sperial

redrose - התחשיב שלי שונה לחלוטין משלך, וזה כיון שאצלי התנאים שונים: 1. רכב הליסינג הוע מזדה 3 ולא I10. צרכים שונים (משפחה של 5) ואיכות חיים שונה, אבל גם עלויות יותר גדולות. תחשיב של I10 לא מעניין אותי כיון שהוא אינו מתאים לצרכי, מובן שאילו הוא היה מתאים לי התחשיב היה בהתאם לכך - אבל לא רק בצד של הבעלות, אלא גם בצד של הליסינג כך שההפרש היה מתקזז. גם אתה, אילו היית רוכש מזדה 3 היית משלם הרבה יותר מאשר עלות ה-I10 (גם ברכישה וגם באחזקה). 2. אם הייתי מבטח רק את עצמי ואשתי הייתי משלם לביטוח פחות מ-4K בשנה - אבל יש אצלי שני נהגים צעירים (אחד מהם גם חדש) מה שמקפיץ את מחיר הביטוח ל-9-10K לשנה. הנה עוד 500 ש"ח לחודש. 3. אין לך הוצאות מימון? אני מניח שאילו היית רוכש את הרכב במזומן ולא בתשלומים היית מקבל "הנחת מזומן" האין זאת? הנחה זו היא למעשה הוצאות מימון שאתה משלם ליבואן. משום מה עמישראל לא מתייחס להפרש זה כעלות, כיון שבסוכנות הוא מוצג כחלק ממחיר הרכב. מצד שני - זהו כסף שיוצא מכיסך. העובדה שהוא משולם ליבואן ולא לבנק אינה משנה עובדה זו. 4. הדבר החשוב ביותר אצלי הוא שאיני משלם לחברת הליסינג דבר - אלא רק מיסים על שווי השימוש, שזה בודאי פחות מתשלום תמורת רכישת ואחזקת הרכב מתוך מקורותי, שלא לדבר על אובדן רווחים מחסכונות.

צפע, תאמין לי - אם נלכדת פעמיים במקום שבו אתה יודע שהמשטרה אורבת למזלזלים בחגורת ההבטיחות - מגיע לך. עדיף שעל טפשות תשלם כסף או נוחיות ולא בחייך או בחייהם של אחרים. כנ"ל גם ב"עצור" -יש חוק ברור בעניין - עצור בקו העצירה (ואם לא קיים - בקו התמרור), ואם שדה הראיה לא מספק - גלוש עד למקום שבו שדה הראיה מספק ועצור שם שוב. מי שהציב את התמרור הוא בעל מקצוע שמבין את הסיכונים בצומת, ואם היה חושב שהצומת מספיק בטוח היה מציב שם "האט ותן זכות קדימה". אני מדבר לאחר קרוב ל-35 שנות נהגיה בכבישי ישראל ולאושרי עד היום צברתי דו"ח תנועה בודד על עבירה קלה (פניה רחבה - 250 ש"ח קנס ו-2 נקודות). האם איני עובר עבירות תנועה? בודאי שכן, אני לא מכיר נהג מושלם, אבל ברור לי שפרט לחריגות מהירות קלות בתחום הסיבולת שמקובל על הרשויות מדובר בארועים נדירים. ברור לי גם שרובם המוחלט השוטרים בשטח אינם אנשים רעי לב אשר מנסים "לדפוק" אותך, אלא לאכוף חוקים שנכתבו בדם. אם אינך רואה את השוטר מעבר לצומת סביר שגם אינך רואה היטב כלי רכב מתקרבים, כלומר יש סיבה טובה להציב את תמרור ה"עצור" ולאכוף את הציות לו.

הצליל הזה מעביר אותי ל-test mode: בדיקה כפולה של כל דרך חוצה, נסיעה במהירות עד 5 קמ"ש מתחת למהירות המותרת והאטה או עצירה בכל תירוץ. אני חייב לומר שנהיגה בחו"ל (אצלי מדובר רק בטיולים, לכן מדובר בעבודה קשה) מביאה בסופו של דבר לתוצאה הנדרשת מנופש: רגיעה, כולל על הכביש.

