Cadillac58

אמנון, מכבד מאוד את החישובים המנומקים שלך, עשית עבודה יסודית - אך יש לי שתי הערות: 1. חישובי ירידת הערך שביצעת הגיעו לתוצאה האבסורדית המצוטטת למעלה, לפיה שווי השוק של אוריס רגילה גבוה יותר מזה של אוריס היברידית כעבור 4 שנים. נדמה לי שכולם יסכימו שהמצב יהיה בדיוק הפוך, והשאלה היא רק בכמה. להערכתי האישית, אם הפער כחדשות עומד על 10,000 ש"ח - פער זה יצטמצם כל שנה בכ-1,000 ש"ח, כלומר ירידת ערך מוגברת של ההיברידית בשיעור של אלף ש' לשנה. הקונה הסביר יסכים לדעתי לשלם 6,000 שקל יותר עבור אוריס היברידית בת 4 מאשר על אוריס רגילה בת 4 עם נתונים זהים. יש לזכור שרכישת ההיברידית שקולה לרכישת כרטיס הנחה קבועה של 3.58 ש"ח לליטר (46% הנחה), לפי נתוני צריכה של היצרן. זה לא שווה כסף? הרבה כסף? 2. כל רכב היברידי מיועד לנסועה גבוהה. מי שנוסע 10,000 ק"מ בשנה, או 15,000 ק"מ - לא אמור לחשוב בכיוון הזה. גם 20 אלף זה לא נחשב הרבה. כפי שכתבתי בסקירה הראשונה, הרכב מיועד בעיקר לנוסעים 25 אלף ק"מ בשנה ומעלה (ושלא צריכים תא מטען גדול). אם נחזור לחישובים שלך ונריץ את הנוסחה לפי 25 אלף ק"מ בשנה, אך עם ההסתייגות שלי לגבי ירידת הערך - הרי שהתוצאה המתקבלת היא פער של 20,100 ש"ח לטובת אוריס היברידית ל-4 שנים. כך אני לפחות רואה את זה. (254X25X4-1300-4000) אגב אין הבדלים בביטוח, באגרת הרישוי ובעלות הטיפולים. מי שלא מאמין שיבדוק לפני הקנייה.

זאת עוד אגדה שמפיצים אלו שמפסידים מהתפשטות ההיברידיות. כשקניתי את האוריס היבריד שאלתי בטויוטה כמה עולה להחליף סוללה, והתשובה היא 6,500 שקל והמחיר רק הולך ויורד. יש אומנם אחריות רק ל-100,000 ק"מ או 5 שנים, אבל המציאות מראה שאורך חיי הסוללה הוא כאורך חיי הרכב כולו, כלומר לא צריך להחליף סוללה אף פעם - לפחות במערכת ההיברידית של טויוטה, לא יודע לגבי הונדה. על אותה סוללה בדיוק טויוטה נותנת בארה"ב אחריות ל-8 שנים או 100,000 מייל, וגם זה נותן אינדיקציה לאמינות. המערכת ההיברידית של אוריס/פריוס/לקסוס 200H זהה. פריוס משווקת בארה"ב מ-1998 ושם יש רקורד על מכוניות שעברו 300 אלף ק"מ בלי צורך להחליף סוללה ואפילו בלי ירידה בביצועים. היו אומנם מקרים שהסוללה מתה אבל לא מספיק מקרים בשביל שתהיה סטטיסטיקה אמינה על אורך חיים ממוצע של סוללה. אפשר לקרוא עוד כאן http://answers.yahoo.com/question/index?qid=20090510110216AAH8aH2 וגם אם אין מזל והולכת פעם סוללה... shit happens גם בכל רכב אחר, למשל בדיזל שפעם ב- צריך תיקון יקר. אגב בדקתי גם את מחירי הטיפולים במוסך טויוטה ואין הבדל בין אוריס היבריד לאוריס רגילה, פשוט משום שאין תחזוקה למערכת ההיברידית. ול-eddy25: אם גם הפאביה שלך עושה 1:22 בנסיעה משולבת, אתה באמת לא צריך היברידית. רק תתקן את החתימה שלך שמטעה אותנו לחשוב שאתה עושה איתה 1:19

זיו, יש הבדל אחד בין החישובים שלנו: את שלי אני עושה מתוך ניסיון ולפי המציאות, לא מהשערות. אני מבין שלהרבה אנשים קשה לקבל את העובדות האלו, כי בתכל'ס הן מהפכניות. אבל אלו העובדות. אם הייתי נוהג כמו סבתא, ועשיתי ניסיון כזה, הייתי משיג 25 ק"מ לליטר. אני מתפשר על 22. אם אתה בנהיגה שלך תשיג רק 20, זה אומר שבמשפחתומטית תשיג רק 10 לליטר. כך או כך זה חצי. ולגבי המבצעים בטויוטה, חבל להטעות אנשים. אין ולא הייתה חיה כזו אוריס GLI ב-115. המחיר שלה הוא 126 וזה עוד לפני עליית המחירים שתגיע בקרוב (מע"מ וציון ירוק). הפער בינה להיבירידית הוא 9,900 ש"ח, אלו המספרים רבותי ושכל אחד יסיק כראות עיניו. אגב באנגליה איפה שהאוריס היבריד מיוצרת, מחירה כמעט זהה לגמרי למחיר של הפריוס. לכן האוריס היבריד במחירון בארץ היא מציאה. פרטים בסוף ההודעה הראשונה בשרשור.

