א פ

לטענתו בדיוק אותו הגדם כפי שישנו כרגע (לא נמצא באתר). אינני יודע מה מחירם של הצמיגים מפני שזו הייתה בזמנו מתנה מאחד הקולגים אשר השתמש ברכב בזמן ששהיתי בחו"ל.

מידת הצמיגים הינה: 195/65R15 91 H פעם אחרונה פגעתי במדרכה בערך לפני 5 שנים. גם פנצ'ר אפשר לשלול מפני שזה מיד משתקף בצריכת הדלק. מה שכן - לפני שבוע הסתבכתי עם ניפוח אחד הגלגלם - האוויר ברח מהצינור המשאבה רשמה ERROR ולקח לי זמן להגיע ללחץ הנדרש עם שיחרורי האוויר וניפוח מחדש.

פתאום התחלתי להרגיש משהו מוזר ברכב. ההרגשה שהכביש כביכול משובש, מין רעידות קטנות, והנסיעה איננה חלקה. אני כמעט בטוח שלא מדובר בתושבות מנוע או גיר, כי גם כאשר הרכב נוסע על חשמל עם מנוע דומם התופעה איננה נעלמת ומה גם שאין רעידות בדשבורד. החשד העיקרי הוא פגיע באחד הצמיגים. באתי לפנצ'ריה ליד העבודה. הבנתי מהאיש שאין אפשרות שלא רק לתקן, אלה אפילו לאתר היכן הבעיה. רק להוציא 3000 ש"ח ולהחליף את כל 4 הצמיגים. האים כצעקתה? נ.ב. הצמיגים הינם מהסוג DUNLOP המקוריים והם עברו 25000 קם בלבד.

מזכיר לי קצת את מה שקורה במצריים. מח**נים (תסלחו לי על הגסות) על כל מה שזז, ובסוף מאשימים את מובארק שהכל ח**.

טעות נפוצה שחטתי בה פעם הינה להשוואת עם המחיר הבסיסי בחו"ל. המחיר הרלוונטי מצורף JUKE[1].pdf

לדעתי לא מוגזם בכלל. הפקרות כלפי הרכוש של הזולת וכל שכן חינוך ילדים בדרך זו הינה רועה לב תרתי משמע. בא לך שרכבך יראה כאילו זה עתה נלקח מפירוקיה - עשה זאת זאת לעצמך, אך למה להזיק לאחרים? אני באופן אישי לא הצלחתי להתרגל לרוע לב המדובר אפילו בעשור השלישי במדינה זו. למה לכל הרוחות כל כך קשה לפתוח דלת בעדינות או לקחת שנייה מחשבה לצאת מחניה מבלי לשפשף רכב סמוך?

לגבי כביש 4 אני מדבר דווקא על הכוון צפונה. ואכן צומת בר-אילן על כל גורותיו מהווה צוואר בקבוק בקטע כביש זה. כך בדיוק הכניסה לאיילון מהווה צוואר בקבוק בכביש 1 לכוון תל אביב ופקק משתרע עד לנתב"ג. ע"מ לסיים את הפקק יש לפתור את בעיית צוואר הבקבוק, דהיינו להוסיף נתיבים. התעקתו של צוואר הבקבוק ממקום למקום א' לערכתי לא תתרום הרבה. ו-ב' המחדל התכנוני לערכתי יהפוך את המקום לגהנום תרתי משמע. מחד, כאמור יהיהו הנדחפים שמאלה ליציאה מנתיב האגרה. מאידך יהיהו כאלה שידחפו מנתיב האגרה ימינה ע"מ לצאת בלה-גרדיה. וכל זאת עוד ללא שוליים. בקיצור אני מאוד פסימי, נראה לי שהתנוע במקום פשוט תעמוד.