מוטב שתפסיק להתמקד רק בבאלנו. גם לי היתה אחת והייתי מרוצה ממנה, והיא נמכרה תוך שעתיים מהפרסום בחלון (לא יד 2 ולא עיתון, פשוט העמדתי אותה במגרש החניה של הקניון ליד קום העבודה שלי עם פתק "למכירה" בחלון האחורי). הצד השני הוא שבמבצך צריך לקנות רכב שנמצא למכירה, ובד"כ זה לא יהיה רכב החלומות. צריך גם לוותר על סטיגמות. מה רע בקורולה 1998? מה רע במאזדה 323? אישית ב-15 השנים האחרונות אני מחזיק ברכב מוצא קוריאני ויפאני, אבל בפורום תמצא הרבה מאד אנשים שדווקא מרוצים מתוצרת איטלה, צרפת, ספרד, גרמניה וצ'כיה. תביא בחשבון שרכישת רכב, היא תהליך הגוזל זמן ומאמץ. אני רכשתי לאחרונה רכב חדש, הקדשתי מספר ימים לסיור בסוכנויות הרכב, בחלקן ביקרתי יותר מפעם אחת. רכב משומש הוא בעיה יותר גדולה כיון שהמכוניות נמצאות ליד בתי האנשים, לא בריכוזים כמו סוכנויות הרכב. תבקש יפה מאבא\אמא את הבלנו הישנה שלהם בשעות הפנאי, אני מניח שהם ישמחו לסייע לך. יש עוד אפשרות, והיא לברר היכן נמצאים ריכוזים של רכב למכירה באזור מגוריך. אני חיפאי, ובחיפה יש מספר מקמות שבהם אנשים מחנים בסופי השבוע כלי רכב המוצעים למכירה. צא לריכוזים כאלה, רצוי עם חבר המבין ברכב ועם מחירון לוי יצחק ביד, תוכל לסנן את המכוניות המתאימות לך ואז לבצע בדיקה ראשונית בשטח, ואם תמצא מועמדת שבבדיקה ראשונית מתאימה לצרכיך לנסוע למכון הבדיקה ולסכם עסקה. אף אחד לא יבוא אליך להציג לך את הרכב. אם מדובר ברכב מבוקש הוא יימכר במהירות ללא טרחה רבה מצד המוכר. אם מישהו מוכן לבוא אליך אני הייתי חושד שמדובר ברכב בעייתי. הכן לעצמך זמן ותקציב לצורך חיפוש הרכב המתאים. צריך לנסוע לראות את המכוניות, צריך לשלם תמות תחבורה לרכב המוצע, לשלם למכוני בדיקה, יש עלויות לאחר הרכישה (תיקוני "יישור קו", ביטוח, העברת בעלות ולעתים גם רישוי שנתי). וכמובן - תביא בחזבון הוצאות שוטפות. ציינת שהמוכרת של אותה באלנו חבוטה דרשה מחיר לא סביר. לטנגו צריך שניים, אל תסכים למחיר שלדעתך אינו סביר. בשביל זה יש תהליך של משא ומתן, ולפעמים הוא כושל. לא נורא, יש בחוץ עוד מכוניות, ובינתיים אתה חוסך כסף כדי להתקדם בעוד שנתון. ודבר אחרון: יתכן שהרכב הראשון שתראה יהיה גם זה שישרת אותך נאמנה כמה שנים, אבל אתה בהחלט יכול גם "ליפול" ובעוד כמה חודשים לעמוד מצידו השני של המתרס בנסיון למכור רכב. לא נורא, זה רק רכב, אמנם אתה עובד קשה כדי לממן אותו אבל תפקידו לשרת אותך ולא להפך. אם אתה רואה שאתה משקיע ברכב יותר מדי חזור על התהליך, למרות הקושי.

