Cadillac58

לשרשור שפתחתי יש פוטנציאל להתפתח לכיוונים לא טובים בניגוד לכוונתו המקורית, ולכן אני מבקש בכל לשון, לטובת כולנו: זהירות!! לכתוב מהראש ולא מהבטן! המלצות חיוביות - מותר להמליץ על מכון שנעים לבוא אליו, שהשירות אדיב ושמקבלים בהבנה רכבי אספנות. אך ברור שאם מכון מסויים יקבל המלצה ברוח "רוצו לשם, הם בכלל לא בודקים" - זו חרב פיפיות שעלולה אולי אף לגרור ביקורת ממשלתית במכון. המלצות שליליות - מציע להסתפק בלהגיד משהו כמו "הייתי שם ולא הייתי מרוצה מהשירות/מהבדיקה/מהמקום", ולהיזהר מאוד לא להוציא דיבה ולא לעורר כעס ומתח מיותר. בואו נשמור את הדברים במגרש הנכון (תרתי משמע).

מציע שרשור המשתף חברים במידע עדכני על מכוני הרישוי: מי ידידותי יותר לרכבי אספנות ובכלל, ומאיזה מכון עדיף להתרחק. ממליץ על מכון היימן (ידוע גם כ"סהר") באשדוד. יחס ידידותי, אדיב, מקל. עברתי טסט ב-10 דקות עם חיוך. חפשו את יוחנן. רח' הקידמה 1, אזור התעשייה הצפוני באשדוד, כניסה דרך צומת ניר גלים.

שלום רב, חברי מועדון החמש שברשותם רכב אספנות קבריולט מכל סוג עם מושב אחורי ומעוניינים להשתתף בתוכנית ריאליטי חדשה של ערוץ 2, מוזמנים לקבל פרטים בפורום הסגור. תשלום ראוי מובטח למשתתפים. להזכירכם, הכניסה לפורום הסגור דרך סרגל הניווט בתחתית העמוד, מצד שמאל (כדאי להיכנס ולהתעדכן מדי פעם). לנוחיותכם גם קישור ישיר: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=363934 רון פז דובר המועדון

לאור מכת הגניבות, פניתי ליצרן סנדלים לרכב ממושב ישרש. שמו כדורי והוא ותיק ומוכר בתחום - http://www.carsandals.com הוא הציע הנחה קטנה של 30 ש"ח לחברי מועדון החמש - כלומר 450 ש"ח לסנדל לצמיגים רחבים, 430 ש"ח לצמיגים צרים, ו-720 ש"ח לחובק הגה. המושב נמצא ליד רמלה, קל להגיע דרך כביש 431. האמצעים האלו עשויים להיות יעילים במצבים מסוימים, אך קרוב לודאי שאינם מונעים גרירה של הרכב או העמסה למשאית. שלא נדע מצרות. רון פז דובר מועדון החמש