אני בכל זאת נשאר בדעתי. לערכתי הנהגים מהנתיבים החינמיים באיילון ישברו הגה שמאלה וידחפו ליציאה מנתיב האגרה. כתוצאה היציאה הזו תהיה קשה מאוד ואיטית עם השלכות מידיות על פנים הנתיב. שוב אחזור לדוגמה של המעקף בצומת בר אילן אשר עליו אני עושה תצפיות על בסיס יום-יומי. במעקף עצמו אני עוקף את כלי הרכב העומדים בכיש 4. אך היציאה מהמעקף בשעות השיא כ"כ קשה עד שלפעמים כלי רכב הנ"ל מספיקים להשיג אותי בחזרה. מה גם שעצם המעמד של התמרונים וההדחפויות במקום הוא לא מהנעימים, כי הרי הנהגים שנשארו בכביש שוברים הגה ימינה ונדחפים ליציאה מהמעקף. אז לפעמים אני מרגיש שעדיף לי להפסיד עוד כמה דקות ולהיזדחל בנתיב השמאלי ברוגע יחסית מאשר להכנס לקרב הנ"ל. כל זאת כאשר בכיש 4 ישנם שוליים רחבים ואם מישהו מאוד ממהר ונדחף כמו טנק אפשר לפנות לו דרך. ומה שאני רואה ביציאה מנתיב אגרה החדש זה לערכתי מתכון לתוהו ובוהו.

אין זה ממש רלוונטי להשוואת עם המחירים בארה"ב וכל שכן לטעון שאקורד זה בעצם האקורה כאשר הוא לא. יותר נכון לקחת מחירים באירופה ולהיוכח שהאקורד בקומפלקטציה הבסיסית עולה כמו סיוויק הייבריד למשל. מאזדה 6 כאמור והאוונסיס עולים פחות או יותר אותו דבר והסוברו יקרה ממנו. יתכן ומשהו נסגב מבנתי, יתכן והאקורד בארץ מקבל איזשהו אבזור מסתורי ויקר באופן יוצא דופן... בקיצור, העולם יכול להיות מלא הפתעות.

אכן להונדה המחירים בארץ מופרזים. כך למשל בחו"ל האקורד לא עולה יותר ממאזדה 6 וכמובן זול יותר מסוברו לגאסי. על הנייר האינסיניה נראת לכאורה האופציה המנצחת בנוק-אוט. נהיה ונראה האים תכלס זה אכן כך.

בית משפט עלול לקחת בחשבון את מכלול הנסיבות. כך למשל יהיה קשה לשכנע את בית המפשט למה לבן אדם לעצור פתאום באמצע הכביש, כל שכן הוא כופר בזאת. אך אם בסמוך למקום הייתה למשל פניה למחלף אשר אותה הוא הלך לפספס זו כן יכלה להיות הסיבה לעצירת פתאום, שעדיין כמובן איננה מהווה הוכחה.

אכן זה תלוי מאוד במדניות היבואן. אם מדובר ברכבים אקזוטיים ההצאות יכולות להיות שונות מאוד ולעיטים אף מפתיעות. אך כאשר מדובר ברכבים המוניים שעיקר שווקם הוא ליסינג, כדאי לדעתי לחפש את ההפתעות במקומות אחרים, בין היתר המגרשים, קבוצות רכישה, וכמובן חברות הליסינג עצמן. שם אולי ניתן לקבל אפילו הנחה 5 ספרתית על I30 עם 0 קמ.

הבעיה היא שלא כל אחד יכול להסתדר רגלית בפנים. כך למשל אישתי חייבת את הרכב כי היא עושה ביקורי בית. כאשר הנתיב המהיר היה עוד בשלב הדיבורים חשבנו הנה זה יכול להיות הפתרון. אך כאשר ראינו את הביצוע הבנו שזה לא. כאשר הנתיב יתמלא יהיה לו פקק בכניסה לאיילון בדיוק כמו לנתיבים החינמיים. כך למשל כאשר בכביש גהה בנו את הנתיב המקביל ליציאה לפ"ת ובר אילן הייתה זו אופציה מצויינת לעקוף את הפקק בכביש 4. אך עם הזמן אנשים למדו את הפטנט וכיום המעבר הזה פקוק בדיוק כמו הכביש והוא איננו מניב שום יתרון.