את עניין קיבוע ה-GPS על השמשה לא ידעתי, למזלי לא נתפסתי. לעומת זאת צריך להזכיר שהחזקת מפה עם מיקום מארבי המשטרה והמצלמות הינה עבירה פלילית חמורה (כנראה הכשלת שוטר במילוי תפקידו או משהו דומה), והדבר כולל גם מפה במכשיר ה-GPS אם המפה נמצאת בבגאג'. הדבר נכון גם בגרמניה ואוסטריה, ויצרני ה-GPS נאלצו לאסוף מכשירים מהחנויות ולהפיץ תוכנה חדשה ללא מפות המצלמות. ואם מישהו מתלונן על הקנסות שכביש 6 גובה על אי תשלום תמורת נסיעה - אתם מזומנים לבדוק את החוק האוסטרי. אאל"ט קנס של עד 2000 אירו (!!) על נסיעה באוטובאהן ללא המדבקה המעידה על תשלום מס הכבישים. מן הסתם גם הפקקיןם מתנהלים בסדר מופתי, בלי גונבי נתיבים מסוג המקובל בדרום מזרח אגן הים התיכון.

לא מכיר את הפוקוס, אבל יש מכוניות בהן לחיצה אחת פותחת את דלת הנהג ויש צורך בשתי לחיצות רצופות על מנת לפתוח את שאר הדלתות. נסה זאת.

לפני הרבה שנים אבא שלי מכר רכב מבוקש. הרכב נמכר לפני שפורסם (מישהו השיג את העיתון מתוך המערכת, לפני שיצא למכירה). טרחתי לספור את מספר הפניות שנענו ב"לא רלוונטי" והוא עלה על 150, בכל השעות הסבירות והבלתי סבירות בסוף השבוע. סיבה טובה להקדיש מספר טלפון מיוחד למכירה או לשכור שירות כמו "מספר נוסף" של סלקום או שירות העברת השיחות של יד 2.

גם בגרמניה. ולמרות רוח השרשור - גם כמה מלים טובות על ישראל: 1. שילוט בשלוש שפות - מקל מאוד על נהגים זרים. באף מדינה אירופית לא מצאתי שילוט שלא בשפת המקום, נסו לפעני הנחיות בגרמנית או הולנדית על פני תמרור. יצא מכלל זה שילוט הכוונה דו לשוני ביוון. 2. רמזורים חד משמעיים, אם יש אור ירוק זכות הקדימה מובטחת, מונע קונפליקטים. 3. חניונים הרבה יותר מרווחים - בקיץ האחרון נהגתי בגרמניה, שוייץ ואוסטריה בפיג'ו 5008 היה לי קושי גדול לעבור אתו בחניונים שלא לדבר על תמרוני כניסה ויציאה בחניה למרות שהרכב קצר יותר - אם כי רחב יותר - ממזדה 3. הסיבה היתה מעברים צרים מאוד, ולא מדובר בחניון בודד אלא בתופעה נפוצה. שלא לדבר על כלי רכב גדולים יותר בהם נהגתי בשנים קודמות.