לאור המבצע הנוכחי המתוקשר של לובינסקי טרייד ("שנתיים עלינו"), אני מקפיץ כאן הודעה שפרסמתי בחודש שעבר, עם כמה עדכונים. סלחו לי על השכפול, בכל זאת עבדתי כאן קשה... מדובר בקניית סיטרואן C4 SX שיוצרה בסוף 2008, מחברת הליסינג של לובינסקי, יבואן פיז'ו סיטרואן. "פריים ליס" היא חברת הליסינג, "לובינסקי טרייד" היא חברת טרייד אין שבין היתר מוכרת את הרכבים שמגיעים אליה מפריים ליס בסיום עסקאות ליסינג. למיטב ידיעתי, גם פריים ליס וגם לובינסקי טרייד הן חברות בנות של היבואן הרשמי - לובינסקי. חוות הדעת שלי מתחלקת לשניים: 1. חוויית הקנייה בלובינסקי טרייד / רכב ליסינג של פריים ליס. הקנייה בוצעה במסגרת מבצע "ללא מע"מ" שהתקיים בנובמבר 2010. 2. התרשמותי בפועל מחודשיים וחצי נהיגה ו-4,400 ק"מ בסיטרואן C4, לרבות נתונים קפדניים של צריכת דלק בפועל. רשמים ומסקנות מחוויית הקנייה על פניו מדובר במוכר אמין ביותר, ובחברת ליסינג שמטפלת ברכבים במוסכי היבואן מעצם העובדה שהיא בבעלות היבואן. נשמע כמקום האידיאלי לרכוש בו רכב ליסינג, אלא שהקנייה לא הייתה חלקה - לא מבחינת האמינות ולא מבחינת השירות. "לא חלק" לא אומר שהיה גרוע, ולמי שמחפש רק את השורה התחתונה - כן אוכל להמליץ לרכוש שם רכב, בוודאי עדיף פי כמה וכמה ממגרשי טרייד אין של חברות עלומות מן הסוג "אלכס יד ראשונה" מנתניה, ששם הסיכון עצום וכבר נכתב על זה רבות בפורום. יתרונות: * רכישה מחברה גדולה ומוכרת, בעלת מוניטין ובעלת פריסה ארצית. * מעשית - מדובר ברכישת רכב משומש ישירות מהיבואן. ככזה, נראה שלשנתיים אחריות שבאה עכשיו עם הרכב יש תוקף אמיתי. * כאמור, פריים ליס מטפלים ברכבים במוסכי היבואן לפי מפרט יצרן. מבלי לנקוב בשמות, ידוע לי על חברות ליסינג גדולות ונחשבות שאינן עושות זאת. למעשה, לא ידוע לי על אף חברת ליסינג אחרת שכן עושה זאת, ותקנו אותי אם אני טועה. * תנאי מימון נוחים מאוד - פריסה לתשלומים ללא ריבית של עד 36 תשלומים של 1500 ש"ח. * פירוט אמין יחסית של ההיסטוריה של הרכב, לרבות טיפולים ותאונות (עדיין רחוק מפירוט שמקבל אדם פרטי מהמוסך המטפל). * התחייבות לתקן כל ליקוי שיימצא בבדיקה במכון בדיקה. בעיות: למרות כל היתרונות האלו, נתקלתי בלא מעט בעיות במהלך העסקה, שהייתה בעצם הכי "קשה" מכל רכישות הרכב שביצעתי עד כה (זו הפעם החמישית שאני קונה רכב מיד ראשונה מליסינג, כל פעם מחברה אחרת). מדובר במקרה פרטי שלי, לא יודע מה מתוך זה משקף ומה לא, תשפטו בעצמכם ושכל אחד יסיק מהתיאור הבא את מסקנותיו: 1. הרכב שקניתי עמד במגרש הטרייד אין 11 חודשים ולא זז (בדוק). במהלכם נגמר לו הטסט ולא חודש. אחרי ששילמתי מקדמה של 1,000 שקל, התחילו בפרוצדורה של "להביא את הניירות" ולהעביר את האוטו טסט. מי שמכיר את ירידת הערך של סיטרואן בשנה השנייה, יתפלא כמוני איך מצב שכזה בכלל יכול לקרות. אם לא היה מדובר במוכר אמין - מהסיבה הזו בלבד לא הייתי קונה את הרכב. ההסבר שנתנו לי למצב הזה - הייתה תאונה קלה מהצד, והחליפו דלת וכנף אחורית (אין נזקי שלדה). שמאי קבע ירידת ערך של 4%, שבאה לביטוי יפה מאוד במחיר. אמרו לי שזה כנראה הרתיע קונים. רכב בן שנה ורבע עומד 11 חודש במגרש? נשמע לי הזוי. 2. הרכב עמד במגרש בבאר שבע, ביקשתי כמקובל להעביר אותו קרוב אלי, לסניף ראשון לציון. שבוע שלם לקח להביא ניירת, להעביר טסט ולשלוח את הרכב לראשון לציון. 3. כשהגיע הרכב לראשון לציון, הכל התחיל מחדש. המוכרים לא ידעו איפה הדברים עומדים, מה אמרו לי ומה סוכם. מילא, זה הרי ישראל - אף פעם לא מעדכנים את נותן השירות הבא לפני שמעבירים אותך. אלא שבראשל"צ "פחדו" להגיד לי שהרכב עבר תאונה, לא ידעו אם אני יודע את זה או לא, ופשוט שתקו. בעיית אמינות. 4. קיבלתי מהם טופס בדיקה - בדיקה שעשו לרכב כשחזר מהליסינג, ב-4.1.10. בטופס לא היה זכר לתאונה שהייתה - לא כתבו שהוחלפה דלת וכנף, בוצעו תיקונים בעמוד האמצעי וכו'. לקחתי את הרכב לבדיקה עצמאית על חשבוני (450 ש"ח) במכון שבחרתי, ובתוך חצי שעה קיבלתי דו"ח מפורט שכולל את התאונה ומתואר כ"בעל משמעות גבוהה". בטופס בדיקה של פריים ליס היה כתוב "תיקוני מרכב בעלי משמעות נמוכה". מצא את ההבדלים. 5. לאחר הבדיקה העצמאית שעשיתי, ביקשתי שיתקנו שני דברים בלבד: כיוון פרונט ותיקון של פלסטיק שבור בתא הנוסעים. לחצו עלי קצת לקחת את האוטו כמו שהוא, עם שובר למכון כיוון פרונט. אמרו שאם אבקש שהם יתקנו זה ייקח עוד שבוע (נוסף על השבוע שכבר בוזבז עד עכשיו). ידעתי שעל הפלסטיק השבור "יקרעו" אותי, אז החלטתי להשאיר את האוטו ולתת להם לתקן ולמסור אותו כמו שצריך, אחרי בדיקה נוספת של מפלסי נוזלים וכו', כפי שנהוג לפני מסירה. כמו כן, השלט היחידי שבא עם הרכב היה קרוע ומרופט בצורה מביכה, ביקשתי שיחליפו את הגומי הקרוע שלו. רשמו את זה בטופס מבלי להבטיח דבר. נדרשתי לשלם למחרת את מלוא עלות העיסקה, בתוספת 202 ש"ח להעברת בעלות - וכך עשיתי. 6. אחרי התשלום המלא חיכיתי עוד 8 ימים ארוכים (6 ימי עבודה), בסופם אמרו לי סוף סוף שהרכב חזר ומוכן. באתי חגיגי, רק כדי לגלות שהפלסטיק השבור נותר שבור, השלט הבלוי נותר בלוי, וכיוון הפרונט - אמרו שעשו, אך אין שום נייר מהמכון. חיכיתי חצי שעה עד שהמכון יישלח אישור בפקס שאכן בוצע כיוון פרונט. לגבי הפלסטיק והשלט - התנצלו ואמרו שבגלל לחץ הקונים במבצע (אגב: ההנחה של 16% במבצע הייתה אמיתית ולא למראית עין) פספסו את זה ושאם אגש "בזמני הפנוי" למוסך המרכזי בבני ברק - יסדרו לי את זה מיד בלי להמתין בתור, "לא תספיק לשתות כוס קפה". הייתי כבר להוט לקחת את הרכב, אז הסכמתי. 7. העברת בעלות: הם מתגאים שהם עושים במקום, ולכן הוסיפו מראש לסכום העיסקה 202 ש"ח. אלא מה, שפתאום הנהלים השתנו, ההעברה כבר לא מתבצעת במקום ולכן יצאתי עם נציג החברה לסניף הדואר לביצוע ההעברה. ומי לדעתכם צריך לשלוף מהארנק 202 ש"ח? כמובן שאני. הבטיחו שיחזירו לי 202 ש"ח בצ'ק, הרי שילמתי פעמיים. עד היום הזה, חודשיים וחצי אחרי, לא קיבלתי את ההחזר למרות שתי תזכורות. 8. בשבוע שלאחר מכן ניגשתי למוסך המרכזי כדי לתקן את מה שהיה צריך לתקן מזמן. אחרי הרוטינה המתבקשת של מי אתה, חכה בתור, יש לנו עומס - בא בסוף בחור נחמד והחליף את הפלסטיק השבור. את הכיסוי גומי הקרוע בשלט החליפו בכיסוי גומי משומש שהוציאו מאיזו סיטרואן אחרת שהייתה שם - גם הוא בלוי, אבל לפחות לא קרוע. כן, מוסך מרכזי של יבואן לא מסוגל אפילו לספק חתיכת גומי שתהיה חדשה כמו שצריך, אחרי שכבר הטריחו אותי לבוא אליו. אילתור ישראלי קלאסי. 9. בשל כל הדברים הקטנים והמעצבנים האלה, ו-16 יום שחלפו מתשלום המקדמה עד למסירת הרכב ובמצב לא מושלם, ביקשתי כפיצוי משהו שאני יודע שהם יכולים לתת - חיישני רוורס. לזכות מנהל הסניף בראשון יאמר שהוא הקשיב לי ולאחר התייעצות קצרה הסכים לפצות בחיישנים, כולל התקנה כמובן. אכן יפה מאוד, וטעם יותר טוב בפה. אבל גם כאן, תרשו לי להמחיש את חוסר המקצועיות בעוד דוגמא קטנה: שאלתי אם זה חיישנים עם צג (שמראה את המרחק) או רק עם צפצוף. ענו לי שאין צג (דגם פשוט וזול יותר). אמרתי - או.