לעניין תא המטען אין ויכוח, אתה צודק וכתבתי את זה. אפילו קנייה גדולה בסופר בקושי נכנסת. אבל לעניין הרכישה וירידת ערך, לדעתי אתה שוגה בהשוואה שלך, שים לב: אין ספק שקניית רכב אמין בן 6 ברבע מהמחיר של רכב חדש תביא להוצאה שנתית כוללת נמוכה יותר, אבל זו לא הנקודה. רכב חדש הוא אכן פינוק יקר, אבל חדש הוא חדש על כל מה שבא עם זה, וישן הוא ישן עם כל מה שבא עם זה. אתה יכול גם לקנות סמארטפון משומש מדור קודם וזה "יותר משתלם" מחדש מדור אחרון. ההשוואה היא לא נכונה. צריך להשוות רכב חדש א' מול רכב חדש ב', ולזה מיועד הפוסט שלי. אוריס היבריד GLI עולה 10,000 ש"ח יותר מאוריס רגילה GLI. כפי שהיא עולה יותר כחדשה, היא תימכר ביותר כמשומשת. אתה, כרוכש טויוטה אוריס משומשת בת 4, תהיה מוכן לשלם עוד 5,000 שקל עבור הדגם ההיברידי שחוסך 50% מהוצאות הדלק? אני חושב שכן. כלומר ירידת הערך היא כ-5,000 שקל יותר מרכב משפחתי סטנדרטי, על פני 4 שנים (10-5). עכשיו תבדוק אם זה משתלם. אני אומר מניסיון, ואלו המספרים האמיתיים - אחרי נסיעה של 18,000 ק"מ בהיברידית כבר חסכת 5,000 ש"ח בדלק! (22 קמ"ל לעומת 12 קמ"ל, לפי 7.7 ש' לליטר). החזרת את ההשקעה העודפת אחרי 18 אלף ק"מ. נסעת ב-4 שנים 90,000 ק"מ? חסכת 20,000 ש"ח אחרי שכבר החזרת את ההשקעה. משתלם או לא? (גם אם תנהג בהיברידית בפראות ותוציא ממנה רק 17 ק"מ לליטר, ותמכור אותה במחיר של משפחתית רגילה - עדיין תחסוך בבירור אלפי שקלים)

עדכון לגבי התנהגות וצריכת דלק של אוריס היבריד בדרך הררית. נהגתי מאשדוד לירושלים ומירושלים לתל אביב, עם מזגן. אשדוד-ירושלים: במצב אקו האוטו מטפס בעליות לסל"ד די גבוה שיוצא מן התחום הירוק, ובעליות תלולות "לא אוהב" לעבור את ה-70 קמ"ש. מאידך רעש המנוע כמעט לא מורגש, והרדיו היה סגור. אחיזת הכביש טובה מאוד. צריכת הדלק לפי מחשב הדרך: 17.4 ק"מ לליטר. במצב פאואר האוטו טס בעליות כמו שאף פעם לא חוויתי, גם לא עם מנוע גדול. אבל לטובת צריכת הדלק חזרתי ל"אקו". ירושלים-תל אביב: בירידות צריכת הדלק היא אפס, או בעצם מינוס: הסוללה נטענת באנרגיה שתחסוך דלק בכניסה לת"א. עד ת"א הצריכה הממוצעת לקטע הזה של 60 ק"מ הייתה 26.4 ק"מ לליטר, ואיפה שהיה אפשר נסעתי 120 קמ"ש. הממוצע לכל הדרך היה 21.9 ק"מ לליטר. רק 5% פחות מבמישור החוף - הפתעה טובה מבחינתי. יצוין שלפי חישובי צריכת הדלק בין תדלוקים בהשוואה למחשב הדרך, מחשב הדרך "מגזים" ב-1 ק"מ לליטר, כך שאפשר להגיד שבעלייה ממישור החוף לירושלים עם מזגן הצריכה היא מעל 16 ק"מ לליטר, ובירידה חזרה לת"א 25 ק"מ לליטר בלי שום מאמץ. תחושת ביטחון מלאה בירידות תלולות במצב D. הסוללה נטענת פול. הרכב נסע עד היום 2,000 ק"מ והנתונים עוד צפויים להשתפר. בשורה התחתונה אני יכול להגיד שהיתרון של טויוטה היברידית מגיע לשיא בתוך העיר ובפקקים, שם היא משיגה נתונים דמיוניים בלי תחרות. בכבישים הרריים הפלא מצטמצם, אבל מנסיוני עדיין חצי מכמות הדלק שתצרוך משפחתומטית 1600 טיפוסית. מעניין אם הפולאנס דיזל יכולה לתת יותר מ-16 ק"מ לליטר בעלייה מת"א לירושלים, והאם האינסייט מתקרבת למספרים האלה.

מנוע GM 365 V8, למיטב ידיעתי יש רק סוג אחד כזה. אורגינלי ברכב. הדגם של הרכב הוא כמו שמופיע בחתימה. לכל הקדילקים ב-1956 עד 1958 אותו מנוע וקרבורטור, למעט דגמי אלדוראדו שהשתמשו בשלושה קרבורטים של לוע כפול (עם אותו מנוע 365) במקום קרבורטור יחיד עם 4 לועות כמו שיש אצלי. לגבי הסעפת - לדעתי היא מברזל. תראו בבקשה את התמונות, אולי זה יקפיץ משהו לעין. התמונה האחרונה של קופסת האלומיניום היא קיט ההצתה האלקטרונית (או מגבר הפלטינה?). משאבת הדלק החשמלית מוצמדת לכנף השמאלית (בצד של הנוסע, משמאל למדחס). משאבת התאוצה הוחלפה לפני שנתיים ותקינה. עוד פרטים על הרכב בהודעה שפותחת את השרשור. תודה!

