בין כל פרסומות הג'אנק של טמקא ובין כל הכותרות על אנסים, ומטורללים יותר וגם פחות, יש ידיעה קטנה על איש עצום.
יוסי ג'ינו שנפטר. מורי ורבי הנערץ. האיש שלא פחד מכלום.
כשפגשנו אותו לראשונה (לפני למעלה מ-30 שנים), המפקדים הסתכלו עליו בהערצה.
אנחנו, הטירונים הקטנים והמושתנים, לא ייחסנו אליו חשיבות. חשבנו שמדובר בעוד מישהו שעושה רעש כשכולנו מתים לישון.
כשהוא "פתח את הפה" הלסתות שלנו נפלו לרצפה.
אחר כך, כמפק"צ, פגשתי אותו לא מעט ולמדתי ממנו דברים שמלווים אותי עד היום.
נוח על משכבך בשלום, המפקד.
בהצדעה ובהערצה.
גם לך וגם לנו - אין מקום שהוא רחוק מדי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4896796,00.html