וקיבל על כך פרס נובל). היה לי שעון רדיו של סוני עם תצוגה כזו, משהו בסגנון הזה: תמיד נהניתי להסתכל על התצוגה. פחות נהניתי כשהיה מעיר אותי עם החדשות של 6 בבוקר. אין לי מושג איפה נעלם.

אתה משתמש ברכב הזה כדי לקחת את הילדים לגן? כדי לנסוע איתם ללונה פארק? לקחת את עצמך לעבודה? אם כן זה 200,000 ש״ח בחניה. אם לא - זה צעצוע. לגבי התנהלות כספית - כאמור, פילוסופיה/תפיסת עולם/נושא להתקשקשות בפורום. לא שייך בכלל לרכב אלא לעוף.

לא ניסיתי. הזמנתי 4 פעמים מאיביי, 3 הגיעו, הזמנה אחת, בתקופת הקורונה, אבדה בדואר הליטאי. יש מעט מאוד דברים שאני מזמין מאיביי, בשנים האחרונות הצבעים האלה וסוללות בגדלים מוזרים, אני מעדיף להמנע מהמותגים הלא ברורים של עליאקספרס.

למפות? זה יותר מוקדם. איכשהו מתחבר לי עם hum. מה זה fl? היה לי אוסף של סלולריים ואפילו אוסף של כרטיסי sim. באיזה שלב הושלכו לפח. האוסף היחיד שממנו אני לא נפרד הוא מכוניות ה-matchbox מהילדות, רובו במצב mint, תופס קופסה לא גדולה.

עוד הוכחה שסנדסון צדק. פיג׳ו… סיטרואן… אותו הדבר.

ומה הסיבה? אני ניצלתי אחריות פעם אחת - תיבת ההילוכים הסוררת של סוזוקי. אכן היה תהליך קצת מייגע, חלקו בגלל חגי המוסלמים - אבל הרכב לא היה מושבת כך שלא הפריע לי יותר מידי.

עשיתי את זה עם שניים מהבנים שלי (הבכור בהשגחה שלי, השני בהשגחה של הבכור). אמנם ״רק״ אחרי 8 שנים מהטסט - אבל הזמן שנדרש במגרש החניה היה פחות מ-10 דקות.

קצת קשה להבין את הסיפור. מכל מקום, התנהלות של רוכש פרטי שונה מהתנהלות של עסק. רוכש פרטי בוחר את החבילה שמציעים לו. הוא יכול להכניס את טיב השירות לשירולים שלו, אבל לאהלהשפיע עליו. לעומת זאת עסק שקונה עשרות רכבים יכול לבנות עיסקה כוללת, שתכלול גם הסכם שירות, כולל עדיפות במתן שירות במוסך. זה לא יפתור מחסור בחלפים, אבל בהחלט יכול לעזור בתור לליפט. אבל את זה הוא צריך לעשות לפני הרכישה. בבכלל, השיקולים של עסק שונים מאלה של רוכש פרטי, הוא צריך לבחון איזה עיסקה תשיג לו את הרווחים הגדולים ביותר. אנינבספק האם מישהו כאן יודע איך פועלים הסכמים בין יבואנים לחברות השכרה, החברהשלך צריך להשקיע מאמץ כדי להגיע לעיסקה המתאימה לו.

זה כבר עניין פילוסופי. כי זה לא ״200,000 ש״ח בחניה״ אלא ״צעצוע בשווי 200,000 ש״ח. עכשיו שים את הצורך בצעצוע מול צורך לממן את הלימודים של הילדים, לשדרג את הדירה או לממן את הפרישה. ואת התעדוף הזה לעשות מול מה ששןכב לך בבנק. כמובן שהתעדוף הוא אישי, אבל חייב להתבצע בתוך מסגרת.

אתה יודע איפה אני גר - סמטה שקטה בשכונה טובה. אבל משאיות האשפה/גזם/הובלות לא תמיד מתחשבות. ובינינו - גם שכנים טובים טועים לעיתים. וגם אתה ואני.

בארונה זה דו שלבי - קודם ההשהיה של ההתנעה (S&S) ואז של השתלבות הראשון.

