א פ

כל מה שהונדה מייבאת ארצה בא בתקן האירופאי. בארה"ב הג'ז נקראת "פיט". ולגבי הסוגייה של המחסור במידה ויהיה. הוא עלול רק לשחק לטבתך. היבואן של הונדה ידוע במבצעיו הנדיבות מפעם לפעם והדבר כמובן איננו תומך במחירון המשומשות. במידה ויווצר המחסור זה או אחר - הסיכוי למבצעים יפחת.

הטיפולים של הסיוויק ההיברידי עולים בערך כמו הסיוויק הרגיל פרט לטיפול הטיימינג (90000) אשר יקר באיזו אלפייה: http://www.mct.co.il/mehiron/searchtipul.aspx אך יחד עם זאת החיסכון בדלק אשר הרכב ההיברידי מניב עד שמגיע לשלב זה הרי גדול פי כמה וכמה. ולגבי הביטוחים. אני משלם 2300 ש"ח מקיף כולל גרר ושמשות, כאשר ההשתתפות העצמית הינה 1000 ש"ח (כולל ירידת ערך עד 1000 ש"ח כאמור במקרה של תאונה לא עלינו). אני מעריך שעל הרגיל הקיף יהיה יקר יותר בערך ב-800-900 ש"ח.

אני באופן אישי זקוק לפחות לשעתיים ע"ם לגלות את כל הרג'קטים, כן מבחוץ, כן מבפנים, ולסכם לגבי הפיצוי ההולם.

את הבדלי הצבע (במידה וישנם) ניתן לראות בעין בלתי מזויינת אך ורק בחוץ ועדיף גם ביום קיצי. אני באופן אישי הייתי מסרב לקבל רכב בחניון חשוך או מואר. את עצם העובדה שמכריחים לקוחות לעשות כן - מבחינתי כבר התחלה מרגל שמאל (והדרך הרי עוד ארוכה!). לא יעלה על דעתי להתקשר לעסק אשר שביעות רצון הלקוח איננה נר לרגליו. לכן לצערי הרב תוצרת הVAG מבחינתי איננה אקטואלית, ללא קשר לאיכותה או למבצעים.

אם המחיר של הרכב החדש יתעדכן כלפי מעלה, כך יקרה גם למחירונים של הרכבים המשומשים מאותו הדגם (וככול שהרכב חדש יותר, כך העדכון יהיה משמעותי יותר). בסיוויק הייבריד בזמנו היו לא מעט פינוקים אשר חסרו בדגם 1.8 הבסיסי, כגון 2 כריות אוויר נוספות, שליטה מההגה, צ'יינז'ר ל-6 MP3, בקרת שיוט, חישוקי מגנזיום, פנסי ערפל ועוד כהנה וכהנה (בסה"כ בסביבות 25 K ש"ח ע"פ המחירון של היבואן). למעשה היתרון היחידי של הדגם 1.8 הרגיל היה העודף בכ"ס - 140 מול 116. כפי שאני מבין, לג'ז הרגילה אין אפילו את היתרון הנ"ל. נשאר רק להשוואת את רשימת האיבזרים בשתי הגרסאות.

לגבי שמירת הערך... ככלל הג'ז הייתה השיאנית בשוק וסביר להניח שכזאת היא תשאר גם בעתיד. אפילו לרכבים בני 5-6 ישנו מחיר מטורף ללא פרופורציה. בקשר ההייבריד יש לקחת בחשבון את הביטול ההדרגתי של ההנחה ההיברידית החל משנה הבאה. יתכן שהיצרן יתפשר על מחיר ה-FOB והמחירון ישאר ללא שינוי. אך רוב הסיכויים שהמחיר יעלה והדבר כמובן ישפיע על מחירי המשומשות. קשה גם לצפות שמחירי הדלק ירדו בעתיד הקרוב, אלה להפך. הדבר רק יתרום למחירם של הרכבים החיסכוניים. כך למשל כבר היום מכריי ואפילו השכנים מתעניינים האים אני הולך למכור את סיוויק ההייבריד בת 3 שישנה ברשותי. כפי שבזמנו בחרתי בין גירסאות הסיוויק התענייתי פחות בחיסכון אלה באיבזור (וההבדלים בין הסיוויק הרגיל לבין ההיבריד אשר במסגרת המבצע נמכר אז באותו המחיר היו מאוד משמעותיים) - יתכן שכך כדאי גם לפעול לגבי הג'אז. נשאלת השאלה האים הג'ז ההיברידי מציע אקסטרה-פינוקים כפי שסיוויק כזה עשה פעם.