קיי, אבל לפחות שיהיה בצבע הרכב. ענו לי - בוודאי, אל תדאג. כשבאתי לקחת את החיישנים עם פתק התקנה, אחרי המתנה של שבועיים נוספים, מה גיליתי כשפתחתי בבית את הקופסה? חיישנים עם צג, ובצבע הלא נכון... אם היתה קצת תשומת לב, גם יכלו לחסוך לעצמם כסף ולתת לי חיישנים זולים יותר, וגם לא לעצבן שוב עם הצבע הלא נכון, אחרי שפעמיים הזכרתי להם שצריך לוודא את עניין הצבע. הכל חפיף, וזה עוד כשמשתדלים. דמיינו איך זה הולך במגרש עלום בנתניה או בלוד. חוות דעתי על סיטרואן C4 ועל כדאיות העיסקה לטובת מחפשי השורה התחתונה: ה-C4 מהווה תמורה טובה למחיר אם היא נרכשת בכ-10,000 שקל פחות ממשפחתית יפנית או מפורד פוקוס, בעלות נתונים זהים של גיל, קילומטראז' ומקוריות. לא מפתיע שהמחירון אכן משקף את הפער הזה, למרות שכחדשה היא עולה בדיוק אותו הדבר כמו מזדה 3, קורולה, פוקוס ודומותיהן (שחקניות "קבוצה 2" של זמנו). אני לא מתיימר לתת כאן מבחן דרכים, ולא חסר חומר בנושא כאן בפורום. אני כן יכול להגיד את הדברים הבאים, ולפני זה אציין: אצלי מדובר ברכב משני במשפחה, כשהראשי הוא פורד מונדיאו (טיטניום) 2008, מנוע 2300, רכב יוצא מן הכלל שנמצא אצלי שנתיים. לפני המונדיאו נהגתי במזדה 3 פרטית, ונהנתי גם ממנה. * מנוע: חזק מספיק, מאיץ יפה מאוד, תחושה של רכב זריז. מנוע 1587 סמ"ק, 110 כ"ס. בוודאי רחוק מ"עגלה" - כפי שנהוג לכנות את הפוקוס. הייתי אומר שהביצועים דומים למזדה 3. * גיר אוטומאטי: ה-AL4 הידוע לשימצה. לא האמנתי שהוא עדיין יכול להיות בעייתי. זו הצרפתייה הראשונה שלי ואני לא יודע אם זה נורמלי, אבל בהחלט זו לא הרמה של המונדיאו, ואפילו לא של המזדה: ההילוכים לא עוברים חלק כמו באחרות שציינתי, ובמיוחד מורגש טלטול במעבר מהילוך ראשון לשני. כמעט כמו בקורולה הרובוטית שלקחתי לא מזמן לנסיעת מבחן. בנוסף, בולט מאוד היעדר הילוך חמישי. הגיר עולה להילוך רביעי כבר בסביבות 65 קמ"ש, ובמהירות 105 קמ"ש הסל"ד כבר מגיע ל-3,000. מרגישים שזה מוסיף מאמץ מיותר למנוע, ומגביר צריכת דלק. לשם השוואה, בשביל להגיע ל-3,000 סל"ד במונדיאו, עם גיר של 6 הילוכים, צריך להאיץ ל-140 קמ"ש. * נוחות ישיבה ונסיעה: ממוצעת. אין פה שום מקדם "סיטרואני", אין מערכת הידרופנמאוטית שמצויה ב-C5. קצת יותר טוב ממזדה 3, אבל אין כאן שום מצוינות. צמיגים רחבים (205) משפרים את אחיזת הכביש. * מרחב פנים: די גדול. אומנם קצרה יותר (426 ס"מ) כי היא 5 דלתות, אבל בסיס גלגלים (261 ס"מ) כמו בממוצע של הקטגוריה. בתחום זה אגב, אין על המונדיאו (485/285 ס"מ בהתאמה) ועל הסקודה סופרב. שני ילדים יושבים בספסל האחורי של ה-C4 בנוחות, לא פחות מבאוטו יפני. * אבזור: טובה מאוד, גם בגרסת הליסינג - SX. ראשית בטיחות - בקרת יציבות עם 6 כריות אוויר (לתשומת לב רוכשי הקורולה, שעד 2009 אין לה לא זה ולא זה, אפילו לא ב-GLI PLUS). כן יש שליטה מההגה על מערכת השמע + בקרת שיוט + מגביל מהירות. כל השעונים והצגים דיגיטליים, מה שבעיני מוצא חן ומהווה שינוי מרענן. מחשב דרך מלא ומדויק. טבור ההגה קבוע ורק גלגל ההגה מסתובב - נחמד, שימושי ואומרים שגם בטיחותי (מאפשר כרית אוויר מלבנית גדולה בתוך ההגה). סה"כ רכב לא שגרתי בעיצוב הפנים שלו. מאידך, דלתות הרכב קלות ודקות ואינן משדרות איכות. אין בקרת אקלים. * צריכת דלק: אין קפדן ממני על מדידה מדוייקת, כבר שנים שכל תדלוק אני מחשב צריכה בפועל ומשווה לנתוני מחשב הדרך. בעניין זה, לצערי ה-C4 מאכזבת. לפני שאנקוב במספרים, יש לפרט מהו אופן הנהיגה שלי: לא תמצאו הרבה נהגים שמודעים כמוני לחיסכון בדלק. הכלל הראשון הוא לסוע פחות... הכלל השני הוא לווסת מהירות באמצעות דוושת הגז ולא דוושת הברקס - כל לחיצה על הבלמים מבזבזת אנרגיה ודלק (וברקסים). שומר מרחק, מאיץ מאוד בעדינות, משתדל לא לעבור את ה-110 קמ"ש ונוסע 80% מהדרך בדרכים בינעירוניות, לרוב בלי פקקים. ב-4,400 ק"מ שנהגתי עד כה השגתי צריכת דלק ממוצעת של 12 ק"מ לליטר, בדיוק. אומנם היו טנקים של נסיעות כמעט אידיאליות שבהם הגעתי לתחום של 12.5-12.8, אבל שני בקרים עם פקקים, או נסיעה מוגברת בתוך העיר, הפילו אותי בקלות לתחום 11.5-12 ק"מ לליטר. דוגמא נוספת: השבוע נסעתי בכביש 6 לכל אורכו עם קרוז קונטרול קבוע על 108 קמ"ש, אשכרה לאורך 100 ק"מ לא נגעתי בדוושות. התוצאה הייתה 14.5 ק"מ לליטר - לא מספיק טוב. כל הנתונים האלה הושגו בחורף בלי מזגן, באזור מישור החוף, עם לחץ אוויר מדויק בצמיגים אך לפני טיפול שוטף גדול. לשם השוואה, באותם תנאים בדיוק השגתי לאורך שנתיים וחצי נתון ממוצע של 12.7 ק"מ לליטר במזדה 3 אקטיב. בפורד מונדיאו החדשה, עם מנוע 2300 סמ"ק, אני משיג בעקביות 11 ק"מ לליטר ואפילו טיפה יותר. בקיצור, סיטרואן C4 אינה חסכונית בדלק ביחס לגודלה ומשקלה. המצטיינת בקטגוריה זו למיטב ידיעתי היא קורולה רובוטית (15 ק"מ לליטר). * כדאיות העיסקה: כפי שציינתי, אם חסרונות המכונית באים לביטוי במחיר הרכישה, היא עשויה להיות קנייה משתלמת למדי. נכון, תיאלצו למכור אותה בזול - אבל רובנו נמכור גם יפנית בזול, מה לעשות, אלו החיים. העדפתי לחסוך עכשיו, אם אפשר. אלו המספרים בעיסקה שלי - ואני שלם איתם לגמרי: קניתי רכב של שנתיים ורבע על הכביש, כלומר באחריות יבואן לעוד 9 חודשים (במקביל לשנה אחריות של פריים ליס), עם 51 אלף ק"מ, יד ראשונה מליסינג עם 4% ירידת ערך, בלי מכות/שריטות/שברים וכיו"ב, תמורת 58,800 ש"ח - בדיוק חצי ממחיר רכב חדש זהה. יפנית עם מאפיינים זהים עלתה סביב 75,000 ש"ח. בפערים שכאלו, סיטרואן היא בחירה טובה (טפו טפו טפו). __________________________________________________________________________ * נשאלתי כאן למה מתוך מבחר גדול של C4 בחרתי בזו שעמדה 11 חודש ועברה תיקון בעמוד. אכן, היה מבחר של כ-200 סיטרואנים C4 ממודל 2008, ובגלל זה הם עשו מבצע "חרקירי" - כדי להיפטר מהמלאים. רוב המכוניות ממודל 2008 שהוצעו למכירה עלו על הכביש באמצע 2007 (ספרות אחרונות במספר רישוי 62 או 63), וחלק קטן בתחילת 2008 (64 או 65 בסוף). רק אחת עלתה על הכביש בספטמבר 2008 (68 בסוף), כלומר עוד נמצאת עמוק בתוך 3 שנות האחריות - שיקול מרכזי ברכישה - ואותה סימנתי מיד ושילמתי מקדמה בטלפון עוד לפני שראיתי אותה. יכולתי לבטל את העיסקה אחרי בדיקה, ולקבל חזרה את המקדמה. האוטו עמד 11 חודשים במגרש ולא נמכר בגלל אותה תאונה. פשוט לא מזיז לי שהחליפו דלת וכנף (לחדש, לא פחחות) - להיפך, זו הזדמנות מצוינת לקנות רכב חדיש בהנחה גדולה. ידוע שלובינסקי טרייד לא מתעסקים עם מכירת מכוניות עם פגיעות שילדה - את כל אלו הם זורקים למגרשים המפוקפקים של הסוחרים. למרות זאת לקחתי את האוטו למכון בדיקה שאני בחרתי ושילמתי, וקיבלתי חוות דעת מקצועית שאין לתאונה שום משמעות בטיחותית, ואפילו לא קוסמטית. והעיקר, המספרים: במחירון לוי יצחק הרכב תומחר בנובמבר ב-87,700 שקל. עד יום לפני המבצע לובינסקי הציעה אותו ב-70,000 שקל, והוא לא נמכר. במבצע "בלי מע"מ", 16% הנחה, המחיר ירד פתאום ל-58,800, שזה כבר 33% מתחת למחירון ו-50% ממחיר רכב חדש. זו הסיבה שחטפתי אותו מיד. נשמע הגיוני? המשפחתית היחידה בת שנתיים שמתקרבת למספרים האלו היא שברולט אופטרה מליסינג, עם קרוב ל-100,000 ק"מ ושוק עוד יותר חלש. C4 עדיפה מכל בחינה. זו דעתי. נ.ב. הערה לרוכשי רכב מודל 2008: זוהי שנה מיוחדת שבה 20 חודשים. כל רכב שעלה על הכביש בין מאי 2007 לדצמבר 2008 הוא מודל 2008. שימו לב אם אתם קונים רכב בן שנתיים וקצת או רכב כמעט בן 4. יש דגמים שהתחלפו באמצע ושופרו (פוקוס קיבלה בפברואר 2008 בקרת יציבות + 6 כריות, לדוגמא), וזה לא בהכרח בא לביטוי במחיר. רון