אכן לדעתי מדובר במחדל תכנוני חמור מאוד. אם חלילה תהיה תאונה (ולצערנו אין יום ללא תאונות בכביש זה) יהיה לאמבולנס קשה מאוד להגיע. שלא לדבר על פינוי הרכבים הפגועים... וכך יצא שאלה ששילמו יתקעו יותר מאלה שלא. אישתי מפעם לפעם הייתה מעלה רעיונות לעבור מתל אביב למודעין. היום כשהיא ראתה את הקלפס התעבורתי הזה במו עיניה היא בעצמה הבינה שאין מצב.

בין הדברים הראשונים אשר הדהימו אותי עוד בשנת 1989 הרחוקה בארץ הקודש היו המעקים בתחנות המרכזיות בכניסה לאוטובוסים, כך שהנוסעים מסתדרים בתור אחד אחד כמו תרנגולי הברויילר בחווה. מאוחר יותר הבנתי את פשר המעקים המוזרים: הארץ מוכירה את גיבוריה והרי בלי המעקים והסידור המאולץ בתור יתרחש קרב הדחיפות ואיש פשוט לא יכנס לאוטובוס. זוהי התרבות וזהו הקהל. אז לדעתי מין הראוי היה להתקין מעקים כאלה גם בחניות. הדבר לא רק יגרום לנהגים להחנות כמו בני אדם אלה גם ימנע דפיקות הדדיות. כאשר אני מגיע לחניות במקביל מאוד מאוד בא לי לתפוס 2 חניות באלכסון ע"מ להגן על רכבי מפני הבבון הטורן שלבטח תכף יצמד וידפוק. אך מאידך רע להיות חזיר ואני מוותר על החנייה מעין זו וממשיך לחפש משהו ראוי יותר.

הנתוני האמת לגבי המחירים לחברות הליסינג פורסמו טיפים טיפים בעיתנות הכלכלית. מה ניתן ללמוד מהם? רכבים שעלותם שונה מאוד בחו"ל עולים כמעט אותו דבר בארץ. אזי ישנם הרכבים שעליהם חברות הליסינג מקבלות הנחות שמנות ביותר ויש כאלה עם ההנחות השמנות פחות. על המגמה הנ"ל ניתן לעמוד מתוך ההשוואה של המחירונים בארץ ובחו"ל. ניתן לראות כי רכבי האופל עם התיבות האוטומטיות אינם זולים בחו"ל כלל וכלל. כך למשל האינסיניה 2 ליטר טורבו אוטמטית מגיע מעבר ל-31 K אירו, דבר אשר מעמידה מול במוו סידרה 3 ואפילו אודי A4, אשר כידוע עולים בארץ כפול ומכופל. אז אפילו מבלי לדעת מהי גובה ההנחה לחברות הליסינג במקרה הנ"ל, הרי הצרכן הפרטי איננו אמור להרגיש פראייער עם הרכישה הזו. אגב, גם האסטרה האוטומטית איננו רכב זול עם תג מחיר מעל 20 K אירו. להשוואה - בקבוצה 2 ז"ל ישנם הרכבים שעולים פחות מ-15 K אירו. אז אלה הם המקרים של הנחות ליסינג מעל 30%.

השכנה צריכה להיות מאוד אמיצה ע"מ להעיד כנגד השכן האלים ולזלזל בסיכון לחטוף סוכר ברכבה אם לא גרוע מכך (אני בכל אופן הייתי חושב פעמיים). כך או כך - יהיה קשה מאוד לערב בתביע מעין זו את הפרקליטות. כי הרי המדינה מגלה עניין באזרח כאשר חולבת ממנו מסים או קנסות. אך אם וכאשר יש להגן עליו... העניין הרי ידוע לשמצה...

אם הרכישה כרוכה במימון חיצוני, ולו כמובן ישנה עלות בלתי-מבוטלת, אזי כן יתכן שבהונג-קונג יצא זול יותר (כאן אנחנו כבר סוטים הצידה מהדיון העיקרי). אבל שוב, אם וכאשר בארץ רוכשים רכב חדש מהדגם שמחירו איננו מנופח מלאכותית לצורכי הליסינג ומטעמי הפוזה, במזומן, ובהנחה ראויה - העסק איננו רע כלל ועיקר. ואילו רכישת רכבים משומשים (ובחלק בלתי-מבוטל מהמקרים הרי מדובר ברכבי ליסינג אשר נרכשו כחדשים במחיר בו הם נמכרים כנקרעים) - העיניין לעיטים הופך לנחלת הפראייערים שבינינו. אינני יכול להוות דעת לגבי האופציה של רכישת רכב משומש בהונג קונג, כי שוב, לא עבדתי שם ואינני מכיר את החברה. אגיד רק שבחברות מסויימות זו איננה האופציה לבני מעמדות מסויימים.