שאלה לדודי ולאילן: האם זה החלק שדיברתם עליו? לא ראיתי דבר כזה ואין לי מושג. תא המנוע ב-57 וב-58 זהה. http://www.ebay.com/itm/57-CADILLAC-365-ENGINE-MOTOR-INTAKE-MANIFOLD-OIL-VALLEY-PAN-/120926958456?hash=item1c27cef378&item=120926958456&pt=Vintage_Car_Truck_Parts_Accessories&vxp=mtr או שאולי זה החלק המתאים? http://www.ebay.com/itm/270734918181?ssPageName=STRK:MEWAX:IT&_trksid=p3984.m1438.l2649 תודה רבה רבה לכל מי שהתייחס כאן בשרשור, הכל נקרא בתשומת לב ונבדק. אם זה יעזור אעלה תמונות של תא המנוע. רון

יש לי בקדילק מנוע GM מקורי "רגיל", V8 בנפח 6 ליטר. קרבורטור רוצ'סטר עם ארבעה לועות (4bbl) שעבר שיפוץ מקיף בעזרת קיט ייעודי לפני שנתיים. משאבת דלק חשמלית מחוברת בטור אחרי המשאבה המכאנית, ושתיהן חדשות. הרכב הוסב להצתה אלקטרונית ויש שמיניית פלאגים חדשים. הבעיה: אחרי נסיעה ארוכה בה המנוע חם, בלתי אפשרי להתניע את הרכב מחדש אחרי דימום מנוע. בדקה הראשונה אחרי הכיבוי עוד כן, אבל אח"כ כבר צריך לתת למנוע שעה-שעתיים להתקרר עד שאפשר להזיז את הבטטה ממקומה. באסה. בקיץ שעבר זה לא היה עד כדי כך קשה. ההשערה היא שהמנוע כל כך חם עד שהדלק מתאדה מיד מהקרבורטור, ואולי הפתרון הוא בספייסר ייעודי שיחצוץ בין הקרבורטור למנוע ויפחית את הטמפרטורה בתוך הקרבורטור. מה דעתכם, והאם יש אפשרויות נוספות? יצוין שגם עם המשאבה החשמלית אין מצב להניע מנוע חם. זאת גם לא בעיית חשמל. מצבר 80 אמפר חדש. מד חום המנוע לא עובר את החצי. תודה רון

סבבה, סיכמנו על חוסר הסכמה, לגבי נוחות המושבים קראתי בזמנו את הכתבה המצויינת שלכם על השוואת עלויות האחזקה, והצצתי בה שוב עכשיו. שים לב ידידי... יותר ממחצית מהעלות שחישבתם ל-3 שנים היא בגין ירידת ערך, ובצדק. ירידת ערך היא פונקציה ישירה של מחיר הרכב החדש. אוריס היבריד זולה מפריוס ב-21,000 שקל תמימים... וגם באגרת רישוי אגב, וקצת אפילו בצריכת דלק. זה שובר השוויון שלה. אם תזין את המספרים מחדש לגבי אוריס היבריד, היא יוצאת מנצחת במבחן שלכם, ללא שום ספק. מס' 1 ולא יעזור זהו, תיכף יחשדו בי שאני עובד טויוטה. אני פורש כאן, בהצלחה לכל אחד בבחירה שלו.

עם כל הכבוד למאסטרו, זו בחירת מילים לא כ"כ מוצלחת לקבוע "מה שאתה כותב נכון ברובו אבל לא בכולו, לדעתי". מה, בין הדברים הנכונים מסתתרים שקרים? לך המושבים לא נוחים, OK. בשבילי הם בסדר גמור. כל אחד יכול להיכנס לסוכנות ולבדוק בעצמו על ישבנו. חלק מהדברים שכתבתי בסקירה הם עובדות אובייקטיביות, וחלק הם התרשמות אישית. הקורא יודע לשפוט מה הוא מה. לגבי תא המטען - כתבתי בפירוש שהוא קטן ולא מתאים למי שצריך הרבה מקום הטענה. אפילו זקפתי את זה לחובת האוריס בהשוואה מול האינסייט. בעלי עגלות תינוק 4X4 יבדקו בסוכנות אם הן נכנסות מאחורה או לא... לעניין איכות ההרכבה - ברכב שלי אני לא מכיר אף אחת מהבעיות שציינת. הכל במקום ונסגר פיקס. לגבי צריכת הדלק - עומד מאחורי הנתונים שלי: עם אוטו של אפס קילומטר, עם מזגן ופקקים, השגתי 22 ק"מ לליטר ובלי הרבה מאמץ. עד החורף אני אשוויץ עם 24 ותשובה לדוב לגבי המחיר, מעבר לענייני המס: האוריס היבריד באה ברמת גימור GLI עם גיר אוטומאטי (רציף). את ההשוואה במחיר תעשה מול משפחתית/קומפקטית 1.6 ליטר אוטומאטית ברמת אבזור ביניים. הפער במחיר הוא כ-10,000 שקל לרעת ההיברידית. עכשיו חשבון לפי צריכת דלק אמיתית בפועל: 22 קמ"ל בהיברידית, 13 קמ"ל במשפחתית אוטומאטית 1600. ליטר בנזין עולה 7.2 ש"ח. קיבלנו נקודת איזון ב-45,000 ק"מ. כלומר אחרי 45,000 ק"מ ההיברידית זולה יותר מהבנזין. ב-90,000 ק"מ ההיברידית כבר חסכה 10,000 ש"ח, וכן הלאה. ואפרופו, החשמלית של בטר פלייס מוצעת ב-65 אג' לק"מ. באוריס תשלמו 32 אג' לק"מ - חצי. ועוד משהו לגבי שמירת הערך כמשומשת. ב-1.1.2014 מס הקנייה על ההיברידיות עולה מ-30% ל-45%. שנה אח"כ ל-60%. התוצאה תהיה ייקור ההיברידיות החדשות ושמירת ערך מצויינת של המשומשות.