אכן, היה מבחר של למעלה מ-100 סיטרואנים C4 ממודל 2008, ובגלל זה הם עשו מבצע "חרקירי" - כדי להיפטר מהמלאים. רוב המכוניות ממודל 2008 שהוצעו למכירה עלו על הכביש באמצע 2007 (ספרות אחרונות במספר רישוי 62 או 63), וחלק קטן בתחילת 2008 (64 או 65 בסוף). רק אחת עלתה על הכביש בספטמבר 2008 (68 בסוף), כלומר עוד נמצאת עמוק בתוך 3 שנות האחריות - שיקול מרכזי ברכישה - ואותה סימנתי מיד ושילמתי מקדמה בטלפון עוד לפני שראיתי אותה. יכולתי לבטל את העיסקה אחרי בדיקה, ולקבל חזרה את המקדמה. האוטו עמד 11 חודשים במגרש ולא נמכר בגלל אותה תאונה. אותי בכלל לא מעניין שהחליפו דלת וכנף (לחדש, לא פחחות) - להיפך, זו הזדמנות מצוינת לקנות רכב חדיש בהנחה גדולה. ידוע שלובינסקי טרייד לא מתעסקים עם מכירת מכוניות עם פגיעות שילדה - את כל אלו הם זורקים למגרשים המפוקפקים של הסוחרים. למרות זאת לקחתי את האוטו למכון בדיקה שאני בחרתי ושילמתי, וקיבלתי חוות דעת מקצועית שאין לתאונה שום משמעות בטיחותית, ואפילו לא קוסמטית. והעיקר, המספרים: במחירון לוי יצחק הרכב תומחר בנובמבר ב-87,700 שקל. יום לפני המבצע לובינסקי הציעה אותו ב-70,000 שקל, והוא לא נמכר. במבצע "בלי מע"מ", 16% הנחה, המחיר ירד פתאום ל-58,800, שזה כבר 33% מתחת למחירון ו-50% ממחיר רכב חדש. זו הסיבה שחטפתי אותו מיד. נשמע הגיוני? המשפחתית היחידה בת שנתיים שמתקרבת למספרים האלו היא שברולט אופטרה מליסינג, עם קרוב ל-100,000 ק"מ ושוק חלש. C4 עדיפה מכל בחינה. זו דעתי.

