בתור אחד שכבר כמעט 10 שנים יש ברשותו מערכת שתומכת בפורמטים כמו DVDA וSACD (שיש הטוענים שמהווה את ייצוג הסאונד הטוב ביותר והקרוב ביותר לייצוג האנלוגי),
הגעתי דווקא למסקנה שאין לי שום בעיה עם פורמט הדיסק המקורי.
הרבה ממה שאנשים מייחסים לאיכות של הפורמט נובעת בעיקר מאיכות המאסטרינג שהחומר עבר, סוג הקומפרסורים שעברו עליו, הDAC של הנגן (לפעמים מדובר בDAC שונה עבור PCM וDSD מה שכבר משנה את האיכות לטוב או לרע),
בקיצור, אחרי ההאזנה אינטנסיבית למשהו כמו 300 כותרים שונים בפורמט SACD, DVDA, DTS-MA וכולי, במערכת די סבירה (מגבר HARMAN KARDON 4.1 SIGNATURE, נגן בלו ריי OPPO, פרה-אמפ NAD, רמקולים קדמיים MIRAGE ואחוריים QUAD), ומתוך ידע מינימלי במאסטרינג של CD (יצא לי לעסוק בזה בצורה מקצועית פה ושם), המסקנה שלי היא שיש גורמים הרבה יותר קריטיים לאיכות הצליל מאשר כמות הביטים של הפורמט.
(כמובן שאני לא מדבר על פורמטים מתחת לקצב הדגימה של הCD)