נעזרתי הרבה בפורום בהתלבטויות ארוכות לגבי רכב חדש, ואני שמח "להחזיר" אינפורמציה למתלבטים. נתחיל עם השורה התחתונה: טויוטה אוריס היבריד הוא רכב איכותי, נוח, מהנה, חווייתי וסופר-חסכוני. אחרי נהיגה של למעלה מ-1,000 ק"מ - צריכת הדלק במישור החוף עם מזגן הייתה 22.1 ק"מ לליטר לפי חישוב בין תדלוקים, ו-23.1 ק"מ לליטר לפי מחשב הדרך. נתוני המעבדה לנסיעה משולבת: 26.3 ק"מ לליטר (הכי טוב בארץ, נקודה) ואני מאמין שבלי מזגן, אחרי כמה אלפי ק"מ "הרצה" ועם נהיגה מתונה - אפשרי להשיג 25 ק"מ לליטר במישור החוף (טרם ניסיתי נהיגה הררית). תנאי הדרך בהם השגתי את הצריכה הנ"ל (871 ק"מ על 39.4 ליטר, מהירות ממוצעת 41 קמ"ש): נסיעות יום יומיות מאשדוד לתל אביב ובחזרה בשעות העומס, עם הפקקים באיילון וכל הבלאגן של גוש דן. הסעות לחוגים, הסעות לגנים, כבישים מהירים בחלק מהדרך - ותמיד עם מזגן. לא הבחנתי בהבדלים בצריכת הדלק בין מהירויות שונות, שזה מדהים לדעתי. יש הבדלים רק בעליות ובתאוצות. אופי הנהיגה: מתון. סבלנות בהאצות ושמירת מרחק, אבל גם 120 קמ"ש כשאפשר. מצב נהיגה Eco. משהו על הנהג: טויוטה ראשונה שלי, לא "שפוט" של המותג. היברידית ראשונה וגם רכב חדש ראשון, אחרי 5 מכוניות שקניתי מליסינג. הרכב השני במשפחה הוא פורד מונדיאו 2.3L מהדור האחרון (מעולה מכל בחינה חוץ מצריכת דלק של 1:11). התרשמות אישית מהנהיגה באוריס: הרכב מרגיש איכותי, בעיקר בכל הקשור למערכת ההיברידית. בשנייה שעוזבים את דוושת הגז - הסוללה מתחילה להתמלא. בבלימה הטעינה מתעצמת. כל טיפת אנרגיה מנוצלת ומשתמרת (החום מהבלימה מוסב לאנרגיה חשמלית, המנוע החשמלי מסייע בבלימת הרכב). הנעה בכפתור בלי מפתח ובלי טיפת בנזין. יציאה שקטה לחלוטין לדרך. עד 50 קמ"ש אפשרות לנסיעה על סוללה בלבד, לאורך 2 ק"מ ובלי טיפת דלק - נפלא בפקקים וברמזורים. כל התיאור הנ"ל מסביר שמדובר בחוויית נהיגה אחרת! כיף, מודרני, יעיל, אפילו מעניין... המינוס: הרכב כבד מאוד, 135 ק"ג יותר מהאוריס הרגילה. זה חייב כיול שילדה נוקשה יותר, לא תענוג בפסי האטה למשל. אבל בסה"כ מתגברת יפה מאוד על שיבושים בדרך, בהחלט לא קופצנית. המערכת ההיברידית של האוריס זהה לחלוטין לזו של הפריוס ושל הלקסוס ההיברידית (מנוע בנזין 1.8 ליטר בטכנולוגיה אחרת, יותר חסכונית ועם פחות כח - 99 כ"ס, ובנוסף מנוע חשמלי חזק במיוחד בהספק של 82 כ"ס. ההספק המשולב הוא 136 כ"ס עם 21.1 קג"מ, משום שהמנועים מגיעים לשיא הכח בסל"ד שונה). כמו כן שלוש ההיברידיות של טויוטה מצויידות בגיר רציף יעיל, ללא אפשרות להעברת הילוכים ידנית. אין גם מד סל"ד, אלא רק אינדיקציה עקיפה על סיבובי המנוע דרך מד היעילות האנרגטית. ודרך אגב, היאריס ההיברידית שתגיע בסתיו תצויד במערכת היברידית מלאה אך מוקטנת (ותשבור את השיא הישראלי הנוכחי של האוריס היבריד בצריכת דלק). נוחות המושבים טובה, לא מעייף גם אחרי נהיגה של שעה וחצי. הנדסת האנוש מצוינת. מבחינת מרחב פנימי - דומה מאוד למשפחתומטית רגילה עם בסיס גלגלים של 260 ס"מ, לא יותר צפופה ממזדה 3 ו-C4 שהיו לי, ובטח גם לא מדומותיהן. גם ברוחב היא לא נופלת מאף אחת מהן, עם 1.76 מ'. שני מבוגרים יישבו בספסל האחורי עם מרווח סביר, ילדים כמובן אין שום בעיה גם להושיב שלושה. החיסרון העיקרי למשפחות הוא בגודל תא המטען: רק 280 ליטר, שבקושי מספיק למזוודה גדולה אחת ולתיק יד, או לעגלת תינוק. מי שצריך תא מטען גדול ביום יום (ולא רוצה לקפל את המושב האחורי) שייבחר רכב אחר. איכות החומרים בתא הנוסעים סבירה. זו לא האיכות של מונדיאו וגם לא הפלסטיקים החלולים של הונדה אינסייט (ועוד נגיע