לפני רכישת רכבי האחרון התלבטתי וקראתי הרבה בפורום, ועכשיו, חודשיים אחרי הרכישה, אני מבקש "להחזיר" לפורום אינפורמציה טרייה ומדויקת, ועד כמה שאפשר - אובייקטיבית, לטובת הקונים הבאים. מדובר בקניית סיטרואן C4 SX שיוצרה בסוף 2008, מחברת הליסינג של לובינסקי, יבואן פיז'ו סיטרואן. "פריים ליס" היא חברת הליסינג, "לובינסקי טרייד" היא חברת טרייד אין שבין היתר מוכרת את הרכבים שמגיעים אליה מפריים ליס בסיום עסקאות ליסינג. למיטב ידיעתי, גם פריים ליס וגם לובינסקי טרייד הן חברות בנות של היבואן הרשמי - לובינסקי. חוות הדעת שלי מתחלקת לשניים: 1. חוויית הקנייה בלובינסקי טרייד / רכב ליסינג של פריים ליס. הקנייה בוצעה במסגרת מבצע "ללא מע"מ" שהתקיים בנובמבר 2010. 2. התרשמותי בפועל מחודשיים נהיגה ו-3,300 ק"מ בסיטרואן C4, לרבות נתונים קפדניים של צריכת דלק בפועל. רשמים ומסקנות מחוויית הקנייה על פניו מדובר במוכר אמין ביותר, ובחברת ליסינג שמטפלת ברכבים במוסכי היבואן מעצם העובדה שהיא בבעלות היבואן. נשמע כמקום האידיאלי לרכוש בו רכב ליסינג, אלא שהקנייה לא הייתה חלקה - לא מבחינת האמינות ולא מבחינת השירות. "לא חלק" לא אומר שהיה גרוע, ולמי שמחפש רק את השורה התחתונה - כן אוכל להמליץ לרכוש שם רכב, בוודאי עדיף פי כמה וכמה ממגרשי טרייד אין של חברות עלומות מן הסוג "אלכס יד ראשונה" מנתניה, ששם הסיכון עצום וכבר נכתב על זה רבות בפורום. יתרונות: * רכישה מחברה גדולה ומוכרת, בעלת מוניטין ובעלת פריסה ארצית. * מעשית - מדובר ברכישת רכב משומש ישירות מהיבואן. ככזה, נראה שלשנה אחריות שבאה עם הרכב יש תוקף אמיתי. * כאמור, פריים ליס מטפלים ברכבים במוסכי היבואן לפי מפרט יצרן. מבלי לנקוב בשמות, ידוע לי על חברות ליסינג גדולות ונחשבות שאינן עושות זאת. למעשה, לא ידוע לי על אף חברת ליסינג אחרת שכן עושה זאת, ותקנו אותי אם אני טועה. * תנאי מימון נוחים מאוד - פריסה לתשלומים ללא ריבית של עד 36 תשלומים של 1500 ש"ח. * פירוט אמין יחסית של ההיסטוריה של הרכב, לרבות טיפולים ותאונות. * התחייבות לתקן כל ליקוי שיימצא בבדיקה במכון בדיקה. בעיות: למרות כל היתרונות האלו, נתקלתי בלא מעט בעיות במהלך העסקה, שהייתה בעצם הכי "קשה" מכל רכישות הרכב שביצעתי עד כה (זו הפעם החמישית שאני קונה רכב מיד ראשונה מליסינג, כל פעם מחברה אחרת). מדובר במקרה פרטי שלי, לא יודע מה מתוך זה משקף ומה לא, תשפטו בעצמכם ושכל אחד יסיק מהתיאור הבא את מסקנותיו: 1. הרכב שקניתי עמד במגרש הטרייד אין 11 חודשים ולא זז (בדוק). במהלכם נגמר לו הטסט ולא חודש. אחרי ששילמתי מקדמה של 1,000 שקל, התחילו בפרוצדורה של "להביא את הניירות" ולהעביר את האוטו טסט. מי שמכיר את ירידת הערך של סיטרואן בשנה השנייה, יתפלא כמוני איך מצב שכזה בכלל יכול לקרות. אם לא היה מדובר במוכר אמין - מהסיבה הזו בלבד לא הייתי קונה את הרכב. הסיבה היחידה שנתנו לי למצב הזה - הייתה תאונה קלה מהצד, והחליפו דלת וכנף אחורית (אין נזקי שלדה). שמאי קבע ירידת ערך של 4% (שבאה לביטוי יפה מאוד במחיר). אמרו לי שזה כנראה הרתיע קונים. רכב בן שנה ורבע עומד 11 חודש במגרש? נשמע לי הזוי. 2. הרכב עמד במגרש בבאר שבע, ביקשתי כמקובל להעביר אותו קרוב אלי, לסניף ראשון לציון. שבוע שלם לקח להביא ניירת, להעביר טסט ולשלוח את הרכב לראשון לציון. 3. כשהגיע הרכב לראשון לציון, הכל התחיל מחדש. המוכרים לא ידעו איפה הדברים עומדים, מה אמרו לי ומה סוכם. מילא, זה הרי ישראל - אף פעם לא מעדכנים את נותן השירות הבא לפני שמעבירים אותך. אלא שבראשל"צ "פחדו" להגיד לי שהרכב עבר תאונה, לא ידעו אם אני יודע את זה או לא, ופשוט שתקו. בעיית אמינות. 4. קיבלתי מהם טופס בדיקה - בדיקה שעשו לרכב כשחזר מהליסינג, ב-4.1.10. בטופס לא היה זכר לתאונה שהייתה - לא כתבו שהוחלפה דלת וכנף, בוצעו תיקונים בעמוד האמצעי וכו'. ללחתי את הרכב לבדיקה עצמאית על חשבוני (450 ש"ח) במכון שבחרתי, ובתוך חצי שעה קיבלתי דו"ח מפורט שכולל את התאונה ומתואר כ"בעל משמעות גבוהה". בטופס בדיקה של פריים ליס היה כתוב "תיקוני מרכב בעלי משמעות נמוכה". מצא את ההבדלים. 5. לאחר הבדיקה העצמאית שעשיתי, ביקשתי שיתקנו שני דברים בלבד: כיוון פרונט ותיקון של פלסטיק שבור בתא הנוסעים. לחצו עלי קצת לקחת את האוטו כמו שהוא, עם שובר למכון כיוון פרונט. אמרו שאם אבקש שהם יתקנו זה ייקח עוד שבוע (נוסף על השבוע שכבר בוזבז עד עכשיו). ידעתי שעל הפלסטיק השבור "יקרעו" אותי, אז החלטתי להשאיר את האוטו ולתת להם לתקן ולמסור אותו כמו שצריך, אחרי בדיקה נוספת של מלפסי נוזלים וכו', כפי שנהוג לפני מסירה. כמו כן, שלט היחידי שבא עם הרכב היה קרוע ומרופט בצורה מביכה, ביקשתי שיחליפו את הגומי הקרוע שלו. רשמו את זה בטופס מבלי להבטיח דבר. נרשתי לשלם למחרת את מלוא עלות העיסקה, בתוספת 202 ש"ח להעברת בעלות - וכך עשיתי. 6. אחרי התשלום המלא חיכיתי עוד 8 ימים ארוכים (לא היו חגים באמצע), בסופם אמרו לי סוף סוף שהרכב חזר ומוכן. באתי חגיגי, רק כדי לגלות שהפלסטיק השבור נותר שבור, השלט הבלוי נותר בלוי, וכיוון הפרונט - אמרו שעשו, אך אין שום נייר מהמכון. חיכיתי חצי שעה עד שהמכון יישלח אישור בפקס שאכן בוצע כיוון פרונט. לגבי הפלסטיק והשלט - התנצלו ואמרו שבגלל לחץ הקונים במבצע (אגב: ההנחה של 16% במבצע הייתה אמיתית ולא למראית עין) פספסו את זה ושאם אגש "בזמני הפנוי" (ממש, זה הרי כמעט חצי יום עבודה) למוסך המרכזי בבני ברק - יסדרו לי את זה מיד בלי להמתין בתור, "לא תספיק לשתות כוס קפה". הייתי כבר להוט לקחת את הרכב, אז הסכמתי. 7. העברת בעלות: הם מתגאים שהם עושים במקום, ולכן הוסיפו מראש לסכום העיסקה 202 ש"ח. אלא מה, שפתאום הנהלים השתנו, ההעברה כבר לא מתבצע במקום ולכן יצאתי עם נציג החברה לסניף הדואר לביצוע ההעברה. ומי לדעתכם צריך לשלוף מהארנק 202 ש"ח? כמובן שאני. הבטיחו שיחזירו לי 202 ש"ח בצ'ק, הרי שילמתי פעמיים. עד היום הזה, חודשיים אחרי, לא קיבלתי את ההחזר. 8. בשבוע שלאחר מכן ניגשתי למוסך המרכזי כדי לתקן את מה שהיה צריך לתקן מזמן. אחרי הרוטינה המתבקשת של מי אתה, חכה בתור, יש לנו עומס - בא בסוף בחור נחמד והחליף את הפלסטיק השבור. את הכיסוי גומי הקרוע בשלט החליפו בכיסוי גומי משומש שהוציאו מאיזו סיטרואן אחרת שהייתה שם - גם הוא בלוי, אבל לפחות לא קרוע. כן, מוסך מרכזי של יבואן לא מסוגל אפילו לספק חתיכת גומי שתהיה חדשה כמו שצריך, אחרי שכבר הטריחו אותי לבוא אליו. אילתור ישראלי קלאסי. 9. בשל כל הדברים הקטנים והמעצבנים האלה, ו-16 יום שחלפו מתשלום המקדמה עד למסירת הרכב ובמצב לא מושלם, ביקשתי כפיצוי משהו שאני יודע שהם יכולים לתת - חיישני רוורס. לזכות מנהל הסניף בראשון יאמר שהוא הקשיב לי ולאחר התייעצות קצרה הסכים לפצות בחיישנים, כולל התקנה כמובן. אכן יפה מאוד, וטעם יותר טוב בפה. אבל גם כאן, תרשו לי להמחיש את חוסר המקצועיות בעוד דוגמא קטנה: שאלתי אם זה חיישנים עם צג (שמראה את המרחק) או רק עם צפצוף. ענו לי שאין צג (דגם פשוט וזול יותר). אמרתי - או.קיי, אבל לפחות שיהיה בצבע הרכב. ענו לי - בוודאי, אל תדאג. כשבאתי לקחת את החיישנים עם פתק התקנה, אחרי שבועיים נוספים, מה גיליתי כשפתחתי בבית את הקופסה? חיישנים עם צג, ובצבע הלא נכון... אם היתה קצת תשומת לב, גם יכלו לחסוך לעצמם כסף ולתת לי חיישנים זולים יותר, וגם לא לעצבן שוב עם הצבע הלא נכון, אחרי שפעמיים הזכרתי להם שצריך לוודא את עניין הצבע. הכל חפיף, וזה עוד כשמשתדלים. דמיינו איך זה הולך במגרש עלום בנתניה או בלוד. חוות דעתי על סיטרואן C4 ועל כדאיות העיסקה לטובת מחפשי השורה התחתונה: ה-C4 מהווה תמורה טובה למחיר אם היא נרכשת בכ-10,000 שקל פחות ממשפחתית יפנית או מפורד פוקוס, בעלות נתונים זהים של גיל, קילומטראז' ומקוריות. לא מפתיע שהמחירון אכן מקף את הפער הזה, למרות שכחדשה היא עולה בדיוק אותו הדבר כמו מזדה 3, קורולה, פוקוס ודומותיהן (שחקניות "קבוצה 2" של זמנו). אני לא מתיימר לתת כאן מבחן דרכים מלא, ולא חסר חומר בנושא כאן בפורום. אני כן יכול להגיד את הדברים הבאים, ולפני זה אציין: אצלי מדובר ברכב משני במשפחה, כשהראשי הוא פורד מונדיאו (טיטניום) 2008, מנוע 2300, רכב יוצא מן הכלל שנמצא אצלי שנתיים. לפני המונדיאו נהגתי במזדה 3 פרטית, ונהנתי גם ממנה. * מנוע: חזק מספיק, מאיץ יפה מאוד, תחושה של רכב זריז. מנוע 1587 סמ"ק, 110 כ"ס. בוודאי רחוק מ"עגלה" - כפי שנהוג לכנות את הפוקוס. הייתי אומר שהביצועים דומים למזדה 3. * גיר אוטומאטי: ה-AL4 הידוע לשימצה. לא האמנתי שהוא עדיין יכול להיות בעייתי. זו הצרפתייה הראשונה שלי ואני לא יודע אם זה נורמלי, אבל בהחלט זו לא הרמה של המונדיאו, ואפילו לא של המזדה: ההילוכים לא עוברים חלק כמו באחרות שציינתי, ובמיוחד מורגש טלטול במעבר מהילוך ראשון לשני. כמעט כמו בקורולה הרובוטית שלקחתי לא מזמן לנסיעת מבחן. בנוסף, בולט מאוד היעדר הילוך חמישי. הגיר עולה להילוך רביעי כבר בסביבות 65 קמ"ש, ובמהירות 105 קמ"ש הסל"ד כבר מגיע ל-3,000. מרגישים שזה מוסיף מאמץ מיותר למנוע, ומגביר צריכת דלק. לשם השוואה, בשביל להגיע ל-3,000 סל"ד במונדיאו, עם גיר של 6 הילוכים, צריך להאיץ ל-140 קמ"ש. * נוחות ישיבה ונסיעה: ממוצעת. אין פה שום מקדם "סיטרואני", אין מערכת הידרופנמאוטית שמצויה ב-C5. קצת יותר טוב ממזדה 3, אבל אין כאן שום מצוינות. צמיגים רחבים (205) משפרים את אחיזת הכביש. * מרחב פנים: די גדול. אומנם קצרה יותר (426 ס"מ) כי היא 5 דלתות, אבל בסיס גלגלים (261 ס"מ) כמו בממוצע של הקטגוריה. בתחום זה אגב, אין על המונדיאו (485/285 ס"מ בהתאמה) ועל הסקודה סופרב. שני ילדים יושבים בספסל האחורי של ה-C4 בנוחות, לא פחות מבאוטו יפני. * אבזור: טובה מאוד, גם בגרסת הליסינג - SX. ראשית בטיחות - בקרת יציבות עם 6 כריות אוויר (לתשומת לב רוכשי הקורולה, שעד 2009 אין לה לא זה ולא זה, אפילו לא ב-GLI PLUS). כן יש שליטה מההגה על מערכת השמע + בקרת יציבות + מגביל מהירות. כל השעונים והצגים דיגטליים, מה שבעיני מוצא חן ומהווה שינוי מרענן. מחשב דרך מלא ומדויק. טבור ההגה קבוע ורק גלגל ההגה מסתובב - נחמד, שימושי ואומרים שגם בטיחותי (מאפשר כרית אוויר מלבנית גדולה בתוך ההגה). סה"כ רכב לא שגרתי בעיצוב הפנים שלו. מאידך, דלתות הרכב קלות ודקות ואינן משדרות איכות. * צריכת דלק: אין קפדן ממני על מדידה מדוייקת, כבר שנים שכל תדלוק אני מחשב צריכה בפועל ומשווה לצריכה של מחשב הדרך. בעניין זה, לצערי ה-C4 מאכזבת. לפני שאנקוב במספרים, יש לפרט מהו אופן הנהיגה שלי. ובכן, לא תמצאו הרבה נהגים שמודעים כמוני לחיסכון בדלק. הכלל הראשון הוא לסוע פחות... הכלל השני הוא לווסת מהירות באמצעות דוושת הגז ולא דוושת הברקס - כל לחיצה על הבלמים מבזבזת אנרגיה ודלק (וברקסים). שומר מרחק, מאיץ מאוד בעדינות, משתדל לא לעבור את ה-110 קמ"ש ונוסע 80% מהדרך בדרכים בינעירוניות, לרוב בלי פקקים. ב-3,300 ק"מ שנהגתי עד כה השגתי צריכת דלק ממוצעת של 12 ק"מ לליטר, בדיוק. אומנם היו טנקים של נסיעות כמעט אידיאליות שבהם הגעתי לתחום של 12.5-12.8, אבל שני בקרים עם פקקים, או נסיעה מוגברת בתוך העיר, הפילו אותי גם לתחום 11.5-12 ק"מ לליטר. לשם השוואה, באותם תנאים בדיוק השגתי לאורך שנתיים וחצי נתון ממוצע של 12.7 ק"מ לליטר במזדה 3 אקטיב. בפורד מונדיאו החדשה, עם מנוע 2300 סמ"ק, אני משיג בעקביות 11 ק"מ לליטר, ואפילו טיפה יותר. בקיצור, סיטרואן C4 אינה חסכונית בדלק ביחס לגודלה ומשקלה. המצטיינת בקטגוריה זו למיטב ידיעתי היא קורולה רובוטית (15 ק"מ לליטר). * כדאיות העיסקה: כפי שציינתי, אם חסרונות המכונית באים לביטוי במחיר הרכישה, היא עשויה להיות קנייה משתלמת למדי. נכון, תיאלצו למכור אותה בזול - אבל רובנו נמכור גם יפנית בזול, מה לעשות, אלו החיים. העדפתי לחסוך עכשיו, אם אפשר. אלו המספרים בעיסקה שלי - ואני שלם איתם לגמרי: קניתי רכב של שנתיים ורבע על הכביש, כלומר באחריות יבואן לעוד 9 חודשים (במקביל לשנה אחריות של פריים ליס), עם 51 אלף ק"מ, יד ראשונה מליסינג עם 4% ירידת ערך, בלי מכות/שריטות/שברים וכיו"ב, תמורת 58,800 ש"ח - בדיוק חצי ממחיר רכב חדש זהה. יפנית עם מאפיינים זהים עלתה סביב 75,000 ש"ח. בפערים שכאלו, סיטרואן היא בחירה טובה (טפו טפו טפו). והעיקר: סעו בזהירות. רון פז נ.ב. הערה לרוכשי רכב מודל 2008: זוהי שנה מיוחדת שבה 20 חודשים. כמעט כל רכב שעלה על הכביש בין מאי 2007 לדצמבר 2008 הוא מודל 2008. שימו לב אם אתם קונים רכב בן שנתיים וקצת או רכב כמעט בן 4. יש דגמים שהתחלפו באמצע ושופרו (פוקוס קיבלה בפברואר 2008 בקרת יציבות + 6 כריות, לדוגמא), וזה לא בהכרח בא לביטוי במחיר.