מספר שיקולים: 1) אם תבדוק מחירים בחו"ל תוכל להווכח כי ההיברידית יקרה בהרבה מהרגילה. אז אם מציעים לך אותן באותו המחיר - היכן תקבל יותר תמורה לכספך נחש כבר לבדך. 2) ההיברידית עלולה להיות יותר חיסכונית מהרגילה בערך ב-30%. הדבר עלול להיות משמעותי עבור נסוע גדולה. אך עבור נסוע ממוצעת הדבר בטל בששים, כי הרי גם הג'ז הרגילה איננה נחשבת לבזבזנית. 3) המערכת ההיברידית בעיקרון מאוד אמינה. אך יש לזכור כמה דברים. כך למשל אי-התנעה של הרכב במשך מספר שבועות עלולה לגורם לנזק בלתי-הפיך לסוללה. עם הרכב ההיברידי תהיה נשוי קטולית עם המוסך המורשה (אשר איננו זול כלל ועיקר) גם לאחר תום האחריות, וזאת כאשר עם הג'ז הרגילה תוכל להפרד ממנו לשלום. 4) ישנם 2 ערים באיזור המרכז בהם תוכל לחנות את ההיברית על כל כחול-לבן היכן שבא לך בחינם 5) פעולת המזגן בג'ז ההיברידית עלולה להיות בעייתית בפקקים.

צודק לגמרי אילו הייתי חכם כמוכו, הייתי מעדיף את אקורה NSX בגלל האמינות.

אילו עובדיו היו שורפים את סמל החברה מול מכולה שנשלחת לאיטליה גם היה זוכה בתהודה תקשורתית לא פחותה. אך אז המסר היה פוגע בול. בסין אומנם ישנה המסורת להכות אלים שהתרשלו (למשל באי-שליחת גשמים). אך לא נראה לי נכון מבחינת PR ליישם אותה לרכבים.

האקציה המדוברת לגמרי מחטיא את מטרתה. בעל הרכב מצטייר כברברי ותמהוני וזה מחליש את טענותיו ומסית מהם את תשומת הלב. מה למשל אם היה שולח את הרכב בחזרה למפעל באיטליה לאחר איזה טקס פומבי ו/או ביזוי סימלי היצרן - לא היה מעביר את המסר חזק יותר?

האמת מבחינה זו הגישה היפנית לפיה יש להצניע את העושר (וזאת כאשר המדינה בסה"כ עשירה בצורה הייתי אומר קיצונית) חביבה עליי יותר. היחידים ש"מותר" להם להחזיק רכבי שרד ביפן אלה הם חברי היקאוזה, אשר נמצאים בתחתית הסולם החברתי. אך למעשה המון יפנים היו יכולים להרשות לעצמם זאת מבחינה התקציבית ובכל זאת בוחרים בדהייטסו סיריון או הונדה ג'אז. לי אישית (כמו לרבים אחרים) המייבאכים והלמברגיני במדינות כמו רוסיה וסין גורמים לסלידה מסויימת. אך מה שנעשה כאן - חורג בהרבה מגבולות הטעם הטוב ובהחלט מנוגד למוסר הקונפוציאני.

פשוט מזוויעה בהתחשב בעוני שישנו במדינה זו. מאות מליונים רעבים ודביל עשיר אחד עושה פרפורמנסי מעין זה.

