אין, לא תהיה ולא יכולה להיות הכרה במדינת ישראל על ידי מדינה או ישות ערבית שתתקבל בברכה על ידי האוכלוסייה בקרבה.
לא יכולה להיות ריבונות של כופרים על אדמת האיסלם שישראל שוכנת עליה, לדאבוננו.
זה מנוגד לאיסלם, זה מנוגד לחזון ה"לאומי" (המרכאות בכוונה) וזה מנוגד להיסטוריה כפי שהערבים והפלסטינים רואים אותה.
כפי שאמרתי בעבר - הטעות של יבגניפ, פרנקוס ושמאלנים רבים אחרים היא שהם סבורים שהשיקולים של הצד השני (ההמון, הציבור, הרוב, איך שתקראו לזה), דומים לשלנו.
לגבי 67 כבסיס לפתרון: 67 היא רק הסטירה האחרונה, היא לא שורש הבעיה. שורש הבעיה הוא נוכחות של יהודים כאן ככלל, ובעיקר כריבונים מאז 48 וכמובן 67.
כן, בניגוד למה שבן כספית חושב, הסכסוך נמשך למעלה מ-120 שנה; הוא לא התחיל בשישי ליוני 67.