כתבה מקסימה ומפרגנת, תודה מקרב לב לחברים שנענו והשתתפו עם כל הלב ועשו לכולנו שירות נפלא! אכן כפי שנפתח השרשור, הסיפור היה מיועד תחילה למוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, חיפשנו בעלי 5 כלי רכב ומעלה מאותו מותג, ולאור התוצאות המדהימות של החיפוש, שהפתיעו את כל המעורבים, החליטו המפיקים שזה שווה שדרוג לטלויזיה - ואכן היה שווה! רון פז

ראו את סקירת שבעת המועמדים בתחרות גלאי בכתבה ממגזין "הגה" האחרון, המלווה בתמונות. תודה לקובי מילוא על הסקירה, הדלת פתוחה בפני חברים מוכשרים המעוניינים לסקר את אירועי המועדון למגזין "הגה" - אנא צרו קשר בפרטי. ועל הדרך: ראיון עם אורי איילון, בעל כבאית אספנות, שהשתתף בכיבוי השריפה בכרמל ונכנס לסבב הסנדביצ'ים של כיבוי אש חדרה . קריאה מהנה, רון פז דובר מועדון החמש Hege.pdf

שלום חברים! עם פרוס שנת 2011, אנו מתכבדים לעדכן בחדשות מצוינות: מספר חברי מועדון החמש הפעילים, שחברותם בתוקף, עומד כיום על 861 - שיא כל הזמנים. לשם השוואה, עם פתיחת 2010 עמד מספרנו על 731 - זינוק של 18%, במיוחד הודות למבצע ההצטרפות לרגל 25 שנה למועדון החמש, במסגרתו הצטרפו לא פחות מ-69 חברים חדשים (מספר זה אינו כולל חברים חוזרים אחרי הפסקה), בהם צעירים רבים, בני מגזרים לא-יהודיים, נשים וגם אספנים ותיקים, מכל רחבי הארץ. תודות ותשואות מגיעות בעיקר לשניים - רכז הצפון אמוץ דור, שפקד כמחצית מהמצטרפים החדשים, ומנהלת המשרד סמדר, עמוד השדרה שלנו, שבלעדיה הכל היה מתפרק. תודה תודה לכם ולכל מי שנטל חלק בהצלחה, בשם כולנו! אנו מודים לכל החברים על הבעת האמון, ויודעים שאין הוא מובן מאליו. ועד המועדון וצוות הפעילים ימשיך לעשות כמיטב יכולתו ומתוך הרבה רצון טוב כדי לספק לכולנו רגעים של נחת, הפגת מתחים, הנאה, גאווה וחברות, שהם-הם העיקר בסופו של דבר, ובמקביל להגן על האינטרסים שלנו כלפי חוץ - כיאה למועדון הרכב הקלאסי והאספנות הגדול בארץ. ברכות למצטרפים החדשים, בתקווה שימצאו במועדון עניין וסיפוק, ובית חם לשנים רבות. אבקש לנצל הזדמנות זו ולפנות לחברי מועדון החמש הרשומים בקארס-פורום: מי מכם שטרם ביקש להחליף את הסטאטוס שלו בפורום לסטאטוס "חבר מועדון ה-5" (הכוונה לכיתוב מימין, שבין הכינוי לסמלון - במקום הכיתוב "נהג חדש", "נהג צעיר", "נהג שודים" וכו') - מתבקש בזאת לעשות זאת. כל שעליכם לעשות הוא לשלוח מייל למשרד המועדון, בכתובת [email protected] , לבקש להירשם כחברי מועדון החמש בקארס פורום, ולציין שם מלא. אחראי הפורום ידאגו לעדכן את הסטאטוס בהקדם האפשרי. אנו סבורים שלהסדרת העניין תהיה השפעה חיובית על הדיונים בפורום, תורחב אפשרות הדיון בפורום הסגור של המועדון וגם יתאפשר לבעלי התפקידים במועדון לדעת מול מי הם עומדים ולהגיב בהתאם. אנא הענותכם, הקדישו לכך בבקשה דקה מזמנכם! בברכה לשנה מהנה ומוצלחת לכל חובבי רכבי האספנות באשר הם, רון פז דובר מועדון החמש

מממ... חסרה לנו בדיוק פונטון כזו במועדון החמש

שלום רב, לטובת גולשי סוף השבוע שלא מוצאים את הידיים ואת הרגליים בתוך 150 הודעות, ולטובת אלו שפנו אלי ושאלו מהי עמדת המועדון, כי הודעותי נקברו אי שם בעומק השרשור - להלן שתי ההודעות שפרסמתי בשם מועדון החמש. זו האמת שלנו ואנחנו דבקים בה, ומצפצפים על IVC. לאחר אין ספור שאלות ודיס-אינפורמציה, באה ההודעה השנייה: וזאת השורה התחתונה מבחינה מעשית (פרטים בהודעה מס' 148 בשרשור זה): רכב אספנות משנת 1961 ומעלה יתייקר ב-6.4%, ואילו רכב אספנות משנת 1960 ומטה יוזל ב-7%. לא אמרתי שזה מעט או הרבה, טוב או לא טוב - אלו המספרים שהממשלה החליטה. המועדון ישקול את המצב בכובד ראש, וכשיהיו עדכונים נעדכן. חברי מועדון החמש מוזמנים לקבל אינפורמציה נוספת בפורום הסגור. שנה אזרחית טובה רון

ישה מדייק מאוד, הן בהסבר על אופן חישוב המס והן במספרים. כל המספרים שכתב נכונים. ראובן, משהו השתבש לך בחישוב. בדוגמא שלך, 6000$ לפני מיסים, החישוב צריך להתבצע כך: 6,000X1.83X1.16-6,000X1.72X1.16=765.6$=2,750 NIS כלומר, הייבוא שלך יתייקר ב-2,750 ש"ח. שכל אחד ישפוט אם זה הרבה או מעט. ולטובת האחרים, הנה המקדמים כשמייבאים רכב אירופאי מאירופה או אמריקאי מאמריקה (ייבוא מ"מדינת מקור"): רכב אספנות משנת 1961 ומעלה יתייקר ב-6.4%, ואילו רכב אספנות משנת 1960 ומטה יוזל ב-7%. אחוזים אלה מתייחסים לשינוי במחיר הסופי כולל מיסים, לפני ואחרי השינוי בשיעור המס. שתי דוגמאות נוספות להמחשה: רכב שנת 1975 שעלותו כולל הובלה וביטוח 6,000$, עלה כולל מיסים 11,971$. אחרי העלייה במס הוא יעלה 12,737$ - עלייה של 6.4%. רכב שנת 1955 שעלותו כולל הובלה וביטוח 15,000$, עלה כולל מיסים 29,928$. אחרי הירידה במס הוא יעלה 27,840$ - ירידה של 7%. שנה אזרחית טובה לכולם (כולל רן שושני ), רון (רו"ח בהשכלתי)

אני רואה בדבריך כתב כניעה מלא ומוחלט. גם לא אמרת כלום, גם חזרת על שאלות שנענו כבר באופן הכי מפורש שיכול להיות (תפקידו של בני זוהר), וגם התעלמת מבעיית האמינות שבהודעותיך כפי שעולה מהערותי באדום בהודעה מספר 49. בזה נגמר מבחינתי הסיפור, יום טוב ולהתראות בפרשה הבאה. רון פז.

האמת היא כזו: אין אפילו סדק צר בקיר שבנינו - כל המידע הוגש במלואו, בזמן, מדויק ולעניין - ולכן שושני ואחרים פשוט אובדי עצות. כל השאלות כבר נענו, כל סימני השאלה נפתרו, איך עוד אפשר להציק? אז הינה, מצאו את הדרך: בלוף. פשוט בלוף, ובטח יש כאלו שכבר התבלבלו בין שני השרשורים ו-170 ההודעות ובלעו את הבלוף הזה. חבר'ה, לכו לישון. חפשו את המועדון בסיבוב הבא, מהסיבוב הזה לא תיוושעו. סליחה שלא התאפקתי יותר, ותשובות באדום. ממליץ לחברי מועדון לעבור לדיון בפורום הסגור, כאן כבר אין לו שום תוחלת. רון