iziatg, תחשיב ההפסד הוא אישי לגמרי. לאשתי יש רכב ליסינג כאשר הבחירה היא בין קבלת הוצאות רכב לבין קבלת רכב הליסינג. גם אם היא תבחר בהוצאות הרכב הרי שמדובר ברכיב לא פנסיוני בשכר (כלומר העדרו אינו פוגע בפנסיה), ומעבר לכך היא מקבלת גם תקציב דלק, שגם הוא רכיב לא פנסיוני. מצד שני, אם אני מחשב את העלויות האמיתיות של החזקת רכב לעומת הוצאות רכב שמשלם המעסיק הרי שאחזקת הרכב עולה הרבה יותר מהחזר ההוצאות המתקבל. תשלום המס על רכב ליסינג הוא עניין אישי מאוד ותלוי בסוג הרכב ובמדרגת המס, כך שהאומדן של 800 ש"ח גס מאוד, יכול להיות הרבה פחות או הרבה יותר לפי התנאים האישיים. נסה לחשוב כמה עולה לך אחזקה חודשית של רכב חדש (שהרי רכב ליסניג מגיע חדש ומוחלף כעבור 3 שנים): רק ירידת הערך היא לפחות 1000 ש"ח לחודש, הרישוי והביטוח עוד 800 ש"ח, הוצאות מימון (ריבית תמורת הלואה או רווח מהשקעת הכסף שנמצא בידך ולא אצל יבואן הרכב), דלק, טיפולים שוטפים וכו'. אם אתה מחזיק רכב פרטי אתה משלם סכומים אלה מתוך השכר שנותר לך אחרי תשלום מס, בעוד שכאשר מדובר ברכב צמוד אתה למעשה משלם רק את המס על הסכום הנ"ל. כמובן שאם מדובר בעסקת ליסינג הפוגעת בשכר ובמיוחד בשכר הפנסיוני התחשיב שונה לחלוטין, ואז את צודק. אמנם נדמה לי שהסכומים שאתה מצטט מוגזמים אבל כיון שלי כלל אין רכב צמוד וזה של אשתי הוא בתנאים שפירטתי איני יכול להתווכח אתך.

אני אוהד של הסוזוקי ליאנה. רכב נוח, גבוה (לכן נוח לכניסה ויציאה), בגרסת ה-4 דלתות יש תא מטען ענק ובגרסת ה-5 דלתות תא גבוה אם כי לא עמוק (סה"כ בגרסת ה-4 דלתות התא יותר גדול). דבר חשוב - רכב אמין מאוד. החסרונות - לא זריז במיוחד ואני לא בטוח שכל כך חסכוני בדלק. רכב נוסף שהתנסיתי בו עם נסיון מצוין הוא הקורולה של סוף שנות ה-90 - אמין מאוד, יותר זריז מהליאנה, מצד שני תא המטען יותר קטן ומרחב הרגליים בספסל האחורי יותר קטן.

מיקי - אני מסכים אתך במרבית הסעיפים, אך לא בעניין האיתות. בגרמניה ואוסטריה מרבית הנהגים אינם מאותתים במעבר נתיב, אלא רק בפניה. מצד שני - אתה יכוללצפות החלפת נתיבים שכן אין התפרצויות ויש הקפדה על נסיעה בנתיב הימני או בנתיב המוליך אל היעד. בצורה הקיצונית ביותר נתקלתי בכך בבאזל שבה בכביש של 3 נתיבים היה פקק באורך מספר קילומטרים בנתיב האמצעי, ואילו הנתיבים הימני והשמאלי היו פנויים לחלוטין - כיון שהנתיב האמצעי הוביל ליעד המבוקש והצדדיים ליעדים אחרים, ואף אחד לא העלה על דעתו לעקוף מימין או משמאל.

אני לא בטוח שסטיישן הוא בהכרח הרכב הפרקטי ביותר, במיוחד אם צריך להתחשב בתנועה עירונית צפופה ומקומות חניה מוגבלים. עם ילד אחד לא צריך להיות קושי להסתדר אפילו עם סופרמיני (עדיף, אך לא הכרחי, בתצורת סדאן), אם יש יותר מילד אחד בהחלט רצויה מכונית משפחתית בגודל מלא אם כי אישית הסתדרתי, למשל, עם אקסנט 1995 כאשר היו לי 3 ילדים (מהם שניים במושבי בטיחות), כולל לירידה לאילת עם כל הציוד לכמה ימים. יש להביא בחשבון שכאשר יש ילדים גם נפח הקניות גדל מאוד, והדבר לא משתנה כאשר הם גדלים עד שהם עוזבים את הבית. מי שהזכיר את ה-DVD - טוב כבדיחה, אבל ממש לא חיוני. יש לכסף שימושים יותר טובים.