בהמשך להשוואה מול האינסייט). בגובה הישיבה הפלסטיקים רכים/מרופדים, ואומרים שבטויוטה אין "קרקושים" גם אחרי שנים. ההגה מצופה עור ונוח מאוד לאחיזה, לא קל מדי ולא כבד מדי. ידית ההילוכים היא כמו ג'ויסטיק זעיר שיושב מוגבה ומתחתיו יש חלל שלא ממש אפשר לנצל למשהו, אבל עיצוב נחמד (זהה לפריוס בעניין זה). הריפודים באים רק בצבע שחור חסר חן, אבל מצליחים להרגיש גם נוחים וגם חזקים ואמידים מספיק - כאן לא ייקרעו הבדים. כמובן שקונה פוטנציאלי יכול לגשת לסוכנות ולבחון את כל זה בעצמו לפני הקנייה. אבזור - אבזור בטיחות מלא עם 7 כריות ו-5 כוכבי ריסוק. מראות מתקפלות חשמלית, מפתח חכם (רק שלט בעצם), בקרת אקלים לא מפוצלת, כניסת USB, תאורת יום (פנסי לד), שליטה מגלגל ההגה על מחשב הדרך ומערכת השמע. אפשר להוסיף בתשלום בקרת שיוט - אני הוספתי כי זה היה במבצע... מוסיפים ידית (מקורית) מאחורי גלגל ההגה. שיהיה. האכזבה הגדולה מבחינת אבזור היא שאין את מסך המגע בקונסולה המרכזית - באסה! באירופה המסך הזה הוא סטנדרט ואפילו ביאריס החדשה הוא קיים כאופציה, אבל לא באוריס היבריד. לא ברור למה היבואן התעקש להסיר אותו, ברכב היברידי זה מתבקש במיוחד. בקיצור, במקום המסך יש רדיו דיסק רגיל לגמרי, עם תצוגת LCD שראינו כבר לפני עשור וגם קשה לקרוא אותו בשמש. גם איכות הרמקולים בינונית למדי. היעדר המסך דחק את כל שפע נתוני מחשב הדרך ללוח השעונים, בתוך מד המהירות. הנתונים, כולל תרשים זרימת האנרגיה הידוע, מופיעים בלופ של 8 מסכים והם ברורים לקריאה ולהבנה. כל השליטה והכוונונים מתבצעים ע"י כפתור אחד וזה פחות נוח. מראה - אודה על האמת: קניתי את האוריס למרות הצורה שלה ולא בזכותה. במבט ראשון יש לה עיצוב של סופר מיני ואתה מתבאס לשים 140,000 שקל על זה. מצד שני אני לא משתגע בכלל על העיצוב של הפריוס והפלסטיקה שבתוכה. הגרסה ההיברידית זהה כמעט לחלוטין לאוריס הרגילה (שתוחלף ב-2013) וממש, אבל ממש, לא מושכת תשומת לב או מצהירה הצהרות "ירוקות", להבדיל מהפריוס והאינסייט. ההבדלים החיצוניים היחידים הם תאורת לד ביום, גריל עם פס כרום רחב ונאה והסמל של טויוטה, שבא על רקע כחלכל בהיברידיות. החישוקים - סגסוגת קלה (מגנזיום) 15 אינץ', עם צמיגי מישלן חוסכי אנרגיה בחתך גבוה - 195/65/15, שצפויים להחזיק לדעתי 80 אלף ק"מ. אגב למרות העיצוב הקומפקטי שלה, האוריס לא מכונית קטנה. אורכה 4.25 מ' שזה בערך כמו כל משפחתית 5 דלתות מוכרת, כגון יונדאי i30 או C4. גולף למשל קצרה ב-5 ס"מ, הפוקוס האצ'בק ארוכה ב-10 ס"מ. ובכל זאת, מבחוץ היא ניראית קטנה ובסיכומו של דבר זה ממש לא אוטו של פוזה או רושם. דבר אחרון בנושא המראה החיצוני הוא הצבע. היבואן מביא רק צבע מטאלי, כך שקודם כל תוסיפו אוטומאטית אלף שקל למחיר מחירון של 135,900 (תתנחמו בכך שבאנגליה צבע מטאלי עולה 2,800 שקל). כל הצבעים הם בגווני שחור-לבן, ולדעתי הלבן פנינה הוא גם היפה וגם הפרקטי מכולם. בשמש הוא נראה משגע. זה טוב לדעת כי לא תראו אוריס היבריד בתצוגה ולא תראו לבן פנינה על רכב אחר (אולי בפריוס, אני לא בטוח). אוריס הייבריד מול הונדה אינסייט: הייתי קרוב כחוט השערה לקנות את האינסייט החדשה, שעברה מתיחת פנים משמעותית באפריל 2012. אם הונדה היו נותנים עוד קווטץ' במחיר הייתי קונה, כי אוריס היבריד לא היה ניתן להזמין בכלל עד חודש יוני. בדיעבד, אני מאושר שלא לקחתי אינסייט. קודם כל גילוי נאות - כל מה שאני יודע על האינסייט החדשה הוא מנסיעת מבחן ומקריאה של הרבה חומר בארץ ובחו"ל. לא נעבור דבר-דבר, ואפשר להגיע לשורה התחתונה: האוריס עולה על האינסייט בכל פרמטר אפשרי, חוץ משלושה: גודל תא המטען (באינסייט עוד 45%), גלגל רזרבי (באוריס פשוט אין, יש ערכה לתיקון נקר וביטוח גרירה...) ומחיר - על האינסייט תשלמו 5,000 שקל פחות, כי בהונדה נותנים הנחה של כ-3,000 שקל ובטויוטה לא מורידים שקל (אבל הפער הזה ייעלם במכירה). מגזין "אוטו" פרסם בגיליון יולי מבחן השוואתי בין שני הדגמים והתוצאות הן חד משמעיות לטובת האוריס. אציין נתון אחד בשביל לסבר את האוזן: המנוע החשמלי של האינסייט נותן 14 כ"ס, ושל האוריס נותן 82 כ"ס. לא באותה ליגה. התוצאה: תאוצה, סחיבה, תחושת ביטחון בכביש מהיר, ו... המזגן לא כבה ברמזורים ובפקקים כמו שקורה באינסייט במצב עמידה. דווקא מבחינת מנוע הבנזין, ההבדלים הם לא כל כך גדולים כמו שאפשר היה לחשוב מתוך המספרים: 1.3 ליטר באינסייט מול 1.8 ליטר באוריס. רק 11 כ"ס הפרש. צריכת הדלק באוריס טובה מהאינסייט בכ-10%. האינסייט אומנם ארוכה יותר ב-15 ס"מ, אבל בסיס הגלגלים שלה קצר יותר ב-5 ס"מ, כלומר כל תוספת האורך הולכת לתא המטען, ולא לתא הנוסעים. האינסייט נמוכה ב-8 ס"מ משמעותיים, אם מבוגר יושב מאחור, וגם צרה יותר ב-6 ס"מ - לא מעט. לסיכום, האוריס היבריד היא פריוס מוקטנת (10 ס"מ פחות בבסיס גלגלים), ואילו אינסייט היא ג'ז מוגדלת (5 ס"מ יותר מהג'ז בבסיס גלגלים). שתיהן בקבוצה 3, אבל אינסייט "נולדה" בקבוצה 2 ואוריס "נולדה" בקבוצה 4, וזה כל ההבדל על רגל אחת. לסיכום - למי היא מתאימה: לדעתי אוריס היברידית מתאימה למי שנוסע לפחות 25 אלף ק"מ בשנה, ובמיוחד נאנק מפקקים ומנסיעה עירונית אינטנסיבית. בפקקים ובעיר אין לאוריס שום מתחרה - לא פלואנס דיזל, לא פאביה, לא אינסייט וגם לא פריוס. מס' 1 בהפרש גדול. עוד תנאי עבור רוכש אוריס הוא רגל רגועה על הגז. מי שחייב לצאת ראשון ברמזור - זה לא אוטו בשבילו! אפשר אומנם להעביר למצב Power ואז 136 סוסים עושים את שלהם, אבל מי שקונה אוריס היבריד רוצה את ה-23 ק"מ לליטר שייפצו על עלות הרכישה הגבוהה. במצב Power או עם רגל כבדה על הגז הטווח הריאלי הוא 17-19 ק"מ לליטר, עדיין טוב בהרבה מ... בעצם ממי לא? השאלה הגדולה היא האם היא מתאימה למי שנוסע כמעט רק בדרכים מהירות בלי פקקים. מקריאה בלבד - בתנאים כאלה הפלואנס דיזל סוגרת חלק גדול מהפער, והכוונה לא רק לצריכת דלק אלא לשקלול הנוחות, הביצועים והאמינות. התרשמותי היא שהאוריס מוצלחת מאוד גם בדרכים מהירות ומציעה חבילה מנצחת, אבל אף פעם לא נהגתי בדיזל. תמורה לכסף: אנחנו ישראלים, לא פראיירים... רוצים רכב שמרכיב המס בו הוא הנמוך ביותר. אוריס היבריד היא הרכב היחיד בישראל שנהנה גם ממס קנייה מופחת של היברידית (30%) וגם מפטור ממכס כיוון שהיא מיוצרת באנגליה ולא ביפן (10.5% במצטבר). התוצאה: יותר "רכב", פחות מס. איך רואים את זה הכי טוב? משווים למחירים של טויוטה בשוק משוכלל כמו אנגליה. כנסו לאתר הרשמי של טויוטה באנגליה, www.toyota.co.uk , לשונית "New Cars", ותקבלו שוק. שימו לב: אוריס היבריד זולה רק ב-4% מהפריוס (וזה למרות שהפריוס מיובאת והאוריס מייצור מקומי!). בארץ הפער הוא 15% (21,000 שקל). למה? כי בארץ על הפריוס יש מכס, ועל האוריס אין. הלאה: באנגליה אוריס היבריד עולה 73% יותר מאוריס רגילה. בארץ הפער הוא רק 8% (10,000 שקל). למה? כי בארץ יש הנחת מס משמעותית על רכב היברידי. ועוד אנקדוטה קטנה: באנגליה האוונסיס יותר זולה מהאוריס היבריד. בארץ האוונסיס עולה 158,000 שקל לגרסת הבסיס. למה? כי יש עליה גם מס קנייה רגיל וגם מכס. אין עוד רכב בארץ שנותן תמורה למחיר יותר מטויוטה אוריס היבריד, תוצאה של שוק הרכב המעוות בישראל. בהצלחה ונהיגה בטוחה. רון