שלום רב, חוזר גם כאן על הודעתי בשרשור העיקרי (הודעה מס' 26 כאן: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=355950&page=7): אני עומד מאחורי כל מילה שפורסמה בהודעה המקורית בשרשור המקביל, ולאור התפתחות השרשור אני מבקש לחזור ולהבהיר (לא מתקן ולא מתנצל): 1. הוועדה הבינמשרדית הוקמה ביוזמה ממשלתית, משיקולים ממשלתיים שאנחנו יכולים רק לשער מה הם. מועדון החמש לא היה שותף בקבלת ההחלטה על עצם הקמת הוועדה הזו. 2. לאחר הקמת הוועדה, עוזי יצחקי סמנכ"ל משרד התחבורה הזמין את נציג המועדון לחלק מדיוני הוועדה. נציג המועדון היה היו"ר נחום קדמיאל, שאכן השתתף ב-3 ישיבות של הוועדה וביטא בהן את עמדת ועד המועדון. בוועדה התשתתף נציג ציבור אחד, ששמו יעקב לסקוב, חבר מועדון החמש בעצמו. 3. נחום נציגנו העלה דרישה להפחית את מס הקנייה על כל רכבי אספנות, בלי קשר לשנת ייצורם, לשיעור קבוע של 30%. זאת כחלק ממדיניותנו לעודד הן את חובבי שנות ה-70 והן את חובבי העשורים המוקדמים; הן את "העשירים" והן את הפחות עשירים. לכולם יש מקום אצלנו, ללא משוא פנים. 4. הוועדה הבינמשרדית בשיתוף המכס הגיעה למסקנות שהגיעה. מועדון החמש לא בירך על מכלול מסקנות הוועדה. יש מסקנות חיוביות (מפורטות למעלה) ויש מסקנות שליליות. אנו עודנו מתנגדים למסקנות השליליות, כלומר העלאת גובה המס לרכבים בני פחות מ-50 ואיסור רישוי לרכבים בעלי הגה ימני. מועדון החמש ימשיך לנסות ולשכנע נגד המלצות אלה, וכל עזרה מבחוץ לטובת העניין תתקבל בברכה. 5. מועדון החמש לא עודכן בכל שלב ושלב בהליך גיבוש ואימוץ ההמלצות, חתימת גורם ממשלתי זה או אחר. מעורבותנו הייתה למרבה הצער מוגבלת ואף היא לפנים משורת הדין. לכן רק לפני שבוע לערך קיבל יו"ר המועדון את טיוטת ההמלצות, שיש להזכיר שגם היא לא סופית עדיין. עיקרי הטיוטה פורסמו בשרשור זה בהקדם האפשרי. 6. בני זוהר אינו חבר מועדון החמש, אינו מייצג את מועדון החמש, ואין שום קשר בין דבריו ופועלו לבין מועדון החמש ופועלו. כל נסיון ליצור זיקה בינו לבין מועדון החמש חוטא לאמת, מיותר ופסול. אין לנו מידע מוצק על מידת השפעתו ומעורבותו בהליך, אך אנו יודעים שבישיבות בהן נחום נכח, מר זוהר לא השתתף. מקווה שדברים אלו מסכמים את העניין. בברכה, רון פז דובר מועדון החמש

סילחו לי שאני מצטט את עצמי, פשוט מתברר שגם מילים מפורשות כל כך מסולפות בדיון הזה. אני עומד מאחורי כל מילה שפורסמה בהודעה המקורית למעלה, ולאור התפתחות השרשור אני מבקש לחזור ולהבהיר (לא מתקן ולא מתנצל): 1. הוועדה הבינמשרדית הוקמה ביוזמה ממשלתית, משיקולים ממשלתיים שאנחנו יכולים רק לשער מה הם. מועדון החמש לא היה שותף בקבלת ההחלטה על עצם הקמת הוועדה הזו. 2. לאחר הקמת הוועדה, עוזי יצחקי סמנכ"ל משרד התחבורה הזמין את נציג המועדון לחלק מדיוני הוועדה. נציג המועדון היה היו"ר נחום קדמיאל, שאכן השתתף ב-3 ישיבות של הוועדה וביטא בהן את עמדת ועד המועדון. בוועדה התשתתף נציג ציבור אחד, ששמו יעקב לסקוב, חבר מועדון החמש בעצמו. 3. נחום נציגנו העלה דרישה להפחית את מס הקנייה על כל רכבי אספנות, בלי קשר לשנת ייצורם, לשיעור קבוע של 30%. זאת כחלק ממדיניותנו לעודד הן את חובבי שנות ה-70 והן את חובבי העשורים המוקדמים; הן את "העשירים" והן את הפחות עשירים. לכולם יש מקום אצלנו, ללא משוא פנים. 4. הוועדה הבינמשרדית בשיתוף המכס הגיעה למסקנות שהגיעה. מועדון החמש לא בירך על מכלול מסקנות הוועדה. יש מסקנות חיוביות (מפורטות למעלה) ויש מסקנות שליליות. אנו עודנו מתנגדים למסקנות השליליות, כלומר העלאת גובה המס לרכבים בני פחות מ-50 ואיסור רישוי לרכבים בעלי הגה ימני. מועדון החמש ימשיך לנסות ולשכנע נגד המלצות אלה, וכל עזרה מבחוץ לטובת העניין תתקבל בברכה. 5. מועדון החמש לא עודכן בכל שלב ושלב בהליך גיבוש ואימוץ ההמלצות, חתימת גורם ממשלתי זה או אחר. מעורבותנו הייתה למרבה הצער מוגבלת ואף היא לפנים משורת הדין. לכן רק לפני שבוע לערך קיבל יו"ר המועדון את טיוטת ההמלצות, שיש להזכיר שגם היא לא סופית עדיין. עיקרי הטיוטה פורסמו בשרשור זה בהקדם האפשרי. 6. בני זוהר אינו חבר מועדון החמש, אינו מייצג את מועדון החמש, ואין שום קשר בין דבריו ופועלו לבין מועדון החמש ופועלו. כל נסיון ליצור זיקה בינו לבין מועדון החמש חוטא לאמת, מיותר ופסול. אין לנו מידע מוצק על מידת השפעתו ומעורבותו בהליך, אך אנו יודעים שבישיבות בהן נחום נכח, מר זוהר לא השתתף. מקווה שדברים אלו מסכמים את העניין. בברכה, רון פז דובר מועדון החמש

נציג מועדון החמש ביקש מהוועדה לקבוע את מנגנון חלוקת הרכבים לקטגוריות לפי תקנון פיבא העולמי. חברי הוועדה והמכס לא הסכימו לחלוקה שהצענו, והסתפקו בחלוקה לשניים לפי תאריך חיתוך של כ-50 שנה. אי אפשר להגיד שאין כל הגיון בזה, חלוקה זו טובה לפחות כמו כל חלוקה אחרת שהייתה נבחרת. לא את כל מבוקשנו קיבלנו, בלשון עדינה. יש בקשות שהעלינו וסורבו. עם זאת, לולא השמענו את קולנו התוצאה לכולנו הייתה קשה יותר, ועל כך עלינו להודות לעוסקים במלאכה. אין לנו תשובות לכל השאלות הנוגעות לדינמיקת הדיונים בוועדה ואיך התקבלו בה ההחלטות. היכן שהסכימו לשתף אותנו הבענו דעתנו באופן מכובד וייצוגי. בואו נזכור את מקומנו האמיתי: לא חייבים בכלל לזמן אותנו לוועדה. באשר לטענה שהועלתה כאן על "חדרי חדרים" ומקורבים לצלחת המידע - תשובתנו היא שרק בשבוע האחרון נודע למישהו במועדון על ההמלצות הסופיות של הוועדה, רק הבוקר קיבלנו אישור לפרסמן וכך נעשה. מי שמפקפק בכך, שייזכר מאיזו שנת מודל האולדסמוביל האדומה שייבא יו"ר המועדון בחודש שעבר ומה משמעות הבאתה בעיתוי זה - הדברים מדברים בעד עצמם. יש הוכחה טובה מזו?? בברכה, רון פז דובר המועדון

לדעתי שמרון עלה בדיוק על הנקודה. מה זה 11%, אם הטיפול יהיה הוגן ויקבלו חשבוניות. אם לא יתייחסו בחשדנות לכולם ויתקעו שומות מופרזות. הרי כאן מדובר בעשרות ואף מאות אחוזים. אם המס יהיה מס אמת, לא צריכה להיות שום בעיה. אם יקבלו את הראיות על שווי הרכב ויפעלו לפי חוק, אשרינו. המאבק צריך להתמקד ביחס ובהגינות הערכת שווי הרכב, ולא באחוז כזה או אחר. מאותה הסיבה, אין למייבאי רכבים משנות ה-50 סיבה לנוח על זרי הדפנה - הירידה בשיעור המס לא בהכרח תתורגם לתשלום נמוך יותר בשקלים, והרי דוגמאות לא חסרות. בהצלחה לכולם. רון

שלום חברים, אינפורמציה מעניינת ומבוססת לפניכם... הבוקר התקבל אישור ממר עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, לפרסם את המלצות "צוות עבודה בינמשרדי בנושא רכבי אספנות". לפני שאפרט את עיקר ההמלצות, אבקש להדגיש שעד לאישורן הרשמי במשרד המשפטים (שצפוי לדבריו כבר בינואר) ולאחר מכן בוועדת הכלכלה של הכנסת (עד מספר חודשים נוספים) - עוד עשויים לחול שינויים. ההתרשמות שלי מהשיחה עם מר יצחקי היא שבסבירות גבוהה ההמלצות יאושרו כפי שהן, לטוב ולרע. מעשית מדובר בהצעת החלטה מגובשת ומוסכמת. ומכאן להמלצות הוועדה: 1. לצורך ייבוא רכב אספנות, יחולקו כל רכבי האספנות לשתי קבוצות: כאלו שיוצרו עד 31.12.1960, וכאלו שיוצרו החל מ-1.1.1961. תאריך חתך זה נכון לעכשיו הינו קבוע, ולא ייקבע בתקנות גיל הרכב (50 שנה). עם זאת, בכוונת משרד התחבורה לעדכן את התקנות מדי תקופה מתוך כוונה לשמור את תאריך החתך סביב גיל 50. כלומר, השאיפה היא שב-2012 תאריך החתך ינוע שנתיים קדימה, אבל זה לא אוטומאטי ולא מובטח. הוסבר כי יש בעיה בניסוח התקנה לפי גיל ולא לפי תאריך ייצור. 2. ייקבעו שיעורי מס קנייה דיפרנציאליים לפי תאריך החתך. מס הקנייה הבסיסי (לפני מכס אם חל ולפני מע"מ), שעומד היום על 72% לכל רכבי האספנות, יופחת ל-60% לרכבים שיוצרו עד 31.12.1960. מס הקנייה על רכב אספנות שיוצר החל מ-1.1.1961 (או לאחר תאריך חתך אחר שיעודכן עם חלוף השנים) יעלה מ-72% ל-83%. יצוין, כי 83% הוא שיעור מס הקנייה כיום על רכב חדש (לפני זיכוי במס בהתאם ל-15 קבוצות זיהום האוויר שנקבעו כידוע). שיעורים אלו סוכמו עם רשות המיסים/מינהל המכס, אך עדיין דורשים אישור רשמי. 3. החל מהשבוע הבא, 1.1.2011, כל רכבי האספנות ללא תלות בשנת ייצורם, יקבלו מספרי רישוי ייחודיים שיסתיימו בספרות 55, היינו מספר מהסדרה XX-XXX-55. בכך ייוצר בידול בין יבוא אישי של רכב חדיש (כיום 9X-XXX-71) לייבוא אישי של רכב אספנות. 4. יותר בייבוא רכב אספנות עם מנוע דיזל. 5. ייבוא של רכב אספנות בעל הגה ימני יתאפשר, אך רכב זה לא יוכל לקבל רישוי וכמוהו כפסל. בקשת מועדון החמש להתיר רישוי לרכב בעל הגה ימני שמועד ייצורו לפני תאריך החתך כמפורט בסעיף 1, תיבחן בשנים הבאות. 6. יותר ייבוא של שני רכבי אספנות בשנה במקום אחד בלבד, אם תאריך ייצורם קודם לתאריך החתך הנ"ל (31.12.1960). 7. תינתן עדיפות וקדימות לייבוא רכבי אספנות בהיבט הבירוקרטי. הנחיה בנושא יצאה למשרדי הרישוי ולמכס (סעיף זה אינו מצוי בהמלצות ונמסר לי בעל פה הבוקר ע"י מר יצחקי, שנשמע כבעל רצון טוב ואמיתי). עד כאן ההמלצות, שצפויות להיכנס לתוקף במהלך המחצית הראשונה של 2011. מכאן להבהרות מועדון החמש על עמדתו וחלקו בעניין, מפי יו"ר המועדון נחום קדמיאל: המכס ומשרד התחבורה מינו ועדה שמטרתה לבחון את המצב הקיים בתחום ייבוא רכבי האספנות לישראל, ולהמליץ על שינויים בהתאם לצורך. הוועדה שהתכנסה כתבה המלצות שזכו להתייחסות של מועדון החמש. חלק מההמלצות זכו לברכתו של מועדון החמש ולחלק מההמלצות מתנגד המועדון, אך בכל מקרה זכו נציגי המועדון לבמה נאותה לצורך השמעת עמדתם, יחד עם נציג ציבור נוסף. בין השאר, עמדת הפתיחה של הוועדה היתה שיש להעלות באופן גורף את המיסוי על רכבי אספנות ע"מ למנוע (לטענתם) היצף, ייבוא מוגבר של רכבים משנתונים מתקדמים יחסית במסווה של תחביב האספנות המשמשים לשימוש יום יומי. בעקבות התנגדותו הנחרצת של המועדון להעלאה גורפת של המיסוי על כל רכבי האספנות, הסכימה הוועדה להקל על רכבים בני 50 שנה לערך ומעלה (תאריך החתך כמפורט למעלה). זאת, בנוסף על הקלות נוספות כגון ייבוא רכבים עם מנוע דיזל, והאפשרות לייבא שני רכבים בשנה. הוועדה עתידה להגיש את המלצותיה לשר התחבורה ולממונה על המכס. במידה והמלצותיה יתקבלו הן תתחלנה בתהליך של תקינה וחקיקה, כולל החלטה בוועדת הכלכלה של הכנסת. יודגש שמועדון החמש מתנגד להעלאת המיסוי על ייבוא רכבי אספנות מכל שנתון שהוא. הוועדה הבינמשרדית נימקה את מסקנותיה כך: "...במטרה לעודד את ייבוא רכבי האספנות ההיסטוריים ולמזער את תופעת כלי הרכב המיובאים לצורך שימוש רגיל וסדיר ברכבי אספנות... כיום הולכת ומתרחבת תופעה של ייבוא כלי רכב משנות ה-70 לצורך שימוש יום יומי ושוטף ככלי רכב רגיל, דבר המהווה פגיעה במדיניות הצערת כלי הרכב וכניסת רכבים לא בטיחותיים ברמה הנדרשת ומזהמים". כאמור, אלו דברי הוועדה ואינם משקפים את עמדת המועדון. בברכה, רון פז דובר מועדון החמש

איזו יפהפיה!! מזל טוב נחום היקר! רק היום בגדרה ראיתי אותה לראשונה, וכבר מרחוק היא התבלטה, נוצצת ושובה עין - דוגמא נפלאה לשנות ה-50 העליזות באמריקה, להתאהב במבט ראשון, התברכנו ברכב כזה על כבישנו! 1954 במיוחד נחשבת לאחת מהאולדס היפות והנחשקות ביותר. אומרים שחוץ מהעולה החדשה האדומה, יש רק עוד אולדסמוביל (נוסעת) אחת בארץ שיוצרה לפני 1970 - ה-98 הירקרקה שבאמצע השרשור (מודל 1951). מישהו יודע על נוספות? תהנה ואל תקפח אותה בסמלון, ותודה לצלמים המוכשרים. רון

חברים, מי שמעוניין להתראיין ולהצטלם לכתבה יפנה אלי בפרטי ויציין מספר טלפון. במענה לשאלות שעלו כאן - לא כל הכלים חייבים להיות במצב נסיעה, אבל נא לא להגזים: רכב שכבר לא רואים באיזה צבע הוא, לא סופרים... משאיות ואופנועים - לא חשבו על זה, תהיה תשובה ביום ראשון. בעלי ארבעה כלים אך לא חמישה - אותי הרשמתם, אבל ההיענות הגבוהה כנראה לא תגרום להפקה לרדת בדרישות. בסה"כ מפתיע מאוד כמה אספנים עונים להגדרה הזו, ומעכשיו הם יקראו "השרוטים של השרוטים". יש כבר למעלה מ-10 (אין ביניהם אמריקאיות), והשיאן הוא ציון עם 33 חיפושיות, משקיף מלמעלה על שני האספים ביחד אעביר ברצון את פרטי המתאימים להפקה, ואני מדגיש שהבחירה בסופו של דבר היא של הכתב ולא של המועדון. אלה תמיד כללי המשחק. בהצלחה ובהנאה למשתתפים, רון פז דובר המועדון

שלום רב, לצורך ראיון בכתבה במוסף סוף השבוע של "ידיעות אחרונות", "7 ימים", ההפקה מחפשת אספנים שנאמנים למותג מסוים ויש בבעלותם 5 רכבים לפחות מאותו מותג. אין חשיבות לדגם, לשנה או לסטאטוס אספנות. לדוגמא: בעל 5 וולבו, בעל 5 אלפות, בעל 5 פורדים וכו'. אם בנוסף לחמישה יש לו גם רכב נוסף ממותג אחר, אין בעיה. אני מנחש שבחיפושיות, אודי וסובארו יימצאו המשוגעים, מעניין אם גם במותגים אחרים. יוצא דופן אחד: אם למישהו יש 5 רכבים תוצרת הארץ, גם אם ממותגים שונים, נשמח לשלב אותו בכתבה. במידה ותהיה יותר מפנייה אחת מאותו מותג, תינתן עדיפות לחברי מועדון החמש, אליו הגיעה הפנייה. נא לפנות בפרטי. בברכה, רון פז דובר מועדון החמש

טוב, טוב, התמונה לא מבית שמש היא כמובן מארה"ב (הצמחייה מסביב נראית ממש ישראלית, אז לא עמדתי בפיתוי...). לא שמתם לב שהוספתי סמיילי ליתר ביטחון? צדק מי שכתב שכנראה לא עלו על כבישי ישראל כל כך הרבה מכוניות אמריקאיות בשנות ה-40 וה-50. אגב, בפינה הימנית-תחתונה של התמונה רואים את הקצה הימני בגריל של הקלאסית מכולן: קדילק 1959. עושר הרכבים בארה"ב פשוט בלתי נתפס, ולידה הביצה שלנו נראית קצת מגוחכת.

דחוף!!! ערוץ 10 מחפש מתנדבים לשני צילומים: היום, 19.12, ומחר, 20.12, כדלקמן: היום, 19.12 בגדרה בשעה 15:30. הצילומים יימשכו 30-60 דקות, במהלכם המגיש דב גלהר נוהג כ-100 מ'. מחר, 20.12 בבית עלמין ירקון, משעה 9 בבוקר עד שעה 13. המגיש דב גלהר נוהג כ-100 מ'. למשתתפים ישולם החזר הוצאות דלק בלבד ויינתן קרדיט, זה כל מה שהם מציעים (לצערי) ומי שמתאים לו מוזמן לפנות לקרן מערוץ 10 בטלפון 054-2200577. בהצלחה. רון פז דובר מועדון החמש