שים לב שאת הביטוי "מוזרויות" הכנסתי במרכאות. ברור שנהג גרמני המגיע ארצה ימצא חלק מהחוקים שלנו מוזרים, כיון שיש לו הרגלים אחרים. עניין הרמזורים הנוקשים והמסלולים הנפרדים לפניה ימינה ללא רמזור מתאימים לאופיו הבלתי מתחשב של הנהג הישראלי, אם כי לא ברור לי מי עיצב את מי שכן איני מכיר את ההיסטוריה של חוקי התנועה בארץ. לגבי מעברי הנתיבים - אין ספק שאתה צודק, והזכרתי את הסובלנות של הנהגים האירופיים ואת אדיבותם, אבל מצד שני - אתה יכול להיות אדיב כלפי נהג שמחליף נתיב כיון שאתה יכול להיות סמוך ובטוח שהוא תעה בדרכו, לעומת הנהג הישראלי שב-95% יהיה עוקף פקקים (ולא יההי מדובר ברכב יחיד אלא בעשרות, מה שיעכב את הנהג שומר החוק). מצד שני - נהיגה בתוך ערים באירופה עלולה להיות סיוט למי שאינו מכיר את הדרך היטב בשל ריבוי תמרורים נסתרים, סימונים לא אחידים וכללים מקומיים. למשל - סימוני איזורי חניה, עירה ואיסור חניה הוא במקרים רבים עניין מורכב מחד ומקומי מאוד מאידך וקל מאד ליפול בפח של קנסות חניה. אישית אני נוהג לשאול מקומיים לפני שאני חונה במקום שאינו מגרש חניה מוסדר.

לדעתי השיקול העיקרי הוא מתי תזקק לרכב וכמובן שיקולי המימון. אם תזקק לו בנובמבר - הקדם והזמן כבר עכשיו (צפה לזמן אספקה של 2-3 שבועות אם הרכב קיים במלאי, ובלתי ניתן לצפיה אם טרם הגיע ארצה). יוצא מכלל זה מצב שבו אתה מעוניין בדגם הצפוי להגיע ארצה בעוד מספר חודשים, וכמובן עניין של ניצול הזדמנויות ומבצעים. שיקולי מכירה הם ספקולציה שכן אין דרך לחזות היום כיצד יתנהג שוק הרכב המשומש בעוד שנה, קל וחומר בעוד 5-10 שנים. דגמים המבוקשים היום עלולים להפוך למאוסים ודגמים שהיום מאבדים מהר מערכם יכולים להפוך למבוקשים.

סעיפים 1 ו-4 שלך סותרים. מכל מקום - בניס נתקלתי במצב שבו הולכי הרגל כמעט שאינם מתיחסים לאור ברמזור (מצייתים רק בכבישים ראשיים ורחבים) - והנהגים ממתינים בסבלנות אין קץ. גניבת רמזורים - אני מניח שאאתה מדבר על איטליה או מדינה ים-תיכונית אחרת. בשויצריה כמעט כל רמזור מצוייד בגאטסו ביותר מכיוון אחד והסובלנות של השויצרים לעבירות תנועה היא אפסית, אין מי שיגנוב רמזור אדום. לעומת זאת בהולנד מבנה הרמזורים הוא כזה שאם עברת את קו העצירה אתה חייב לעבור את הצומת, שכן הרמזורים מותקנים על גשר לפני הצומת ואם עצרת אחרי קו העצירה לא תראה אותם, רק הצפירות מאחור ירמזו לך שאתה יכול להמשיך בדרכך. מצד שני - תזמון הרמזורים מביא זאת בחשבון עם מרווח מספק עד פתיחת הירוק בכיוון החוצה\נגדי. הההתרשמות האישית שלי היא שמצפון איטליה וצפונה יש תרבות נהיגה שמתבטאת בכמה דברים: הרבה אדיבות בכביש, ציות לחוק (הולך וגובר ככל שמצפינים) ואכיפה קפדנית של החוק (אם כי בכל מדינה דגשים שונים).