יופי של חוברת, שאפו גדול לעורכים ולכותבים על עבודתם הקשה, וגם לסטודיו אשכנזי. תענוג! רון

איזה כיף שיש משוגעים בעולם, החיים יותר מעניינים שמור לי מקום מאחורה ל-6.7.2074, כשההירס ואני נהיה בני 100 (עוד נראה מי יתפגר קודם) תהנה ובוא למפגשים להשוויץ. ותתכונן להרבה בדיחות שחורות בסוף השבוע... רון

חברים יקרים, האתר אומנם הושק ועלה לאוויר, אחרי חבלי לידה קשים, אך כפי שניתן לראות הוא מצפה לתכנים חדשים רבים. למשל, לשונית "שאלות נפוצות". אני פונה אליכם, בעלי הידע והסבלנות, לכתוב עבור האתר שאלות ותשובות, שייערכו ויועלו לאתר. הנושאים כוללים הן שאלות על המועדון עצמו ופעילותו, כגון היכן ומתי מתקיימים מפגשי המועדון, שאלות כלליות על נושא אספנות הרכב, כגון מהן מגבלות התנועה של רכב אספנות, וכלה בשאלות טכניות, כגון איך אוכל לדעת אם ברכב שלי יש פלטינות... הכותבים מוזמנים להעביר אלי שאלות ותשובות - אחת, שתיים או עשרים, עם או בלי תמונות - ארכז אותן והן יעלו בהקדם לאתר החדש. כתובת למשלוח החומרים: [email protected] בהזדמנות זו, תודות ושבחים לשלושת העוסקים העיקריים במלאכה: סמדר רחמים, יוסי פרנקוס ודן מוזס. יישר כח. בברכה, רון פז דובר מועדון החמש

הכל נכון בקשר לאוריס וההשוואה מול אינסייט, רק יש בעיה אחת: אי אפשר להשיג אוריס היברידית בסוכנות... פשוט אין. אין פלא שהיא גם לא משווקת רשמית דרך אתר טויוטה. אני מכיר אישית מנהל מכירות באחת הסוכנויות וגם הוא לא יכול להשיג לי אוריס, ולא ביקשתי שקל הנחה. לגבי המחיר אחרי עליית המס - היבואנים יצטרכו לשלם ב-2014 עוד כ-14,000 שקל מיסים, וב-2015 כ-28,000 שקל מיסים יותר מאשר היום - אין שום סיכוי שהם יספגו אפילו חצי מזה. הכדאיות לצרכן תהיה תלויה כמו תמיד במחירי הדלק. אבל הנקודה שלי ברורה: עליית המיסים תגן על מחירי המשומשות ההיברידיות (בדיוק כמו שעליית המע"מ הצפויה תעלה באותו חודש את מחירוני המשומשות).

באפריל החלו לשווק את ההונדה אינסייט החדשה, 2012. המכוניות עברה מתיחת פנים משמעותית בהרבה תחומים שבהם היא ספגה ביקורת: אחיזת הכביש והיציבות (הרחבת צמיגים), שיפור שדה הראייה לאחור (הנמכת הספוילר), שיפור מרווח הראש במושב האחורי (שינויים בשיפולי הגג), שיפור של 10% בצריכת הדלק (כיולי מנוע וגיר, הקטנת מקדם חיכוך), תוספות כסטנדרט (בקרת שיוט, הגה וגיר מצופים עור, כניסת USB), מתיחת פנים חיצונית (גריל חדש, פנסים עם נורות לד ותאורת יום, אנטנת "כריש", ג'נטים מגנזיום חדשים). בקיצור, האוטו עבר שדרוג משמעותי אבל לדעתי, אחרי נסיעת מבחן, אם מתעלמים מההנעה ההיברידית הוא עדיין מוצא מקומו ב"קבוצה 2" - לא יותר נוח, מפנק או זריז ממשפחתומטית שכולם מכירים. אבל זהו, שאי אפשר להתעלם מההנעה ההיברידית. הנתונים מדברים על 24.3 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת, כמעט בלי הבדל בין עירוני לבין עירוני. ועוד דבר חשוב: המס הנמוך על היברידיות (30%) מתוכנן לעלות ב-1.1.14 ל-45%, שנה אחרי זה ל-60%, ושנה אח"כ למס רגיל (83%, בניכוי זיכוי מס לפי דרגת זיהום). המשמעות היא שמי שקונה עכשיו רכב היברידי ויחזיק אותו 3-4 שנים, הרכב ישמור על הערך שלו כי החדשות יתייקרו משמעותית. מישהו התנסה כבר עם האינסייט החדשה ויכול לספר? האם האינסייט מתאימה לסוע יום יום לעבודה מאשדוד לירושלים? היו עדויות סותרות לגבי צריכת דלק באזור הררי. המחיר בסוכנות אגב עומד על 134 אלף שקל. תודה לעונים.