תתחדשו! טוב לראות שלמראות הכל - אפשר.

אהיה מוכן ואף אשמח לקבל רכב עם חיישני חנייה אשר הותקנו ע"י יצרן הרכב. אך בשום פנים לא אסכים שהחאפר המקומי, מורשה או לאו, יגע לי ברכב.

דבריך נראים לי נכונים באופן עיקרוני. המסמך אכן, כפי טענתי מקודם, לכאורה נראה בלתי-קביל בעליל. אך המציאות המשפטית (במיוחד בארץ) יכולה להיות סבוכה ובלתי-צפויה (אחרת אולי אפשר היה לבטל את מקצוע המשפטים). לכן כפי שהמליצו כאן רבים - מאוד לא כדאי להמשיך במקרה שכזה ללא ליווי משפטי מקצועי צמוד. אני בכל אופן עוד ביום התקרית הייתי רץ לתקדין לחפש עו"ד. רק בגלל שלא נראה לי הגיוני מבחינת היבואן להוציא מסמך מעין זה בגלל הפגוש. יתכן מאוד שישנם כאן (ע"פ המסופר כמובן) דברים מעבר לכך.

התכוונתי להלוואה כי רכיב בהסדר כפוי. שוב, אינני בקאי לצערי בחוק הישראלי בנושא, אתייחס לחוק האירופי. כך למשל במדינות דוברות גרמנית "הסדר כפוי" או Knebelungsvertrag מופיע בסעיף BGB § I 138 בגרמניה ו ABGB § I 879 באוסטריה. בתרגום החופשי שלי הסעיפים אומרים את הבא: "לא יכפה גוף או אדם עיסקה ברמאות, אלימות, איומים, או תוך ניצול הנסיבות המכבידות בתנאים הבלתי כדאיים בעליל עבור הצד השני" הצורך להחזיר הלוואה כאשר הרכב איננו נמסר עד לחתימה על הסדר כפוי זה או אחר בהחלט יכול להיחשב לניצול (הייתי אומר ציני) של הנסיבות המכבידות של הלקוח מצד מוסר הרכב. זה היה ההגיון של בתי המשפט אחדים בארץ אשר פסלו הסדרים שנכפו ע"י כמה חברות ניהול כתנאי לאיכלוס בשכונות מסוימות. יחד עם זאת ישנם בתי המפשט בארץ אשר הכשירו בדיוק את אותם ההסדרים.

אלון, אילו היה מדובר אך ורק בפגוש בטח ובטח היה כדאי לשקול לוותר ולהסתפק בפיצוי סמלי זה או אחר - לדוגמה טיפול חינם או פריט איבזור. אך באו נעיין שוב במסמך: "הנני מוותר בזה באופן בלתי חוזר על כל טענה ו/או תביעה ו/או זכות, מכל מין וסוג שהוא, בגין רכישת מכונית מסוג סיאט איביזה מ. ר. ..." דהיינו הלקוחה נדרשת לוותר על התביעות גם מעבר לפגוש במידה תמצנא להן סיבות, כל זאת כאשר לא ניתנה לה ההזדמנות לבדוק את הרכב כלל. זהי הדוגמה הקלסית להסדר כפוי או מה שנקרה void agreement במדינות רבות כפיית הסדרים בלתי קבילים תוך ניצול פסול בעליל של הנסיבות כגון החזרת ההלוואות וכדומה הינה עבירה פלילית חמורה ונקבעו בגינה עונשי מאסר בפועל. אינני בטוח שכך מתייחס לעבירה זו החוק בישראל (ראה לגודמה הפרשות של כפיית הסדרים על ידי חברות ניהול כתנאי לאיכלוס הדירות - והיו דברים מעולם). אך בטח ובטח גם בארץ איננו צודק הצד אשר נוקט בגישה פסולה זו.