הבחור לפני צודק, יוצא מכלל זה מצב של רכישה במשפחה הקרובה שבה אפשר לסמוך על המוכר ביותר מ-100% (אני רכשתי 3 מכוניות מהמשפחה הקרובה, אמנם באחת התגלו תקלות - אז ספגתי אותן בלי לקטר ובהמשך מכרתי את הרכב). כמוכן את מציינת שהרכב מיד שניה - מה שאומר שהיתה גם יד ראשונה שאינך מכירה, ויתכן שהרכב עבר תאונות בידיו. אם את קונה רכב מסוג זה מן הסתם אינך סובלת מעודף כסף, ולכן את חייבת לבדוק את הרכב באופן מעמיק, שכן ההפסד במקרה של רכב "חולה" עלולים להיות גדולים בהרבה מעלות הבדיקה.

לא בטוח. מצד אחד - אין מה להשוות את התנהגות הנהגים האירופים הצייתנים והאדיבים לג'ונגל הישראלי. מאידך - צריך להרגל ל"מוזרויות" כגון הרמזורים הפתוחים בכיוונים נגדיים או הפניה ימינה באדום. בישראל דווקא נושאים אלה הרבה יותר ברורים מאשר באירופה. מעבר לכך - אופי הנהיגה משתנה לחלוטין בין מדינות שונות וכאשר עוברים גבול צריך לשנות mode. לפני מספר שבועות היה לי העונג המפוקפק לבצע שינוי כזה 5 פעמים ביום (גרמניה-שוייץ-גרמניה-שוייץ-אוסטריה-גרמניה, תענוג מפוקפק לנהוג ביום אחד 530 ק"מ בגשם שוטף ובסוף הדרך להסתבך עם כבישים פתוחים במינכן שה-GPS לא מכיר). לדוגמא - בגרמניה אם תצפור שלא במצב חרום יסתכלו עליך בעין לא יפה, ואם תהבהב באורות אתה עלול למצוא את עצמך נענש. לעומת זאת באוסטריה ושווייץ צפירות ברמזור בהחלט נשמעות (אם כי פחות מאשר אצלנו) ובאוסטריה הבהוב לרכב נעקף הוא כמעט חובה. ביוון הנהגים יותר פרועים מאשר בארץ (נהיגה ממש לא אירופית), ונסיעה באורות דלוקים בשעות היום (הרגל שהמורה שלי לנהיגה הקנה לי מהפעם הראשונה בה ישבתי בכס הנהג) גוררת סימונים עצבניים מצד הנהגים שמולך. לגבי ארה"ב - לא זכיתי לנהוג שם אבל במסגרת הכנות לשתי נסיעות הספקתי להתקל קצת במידע על חוקי תנועה, והם שונים ממדינה למדינה, ולעתים אף מעיר לעיר (למשל - חוקי חניה מסובכים ביותר בסן-פרנסיסקו, הנובעים מהצורך למנוע הדרדרות כלי רכב במדרונות התלולים) - יש להתכונן לכל נסיעה כזו באופן מעמיק!

תחשיבי הכדאיות די מסובכים ותלויים במדרגות המס של כל אחד, אבל לרכב ליסינג יש, מבחינתי, כמה יתרונות שלדעתי שווים גם עלות נוספת: 1. אין בעיה של ביטוח לנהגים חדשים\צעירים - כל בני המשפחה מבוטחים וההבדל היחיד הוא השתתפות עצמית מוגדלת אם בתאונה מעורב נהג צעיר. 2. רכב חדש כל 3 שנים בלי כל התעסקות בקניה ומכירה - מציג הליסיג מתקשר, ונהג מביא לך את הרכב החדש הביתה ולוקח את הישן. בתחשיב המחיר של רכשית רכב מיד שניה עליך להביא בחשבון הוצאות של "יישור קו" בקניה והפרש המחיר בין קניה למכירה, שהוא למעשה חלק מהוצאות המימון. 3. עסקת הליסינג כוללת גם עלויות רישוי, ביטוח של טיפול שוטף, כולל סט צמיגים ומצבר על פני 3 שנים - עניין של אי אילו אלפי ש"ח (למעשה רישוי וביטוח הכולל נהגים צעירים למשך 3 שנים הם לבדם יותר מ-30,000 ש"ח, אם אינך זקוק לביטוח נהגים צעירים ההטבה שוה בערך חצי מסכום זה, בשני המקרים תלוי בסוג הרכב). בחלק מהעסקאות יש גם שירות של לקיחת הרכב למוסך ואספקת רכב חלופי. 4. אתה מתכוון לקחת הלואה. נכון שהיום הריבית די נמוכה, אבל יש תחזיות לעלית הריבית במשק, וכיון שההלואות לרכישת רכב צמודות פריים הן צפויות להתייקר באופן משמעותי.