לא יצא לי עדיין לעבוד בהונג-קונג כך שלמען האמת אינני מכיר את המקום, אך ביפן אכן זהו המצב: אחרי שנתיים ערכו של רכב שואף לאפס. מה גם שרוב היפנים אינם מורשים ע"י החוקים הבלתי-כתובים להחזיק ברכבים מעבר לנ"ל. וכך יוצא שלמראות המחירים בסוכנויות השווים לכל נפש העניין באופן כללי איננו זול כלל ועיקר, כי הרי לפחות פעם בשנתיים יש להמציא כמעט את כל הסכום במלאו. ואז הלכתי ובדקתי: http://hongkong.asiaxpat.com/classifieds/automobiles-(owners)/ ומסתבר שבהונג קונג מצב הדברים קצת שונה מיפן ודומה יותר ל-UK. הרכבים מאבדים בסביבות 60%-70% תוך 3 שנים. דהיינו אם המחירון של הונדה שלי שלפני כ-3 שנים היה כ-150 K ש"ח, היום היא הייתה אמורה להימכר בסביבות 60 K ש"ח ובשום פנים לא מעבר ל-100 אש"ח. אך למען האמת היא עולה שם כ-90 אש"ח בתור חדשה ונמכרת כעבור 3 שנים בסביבות 40 אש"ח כי הרי יש לה גם שם residual values יוצאי דופן. כך או כך, אילו הייתי מחזיק את אותה ההונדה בהונג-קונג הייתי בכל זאת משלם יותר. אגב, ככול שהזמן עובר כך משתפר מצבו של בעל הרכב הישראלי. אינני רוצה להתחייחס להונג-קונג כי הרי הדבר דורש מחקר מקיף יותר, אך באירופה למשל רכבים בני עשור עולים בממוצע סכומים תלת-ספרתיים, כאשר בארץ מעיזים לדרוש עליהם בסביבות פי-10 יותר. והדבר גם נוגד כל הגיון, כי הרי באירופה תולדות הרכבים הנ"ל (הטיפולים, התאונות וכדומה) כתובים וחקוקים, ואילו בארץ יש להעסיק חוקר פרטי ע"מ להתחקות אחריהם. אזי לדעתי לא היבואנים יוצאים בסיפור הזה החזירים העיקריים אלה המדינה עם המיסוי המופרז מחד וההפקרות מאידך, וכמובן חברות הליסינג אשר גורמות לניפוח המלאכותי של המחירים בשוק יד 2. אך אם וכאשר בתור הצרכנים של הרכבים החדשים אנו נמצאים בצדם, הרווח כולו שלנו.

גישתך פשטנית למדי. אינני בא להגן על היבואנים, אך תבדוק למשל באירופה - הרכב הספציפי עולה 50 K אירו ואחריות כלשהי בא בתוספת תשלום. ואני אומר לך - בארץ יוצא זול יותר להחזיק רכב מאשר בהונג קונג. כך למשל קניתי את רכבי בשנת 2008 במחיר 130 K ש"ח וכיום המחירון לוי יצחק - 109 K ש"ח. ונניח שבהונג-קונג הייתי קונה אותו בחצי מחיר (שזה גם לא מדויק), אבל מאז 2008 מחירו הרי היה יורד לאפס עגול. אז אשיר לך להסיק את המסקנות לבד.