אני חושב שכתבתי כאן פעם - שמיעה אבסולוט נישט. אני קיבלתי לא מעט נזקים מ-5.56 ו-155 מ״מ.

הניסיון שלי הוא שני רכבים בזמן נתון, כפול 40 שנה. קורה בכל מקום.

גם ״הדור המבוגר״ גולש באינטרנט כבר 30 שנה ומתפעל סמארטפון כבר 15 שנה.

נראה שהבעיה אינה הבלאי אלא שהתרכז בטיפול אחד, ולכן כאב בכיס. אם היה מתחלק לשניים או שלושה טיפולים לא היית מתלונן. אגב, הטיפול האחרון בארונה של אישתי: 6 שנים, 43,000 ק״מ - אבל מעבר לשגרה רצועת אבזרים (נדחתה מהטיפול של 4 שנים) וצינור קניסטר - ו… פוף, עפו 4,200 ש״ח. וזה אחרי שבחודש הקודם הלכו 3,500 ש״ח על מצבר (AGM) וסט צמיגים.

כן. כשאתה יורד לשוק תלפיות. בנשיקות האלה לא מוגבלות לבית - למרות שאת הכי מגעילה - שעלתה לי איזה 1,500-2,000 ש״חח, קיבלתי מול הבית.

אני מניח שזה כמו הזיתים באמריקן אירליינס. חברה שמגלגלת מיליארדים וחסכה כמה עשרות אלפי דולרים. אני בספק האם מסכי מגע זולים מכפתורים. אבל אם הם שם ממילא - למה לא להסתפק בהם?

סקודה, סיאט, פולקסוואגן ושאר היצרנים מהקבוצה משתמשים במערכות הנעה דומות. עם זאת יש בקבוצה מגוון עצום של דגמי תיבות דו מצמדיות המתאימים למנועים ודגמי רכב שונים. תיבת ההילוכים הרובוטית הדו מצמדית היא התפתחות של שני העשורים האחרונים והופכת נפוצה יותר ויותר אצל יצרנים רבים. דווקא אלה של קבוצת פולקסוואגן, בעיקר מ-8-10 השנים האחרונות, יחסית אמינות. אצל חלק מהיצרנים האחרים הטכנולוגיה עדיין לא הבשילה ויש דיווחים על יותר תקלות. צריך להבין שמצמד הוא רכיב שיש בו חיכוך, ולפיכך, בדומה לבלמים, הוא נשחק עם השימוש, וקצב השחיקה תלוי בכמות ודרך השימוש. העניין הוא שבבלמים עלויות ההחלפה מתפרשות על פני השנים (פעם רפידות ופעם רפידות וצלחות, פעם לפנים ופעם מאחור), בעוד שהחלפת המצמדים בתיבה הדו מצמדית מגיעה במנה אחת של כמה אלפי שקלים. לפי הדיווחים בפורום גם מבחינה זו פולקסוואגן זולה יחסית, ובחברות אחרות המחיר כפול ויותר.

מסקנה משרשור מקביל - להזמין מאיביי בקבוקון צבע לתיקונים קטנים. אתה בישראל, צפה פגיעה (ועוד אחת, ועוד אחת) 😭

לפני איזה 7 שנים טסתי מבוקרשט לת״א. היה שם סיפור עם הושבה - הפרידו בין הורים לילדיהם שלהערכתי היו בני 5-7. בקצרה, אישתי ואני החלפנו מושבים עם הילדים כדי שישבו עם אביהם. בהמשך הטיסה שמעתי דיון ער בין האב לבנים על ההבדלים בין רכב אוטומטי לידני. אז חלפו כמה שנים, אני מעריך שהילדים כבר בני מצווה פלוס, אבל לא אבדה תקוותנו לחינוך מוטורי.

הולך ופוחת הדור. בעיקר צריכת הנייר. בגיל הזה היה לי אוסף קטלוגים של מכוניות מנייר כרומו משובח. היום הקטלוג נעלם בלחיצת כפתור כשמשנים את הצבע של הפסכסף.