מוזר, לי לא היתה שום בעיה לבטח קורולה 1998 (ששווי המחירון שלה פחות מ-30,000 ש"ח). אם יש סוכן שלא רוצה - פנה לסוכן אחר. מחיר הביטוח המקיף לא היה יקר (בסביבות 2700 ש"ח לפני מספר חודשים).

דווקא הגיוני - לא כל אחד רוצה להפיץ את מספר הטלפון שלו בקהל, כדי למנוע הטרדות לאחר השלמת המכירה. בעבר סלקום סיפקו שירות דומה (מספר נוסף, לא זוכר כיצד הוא נקרא) - איני יודע אם סלקום עדיין מספקים את השירות או שהופסק. לא אופתע אם יש אנשים שרוכשים לצורך זה כרטיס prepaid sim כיון שכרטיס כזה הוא פריט זול (25-50 ש"ח) ואינו נתון לזיהוי בשום דרך.

הבעיה היא שסוחר שאינו מזדהה ככזה משקר לך לפני שהתחלת לדוק את רכב, ואינך יכול לסמוך על מי שמשקר כבר במשפט הפתיחה שלו.

עניין הכיכרות זהה בכל העולם. צורה אחת היא מעגלי תנועה - בהם יש זכות קדימה לרכב הנע במעגל התנועה, ומסומנים על ידי תמרור כחול עגול עם שלושה חיצים (נגד כיוון השעון במדינות עם נהיגה מימין, עם כיוון השעון במדינות בהן נוהגים בשמאל הכביש). יש גם כיכרות בהן זכות הקדימה היא לרכב הנכנס למעגל התנועה, דומני שבהן יש גם סימון של "תן זכות קדימה" לרכב בתוך המעגל.

כשמכרתי בשבוע שעבר - הושבית את הקונה וחברו המכונאי ברכב ולקחתי אותם לסיבוב קצר. זה הספיק לו כדי להמשיך לדואר להעברת בעלות.

פנה לסוכן הביטוח שלך. יש לו הכלים הניסיון כדי לטפל בה. אם היא לא תדווח לביטוח שלה לא תהיה לך ברירה אלא לתבוע אותה בבית המשפט (סביר שבתביעות קטנות, אבל עליך לבדוק מה הנזק ולהוועץ בסוכן הביטוח ואולי גם בעו"ד). תביא בחשבון שמה שנראה לך כפגיעה שטחית יכול להיות עניין של כמה מאות שקלים, אבל אם נפגעו חלקים פנימיים ויש פחחות מתחת לפגוש ההוצאה יכולה להגיע גם לכמה אלפי שקלים. כמובן שתזקק לשמאות, גם זו עולה כמה מאות שקלים, וגם אותה תוכל לתבוע מהפוגעת.

שיראה לך את תעודת הזהות שלה. לדעתי רכב 2001 עם 84000 ק"מ - חשוד, אני נפלתי פעם עם סיפור דומה - זה לא היה פח, אלא בור עמוק מאד. יש גם רכבים עם קילומטראז' נמוך אמיתי (למשל למרות שלהורים שלי ולאבא של אשתי יש מכוניות 2002 עם פחות מ-60000 ק"מ) אבל העובדה שהוא מזדהה בשם חמותו ולא בעצמו מעלה חשד רציני.