לי קורה כמעט מדי את אותו הסיפור: אינני נוהג לדהור עד הרמזור האדום ואז לעצור בחריקת צמיגים ברגע האחרון, אלה להעיט עוד מרחוק ולתת לרכב לגלוש בשקט על החשמל. ואז בכל פעם איזו חוכמולוג פשוט חייב להדחף לפניי ולהרוס לי את התענוג. בד"כ אני מקבל את הדברים בהבנה כי כרי חייו של אותו חוכמולוג מילא קשים עם רמת המשכל שכזה, ואינני מתרגש. אך לפני שבועיים מישהי בסריון ליסינג בצומת מסובים בעליה לכביש 4 נדחפה לי לפני הרמזור האדום לא רק ברגע האחרון אלה גם בגסות יצאת דופן תוך כמעט פגיעה ברכבי. ואז נשרפו לי הפיוזים. ברגע שהמזור התחלף לירוק נתתי קיק דאון עקפתי אותה מימין אומנם בצורה בטוחה אך בגסות לא פחותה, והגברת כנראה הייתה פשוט המומה. אז גם לקראת גיל 40 ישנם הרגעים של איבוד עשתונות.

האינסייט הוא רכב בינוני למדי מכל מיני בחינות. מזה זמן רב נשמעים הדיבורים על שידרוגו. אך לטעמי הוא עדיף על הג'אז הרובוטית והמטולטלת. מה תהיה הג'ז ההיברידית טרם ידוע. אני בספק שהתמחור של האוריס ההיברידית יתחרה באינסייט. איזו עשיריה אם לא יותר לערכתי נצטרך להוסיף (התמחור מעולם לא היה הצד החזק של טויוטה בארץ). יש גם לקחת בחשבון שמעבר מ-10 קמ לליטר ל-20 באמצעים טכנולוגיים פשוטים יחסית אכן חוסר לא מעט כסף. אך המעבר מ-20 ל-25 באמצעות טכנולוגיה גבוה למדי למעשה כבר חוסך גרושים.

שום כיסוי לא שורף שום צבע. אך כאשר הוא נהיה ישן וקשיח הוא יכול לגרום לשריטות קלות אשר אומנם נעלמות עם ווקס. לרכב בעל מידות בלתי-שגרתיות ניתן לתפור כיסוי בהזמנה. ברחוב הסלאמה (אינני זוכר את המספר המדויק) ישנה המתפרה.

אחד הרכבים אשר מחירם בארץ הקודש זהה לזה שבאירופה: http://www.subaru.de/fileadmin/downloads/modelle/imprezaxv/imprezaxv-spec-19.pdf XV 2.0D + תיבה אוטומטית + צבע מטלי + אחריות ל-160 K קמ = 27500 + 1400 + 390 + 540 = כמעט 30 K אירו = נכון להיום בדיוק 140 K ש"ח. מיותר לציין כי: 1) אם וכאשר האירו יעלה הרכב יהיה כאן אפילו זול יותר מאשר בגרמניה. 2) הסכום של 30 K אירו מתקרב למחירו ההתחלתי של A5 ספורטבק , ול-318i ניתן בסכום זה אפילו להוסיף קצת איבזור, ואת מיני קנטרימן (זה שעולה כאן 240 K ש"ח) ניתן עוד לאבזר עד השיניים. מעניין גם לראות עד כמה גרסת הליסינג של אימפרזה (1.5 ליטר) זולה יותר בגרמניה (הפרש של 10.000 אירו מול XV) כאשר בארץ ההפרש הוא כ-20.000 K ש"ח בלבד (מישהו אמר סיבסוד צולב?). בקיצור, לפעמים כדאי לבדוק את דגמי הנישה. לגבי עיצוב - אני מאוד אוהב את הגימור הפלסטיקי המונע את רוב הנזקים מהדלתות הנפתחות ושפשופי החניות מכל הכוונים.

כאשר מתרגלים למציאות מסוימת, מעוותת ככול שתהיה, קשה להפנים עד כמה הדברים יכולים להיות בלתי-תקינים. הייתי מזמין אותך לבדוק מהו המצב והחוקים בנוגע למסחר ברכב משומש במדינות OECD (למשל בארה"ב http://www.carfax.com) ומהי האכיפה ומהם העונשים ל"עידוד" הנוכלות בתחום ע"מ להוכח שאינני מגזים כלל ועיקר.