לכאורה נראה כי המסמך שהלקוחה נדרשה לחתום עליו איננו קביל מבחינת החוק. דהיינו חתימה על המסמך שכזה לאו דווקא אמורה לחסום את האופציה להמשך הדיינות המשפטיות. מניסיוני הדל מסמך מעין זה עלול לערער חמתם של חלק מהשופטים. ויהיו בוודאי גם כאלה שיפסקו "חתמת - אכלת" (היו לא מעט מקרים בהם הוכשר השרץ של התחייבויות כאלה ואחרות ע"פ חוזים לכאורה בלתי-קבילים ובלתי-חוקיים). לכאורה נראה כי במקרה הנדון ישנו שלל העבירות על מגוון החוקים, ולדעתי אפילו בשלב זה ישנו הכייס לתביעת עוגמת הנפש. נשאר רק לאתר עו"ד אשר הצלחתו בתביעות כנגד היבואן המדובר מוכחת (חיפוש מהיר במערכת תקדין או אפילו בגוגל) ולפעול ע"פ המלצתיו.

הנה לך אחד ההסברים המלומדים: ההפקרה הינה עבירה חמורה יותר מהדריסה עצמה ואפילו מנהיגה בשכרות.

דעתי היא שכל אחד צריך להתעסק במקצוע שלו. כך למשל במשך שני עשורים התמחיתי במקצוע מסוים. וכאשר קרה והגשתי חוות דעת מקצועיות לבתי המשפט היו השופטים אשר מסיבות כאלה ואחרות פתאום נתגלו כמומחים גדולים מבלי שעשו איזה תואר רלוונטי או אפילו הבינו במה מדובר. מאוד בא לי להגיד שהיו המשפטנים אשר קבעו שטויות מבישות. כך או כך, היו פעמים בהם חשתי נעלב בשם המדע כי נגרם לה בזיון. ואז מתוך ניסיון האישי הנ"ל לא ארשה לעצמי להתבטא בנושאים בהם לא התמחיתי ואשר נשגבים מבינתי.

מאוד מזכיר לי "למה לקרוא את מארקס? פשוט לקחת את הכל ולחלק". ובכל זאת - תן קצת כבוד למקצוע המשפטים. כי הרי לכל מקצוע מגיע כבוד, כל שכן לאחד כזה שלומדים אותו לא מעט שנים. ראיות לא ראיות - צא מתוך הנחה שהתביעה לא מחלקת ממתקים חינם. ואם חילקה הפעם - הרי היו לכך סיבות מקצועיות.

יש להפנות את רוב הטענות ראשית כל לתביעה כי היא זאת שביקשה את ההסדר ולמשטרה אשר התרשלה באיסוף הראיות. ואכן - בתיק זה היו קשיים ראיתיים בלתי מבוטלים. וכך יתכן היה מצב בו הנאשם היה יוצא בכלל זכאי מחמת הספק. נדירים מאוד המקרים בהם השופטים אינם מקבלים את הסדרי הטיעון. כך שלא בצדק זוכה השופטת בעלבונות באינספור טוקבקים ברשת.

אין צו להוצאות. וטוב שכך

עדכון: היום הייתי בפנצ'ריה אחרת. הבחור בדק את איזון הגלגלים האחוריים וקבע שהכל בסדר, ואם אני מתעקש - אפשר להחליף צמיגים אחוריים (את עצם הפגיע בצמיג זה או אחר הוא איננו יודע להבחין). האמת שלא נראת לי שיטת פתרון הבעיות נוסח "ניסוי וטעיה" (שלם על הצמיגים ואז נראה אם זה פתר את הבעיה). לכן רציתי לחזור על השאלה - האם מישהו מכיר בעל מקצוע שכן מבין בצמיגים ויודע להבחינם?

הצמיגים הינם בני שנה. ככול הנראה צריך לחפש פנצ'ריה מקצועית. מישהו מכיר אחת כזאת באיזור דרום ת"א (התקווה) ?