וואוו, רכב חלומות! כשאני מפנטז על קדילק נוספת, זו תמיד 1947 (או 46 שהיא זהה), ועדיף סיקסטי ספיישל (60S) כמו זו. איזה יופי שרכב כזה עולה על הכבישים שלנו! 1947 היא השנה האחרונה בה נשמר העיצוב של תחילת שנות ה-40, לפני המלחמה. סממן מובהק הוא התפיחות מעל לגלגלים שמופיעות עדיין גם מלפנים וגם מאחור, ואף משתלבות בדלתות האחוריות. החל מ-1948 העיצוב השתנה והופיעו הסנפירים האחוריים (שנשארו בקדילק עד 1964 ו"הדביקו" את התעשייה כולה באמריקה), ובוטלו התפיחות הקדמיות. ב-1949 גם האחוריות עברו מן העולם. את שאר הפרטים כבר נשמע מקובי מילוא... הזדמנות מושלמת בשבילי לבקר בגעש, עם רכב מאותה הסדרה בדיוק. ברכות חמות למיקי, רון פז

תמונות אחרונות, פלוס איך שואפים שהרכב הזה יראה אחרי שיפוץ:

עוד תמונות:

שלום לחברי הפורום, חבר מהמושב שלי שמר משך 40 שנה, מתחת לסככה ליד הבית, רכב שיש לו קשר רגשי אליו. מדובר בשברולט מסחרית מודל 1953, שכונתה בזמנו "אוטו לחם" - נהגו אז לחלק את הלחם מהבטן של המסחרית הזו. השם הרשמי הוא Chevrolet Panel Truck 1953. המנוע המקורי הוא 6 צילינדרים 3850 סמ"ק, גיר 5 הילוכים. הרכב המדובר עבר טסט בפעם האחרונה ב-1971. בעל מספר רשוי בן 4 ספרות - 9238 - עם ניירות מסודרים. בעל הרכב החליט לשפץ אותו אחרי התלבטות ארוכה. הוא מוכן להוצאה של 100,000 שקל עם אופציה לקצת יותר (רק אל תספרו לאשתו), ובתנאי שהשיפוץ באמת יחזיר לכביש את הרכב במצב תצוגה. דיבורים כמו "הפרויקט לא כלכלי, תקנה כזה משופץ" - לא מדברים אליו, האיש רוצה דווקא את המסחרית הזו ולא יעזור כלום. יש לו ידיים טובות וקצת ידע, אבל בלי ניסיון בשיפוץ מכוניות. הוא לא ממש יודע למה הוא נכנס. מבקש ממביני עניין - לבחון היטב את התמונות ולתת עצות טובות לצעדים הראשונים. החלודה פחות נוראית ממה שזה נראה - חלודה שטחית על פח עבה במיוחד. אין רקבונות ברמה של חורים בפח, אבל גם ברור מהתמונות שמדובר כרגע בגרוטאה. בשלב ראשון יתקבלו בשמחה המלצות על פחח (עקרונית מכל מקום בארץ, אבל עדיף לא מהצפון) שיכול לקחת פרויקט כזה, כולל צבע, בסדר גודל של עד 50,000 שקל. האם התקציב הגיוני? האם שיקום מכאני וחשמל בכ-40,000 שקל זה ריאלי לרכב כזה? המנוע נבדק לפני כמה שנים והיה תפוס. תודה מראש וחג שמח רון

יוחאי, תענוג לקרוא את ההודעות שלך כאן - את המלל הרהוט וההסברים המפורטים, לא פחות מאשר את הנתונים עצמם. יישר כח על הסבלנות, הרצון ובעיקר על הידע המדהים. רון פז

סט שני מירושלים

אירוע יפהפה, ארגון מושלם, יש למועדון החמש במה להתגאות... השילוט היה באמת יוצא מן הכלל - לא היתה נקודה אחת של ספק בלי שלט - רינו תודה!! תודה ענקית לכל המתנדבים שטרחו בארגון, ול-140+ רכבים שעלו לירושלים. ומותר גם לציין שמוזיאון ישראל המחודש פשוט מעורר השתאות. שבת שלום רון

טוב, לא צריך להגזים... ה-58 היא הוורודה הסגורה (2 דלתות, עדיין לפני הרכבת הניקלים), הוורודה השנייה הפתוחה היא 64 (השנה האחרונה של הסנפירים האחוריים בקידלק). עוד יש שם 63 אדומה פתוחה, 63 ורודה סגורה וכן כמה קדילקים נוספים ממודלים יותר מאוחרים. כבוד... זה הסרטון, ואם הם העלו אותו ביוטיוב אני מניח שהאוצר הזה הוא לא סוד

אצלנו משתמשים הרבה בביטוי "אני בשוק" והוא כבר נשחק, אבל אני באמת בשוק!! WTF?? קדילק 1958 בארץ? אני משפשף את העיניים, פוקח שוב, ועדיין מולי קדילק 1958, ככל הנראה קופ דוויל! שנים אני בידיעה שה-58 שלי היא היחידה בארץ, והנה צצה אחותה, אומנם בוורוד מזעזע (בגירה מתכוון ל-Persian sand, הוורוד הקלאסי של קדילק, אבל הוא רחוק מהגוון שלפנינו. אולי עוד לפני צבע...) CUCV, דייב אני מניח, היא באמת במזרח ירושלים? בטח ייובאה לאחרונה. רון